על בתי קולנוע ותיקים, נטושים, דומים, שונים ועצובים
חלק ג' – איזור הדרום
במסעינו אל בתי הקולנוע הוותיקים והנטושים של ארצינו, התחלנו בצפון ולכן נסיים בדרום.
רחובות:
החזית לרחוב מנוחה ונחלה של בית העם שחלל הקולנוע הוותיק שבו נטוש, אך לידו מתרחשות פעילויות קהילתיות ותרבותיות שונות. רחובות. צילום: שרון רז
האחוריים של בית העם, בית קולנוע וותיק ונטוש, רחובות. צילום: שרון רז
שורות הכיסאות השבורים, פנים בית העם הנטוש, רחובות. צילום: שרון רז
אשדוד:
איזור הכניסה לקולנוע אשדוד הנטוש, איזור א', קרוב לים, אשדוד. צילום: שרון רז (ותודה לחברי כפיר שליווה והדריך אותי כאשדודי לשעבר בעיר ובסודותיה)
חרכי הקופות שכבר לא מתפקדות מזמן. קולנוע אשדוד הנטוש. צילום: שרון רז
קולנוע אולימפיה לשעבר, איזור ו', אשדוד. חלק מחללי בית הקולנוע עברו תכנון מחודש ויש להם שימוש מחודש למשרדי קופת חולים מכבי. צילום: שרון רז
קולנוע אסתר הנטוש והסגור. מרכז מסחרי שגם הוא נטוש למחצה, איזור ב' הוותיק, אשדוד. צילום: שרון רז
קרית גת:
החזית האחורית של בית קולנוע היכל העשור במרכז קרית גת. הקולנוע נטוש מזה שנים רבות ונמצא בין התחנה המרכזית לכיכר פז. צילום: שרון רז
קולנוע היכל העשור, קרית גת. צילום: שרון רז
הכניסה הישנה, המאובקת, הסגורה והיפה לבית הקולנוע היכל העשור, קרית גת. צילום: שרון רז
פרט מעקות הכניסה והגדרת התורים להמוני האזרחים שהיו פעם נהנים כאן. הצינורות הם צינורות ברזל כבדים. היכל העשור הנטוש, קרית גת. צילום: שרון רז
שדרות:
מדרגות החירום של החזית הצדדית של בית הקולנוע הוותיק והראשון והנטוש של העיר שדרות. חלק מסויים מקומת הקרקע של בית הקולנוע הגדול והישן משמש לעירייה כמשרד עלייה וקליטה. צילום בין הקסאמים: שרון רז
החזית האחורית של בית הקולנוע הראשון המרכזי והנטוש של שדרות. צילום: שרון רז
באר שבע:
בית קולנוע אורן הנטוש, חזית אחורית. מרכז אורן, שכונה ד', בכניסה לבאר שבע. צילום: שרון רז (ותודה לחברי דויד על הליווי בסיור הצילומים ותיעוד מבניה הוותיקים והנטושים של בירת הנגב)
החזית הקידמית של בית הקולנוע אורן הנטוש, מרכז אורן, שכונה ד', הכניסה הצפונית לבאר שבע. צילום: שרון רז
הכניסה לבית הקולנוע אשל, שאינו מתפקד מזמן כבר כבית קולנוע. באר שבע. צילום: שרון רז
בית קולנוע אורות הנטוש, מרכז אורות, שכונה ג', באר שבע. צילום: שרון רז
הגגון הבנוי הנהדר לשתי הקופות שבפינת בית הקולנוע הוותיק כל כך והנטוש הזה, קולנוע אורות, מרכז אורות, שכונה ג', באר שבע. צילום: שרון רז
החזית האחורית של בית הקולנוע הנטוש, קולנוע אורות, מרכז אורות, שכונה ג', באר שבע. צילום זה וכל הצילומים מבאר שבע הם "ספיישל" לאתר האישי שלי כאן ב"רשימות", מכיוון שהם טרם הוכנסו לאתר שלי "אדריכלות נעלמת". צילום: שרון רז
בית קולנוע קיץ נטוש, חורשת פעמון החירות, מול העיר העתיקה, ליד נחל באר שבע, באר שבע. לקולנוע לא היה גג, וגם לא כיסאות. לס איז מור. היתה רק ריצפה, שטיחים וצופים שישבו עליהם. צילום: שרון רז
החזית הצדדית, הנגדית לחזית הכניסה, של בית קולנוע קיץ נטוש. באר שבע. צילום: שרון רז
בצילומים רבים נוספים מבתי קולנוע אלו ואחרים ניתן לצפות באתר אדריכלות נעלמת.
