09
יולי
09

אמפיתיאטרון בריטי

אמפיתיאטרון בריטי נטוש בדרום הארץ.

האמפיתיאטרון הזה נבנה על ידי הבריטים ושימש את חיילי הצבא הבריטי. אחרי סיום המנדט ועזיבתם של הבריטים בשנת 48 שימש המבנה הפתוח את תושבי האיזור למופעים והצגות, עד 1980 ואז ננטש.

בואו להצגה, כנסו כנסו, בבקשה. ניתן ללחוץ play על המוזיקה בשביל ליווי הולם לצילומים. (שיר גדול מתקליט גדול before and after science של בריאן אינו הגדול).

IMG_1853

IMG_1856

ההגעה לכניסה.

IMG_1858

ה"לובי" הפתוח המוגדר ומוקף בעמודים.

IMG_1859

IMG_1864

זה המראה שנגלה לעיניים כשנכנסים מהצד, מהכניסה.

IMG_1865

הטיח הדהוי האותנטי, זה היופי, זו ההבנה שהמקום ישן, ותיק.

IMG_1868

חלל הבמה, מבנה הבמה.

IMG_1870

לא נותרו כיסאות, אבל הברגים מלמדים על כך שהיו. נותרו רצועות הבטון של המושבים.

IMG_1872

מבט לבמה, למה שנשאר ממנה ולעבר "אחורי הקלעים".

IMG_1875

קירות, בלוקים, קורת ענק וגג של קרום דק ושביר.

IMG_1866

IMG_1878

שרידי ארון חשמל.

IMG_1880

IMG_1884

קרעי תרנגולת.

IMG_1887

שירותי השחקנים שמאחורי הקלעים. נמצאים כאן בגלל הגוון הירוק הזה.

IMG_1890

ירוק של אקליפטוסים. טבע. סוג של עץ שאני פחות מתחבר אליו. לא יודע למה.

IMG_1885

IMG_1891

IMG_1892

פליז אלאו מי טו אינטרודיוס מייסלף… זה המראה וזו העוצמה, העצובה

IMG_1897

IMG_1898

IMG_1899

IMG_1900

שוד ושבר. ההתרסקות.

IMG_1901

מגדל הבמה ואביזרי התפאורה והמסכים.

IMG_1902

IMG_1903

הטלוויזיה, הוידאו, הדיוידי ומסך המחשב החליפו את המסך הזה.

IMG_1907

טיח שהושפרץ כאן כנראה בשנות השבעים.

IMG_1909

ביתן הקופאי. קטן ופשוט. ללא מיזוג.

IMG_1914

עדנית בנוייה מוזרה. אולי תוספת מאוחרת.

IMG_1915

IMG_1919

זהו השריד היחיד של מושב עץ אותנטי שמצאתי בכל המקום הזה. השריד האחרון.

IMG_1920

IMG_1910

IMG_1913

איפה כל האנשים, איפה.

IMG_1922

IMG_1926

אחד הדברים המוזרים כאן. אין סוף. השורה האחרונה מסתיימת ואין קיר או גדר, אלא רק משטח חול, המשכיות לטבע, המתחם מתמזג עם האדמה והצמחייה שבתוכה הוא שקוע.

IMG_1927

IMG_1929

זרעים חזקים. זרעים שבאו עם הרוח ומהחורשות הצמודות. זרעים שנבטו כאן.

IMG_1930

IMG_1928

IMG_1940

איזור חדרי השחקנים, השירותים והאיחסון שמאחורי הקלעים, מאחורי הבמה.

IMG_1933

IMG_1936

IMG_1939

IMG_1854

כל הצילומים צולמו על ידי, שרון רז, בחודש יולי 2009.

כל הצילומים הוקטנו בשני שלבים על מנת להתאים למגבלות האתר כאן ולשם גלישה נוחה בפוסט.

כל הצילומים צולמו מדרום לאשקלון, בקרבת קיבוץ גברעם.

