בית הקולנוע העצמאי כמעט האחרון. עצמאי גם במובן של לעמוד לבד, כבניין, ולא בתוך קניון או כקומפלקס חדיש, וגם במובן של הקרנת סרטים ואי שייכות לרשת הפצה כלשהי. קולנוע כוכב עדיין מככב בעיר הקטנה. כוכב עדיין זורח בצניעותו. בית הקולנוע הותיק הזה נחנך בראשון למאי שנת 1948, בתחילה בשם קולנוע "גיל" ואחר כך, בשם "כוכב", החל משנת 1980. השמועות לגבי הריסתו אינן בדיוק נכונות, נדרש כאן שינוי ייעוד קרקע מציבורית לפרטית, וזה עדיין רחוק למזלינו, אך כיום אנחנו יודעים שאנחנו צריכים להגן עליו והדרך לעשות זאת היא להמשיך ללכת לראות בו סרטים, להמשיך לקיים אותו ולאהוב אותו. לא יזיק גם לחתום על העצומה.
הנה מה שכתוב עליו בוויקיפדיה:
"קולנוע כוכב הוא בית קולנוע בן כ-200 מקומות ברחוב סוקולוב ברמת השרון, הפועל מאז 1948. בית הקולנוע הוקם על שטח של 1,400 מ"ר בבעלות קק"ל, בראש גבעה בפינת הרחובות סוקולוב וברנשטיין-כהן של ימינו. בנייתו החלה ב-1945, והוא נחנך ב-1 במאי 1948, במבנה שכלל באותה העת, ובמשך שנים רבות בהמשך, גם את מועצת הפועלים של רמת השרון. המבנה היה המבנה הראשון במושבה שהוקם מלכתחילה במטרה לשמש למטרות תרבות. בתחילה נקרא קולנוע "גיל", וב-1980 שונה שמו ל"כוכב". עד להקמת הסינמה סיטי היה קולנוע כוכב בית הקולנוע היחיד בתחום שיפוטה של רמת השרון, וגם כיום הוא בית הקולנוע היחיד באזור המגורים של העיר. במהלך השנים צבר הקולנוע מוניטין של קולנוע שכונתי, ואין זה נדיר למצוא בין יושבי האולם קהל הלבוש בטרנינג ולוגם קפה ממיחם. מאז 1996 נערכות בבית הקולנוע אחת לחודש הקרנות של סרט הפולחן "מופע הקולנוע של רוקי", הכוללות השתתפות פעילה של הקהל המאורגנת על ידי מועדון המעריצים של הסרט. בשנת 2007 ביקשו בעלי המתחם להרוס את המבנה ולהקים במקומו בניין מגורים בן 16 מקומות, אך תוכניתם נדחתה בידי הוועדה המקומית והוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. בעקבות הדחייה, החליטו הבעלים בשנת 2009 למכור את הבניין, ועתידו של בית הקולנוע אינו ברור."
הכניסה לקולנוע כוכב, בצילום ישן שלי, לפני כמה שנים
כנ"ל
גם כאן
הסשן החדש, פנים האולם, ותודה רבה למנהל הקולנוע, דניאל מלמד
פנים
פנים
פנים
בדיוק מהדברים הקטנים האלה שעושים את ההבדל. ההבדל בין מקום של אנשים, מקום קטן בלב, של אנשים ולמען אנשים, לעומת רשתות של תאגידים וקומפלקסים קרים ומנוכרים. הנה הפרט הקטן שעושה טוב ונעים, כמו פינת הקפה, כמו השכונתיות, כמו המרפסת, כמו הביתיות, הפרחים בלובי, הטיפול המסור והאוהב, ההשקעה באזרח הקטן.
פינה אחורית
חציוני
לא ניתן לעולם להחשיך כאן את המסך, את האולם, את המבנה, את התרבות, את האמנות, את הביתיות
פינת הקפה המלבבת שבלובי
הלובי הקטן והצנוע
כאמור, הדברים הקטנים והנעימים שעושים את ההבדל
זה בכניסה לשירותים
וזה בשירותי הגברים עצמם
לובי
פשוט. ככה בדיוק צריך
הקופה. היחידה.
