דרך אדומה

(ההמלצה, אגב, רק שיהיה ברור, היא לגבי הסרט, ולא ממש לגבי התופעה הארכיטקטונית)

טאואר בלוקס

מגדלי מגורים שנבנו בשנות החמישים, השישים והשבעים ברחבי בריטניה. הם גבוהים, מאוד, פשוטים יחסית במראם ובתכנונם ובולטים למרחוק. להבדיל מישראל, האוכלוסייה ששוכנת בהם ברוב המקרים היא אוכלוסיה חלשה והעוני, הנזקקות, הפשע והאלימות שכיחים. אם בישראל ישנן שכונות שלמות משנות השישים והשבעים של מגדלי מגורים, הרי רובן מכילים אוכלוסיות חזקות, כמו למשל ברמת אביב, נווה אביבים תהיה דוגמא טובה.
את הטאואר בלוקס אפשר להשוות עם השיכונים הנמוכים והנפוצים של 3 הקומות בארץ, אלה שפזורים כאן בכל מקום ובכל איזור פחות טוב של כל עיר ועיירה. מדובר באותן שנים ותקופת בניה. מיזמים גדולים וממשלתיים, תכנון מכוון מלמעלה, פריסה של מלאכת מחשבת, לפעמים בלחצי זמן, של משימת שיכון קבוצות גדולות של עולים.

ג'נסיס 1976-82

בראשית אישית

לא ממש כמו שהיה לי אבל בערך

בר המצווה שלי הביא עימו רדיו טייפ של סוני. האמת שאינני זוכר מי קנה לי אותו. ייתכן והוריי וייתכן שלא. לא, בעצם מהם קיבלתי אופניים 12 מהלכים דגם סנטוריון של פג'ו. הם הגיעו אחרי ראלי-צ'ופר נהדרות שהיו לי ונגנבו משכונת מצוקה סמוך לקונסרבטוריון שבו שהיתי בשיעור חצוצרה באיזה יום שישי אחד. מוזיקה פעם ראשונה. האמת שייתכן שהטייפ בכלל נקנה לא בבר המצווה אלא שנה לפני. מיתולוגיה והשיכחה או העובדות המנפצות אותה בעודי כותב ומהרהר.

הזמנה לתערוכת צילומים

 

אני מזמין אתכם לפתיחת התערוכה "מבנים בסכנת הכחדה" שתתקיים ביום חמישי הקרוב, העשירי לחודש מאי, בשעה 19:30, במרכז הבאוהאוס, דיזנגוף 99, תל אביב. התערוכה תציג עד העשירי לחודש יוני. בתערוכה יוצגו 31 צילומים מוגדלים וממוסגרים שצולמו על ידי בין השנים 2004 ל 2007.

 

מדרגות כניסה לבית נטוש המיועד להריסה, מושב אביחיל, צילום: שרון רז

 

נטישות ותיקה בעיר שדרות

היו בעיר הזו חיים שלמים לפני הקסאמים

באמת שקל אולי לשכוח את זה, אבל היו חיים שלמים של דורות של אנשים בעיר הזו הרבה לפני כל הטילים המגוחכים והמפחידים הללו שהטילו את צילם על השקט הסמי מדברי. ביקורי היחיד, עד היום, בעיר הדרומית שדרות התרחש בדיוק ביום שבו נכנסה לתוקפה הפסקת האש האחרונה מבלי שאפילו ידעתי על כך. הביקור היזום המתוכנן שלי נקבע על ידי לאותו היום, זמן מה לפני כן. לא שלא חשבתי בדרך לשם על כל מיני תסריטים ולא שתחילת הפסקת האש כובדה במלואה שכן נכחתי גם באזעקה אחת ובשריקה של קסאם תועה מרחוק. כשהגעתי לעיר התחלתי מיד בחיפושים הקדחתניים. סרצ' אנד דיסטרוי בסגנון שלי, שזה אומר לחפש מבנים ותיקים באיזורים ותיקים של העיר, להסתובב עם הרכב, ולחפש את הצניעות, את הנטישות, את הישן ונושן, את העזובה, את המבנים המעניינים מבחינתי. בערים כאלו שהתחילו את דרכן בשנות החמישים ולא בתחילת המאה העשרים או לפני, החיפוש יותר קשה, ה"מציאות" יותר נדירות, ועדיין יש מספיק מבנים ייחודיים בסופו של יום. הנה מבחר צילומים, סדרת הצילומים המלאה נמצאת כרגיל ומזמן בתוך הארכיון האורבני של אתר אדריכלות נעלמת. כאן אתם מקבלים תקציר, לקט, אוסף, מבחר אם תרצו.