| התנצלותי הכנה על כל אותם בתי קולנוע שטרם הגעתי לצלם ולתעד אותם ולכל האנשים המודאגים והמאוכזבים מאי הימצאותם של צילומים של בתי קולנוע כאלה שהם מכירים מערי מגוריהם וסביבת ילדותם כאן באתר. אני מקווה שאוכל להגיע אל כולם במהירה. נדרש עוד זמן ונדרשים גם אמצעים. כל מידע וטיפ לגבי בית קולנוע כזה או אחר, וותיק או נטוש, מכל יישוב, יתקבל בברכה. במיוחד לגבי כאלה שייתכן ועומדים ממש מול הרס קרוב. כמו כן, ייתכן שלא אסרב לגופים, לחברות או לאנשים בעלי אמצעים שיירצו לתמוך, לתת חסות ולממן את הפעילות הזו וייזום תערוכות בנושא זה ובנושאים אחרים. |
נטוש - שרון רז 
אפריל 10, 2007 at 9:37 pm
בתי הקולנוע האלה הם נוף הילדות שלי. במיוחד קולנוע חן, ברחוב ביאליק, שלא צולם כאן, כי הפך למרכז קניות או משהו. אני זוכר שם את הספר הגרוע בבר, שבגללו אני מסתפר תמיד לבד. זה היה ליד סבא שלי, שמואל.
בבניין המלוכנס של קולנוע אורות ראיתי הצגות של מקיף א'. אמי מורה שם, אז קיבלנו כרטיסים חינם. היה שם אדם בשם דוד אופק שהמציא ז'אנר שנקרא "פופרה", שזאת אופרת פופ.. אני זוכר משהו עם המון דגלים ועמים.
אבל הניחו לעבר.
אפריל 10, 2007 at 9:46 pm
אגב,יש קשר לקולנוע אסתר (ז"ל) בכיכר דיזנגוף?
אפריל 10, 2007 at 9:47 pm
ראיתי לפני 19 שנים את "התפוז המכני" עם איל ואבים.
איל ואני היינו כמעט-חברים ואני חושבת שנשכתי לו את הכתף עד זוב דם ממש, והוא רק רצה להתנשק.
אחרי הסרט אכלנו גלידה והלכנו ברגל עד שכונה סורוקה, משם היה לי אוטובוס הביתה.
אפריל 10, 2007 at 9:47 pm
.
אפריל 10, 2007 at 10:32 pm
פעם היו בתי קולנוע גדולים, שכונתיים, והיום רק כוכים בתוך קניונים מאוסים.
אפריל 10, 2007 at 11:23 pm
בועז הפנה אותי בזמנו לאתר שלך, אבל המסע עכשיו בקולנועים מצפון ועד דרום, טור דה פורסה. תבורך על היוזמה ועל הביצוע. כמי שמנסה לצלם את הבניינים האלה בעצמו כשמזדמן לי, אני מוריד כובע. ראוי לתערוכה, והייתי שמח להיות שותף ו/או מסייע ליוזמה כזאת. כחיפאי לשעבר, רק שלוש הערות. בתי קולנוע רבים החליפו שמות לאורך השנים. מלודי הוא כנראה השם המאוחר וקצר הימים של מה שנבנה כקולנוע דומינו בסוף שנות ה-50' והחליף מתישהו שמו לאורדן וגו'. התצלום של קולנוע אורה אינו מהחזית, אלא ההפך, הצד האחורי, רחוב החלוץ. בטוח שיש לך גם את החזית. מבנה של אוסקר קאופמן. לגבי קולנוע תמר, הוא אינו מהוותיקים, נבנה גם כן בסוף שנות ה-50'. הוותיקים, אם יורשה לי לסווג, הם מי שנבנו עד השנים הראשונות של קום המדינה. וברוך הבא לשכונת רשימות
אפריל 11, 2007 at 1:55 am
מרגש.. ועצוב
לסבא וסבתא שלי היו מניות בקולנוע אשל 🙂 (או משהו כזה..)