כרגיל, ובמיוחד עם האמפיתיאטרון הזה, אני נזכר, שוב ושוב, באמפיתיאטרון שהיה נקרא קולנוע אורון שהיה קרוב לבית משפחתי בפתח תקווה. הקולנוע היה ענק ופתוח והתקיימו בו הופעות והוקרנו סרטים. הוא נבנה בשנות החמישים ונסגר בשנות השמונים או התשעים. אחר כך נהרס. עד היום אני מבכה את זה שהוא נהרס ובמיוחד את זה שלא הספקתי לצלמו.

ובעניין זה אשמח לעזרה- חידה קולנועית- תעלומה:

ראיתי פעם, לבד בערב קיץ, סרט מלחמה באותו בית קולנוע, אורון. ייתכן שהסרט נקרא משהו עם המילה נועזים, אך זה אינו 12 הנועזים ההוא עם לי מרווין וג'ון קאסאבטס. הסצינה האחרונה בו היא שהם בורחים וממריאים עם מטוס, כסוף וגדול אני חושב, וליד המטוס עוד נוסע ג'יפ קטן המנסה להדביק את הקצב ולהגיע למטוס.

מי שיודע על איזה סרט מדובר יבורך ויזכה בחולצה ותקליט…

תוספת מאוחרת – נמצא הפיתרון, נפתרה התעלומה הגדולה. מיכאל זילברמן מהבלוג המומלץ, המשובח והמיוחד טופס 630 הוא זה שמצא גילה ופתר. מיכאל תודה רבה מקרב לב. סגרתי מעגל. אני כבר מתקשר לקוטנר בקשר לחולצה ולתקליט. אכן, הסרט הוא "אווזי הפרא", משנת 1978, סרט אקשן חזק. הנה הטריילר המקורי לסרט:


27 תגובות ל “אמפיתיאטרון בריטי”


  1. 1 נטע
    יולי 9, 2009 בשעה 12:29 pm

    מזכיר לי …ראיתי על בימת קולנוע אורון הפםתוח את דייויד ברוזה , "האישה שאיתי". הייתי בת עשרה.זה היה מזמן.

    אחרי שנים חיפשתי את קולנוכ וגילית…סופרפארם ומעליו מגדל מגורים כעור

  2. יולי 9, 2009 בשעה 1:08 pm

    איך עוד לא צילמו באתר הזה וידאוקליפ בשחור-לבן.

  3. יולי 9, 2009 בשעה 1:45 pm

    ענק, והשמיים הטכניקולרים. האם כותבי הגרפיטי ווי'ל בי באק, מבינים ומתכוונים? והאם יש אפשרות חיים חדשים למקום? אני חושב שראיתי את האמפי הזה בסרט דוקומנטרי על שדרות. חיים אוליאל ובני כהן מנהל הסינמטק, עמדו על הבמה הנטושה, ונזכרו.

  4. יולי 9, 2009 בשעה 1:53 pm

    לצערי לא יכולה לעזור לך בחידה הקולנועית ושוב לא אזכה בחולצה ותקליט
    אבל
    התמונות עוררו בי כל כך הרבה מחשבות ורגשות שאני פשוט מודה לך.

    לדוגמא, שאולי ליברמן מתכנן חוק שאסור לספר שהבריטים היו פה פעם…
    כמה חבל שהם עזבו…

  5. יולי 9, 2009 בשעה 2:00 pm

    עם המוזיקה
    (הילדים מעירים לי שבזמן שהם אוכלים זה לא ממש לענין מה שאני עושה, חופש והם חופשיים ,יו נואו אז גם אני, לא??)

    חולצה ותקליט אין סיכוי, זה לא נשמע לי מוכר
    אבל הצילומים
    מדהים, זה מדהים כמה בישן יש אינספור גוונים, שאין חדש שמגיע אליהם, והשיר כמובן יפהפה,
    ואני החכמתי, ועכשיו הולכת להביט שוב בתמונות
    (שלא לומר לפנות צלחות נהנתניות מהשולחן…)

  6. יולי 9, 2009 בשעה 2:00 pm

    הוא "אווזי פרא" שצולם בשנות השבעים, ואני זוכר בוודאות את הסצינה עם הג'יפ והמטוס בסוף הסרט

    http://www.imdb.com/title/tt0078492/

  7. יולי 9, 2009 בשעה 2:26 pm

    נפלא, מסקרן, יופי !
    ובעניין הסרט, כנראה שלא אזכה בברכה/פרס, לא זכור לי סרט כזה

  8. 8 יניב אידלשטיין
    יולי 9, 2009 בשעה 2:38 pm

    נשמע כמו "האחים מרקס בקזבלנקה"

  9. 9 איתי
    יולי 9, 2009 בשעה 3:09 pm

    אולי תוכל לשתף בהוראות הגעה כלשהן למקום? עושה חשק לצאת לחוש את המקום עצמו.