המנהל הסימפטי, דניאל מלמד, הכניס אותי לקודש הקודשים, חדר המקרין, גם כאן, צנוע, קטן ונעים.
חדר המקרין
הווו, אווו, איך שגלגל מסתובב, לו, סתובב, סתובב לו…
סתובב, סתובב לו…
ססס…
מבט על צידי…
מבט על, מדרגות לולייניות פשוטות, הכניסה לחדר המקרין היא חיצונית, דרך הגג
טיפוס. ירוק רענן על ורוד עתיק.
זה יפה.
המרפסת היפה, הקופה, העמודים, הנועם והשקט.
ומבט מכיוון החזית הראשית, של הכניסה, לכיוון סוקולוב
כוכבים
ג'ני
הכניסה המזמינה
ועוד
שומרים ומטפלים פה בכל פרט ובכל דבר, משקיעים ומכבדים, מחזיקים ומחזקים
ריצופים ומפלסים
עץ גדול
מבט מערבה
פינה
חזית
תנו לו להמשיך לזרוח
נערה ועציצים
גינה
עץץץ
המדרגות הלולייניות החיצוניות למעבר הפרטי לגג, של המקרין לחדרו
בור שלום
קילוף
קונספט ישן, צבעים טובים
בלקון
כחול לבן תכלת
הצד האחורי, של הבמה, המסך, מגדל הבמה, וחדרי ההלבשה במקור, כיום כל מיני משרדים ומרתפים
גרררפיטי
מבט מצפון מזרח לדרום מערב
פח על גלגלים
בוכייה, בירוק בהיר
מבט חזיתי ישיר, ממזרח לכיוון מערב, מהמדבר לים
הנאה צרופה
סלעים מעוצבים ושמיים אפורים
תזמינו, תלכו, תיהנו, תקיימו
ריף ראף, בשעות שאני ישן עמוק (ואני אף פעם לא ישן באמת עמוק)
אתה נמצא בתמונה האחרונה. והמנהל דניאל מלמד נמצא על הגג בדרכו לחדר המקרין.
תודה לדניאל מלמד.
לכו לראות סרטים.
לכו לראות סרטים בקולנוע כוכב ברמת השרון.
על הסרט החדש המוקרן בכוכב החל מהיום.
לחתימה על העצומה למען המשך קיומו של קולנוע כוכב ונגד הריסתו האפשרית- חיתמו!
כתבה באתר mynet על קולנוע כוכב מאת אירית גרינברג-שאול ויריב לוין.
כתבה במקומון local רמת השרון על קולנוע כוכב מאת שרון יונתן.
ביום שישי האחרון של כל חודש מוקרן בבית קולנוע כוכב הסרט המיתולוגי מופע הקולנוע של רוקי.
חוץ מהקרנות סרטים ישנה גם אפשרות לקיים בקולנוע אירועים חברתיים, השקות, פגישות, כנסים, ימי נישואין, מפגשים, ימי הולדת והקרנות פרטיות.
ללא קשר- קישור לכתבה חדשה "עשור באדריכלות: עסקים כרגיל" מהיום בגלריה של הארץ, מאת אסתר זנדברג.
כל הצילומים צולמו, כרגיל, על ידי, שרון רז, בשנת 2009.
כל הצילומים הוקטנו בגודלם ובאיכותם עקב מגבלות הגלישה באתר זה וברשת.
ניתן לראות תמונות נוספות של בית הקולנוע גם באתר אדריכלות נעלמת, בדיוק כאן.
אני מזכיר כי יש לי אתר/בלוג/אינדקס חדש וייחודי של בתי הקולנוע הנעלמים בישראל.
קולנוע כוכב לא ייעלם, אם נמשיך ללכת ולצפות בו בסרטים.
אמא, אבא, תחילת ינואר היא תמיד שלכם, גדיים, מזל טוב לימי ההולדת, איחוליי לבריאות ואושר.