אפריל 11, 2007 at 5:10 pm
שרון היקר, כל הכבוד על המסירות וההתמדה שלך. נוגע ללב ועצוב במיוחד לראות את בתי הקולנוע הנטושים. כיום כולם יושבים בבית מול כוכב נולד.
אפריל 11, 2007 at 6:50 pm
בהצלחה
אפריל 12, 2007 at 12:06 am
כתבתי אתמול על קולנוע אורות אבל יד נעלמה לא המשיכה את המשלוח והכל נמחק. ניחא.
קולנוע אורות זכור לי מילדותי כבית הקולנוע השכונתי. לשם הלכנו כל המשפחה בימי ששי בשעה 4 לראות מערבונים. לפני שהיו סיווגים לסרטים. הסרטים לא סווגו "מעל גיל 16" והורינו לקחו אותנו לראות מערבונים.
האם ניתן להציל את קולנוע אורות? האם גורלו יהיה כגורל קולנוע קרן המדהים ביופיו?
נאמר לי כאן, בב"ש, שגורלו של אורות צפוי להיות כגורלו של קרן. יזם כלשהו יקנה את המגרש ויבנה עליו מגדל מגורים או משרדים או משהו שייראה כמו כל בניין אחר בסביבה. וזכרו של קולנוע אורות כזכרו של קולנוע קרן יישאר רק ברוחינו.
האם יש מישהו מבינינו, הקוראים את הרשימות האלה, שיש להם רעיון איך ניתן להציל את הפנינה הזו? אולי איזה באר שבעי עשיר כקורח שזכרונות ילדותו עדיין חיים בתוכו וכמאמרו של יהודה עמיחי "מי שזוכר את ילדותו הוא המנצח, אם בכלל יש מנצחים" ׁ(ציטוט מהזכרון וסליחה אם לא מדויק).
לילה טוב
אפריל 12, 2007 at 12:22 am
בתי הקולנוע הנטושים האלו של באר שבע הזכירו לי נשכחות נעימות. באלו המקומות ראיתי את טרזן וסופרמן, היה כיף אז
אפריל 13, 2007 at 6:36 pm
גל של נוסטלגיה שטף אותי, במיוחד קולנוע אורות. היינו הולכים לשם כל יום שישי בצהריים, אבי אחותי ואני. בהתחלה גרנו שני רחובות משם ברחוב ז'בוטינסקי אבל אח"כ עברנו לשכונה ה' ועדיין היינו מגיעים להקרנות האלה של יום שישי. ליד הקולנוע היתה חנות של איזה ארגנטינאי שהיה מוכר אמפנדות נהדרות והיינו שותים קוקה קולה (שהיה יחסית חדש בארץ).
קולנוע חן מהזכרונות של צ'יקי הוא היום בניין מגורים מכוער.
רוני, לא זכרתי שהלכנו לראות את התפוז המכני יחד. אבל אולי כי אני זקן ממך (-:
אפריל 18, 2007 at 7:21 am
תודה לכל המגיבים
צ'יקי- האם יש איזה זכר לקולנוע חן?
אין צורך להניח לעבר…
גיא- אם אתה רומז לקולנוע אסתר ז"ל באשדוד אז כנראה שאין קשר בינו ובין זה שהיה בכיכר דיזנגוף שהפך אגב בשיפוץ מכובד לבית מלון
דוד שליט- תודה. בהחלט יש מצב לתערוכה בעתיד. תודה על המידע לגבי מלודי. את חזית אורה משום מה לא צילמתי, אני יודע שהחזית המצולמת היא יחסית "אחורית" אם כי גם היא פונה לרחוב שוקק. מבחינתי גם שנות החמישים והשישים זה ותיק מספיק לצורך העניין.