  10. יולי 9, 2009 בשעה 4:05 pm

    אחלה רשימה, אחלה תמונות ואחלה אמפיתיאטרון, והטריילר בכלל נראה טרנטינו אורגינל.

  11. יולי 9, 2009 בשעה 5:31 pm

    גם אני זוכר את ההנאה הגדולה של מהסרט הזה, שראיתי בקולנוע אורדע ז"ל ברמת גן.

  12. יולי 9, 2009 בשעה 10:54 pm

    תשמע אני כמה דקות בוהה וחושבת על התמונות
    מאוד עצוב
    למה לא עושים שם משהו
    אפשר לעשות שיחזור ולעשות שם ארועים
    לפעמים מקומות נטושים עושים לי עצוב בלב
    מעניין אם אתה הולך לשם לבד
    אם כן אתה גיבור מבחינתי
    כי ללכת למקומות כאלו ולראות את העצב
    של ההרס זה קשה
    לפחות זאת הרגשתי
    צילומים מזה מרגשים הפעם
    התעלת על עצמך ביג טיים שרון

  13. יולי 10, 2009 בשעה 5:06 pm

    קצת יותר מדי בשבילי, ובכל זאת הקסם עבר, וגם הצער על כך שהמקום נטוש. כל כך הרבה שירים טובים היו יכולים להישמע בו…

  14. 15 בני תבורי
    יולי 10, 2009 בשעה 6:56 pm

    מול בית הורי בשכונת פג'ה השתרעה חורשת אקליפטוסים שהגיעה לצד השני של השכונה. "היער" קראנו לה. בתוכה, ממש באמצע, שכן קן הנוער העובד בו גדלנו וצברנו חוויות. אקליפטוס הוא עץ נפלא לגדול לידו. עלוותו ירוקה תמיד, גזעו וענפיו עבים וחסונים ונוחים לטיפוס. מענפיו אפשר היה ליצור קשת או חרב, הוא סיפק מחסה מעיין בוגרת עם הסיגריה הראשונה ועם החברה הראשונה.
    באמפי אורון ראיתי את להקת "קריסטי" (Yellow River) את טוני הקטן, את הצ'רצ'ילים ואריק איינשטיין, את אדי גרנט ו "השווים", עוזי והסגנונות, האריות ובעצם מי לא. פלא אמיתי שנעלם באכזריות מעצבנת.

