שוטטות, שוטטות, שוטטות, שוטטות.
אגודת המשוטטים הארץ ישראלית, היה פעם דבר כזה, באמת, אולי צריך להחיותו.
לקחתי קו 47 להרצליה, וחזרתי ב-247. בין לבין ביצעתי שוטטות שטח של שעות הערב, חשוך, נעים ופוקח עיניים. המשך קריאה 'הביאנלה לאתרוגים בהרצליה'
אגודת המשוטטים הארץ ישראלית, היה פעם דבר כזה, באמת, אולי צריך להחיותו.
לקחתי קו 47 להרצליה, וחזרתי ב-247. בין לבין ביצעתי שוטטות שטח של שעות הערב, חשוך, נעים ופוקח עיניים. המשך קריאה 'הביאנלה לאתרוגים בהרצליה'
, ערב יום הכיפורים, ונתמקד בהיום, יום הכיפורים, אז גיליתי שהיה פסקול ליום הזה שהנה חולף לו ונגמר. מהבוקר כשפתחתי את התריסים, ואני בצד/ עורף של כביש ראשי של רחוב ראשי, התחלתי להבין שאין זהו מקרה בודד כי אם רצף, רצף מבאס של צלילים לא נעימים. המשך קריאה 'הפסקול של יום כיפור'
הופתעתי, ולא לגמרי הופתעתי, מהידיעה ב- ynet הבוקר שאלפי גולשים נרשמו תוך יממה אחת ל"אדי" ובכך נותנים את הרשות להשתמש באיברים שלהם להשתלה, במקרה של מוות.
אני נרשמתי לפני כשנה או יותר למיזם החשוב הזה, אחרי שהשתילו בגופו של דוד שלי (איש יקר אגב) ריאה, שנתרמה מגופו של נהג אופנוע צעיר שנהרג, הרבה לפני שהוא היה צריך להיעלם מהעולם.
אני סבור ובטוח שהנושא הזה חשוב מאין כמותו ושחייבים להמשיך ולהגביר את המודעות בנושא, אז הנה אני תורם את חלקי.
במערכת ynet עשו נכון בהערכתם את כוח הרשת וכוחם של הגולשים, ופתחו במיזם החברתי- שיתופי- בריאותי הזה להצלת חיים.
הנה משהו שאפשר לעשות די בקלות ולעזור באופן ישיר ועקיף לאנשים רבים עכשיו ובעתיד.
יוזמה חשובה ואני מעריך ותומך בזה מאוד.
גמר חתימה טובה.
הרעיון לפוסט הזה בא לי בין התעוררות לעירות, בארבע ורבע בבוקר. אולי זה השליח של העיתונים, עם האופנוע הארור, שכל פעם מעיר אותי, כנראה, חייב להיות משהו כזה, כי זה תמיד בשעה קבועה, ואני מכיר את השעה ארבע ורבע יותר מדי טוב. זה היה גם הלילה שבו התחלף השעון משעון קיץ לשעון חורף, והמוזיקה משמש צהובה למלנכוליה אפורה.
אינני יודע מה גרם לי לחשוב ולהגות את הפוסט הזה, מה הדליק את הניצוצות בתודעה. רציונלית אני יכול לחשוב אם משהו כמו הפוסט הלפני-אחרון של דויד פרץ על שירי תקווה השפיע עליי. יש שם שיר מעולה של להקה מעולה (וקליפ מעולה) של הגו-ביטווינס האהובים מאוסטרליה וגם של קראודד האוס מניו זילנד. זה כנראה לא מה שממש גרם לפוסט הזה שלי לעלות לראש, אבל עם המוח אי אפשר לדעת. המשך קריאה 'מוזיקה אוסטרלית אחרת'
על הדף הראשי צמוד לו חצי דף של תעתוע פרסומי. חברת אשראי כלשהי עושה הרבה כסף וצירפה הרבה לקוחות השנה, היא מאחלת לנו שנה טובה. באמת תודה רבה. בנקים וחברות כרטיסי אשראי, נהדר. האוקסימורון הכי מוזר בארץ הוא איך בנקים וחברות גדולות של כסף עושים הרבה מאוד כסף מהכסף המוגבל ביותר של חלק מהאזרחים. לא רוצה פרסום, לא רוצה גלידה, לא רוצה לראות חברות אשראי. לא רוצה פרסומת דבוקה לעמוד הראשון. רוצה רק איכשהו להצליח להתקיים יום אחד. המשך קריאה 'כמה ידיעות אחרונות'
זהו פוסט המשך לפוסט המסע שלי עם דוד שליט לחיפה.
כפי שנכתב בפוסט הקודם, אז עם בתי הקולנוע של חיפה פחות או יותר סיימתי. בהמשך היום, ירדנו, אני ודוד שליט, מנווה שאנן ובתי הקולנוע השכונתיים שלה, לקריות, עם בתי הקולנוע השכונתיים בה.
חיפאים לא "ירדו" כמעט לראות סרטים בבתי הקולנוע שבקריות. שוכני הקריות כן הגיעו לחיפה לשם אותה מטרה, אם כי היו כמה וכמה בתי קולנוע גם בקריות, ששרתו כמויות גדולות של אנשים.
את הגיחה לקריות עשינו עם צילומי זירוקס של מפה שעליה סימנתי מראש ומזמן שלושה בתי קולנוע נטושים שקיבלתי מידע עליהם. האחד בקרית ביאליק, השני בקרית מוצקין והשלישי בקרית חיים. דוד שליט לא ממש הכיר, בתור חיפאי לשעבר, את בתי הקולנוע בקריות, אם כי ידע על חלקם, ולכן המשך מסע זה היה חדש לגמרי בשביל שנינו. המשך קריאה 'שלושה בתי קולנוע בקריות'
תגובות אחרונות