פרידתי מקולנוע רמה ברמת גן מורכבת, כואבת וארוכה. סשנים רבים של צילום כבר עשיתי כאן בכל השנים האחרונות. החל מתיעוד צילומי כללי מבחוץ, תיעוד המופיע באתר "אדריכלות נעלמת", כאן וגם כאן, המשך בתיעוד צילומי בלעדי מבפנים, שכלל גם את המקרנות בחדר המקרין, בפוסט הזה כאן בבלוג "נטוש", בפוסט הפרידה של טרום ההריסה ותחילתה והנה ההמשך עכשיו כאן. בגלל האובססיה והשריטה העמוקה, בגלל המחויבות, הנחישות וההתמדה, הסקרנות והעניין, ישנו כאן תהליך שלם ומפורט ביותר המוצג לפניכם ויוצג לעד ברשת למען הדורות הבאים.
תהליך התיעוד הצילומי במהלך שלבי ההריסה חשוב כי הוא חושף לפנינו את המבניות של הבניין, כאילו לראשונה. ברגע שהתחילו קצת להרוס את קירות האולם פתאום נהייה אור באולם וזוויות הצילום נעשו אחרות. ככל שההריסה מתמשכת כך נגלות זוויות צילום חדשות ומרתקות ועוד ועוד סיפורים המבצבצים מבין ההרס. התהליך הזה מרתק בעיניי, ומזכיר לי את התיעוד הצילומי שביצעתי במשך תקופה לא קצרה ובמעקב בכל שבוע בהרס ההוא של מבני ומתחם השוק הסיטונאי בתל אביב.
כאן לפניכם בפוסט זה מקבץ קטן שצמצמתי מתוך הרבה מאוד צילומים, של תהליך ההריסה בקולנוע רמה, בשתי שבתות, בסוף אוקטובר ובאמצע נובמבר שנת 2011. אלו הצילומים.
תגובות אחרונות