  15. יולי 11, 2009 בשעה 8:18 pm

    תודה רבה לכל המגיבים והגולשים
    נטע, לאלבום הזה מלאו בדיוק 25 שנה נדמה לי, והוא יצא במהדורה מיוחדת, כיום זה לא מבנה הסופרפארם ומקדונלדס שבמקומו אלא מבנה ליד, מעבר לכביש, שבו יש נדמה לי שופרסל קטן ומבנה מגורים מעליו, מצער
    יעל, וואלה, כן, אבל אולי טוב שלא צילמו, אין המון אמנים בארץ שמגיע להם לצלם קליפ כאן…
    דוד- הייתי שמח לראות את הדוקומנטרי הזה על שדרות, ולגבי חיים חדשים במקום, זה נושא שעולה אצלנו שוב ושוב, לא ברור, הרי זה נראה כה קל להפיח שוב חיים שם, אבל זה הכל עניין כספי, מי ייתן כסף לשיפוץ ותחזוקה
    יולי, תודה, כמה חבל שהם עזבו…
    עידית, יש ב-ישן אינספור גוונים, בדיוק ולגמרי
    מיכאל- אתה כאמור פתרת ושיחררת אותי מהעניין סוף סוף, אני ממש מודה לך, הסרט הזה היה עוצמתי בשביל נער צעיר שרואה לבדו בחושך בליל קיץ אותו על מרקע ענק, אחחח, הייתי רוצה להחזיר את הגלגל אחורה ולחוות זאת שוב, וקולנוע אורדע, כן כן, צולם, סגור, לא מבפנים
    אליסיה תודה תודה, יניב, אוקיי, תודה, לא
    איתי נוסעים ישר ישר דרומה ומגיעים…
    מיכאל תודה רבה
    יעל תודה רבה, אני כאמור מכור לעצב הזה, מכור לגמרי, ואכן, זה מאוד עצוב, יפה ועצוב
    מיכל עלמה תודה רבה
    גלית תודה, יחסית מעט צילומים למה שצולם, אבל מבין אותך, אני פשוט חייב להראות את כל הזוויות, מבחינתי
    וכן, היו יכולות להיות כאן חגיגות כמו בקיסריה, אבל אז זה לא היה יפה ונטוש כמו היום…
    בני אני חושב שאני יודע על איזו חורשה ואיזו שכונה אתה מדבר, אגב, גם אבי גדל בפג'ה, אלא אם כן אתה מדבר על חורשה שכבר הוכחדה עם השנים
    אקליפטוס הוא מאוד ישראלי, ואולי בגלל זה ובגלל זכורונות גם מהצבא אני לא תמיד מתחבר אליו
    פלא אמיתי שנעלם באכזריות מעצבנת- מסכים עם כל מילה, פשוט עגום, מצער ומבאס מותו של קולנוע אורון הענק והמיוחד

  16. 17 יוסי
    יולי 11, 2009 בשעה 9:00 pm

    הייתי עומד בדיוק במקום בו צילמת את תמונה מס' 7 ומוחא כפיים (אולי גם דמעה).

    ואגב, קראתי היום על הקיץ הלוהט של עמך ישראל שמגיע בהמוניו לקיסריה לראות את שלל כוכבי הזמר המזרחי וביניהם אייל גולן קובי פרץ ושות'. אני ממליץ אם כך לארצי המלך הבלתי מעורער של קיסריה לפנות את המקום ולנדוד לכיוון אשקלון. נראה לי שגם שם הוא יעשה קופה לא קטנה.

    בני, איזה הופעות שוות ראית. לא יאמן שכל אותם גדולים הגיעו לאם המושבות. נשמע שווה.

  17. 18 בני תבורי
    יולי 12, 2009 בשעה 2:37 pm

    שרון,
    החורשה עומדת עדיין, אם כי ממדיה קטנו מאוד לטובת "פיתוח אורבני" מיותר ומעציב. את קן הנוער העובד שהיה במרכזה מכרו במכירת החיסול של נכסי ההסתדרות בעידן חיים רמון, וכיום מתגורר שם אדם פרטי.

    יוסי,
    הגיעו הרבה יותר מאלה שהזכרתי, ישראלים ובינלאומיים. היה די מצחיק לראות את פרנסי העיר המכובדים בשורה הראשונה מכרכמים פנים למשמע הצלילים והצווחות…

  18. יולי 12, 2009 בשעה 3:17 pm

    יוסי תודה
    בני שוב תודה
    לא ייאמן וכה מאפיין, מקן הנוער העובד לבית פרטי, פשיטת רגל מוסרית וחברתית
    אהבתי את "מכרכמים פנים"…

  19. 20 אמיר
    יולי 17, 2009 בשעה 11:32 am

    אוי, אמפי אורון בפ"ת… באמת כואב הלב שלא שימרו אותו, שאין כבר צורך בכאלה יותר בארץ. הייתי מעדיף לראות שם את לאונרד כהן ולא באיצטדיון ר"ג הדוחה. הייתי מוכן גם לנסוע לדרום ולראות את כהן באמפי היפה והנטוש הזה שבצילומים המקסמימים שלך.

