זהו פוסט המשך לפוסט המסע שלי עם דוד שליט לחיפה.

כפי שנכתב בפוסט הקודם, אז עם בתי הקולנוע של חיפה פחות או יותר סיימתי. בהמשך היום, ירדנו, אני ודוד שליט, מנווה שאנן ובתי הקולנוע השכונתיים שלה, לקריות, עם בתי הקולנוע השכונתיים בה.

חיפאים לא "ירדו" כמעט לראות סרטים בבתי הקולנוע שבקריות. שוכני הקריות כן הגיעו לחיפה לשם אותה מטרה, אם כי היו כמה וכמה בתי קולנוע גם בקריות, ששרתו כמויות גדולות של אנשים.

את הגיחה לקריות עשינו עם צילומי זירוקס של מפה שעליה סימנתי מראש ומזמן שלושה בתי קולנוע נטושים שקיבלתי מידע עליהם. האחד בקרית ביאליק, השני בקרית מוצקין והשלישי בקרית חיים. דוד שליט לא ממש הכיר, בתור חיפאי לשעבר, את בתי הקולנוע בקריות, אם כי ידע על חלקם, ולכן המשך מסע זה היה חדש לגמרי בשביל שנינו.

פתחנו, כבר די עייפים אחרי חיפה, אך עדיין עם מלאי סקרנות ומוטיבציה, בקרית ביאליק. כאן נמצא בית קולנוע בשם קולנוע ספיר, ליד שדרות ראשיות ודי שקטות, במתחם שנסוג מהכביש ומכיל רחבות ציבוריות, את בניין העירייה (ש"ספיר" נמצא בצמוד לו), מבנים ציבוריים נוספים וגינה גדולה.

אמרו לנו שאת המפתח לבית הקולנוע ניתן אולי להשיג בבניין העירייה אז נכנסנו (גם מבנה זה, למרות ששופץ, הוא ותיק ומעניין), עלינו, ניסינו, הסברנו ולמרבה ההפתעה הנעימה האנשים שם, משרתי הציבור, היו חביבים וקשובים להפליא, שיתפו פעולה, חיפשו וגם מצאו את המפתחות ופשוט נתנו לנו אותם כדי לעשות את עבודת הצילום. ההרגשה היתה טובה, ובהזדמנות זו אני גם מודה להם שוב.

בית קולנוע ספיר נמצא במצב מצויין. הוא לא מתפקד כבית קולנוע יותר ואינו מתפקד כמעט בכלל יותר. הוא כנראה משמש לאירועים מיוחדים ונדירים פעם בהרבה מאוד זמן ונמצא ב"קומה", כלומר במצב שבין חוסר הכרה למוות. הוא סגור וכאילו נטוש אך כאילו עזבוהו לפני כמה חודשים. כל זה אומר מבחינתי מצב אידיאלי ואופטימלי. הכל בפנים שמור, לא עשו שיפוצים כמעט בכלל והוא במצבו האותנטי וכאילו קפא בזמן מבלי להיהפך לחורבה.

החזית הראשית של קולנוע ספיר בקרית ביאליק, צילום: שרון רז

קופות קולנוע ספיר, קרית ביאליק, צילום: שרון רז

הלובי החיצוני, קולנוע ספיר, קרית ביאליק, צילום: שרון רז

הלובי הפנימי, קולנוע ספיר, קרית ביאליק, צילום: שרון רז

הכניסה לשירותי הנשים, קולנוע ספיר, קרית ביאליק, צילום: שרון רז

אולם קולנוע ספיר, קרית ביאליק, צילום: שרון רז

אולם קולנוע ספיר, קרית ביאליק, צילום: שרון רז

אולם קולנוע ספיר, קרית ביאליק, צילום: שרון רז

ישנה רחבת כניסה ציבורית, ישנו לובי חיצוני מקורה, קופות, וכניסה ללובי גדול ושמור. משם הכניסה לאולם קצרה ומהירה והאולם, כאמור, במצב טוב. מהאולם עלינו אחר כך במדרגות דרך חדר הלבשה לחדר המקרין. כאן היתה לנו הפתעה מהממת. חדר המקרין, שוב, כמו האולם עצמו, נמצא במצב מצויין וכאילו נטשו אותו לא מזמן. ועם זאת, הכל ישן, לא מוחלף, לא השתנה, מקורי. המקרנות, החורים, המכשירים, הסלילים, הגלגלים והכסא.

חדר המקרין מרווח יחסית, ויש לו חלונות החוצה כלפי הרחבה הציבורית שלמטה. בין החלונות לחוץ מפריד קיר עם משרביות (במקור פרט מהבנייה הערבית המסורתית) – חורים בבטון המסננים את האור פנימה ומאפשרים גם איוורור נאות. כלומר למקרין היה גם אוויר נקי, גם נוף וגם אור, שם בחדר האינטימי שלו. לבד למעלה מתבונן בהמונים שלמטה.

חדר המקרין, קולנוע ספיר, קרית ביאליק, צילום: שרון רז

כסא המקרין, קולנוע ספיר, קרית ביאליק, צילום: שרון רז

חדר המקרין, קולנוע ספיר, קרית ביאליק, צילום: שרון רז

חדר המקרין, קולנוע ספיר, קרית ביאליק, צילום: שרון רז

משם לקרית מוצקין, שם חיכה לנו, בסופן של שדרות, בית קולנוע מרשים וגדול, סגור ונטוש כמובן. בית הקולנוע הזה היה כנראה הגדול באיזור הקריות. מסרו לי מידע השבוע שדווקא בחזית הצדדית שלו, ולא זאת הפונה לסוף השדרות, היו עושים אירועים והופעות, למשל להקת בנזין (במקור מהקריות), והיו סוגרים את הכביש לשם כך.

