בית מלאכה קטן, ותיק, צנוע, כנראה משנות השלושים, אולי הארבעים.

לא ברור, כנראה במהלך שיפוץ, נקווה שלא ישנו אותו הרבה או בכלל, נקווה שהוא מיועד לשימור.

יש סיכוי כזה?

בכל אופן, כנראה שהתחילו לצבוע אותו בצבע לבן, אבל מישהו דאג שחלק מהכתובות המקוריות, על רקע צבע הבז' הדהוי והמקורי, יישארו על כנן ותודה לו. באמת תודה. מעניין אם זה הצבע/ הפועל, או המנהל.

מעניינת אותי ההיסטוריה של המבנה הקטן הזה, מי עבד בו לאורך השנים, איך נראים החדרים או ה"חנויות" מבפנים ומה בדיוק מתכוונים לעשות בו.

צד אחד של בית המלאכה הצנוע, צילום: שרון רז

ומזווית אחרת. ללא ספק מבנה מודרניסטי/ סגנון בינלאומי/ באוהאוס ותיק, נמוך ומקסים. צילום: שרון רז

חלק מהחזית הראשית, חזית הכניסה ל"חנויות" הקטנות. צילום: שרון רז

איש ומקצוע 1. צילום: שרון רז

מקצוע 2. צילום: שרון רז

איש ומקצוע 3. בז' (או בג') דהוי ואותנטי כשריד ולבן חדיש. צילום: שרון רז

איך הכל היה צנוע פעם, זוכרים?

לא חלומות גדולים, לא תאוות בצע, לא ראווה, לא ממון שנשפך, לא קומבינות, לא רדיפה ולא שחיתויות.

פשוט אנשים פשוטים, מאוזנים. הולכים לעבודה, עובדים, משרתים את הציבור, את האנשים במושבה, שמחים בחלקם, חוזרים הביתה, אוכלים ארוחת ערב, מדברים, נפגשים, יוצאים לבית הקולנוע שברחוב הראשי, הולכים לישון, מרוצים, נינוחים, מסתפקים במועט, מכבדים את חבריהם, את נשותיהם, את הבריות.

הכל יותר פשוט. ברור. קטן. לא מסובך. עבודה מקצועית. להרוויח רגיל. להתקיים. סיפוק. להרגיש טוב.

כן, להרגיש טוב.

מודעות פרסומת