  20. יולי 19, 2009 בשעה 11:31 am

    כן, אוי, אורון, כואב הלב, שורף הלב, מבין אותך, תודה אמיר

  21. יולי 20, 2009 בשעה 5:02 am

    גם אני ראיתי את "אווזי הפרא" בקולנוע "אורון" הענקי (שם ראיתי גם את כנר על הגג, רבי יעקב, ד"ר ז'יואגו, 20,000 מיל מתחת למים, ועוד רבים וטובים) היתכן שראינו את הסרט על המסך הענקי ההוא באותו ערב?

    מהסרט עצמו אינני זוכר הרבה, אבל עד היום זכור לי שיר הפתיחה שלו שנתקע בראשי למשך שנים רבות. רק לאחר מכן גיליתי ששרה אותו זמרת צעירה ששנים רבות לאחר מכן ראיתי אותה מופיעה בפארק הירקון. ג'ואן ארמטריידינג.

    והנה קישור לחלקו הראשון של הסרט שמכיל גם את סיקוונס הפתיחה, כולל אותו שיר:

  22. יולי 20, 2009 בשעה 12:31 pm

    תודה רני. מי יודע, אולי ישבנו זה ליד זה מבלי לדעת, אם כי אני זוכר בעיקר את עצמי והמסך הגדול והמוני הכסאות הריקים והבריזה הקרירה, הרי לא היה גג, כנראה שהיו איתי מעטים בהקרנה הזו…
    תודה על שיר הפתיחה, הוא נהדר, לא זכרתי אותו, היא זמרת נהדרת ולצערי לא נכחתי בהופעתה אז כאן

  23. יוני 6, 2010 בשעה 4:10 pm

    אהלן שרון!
    ביקרתי באתר שהוא באמת מדהים ולא ויתרתי והתחלתי לחפש ולאתר מידע לגביו.
    הנושא עדיין בטיפול ולהלן המימצאים:
    שלחתי את עופר רגב מנהל מחוז דרום של המועצה לשימור אתרים למקום שנסע מייד (ההתלהבות תופסת את כל מי שרואה כנראה את התמונות האלה) והוא לא ידע על כך דבר.
    גם במועצה המקומית לא ידעו שום פרט על המקום.
    מזכיר קיבוץ גברעם אמר לו שהאתר הוקם על ידי המועצה המקומית כמרכז אזורי בתחילת שנות ה-50 לעידוד ההתישבות באזור ואליו הגיעו ברגל או בטרקטורים שהחנו באופן לא מוסדר בכניסה לאתר.
    בימים אלה מתכננים חברי קיבוץ גברעם שהמבנה בתחומם לפתח אותו לגן אירועים. הלוואי.

    תודה שרון על הרשימה המעולה!!!

  24. יוני 7, 2010 בשעה 9:43 am

    מיכאל תודה, הוקם כאמור על ידי הבריטים דווקא ובשנות הארבעים (התכתבותינו במיילים). לגבי גן האירועים הלואי ולא…

  25. 26 רותי לבנה
    יוני 13, 2010 בשעה 11:20 pm

    שרון,
    למבנה הזה – האמפיתיאטרון, כפי שקראנו לו בטעות – אין שום קשר לבריטים. הוא הוקם זמן רב אחרי עזיבתם, בשנות ה-50.
    אני זוכרת את בנייתו.
    כתבתי תגובה מפורטת כאן כתבתי תגובה מפורטת בבלוג של מיכאל יעקבוסון:
    http://michaelarch.wordpress.com/2010/06/13/סיבוב-בתיאטרון-הנשכח-באמצע-שומקום/
    אתה מוזמן לקרוא.


כתיבת תגובה

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. Log Out / לשמור )

Twitter picture

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. Log Out / לשמור )

Facebook photo

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. Log Out / לשמור )

Connecting to %s


תגובות אחרונות

חתן על מתחם קטן ונטוש בקיבוץ קרית…
זאב על מבייש במכתש
אלירז על מתחם "בית הנערה" …
אדום עתיק על מבייש במכתש
אודי על IMG_2370_1

הזן את כתובת הדוא"ל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות בדוא"ל.

הצטרפו אל 137 שכבר עוקבים אחריו

 

יולי 2009
א ב ג ד ה ו ש
« יוני   אוג' »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  

ארכיון


Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

הצטרפו אל 137 שכבר עוקבים אחריו