פרק חמישי בסדרה
צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
כל הצילומים צולמו, כאמור, על ידי, שרון רז, בין השנים 2004 ל- 2008.
כל הצילומים אינם נמצאים כאן בגודלם המקורי ובאיכותם המקורית אלא מוקטנים ברזולוציה, בכובד ובאיכות.
רוב או כל הצילומים נמצאים באתר "אדריכלות נעלמת" ומסודרים שם לפי איזורים- ערים- יישובים.
כאן זהו "חתך רוחב" נוסף שמציג לכם צילומים לפי נושא, כאמור הפעם- צילומי שילוט ישן, ותיק, צנוע.
מי שלא אוהב גזר חי בסלט ירקות ולא אוהב סטייק עם גידים, שומן ועצמות, כמוני, הוא חבר שלי.
פוסט מעולה. צובט בדיוק במידה הנכונה. תודה
בעיקר התמונה הראשונה של גלידה תל חנן.
אתמול חשבתי עליך ועל בלוגך, כי התחילו להרוס בניין (חיפאי…) ותיק שבו היה הגן הראשון שלי.
אכלתי בסוף השבוע בסניף של גלידה תל חנן בצומת בנימינה. הזוי זה כן מלה
תודה על המקבץ, שרון. בית התעשייה, שנים שלא הייתי שם. הנ.צ בקצה רחוב הרצל, לפני היציאה מהדר הכרמל. האם כל הבניין מוזנח כך היום? ואת שלט קופת הכרטיסים זיהיתי מקולנוע רון. בריכת גלי הדר (הפועל), מחציתה מקורה, בחלק ההררי בעיר, שילחה בי בילדותי צמרמורות קור באמצע הקיץ. עשית לי חשק לטיול שורשים
הגלידת תל חנן… טעם של איך-היה-לי-פעם.
שרון, יופי של תמונות. מזכירים נשכחות ומעוררים געגוע לישראל של פעם. בריכה עירונית -איזה רעיון נפלא היה זה לעומת הקאנטרי היקרים של היום, כשרק העשירים יכולים לעשות מנוי ומעמד הביניים והעניים צריכים להסתפק באמבטיה.
מירי – תודה רבה לך
טלי – תודה רבה, בפעם הבאה, או עדיין עכשיו אם זה לא מאוחר, קחי מצלמה וצלמי, בכל מקרה, שיהיה לך משהו ביד מזה אחר כך
איתמר- גם אני אכלתי שם לפני איזה שנתיים, גווע, גוסס, לא מבריק
דוד – תודה לך, הבניין ברובו נטוש, חלקו נשרף, בניין ענקי ומרשים, ותמיד המזנונים והקיוסקים שלידם, כמו בתי הקולנוע, מתים גם הם, אכן גם קולנוע רון , וצילומים גם של הבריכה יש באתר שלי, מלמעלה, עם הגג, הקירוי רעיון נהדר, לא הצלחתי להיכנס לשם עד היום, דרך בקשות לעירייה, נאדה, ויש שם כלב גדול בפנים…
סטיבי- תודה, כולם מתחברים לגלידה, ואולי גם לבת גלים הזנוחה, לחוף הזנוח, לזכרונות הדהויים
אמיר- תודה, מסכים לכל מילה, מה היה רע בישראל של פעם? בבריכות העירוניות? עצוב מאוד שכל זה נעלם ונגוז עם "התקדמות הקידמה" והעולם הקלוקל של עכשיו
שמחתי לראות את הבלוג כחלק ממתיחסות לשימור מורשת תרבות.
מקשרת לפרויקט נוסף תיעוד תמונות היסטודיות של חיפה שגם בהן דברים שנעלמו..
הנערך בספרית אוניברסיטת חיפה
http://digitool.haifa.ac.il/
חיפה וסביבתה
ממש ריגשת אותי.
אורה – תודה, טוב לדעת שבאוניברסיטה אצלכם עושים עבודה טובה, אני מתעד את כל האיזורים בארץ, כולל חיפה, ובעיקר באתר אדריכלות נעלמת, את מוזמנת
מני – נהדר, ריגשת אותי בחזרה, רוצה לדעת עוד, שלח לי מייל מפורט אליי
בבקשה
שכחתי להוסיף בבקשה , מני
תודה
מהצילומים המוצלחים האלה של השלטים של המקומות האלה שחלקם מוכרים לי מאוד.
יפה. מדויק ותיעוד חיוני
שהגבתי כאן ובפרוטרוט. למה נמחק?
גלידת תל חנן. פיסות ילדות אני פוגשת אצלך.
חני, יגאל, זו ש, תודה לכולכם
גלית – אין לי מושג, חבל, לפעמים קורים דברים כאלה כאן בטעות, מהמערכת