שיר אהוב לסיום, GOING PLACES, של להקה סקוטית אהובה, TEENAGE FANCLUB, מתקליט אהוב ומושלם, GRAND PRIX
זה נראה כמו שילוב של בית עם באיזה מושב לבין בית קולנוע בעיירה אמריקאית. תודה
שרון היקר, איזה פוסט אופטימי יצא לך לפתיחת העשור, איזה יופי. צילומים מקסימים ושובילב. כמה טוב לראות צילומים חיים של מקום תרבותי חי ותוסס, עם צבעים חמים, במקום כל החורבות שנותרו מקולנועים שנהרסובטמטום או ברוע לב, ומותירים לי תמיד חורבה קונה בלב. מה שעצוב בכל זאת זה שאנו פשוט משתוממים איך פלא כזה יכול להתרחש כאן בארצנו – קולנוע עצמאי, שעדיין פועל, שעדיין לא הגיעו הטרקטורים לחזית שלו, שהיזמים עדיין לא בנו במקומו מגדל מכוער לבעלי ג'יפים שרואים סרטים רק בפלאזמה שלהם. תודה על הצילומים המקסימים, שנראים כאילו צולמו באיזה קולנוע קטן וחמוד בפריז. עשית לי את הבוקר. באמת מזמן לא הייתי בקולנוע כוכב, והגיע הזמן לשוב לשם.
אוהבת מאוד את הקולנוע הזה. אנא, עיריה, אל תמחקי את העבר. תני לכוכב להמשיך להאיר. הלוואי שהעצומה תעזור.
הייתי שם בכמה וכמה סרטים בימי נעוריי עם בן דוד מרמת השרון, שבינתיים הפך בעצמו לקולנוען.
מקווה שבית הקולנוע הזה יישאר בחיים בניגוד לכל-כך הרבה אחרים. מפליא שכוכב הצליח לשמור על עצמו מול ה"סינמה סיטי" שהוקם בגלילוֹת, ואף נותר על מכונו אחריו, אם בשמועות על סגירתו יש ממש.
ומאחורה. ובאמת משלב אלמנטים ארכיטקטוניים שונים שלא מתחברים אינטואיוטיבית, כמו שדרת העמודים בכניסה עם מבנה רבוע שלא עשוי מלבנים.
quirky.
ממש ממש דבר יפה ויהיה עצוב אם יהרס.
מאוד התרשמתי מחדר ההקרנה עם הגלגלים והסרטים.
ראיתי פעם בפוסט אחר את סיפורו של מקרין הקולנוע הותיק שעבד בגלובוס גרופ-הוא דיבר שם על זה שהיום הכל בשליטה ממוחשבת מרחוק על
DVD.
ככל שנלך לשם יותר לסרטים כך יש סיכוי שזה ישמר.
יש את המשפט המפורסם:
"עם שאינו יודע את עברו ,ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל ."
כייף לדעת את העבר.
כי אני בדרך לתת לילדים את הפסטה עם הבולונז (נו, שרון, זה הדבר היחיד שאני מכינה חוץ משניצלים שהם מחסלים)
והתמונות- כ-ל כ-ך יפות!!!!
שהייתי חייבת שוב לעבור על הכל
ולחפש סרט שאני רוצה לראות כדי ללכת לשם
יש אחת עם גראפיטי ו
שתיים או יותר עם הורוד הזה העתיק
(גם אני מתעייפת מהתיאורים האלה)
איזה יפה!!
קולנוע גיל בית הקולנוע של ילדותי…, אח"כ הוא שינה את שמו לקולנוע כוכב, והגעתי אליו כבר כבוגרת. הוא שמר על אווירה אינטימית של המושבה של פעם והקפיד להביא סרטים טובים…, ותמיד היה להם קהל.
אסור להרוס את קולנוע כוכב, כי הוא ומקומות שכמותו הם שעושים עיר לקהילה, למולדת, למקום שלנו.
