וליתר דיוק- אוקטובר 1996 ועד פברואר 1997 כולל

הפוסט השישי בסדרה שהיא מגה-פוסט אחד

קדימה, נמשיך במסע…

שוב חגיגת 10 ימים מיוחדת של מוזיקה בכמויות עוד יותר גדולות, אוקטובר 1996

מורצ'יבה האנגלים, כייף גדול, טריפ-הופ-סול-צ'יל-גרוב מעושן ומהנה ביותר, כשכאן ההפתעה הגדולה היא לחוות את הקול שלה, של הזמרת השחורה, ב-לייב, קול ענוג ומלא וחם, קול מעולה של זמרת מתחילה יחסית ולהקה מתחילה, עם אלבומם הראשון. מזמן לא שמעתי אותם

למבינים בלבד

סטיב הארלי המצויין עם קוקני רבל, אמנם לא תקופת השיא של הרוק הזוהר באמצע שנות השבעים, אבל זה המעט שאפשר היה לעשות כדי לחוות בכל זאת את האיש, והיו חששות מה יהיה בהופעה הזו, והן די התבדו או התבדו בחלקן. היו כמה וכמה רגעים מרגשים, והרבה שירים ישנים ומוחצים, קאם אפ אנד סי מי, מייק מי סמייל, אה אה ,היי…

וחזרנו לארה"ב עם עוד נציג שהיה בדינוזאור ג'וניור והקים את סבדוה. היתה הופעה קטנה בחנות התקליטים טאואר רקורדס שבמרכז העיר, שגם בה נכחתי, ואחר כך ההופעה המלאה, ערב רוק אלטרנטיבי אמריקאי קלאסי

ה-כמיקאל בראדרס היו חזקים, ההופעה היתה ב-בארולנדס, ולא במועדון ריקודים, והיתה שילוב מנצח של ביטים גדולים, גרובים קטלניים, ריצודים של תאורה ווידאו, וקהל מחוק ב-היי מוטרף, מסה של הרקדה המונית, אקסטזה

מובי, לפני הפריצה של "פליי", בתקופה שעשה תקליט רוק בועט וכסחני, איש קרח, קטן ומיוחד רוצח מקום קטן כמו קינג טאטס ביעילות ובחוכמה, משהו אחר

גראנג' מלוכלך וכבד מסיאטל, החבורה של ה-הבי-ווייט, משקל כבד של רוק סוחף ומארק ליינגן בעצמו, פגז

פעם שניה דראגסטור, להקה קטנה ומהנה, עם סולנית ברזילאית לונדונית ועם שירים נפלאים בחלקם

בן פולדס פייב, בראשות בן פולדס, עם הלהקה המקורית שלו, עם ערב משובח ואנרגטי, הם היו בתחילת דרכם והגיעו בזמן טוב, עם הפסנתר והדרמה, והצחוק והרגש והאנרגיה המתפוצצת, כייף גדול

התחלתי יותר ויותר להיכנס לעולם האלקטרוני שהלך וכבש את הממלכה באופן גורף ועמוק, ה-אלוף סיפקו אלקטרוניקה מתובלת בכלים חיים ובמוזיקה אמיתית ממכרת

וואהו, איזה ערב בלתי נשכח !
ריצ'ארד די ג'יימס הג'ינג'י המטורלל והגאון שהמציא את עצמו כ-אפקס טווין והוא אלוף אלקטרוניקה שכלתנית, אלופה, מיוחדת ומרגשת לפרקים. גאון. הערב הזה היה משוגע. היו שני דובים ענקיים, אחד בירוק ואחד בכתום על הבמה, ואפקס טווין שוכב ברוב הזמן ומנגן על המחשבים וכ"ו. היה גם לוק וייברט וגם סט מדהים של אנדרו ווית'רול המנוסה, משהו משהו

אותו קשה לראות מופיע, אני מניח. זו היתה הזדמנות פז, מזל גדול. מארק איטצל איש ה-אמריקן מיוזיק קלאב המלנכוליים, עם קריירת סולו נהדרת משל עצמו, מגיע לתת סט אקוסטי אינטימי ומופלא במקום קטן נוסף שנמצא ממש באחד הרחובות הראשיים- הידוע בשמו סוקיהול סטריט