חצב- לצערי גורלו של אורות יהיה סביר להניח כמו של קרן. אפשר לנסות ולהציל אך זה כמעט חסר סיכוי. אתה מוזמן לנסות עם המועצה לשימור למשל. אני מרכז את זמני בתיעוד הצילומי של כל אלו לפני שאין אפילו את זה.
אפריל 21, 2007 at 6:17 pm
לפני מספר שנים בנו במקומו בית מגורים:
http://www.zoomap.co.il/search.asp?citiesText=%D7%91%D7%90%D7%A8+%D7%A9%D7%91%D7%A2&streetsText=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7&buildText=24
אני זוכר שראיתי שם את בחזרה לעתיד 2 או את הסיפור שאינו נגמר או אולי בעצם את שניהם.
היה גם קולנוע גילת במרכז המסחרי שצמוד לרח' דוד המלך (בקטע שבין אברהם אבינו לאליהו הנביא):
http://www.mapa.co.il/general/searchresult_locked.asp?currheadertab=2&sourcepoint=%e1%e0%f8+%f9%e1%f2&destinationpoint=&CurrMapTab=4&UserEarthX=130168&UserEarthY=1074824.5&UserMapZoom=500&MapType=combination&LoadUserPosition=1&PNGLayers=
אם זכרוני אינו בוגד בי ראיתי בו את יום במלכודת ואת שובו של הנוסע השמיני.
גם הוא כבר אינו קיים ובמקומו הוקם בניין דירות.
חזק ואמץ עם עבודת קודש זו.
אפריל 21, 2007 at 7:34 pm
הכנסתי היום את צילומי באר שבע לתוך אתר אדריכלות נעלמת. הקישור כאן בצד למעלה. ישנם צילומים רבים של בתי הקולנוע ששרדו וכן צילומים רבים של מבנים ותיקים ונטושים ברוב השכונות של באר שבע.
http://www.disappearing-architecture.co.il
מאי 4, 2007 at 5:15 pm
אני ראיתי בחן את אי.טי ובכיתי. וכמובן 'תרגיל לשוטרים מתחילים', שלדעתי עדיין מעולה. אני כן בעד להניח לעבר, או לפחות לא לחבק אותו. כל דבר רע שנעלם הופך לטוב. כבר בתנ"ך, קצת אחרי שעזבו את מצרים נוצרה איזושהי נוסטלגיה לדבר, אולי
הרטרו הראשון.
התמונות יפות ולכאורה נוראות. אבל
יתכן שטוב שקולנוע חן הפך לבית מגורים. יגורו בו אנשים, מזרחים ואשכנזים, ערבים ומורות, שיאכלו חמין, יעשו סקס, יתלו כביסה מהחלונות, יגלגלו סושי, יתמכרו למשחקי פיפא, יראו ערוץ 10.
אנחנו כל הזמן מתגעגעים לעבר – זה הקונצנזוס פה, שהיה פעם טוב. אני בעד לדאוג להווה בלי קשר לעבר. במקום להתגעגע לקולנוע בבאר שבע, לפתוח קולנוע חדש, ואם ישנו כזה, לעודד אותו.
הנה יש היום בבאר שבע חנות ספרים עצמאית מקסימה בשם 'עשן הזמן'. על זה כדאי לכתוב. לכו ל'עשן הזמן'. קנו שם ספרים. די לדמעות
דצמבר 3, 2007 at 9:45 pm
כבר הרבה זמן שאני מחפש את בעל הקולנוע
בישביל להחזיר אותו לפעילות
אודה על כל פיסת מידע לגבי הבעלים
בתודה מראש
שמעון עמוס.
מאי 8, 2009 at 5:06 pm
סבא שלי, הלל פלצ'ינסקי, הוא זה שפתח תא קולנוע אורות! אני הנכד שלו, ינון פלצ'ינסקי. באמת!
ינואר 3, 2010 at 10:38 pm
יזם קנה את קולנוע אורות, אבל הוא לא עושה איתו כלום, בינתיים. כל המרכז השכונתי שם מוזנח, הייתי שם השבוע, אחרי 10 שנים שלא ביקרתי בבאר שבע וכמעט בכיתי ממה שעיניי ראו.