תודה על הדברים החשובים
תמיד אני חושבת שאם רק היה לי כסף לזה, הייתי קונה את כל הקולנועים התיכף נטושים האלה, רק כדי שיישארו, כדי שאף אחד לא יהפוך אותם למגדלים…
וכל פעם מחדש המציאות מאכזבת אותי, הידיעה שעד שאגיע לכזאת כמות של כסף, כבר לא ישאר מה להציל.
כתושבת העיר אני חותמת על כל מילה. טוב, כמעט על כל מילה. נכון שהמקום מקסים. נכון שכיף לראות שם סרט. נכון שהוא שכונתיוחמים ונעים. אבל, יפה הוא לא. וזה היופי שלו. בתוך כל המעוצבות הפלסטיקית של רמת השרון של היום, בתוך מעוז חוסר הטעם וההגזמה של מתחמי מגורים ראוותניים במקום בתים, כיף שיש אי עם מקום מפעם. מקום לא הכי מעוצב, מקום עם פגמים, קצת יפה וקצת מכוער, בקיצור אנושי. רק שישימו שם סרטים טובים והוא יהיה מלא.
וכמעט לא יאומן.
יופי של קולנוע, יופי של צילומים. הייתי שם לפני כמה שנים בסרט, והיתה גרסה מיושנת של המקום, ממש כמו פעם, ועדיין מהתמונות ברור שגם עכשיו המקום שומר על רוחו הטובה.
תחת אותה מועצה – רמת השרון – ניצבים המגפלקס הראשון ואחרון הקולנועים החד-מסכים העצמאיים, והעובדה הזאת מספרת את הסיפור האירוני כולו.
האמת שהשבוע בדיוק דיברתי עם דניאל מנהל המקום, בעניין הסגירה. וכמו שכתבת שרון, לא בדיוק סגירה. כל כמה שנים מישהו מנסה ליצור מהלך, אבל לא משנים ייעוד ולא מאפשרים לבנות לגובה, והעניין נרגע. עכשיו יש אינטרנט, אז מהר מאוד מרימים עצומה וכולם חותמים ומספרים כמה אהבו ללכת לקולנוע, וממשיכים הלאה.
מה שצריך זה ללכת לטווח ארוך ולשריין את מעמדו של כוכב ולהבטיח את עתידו, ולהכניס אותו דבר ראשון לרשימת האתרים לשימור, ומעבר לכך לשמר את זהותו כבית קולנוע. זה מהלך תרבותי-פוליטי, שדומה לו נעשה בירושלים בקולנוע סמדר. אני לא בטוח מה קורה שם כעת, אבל הייתה בסמדר קהילה ואנשים בעלי כוח ועמדה חברתית, שיצאו למאבק. אנשי רמת השרון הם במעמד סוציו-אקונומי לא רע, ואם כוכב יקר להם, הם ילחמו בשבילו. בוודאי יצטרפו אליהם כמה וכמה אנשים מבחוץ שהנושא חשוב להם.
כי בלי מעורבות אזרחית אקטיבית, גם הקולנוע השכונתי האחרון הזה ייעלם.
מטופח, אינטימי,צנוע עם כניסה ומבנה רק שלו, לא בקניונים,לא במתחמי ענק.
צילומים מרהיבים שרון, תודה למנהל דניאל,אבל כתבה מצולמת ואהדת כמו שלך הוא וכולנו המרויחים הגדולים פה.
עבר הרבה זמן מאז, אבל זו הייתה חוויה מטורפת ואני מקווה שהחבר'ה האלה ימצאו אכסניה חדשה כשיהרסו את המקום. רק אולי אתה יודע מתי מישהו ייזום להקים כמה מגדלים בגבעה של שיח' באדר – יש שפ כמה מבנים שאני ממליץ לפנות, להרוס ובמקומם להרים מגדלים כמו שיודעים בירושלים.
ראיתי בקולנוע כוכב כמה סרטים טובים.
הכי אני זוכרת דווקא את "איש ללא עבר" הפיני
אבל גם את "דלתות מסתובבות"
יופי של תזכורת!
גם בתוך המבנה וגם מחוצה לו.