החזית הראשית, קולנוע אורות, קרית מוצקין, צילום: שרון רז

הרחבה ומדרגות הכניסה ללובי הפתוח שנחסם בקיר בלוקים, קולנוע אורות, קרית מוצקין, צילום: שרון רז

פרט אדריכלי, כניסת קולנוע אורות, קרית מוצקין, צילום: שרון רז

החזית שלפניה היו מארגנים אירועים והופעות, קולנוע אורות הנטוש והסגור, קרית מוצקין, צילום: שרון רז

המנוע שייצר איוורור, קולנוע אורות, קרית מוצקין, צילום: שרון רז

חזית צדדית מישנית, קולנוע אורות, קרית מוצקין, צילום: שרון רז

שכנים נחמדים נתנו לנו אפשרות להיכנס מהצד האחורי של מתחם הבניין ואיכשהו, בדרך לא דרך, הצלחנו להיכנס לתוך בית הקולנוע וסימנו "בינגו" נוסף מרתק לאותו יום עמוס ופורה. בפנים גילינו בית קולנוע גדול, לובי שנסגר כלפי חוץ, המשכו המוביל לאולם, אולם גדול ומרשים בניפחו, קומת ביניים ויציע.

בבית קולנוע אורות היתה גם מערכת איוורור ישנה (שלתקופה מסויימת בהיסטוריה היתה חדישה) שבעזרת מדחס גדול ועגול בירכתי המבנה הובילה אוויר דרך מנהרה ריבועית עליונה בנוייה אל תוך בית הקולנוע על ידי פתחים בגג. איך היו יכולים פעם בלי מיזוג אוויר אמיתי? כנראה שיכלו, והעיקר היה הבילוי והסרט.

אולם קולנוע אורות, איזור הבמה והמסך, קרית מוצקין, צילום: שרון רז

כסאות אולם קולנוע אורות, קרית מוצקין, צילום: שרון רז

הלובי הפנימי ודלתות הכניסה לאולם קולנוע אורות, קרית מוצקין, צילום: שרון רז

מפלס הביניים, קולנוע אורות, קרית מוצקין, צילום: שרון רז

היציע, קולנוע אורות, קרית מוצקין, צילום: שרון רז

את היום סיימנו (וכמעט גם את נפח כרטיסי המצלמות) וקינחנו בבית קולנוע שכונתי מעניין הנמצא בקרית חיים ושמו קולנוע יובל. גם בית קולנוע זה נמצא בתוך מתחם ציבורי הכולל פארק, בית אבות קטן וממול מבני הסתדרות ותנועת נוער. גם בית קולנוע זה נטוש כבר שנים רבות ואינו משרת מזמן את הציבור.

בית הקולנוע סגור, מסוגר ומסורג בשתי וערב קלוקל של סורגים וברזלים שחוסמים באופן מוחלט את הכניסה ללובי. לצערנו, לבית קולנוע זה לא הצלחנו להיכנס ולכן גם לא לתעד את פנימיותו הנחבאת אל הכלים. למי יש מפתחות? האם יש מישהו כזה? האם ישנן עוד מפתחות? האם ייראו הקרביים של המבנה הזה הבזק של מצלמה או אור כלשהו? נעלם ולא ידוע בעולם הולך ונעלם.

החזית הראשית, קולנוע יובל, קרית חיים, צילום: שרון רז

הכניסה הסגורה והמסורגת, קולנוע יובל הנטוש, קרית חיים, צילום: שרון רז

פינה אחורית של איזור הבמה, קולנוע יובל, קרית חיים, צילום: שרון רז

מעבר מקורה מוזר בין צד בית הקולנוע לבית אבות קטן שלידו, קולנוע יובל, קרית חיים, צילום: שרון רז

החזית הראשית, קולנוע יובל, קרית חיים, צילום: שרון רז

ידוע לי על בית קולנוע נוסף בקריות ושמו קולנוע ניצן בקרית ים, אליו לא הגענו במסעינו זה וכולי תקווה לצלם ולתעד אותו בהקדם, וגם שלא יקרה לו משהו רע לפני שאגיע אליו. אשמח מאוד לקבל כל מידע בנוגע לבתי קולנוע נוספים בקריות ובסביבתן, אם היו.

כל סשן הצילומים המלא והמפורט מופיע באתר אדריכלות נעלמת בתוך הארכיון האורבני. הנכם מוזמנים לגלוש גם שם.

הערה טכנית כללית:

כל הצילומים מצולמים על ידי ברזולוציות גבוהות ו"כבדות", ש"מונמכות" ו"מקוצצות" אחר כך לשם העברתם לרשת- לאתר "אדריכלות נעלמת", למען גלישה נוחה ומהירה. אין הליכי עיבוד בפוטושופ אלא רק הקטנות. לכאן, לבלוג זה, בגלל מגבלת נפח נוספת, נקצצים הצילומים פעם נוספת ומאבדים עוד מגודלם, מכבדותם ומאיכותם.

מודעות פרסומת