ילדים עולים שיחקו בתוך פח זבל. אנשים צעירים ישבו בבוקר בבית קפה, משחקים קלפים. הקולנוע עמד שם, עם ריח נוראי של שתן. הוא הפך לזולה של נרקמונים. בסדיר שירתתי בפיקוד דרום, היה לי חבר מאוד טוב שגר בשכונה ג', הקשר איתו נותק, אני חזרתי לתל אביב, הוא נשאר בבאר שבע. מצאתי אותו במרכז המסחרי, פחות כמה שיניים, שיער לבן (אני כולה בן 33, הוא בגילי). יש שם הזנחה שלא תיאמן, קולנוע אורות משקף את הסביבה שלו ואת העיר כולה. אנשים פשוט לא עושים עם עצמם כלום, חותמים בלשכה, מעשנים בבית קפה, משחקים קלפים, מעשנים גראס, זהו. שום דבר לא השתנה שם. אנשים פסיביים, כאילו חיים במדינה אחרת, ראו שאני לא משם, ביקשו ממני סיגריות, ילדים ביקשו כסף. החנויות עם שלטים ברוסית, הרבה זקנים דוברי רוסית ברחוב וילדים איתיופים שאמורים להיות בשעות האלה בבית הספר.
נראה כמו כפר ערבי או פאתי עזה, כאילו לא מדינת ישראל. מאוד כאב לי.
פברואר 23, 2010 at 2:13 pm
במידה והיה ביקוש לקולנוע, הבניינים האלו היו פועלים עד היום. אבל היום בכל קניון יש בתי קולנוע ולא חדר קולנוע אחד אלא לפחות חמישה.
יכלו לפחות לשנות את היעוד שלהם למרכז תרבות אחרת ולאו דווקא קופת חולים (כמו באולימפיה באשדוד).
כולי תקווה שיקומו ספונסרים שיחדשו את המבנים היקרים האלו.
פברואר 24, 2010 at 1:04 pm
תודה קובי, תקוותך היא גם תקוותי לגביהם
מרץ 31, 2013 at 6:40 pm
קולנוע אורן וקולנוע אורות. וואו, איזו נוסטלגיה הכתה בי כרגע. כבת הישוב עומר במקור אני זוכרת כמה סרטים ראיתי בהם.
זה היה עוד לפני שבנו את בית הקולנוע בעומר, את רוב הסרטים ראינו בב"ש. אני זוכרת שראיתי באורות את מלחמת הכוכבים והאימפריה מכה שנית עם אבי ז"ל. לעולם לא אשכח את הערב הזה, אבא ואני הלכנו לטייל בעיר, הוא קנה לי טבעת ואח"כ הלכנו לסרט.
שרון, תבורך, כל כך התרגשתי ואפילו דמעתי כשראיתי את התמונות.
מרץ 31, 2013 at 9:46 pm
דנה- תודה רבה לך על כל המילים כאן. זכרונות בנוגע לבתי הקולנוע הם החזקים ביותר. כשאני מתעד אותם אני עושה זאת באהבה רבה אך עם מבט לא לעבר אלא מבט בהווה שכולו גם שימור בצילום, תיעוד למען העתיד.
שרון
פברואר 15, 2020 at 9:05 pm
עדכון ממני – פברואר 2020
חברים, ידידים, מכרים, עוקבים נאמנים, גולשי הבלוג הותיקים והחדשים.
זהו זה, הגיע הרגע המיוחל. אחרי 16 שנה של עשייה, יצירה ותשוקה אני גאה לכתוב שהשקתי את קמפיין ההדסטארט שלי להגשמת החלום של ספר הצילומים הראשון, והכה מתבקש שלי, "נטושים".
אתם מוזמנים להיכנס, לקרוא, לצפות בסרטון, לבחור לכם תשורה ולתמוך במפעל החיים שלי. הצטרפו אליי. הגיע הזמן לספר הזה!!!! תודה.
שרון רז
נא להקליק / להעתיק מכאן ולהדביק:
https://headstart.co.il/project/55349