יפה לראות את האהבה למקום, כבית קולנוע בפרט וכבית לתרבות בכלל.
טיפוח הסביבה מדגיש עד כמה המקום חשוב להם.
thnx
שרון, אתה מלאך אמיתי. זה בית קולנוע מקסים ויש בו יופי של סרטים וכיף להגיע אליו במיוחד עכשיו, ודווקא בגלל הצניעות והביתיות שלו.
ביליתי שם הרבה כילדה ונערה, גדלתי לא רחוק משם, ואני מקווה כ"כ שלא יהרסו את המקום הזה. מתעקשים להרוס כל דבר היום. זה חבל ועצוב, ובעיקר טיפשי.
איתמר, תודה, אתה צודק, יש לו מראה ייחודי
אמיר היקר, תודה, אני שמח שיצא אופטימי, זה באמת פלא, שהוא עומד ומתפקד ושמור, לכו לראות שם סרטים
עידית תודה, הלואי
שועי תודה, מקווה את מה שאתה מקווה
תמי תודה, נכון, יש משהו מוזר ולא רגיל בעיצוב, שדרת העמודים שהיא שתיים, כמו האות רייש, מגדירה ונותנת את האופי המיוחד, זו גם מרפסת נעימה וכניסה מזמינה
רונן תודה, בדיוק, לגבי שני המשפטים, גם לגבי המשפט המפורסם וגם לגבי זה שאם ימשיכו ללכת ולצפות בסרטים אז הוא יישמר, יש יותר סיכוי לזה
עידית תודה רבה, לכי לראות שם סרטים, יש כל חודש משהו אחר
אחת מכאן- תודה, צודקת בכל מילה
אוהד תודה לך
תופסת, כן, כסף… תודה לך
יפה תודה, לוקח כל מילה
שחר תודה, אכן, כמעט לא יאומן
דוד תודה, אתה צודק, נדרשת מעורבות אקטיבית, וצריך להכניסו לרשימת השימור של העיר, שנדמה לי שמתעכבת כבר כמה שנים, יש אינטרסים, אתה יודע, לא לתת לסיים אותה, ונדמה לי שראש העיר הנוכחי לא בעניין של להגן עליו לטווח ארוך, צריך לשכנע אותו, או להחליף את ראש העיר
אורית בדיוק, כל מילה, ותודה רבה
מיכאל אני מקווה שהחברה האלה לא ימצאו אכסניה חדשה כי לא יהרסו את המקום והם לא יצטרכו למצוא
גלי תודה, הזכרת סרט מצויין, של אקי קאוריסמקי, אחלה במאי, עם סרטים מלנכוליים נפלאים
יוסי אתה צודק ותודה
איילת תודה רבה, מקווה כמוך, ומסכים כמובן לכל מילה
תודה גם למאות הקוראים שקראו, ולא הגיבו…
הבנתי מהבלוג שאתה די הרבה משוטט בנטושים שבאזורנו, אז לידיעתך – התחילו איזה עבודות במתחם של תשלובת תבורי ברחוב הדקלים. תחילת פריחתם של הבובקאטים המצויים נראתה מבין פריחתם הכתומה של המטפסים על הקירות הזנוחים… ותודה על כל מה שאתה כותב. מעציב ומרהיב
ושרון, טוב שיש עוד אנשים כמוך שדואגים לשמר במקרה הטוב או להנציח במקרה הפחות טוב מקומות שכאלו.
הנני- תודה, המתחם הזה צולם ותועד, נו, תיארתי לעצמי שיום אחד יבואו ויהרסו אותו, זה למה אני עושה את מה שאני עושה
הנה הפוסט על תשלובת תבורי הנטוש
http://www.notes.co.il/sharonraz/37016.asp
שי תודה רבה לך
זו פנינה של תרבות בלב רמת השרון אני מציע שעיריה תקנה את המקום בכדי שיוכל להמשיך לתפקד או לארגן איזה קבוצה שתרכוש את המקום בכל אופן הרעיון להפוך את המקום לאיזה פרויקט הולילנד פשוט מזעזע