זה, לעומת זאת, היה ערב די מיותר, ולא מבריק, עם שתי להקות בינוניות מינוס ושתי להקות לא רעות. אלה הלא רעות הן ג'נבה הסקוטים עם הסולן הצעיר שהיה לו קול גבוה ומאוד מרשים, ולהקת טייגר האנגלים עם הרוק האלטרנטיבי והמוזר מעט שלהם. השאר היה לא טוב. נמשיך הלאה…

פייבמנט פעם שנייה, פסטלס פעם שלישית
הפעם ההופעה היא ממש היכן שלמדתי. הבניין של ה-מקינטוש סקול אוף ארקיטקצ'ר נמצא ליד הבניין המפורסם של צ'ארלס רני מקינטוש הנקרא גלזגו סקול אוף ארט, שהוא גם הבניין הישן וגם שם המוסד כולו שמתפרש באיזור על פני כמה מבנים שונים. מול הבניין המפורסם והמבריק, הראשי, נמצא בניין קטן של שתי קומות שהוא בניין הסטודנטים ושם אוכלים בצהריים (בד"כ תפוח אדמה עם מילוי גבינת צ'דר וקולסלואו), שם יש פעילויות שונות, מסיבות, והנה גם הופעות. לשם הגיעו פייבמנט הנפלאים ושם חיממו אותם המקומיים, להקת ה-פסטלס המתוקים. ערב נפלא של לואו-פיי פופ סקוטי רזה ושל לואו-פיי רוק אלטרנטיבי אמריקאי. איכות והנאה מקיר לקיר.

בלאר.
סוף סוף. פוקס. בלאר ב-בארולנדס ולא במקום ענק או איצטדיון. מעולה. בשביל להשיג כרטיסים כאן הייתי צריך לעמוד בתור מסביב לחצי בלוק ולהגיע לאט לאט לקופות ה-קינג טאטס ששם סיפקו את הכרטיסים. היה שווה. ההופעה של בלאר היתה אדירה, מלאת רגעי קסם, אנרגיה וריגושים. הנאה גדולה גדולה.

וואהו. איזה ערב נפלא של דראם אנד בייס משובח וממכר ביותר. אל טי ג'יי בוקם בכבודו ובעצמו וה-אם-סי שהיה איתו, קונראד, זה ש"שר", ממלמל ומזרים מילים לקטעים, היה גאון, ממש כישרון על, חווייה מרתקת

ה-אילס, קטנים, בתחילת דרכם
E עם מיקרופון שמעוות חלקית וזמנית את קולו, וערב נהדר ואינטימי עם להקה לפני פריצה חזקה

הלהקה המנצ'סטרית הותיקה 808 סטייט, השפיעה על רבים, ותמיד ביצעה בצניעות את מלאכתה המקורית שהיא אלקטרוניקה עם קצת רוק או קצת רוק עם הרבה אלקטרוניקה והשפעות ג'אז וכ"ו. ערב מיוחד ומעניין.

ג'אז, אסיד ג'אז, אתנחתא מרוק ומאלטרנטיבה, גרוב שמח, נגינה חיה והרבה חיוכים

פלאסיבו פעם שניה (או שזה כבר שלישית?), דאוס פעם ראשונה (?)
אז פלאסיבו היו הבטחה קטנה גדולה ובתחילת דרכם בפעם שעברה שראיתי אותם והפעם הם כבר באו ממקום של הצלחה וכסף. המתופף כבר אחר אבל השלישייה סיפקה את הסחורה ובגדול. דאוס שהיו מישניים כביכול בערב הזה היו ענקיים כהרגלם ונתנו הופעה אלטרנטיבית מוחצת ואימתנית. להקה גדולה. את איי-סי-אקוסטיקס מגלזגו ראיתי גם פעם או פעמיים וגם הם מהאיזור ההוא של רוק גיטרות די מחורע ומאוד לא מתפשר. אייס.

לאמב, על התפר שבין אלקטרוניקה, טריפ-הופ ורוק אחר, היו גם הם ממש בתחילת דרכם, צעירים מאוד, בחור צעיר ובחורה צעירה, חברים נדמה לי גם, והגיעו לקינג טאטס הקטן לערב מרתק של מלנכוליה בריטית אלקטרונית, כייף

אוטקרה, הפעם במועדון. מוזיקה אלקטרונית שכלתנית ומרתקת באמביאנט סביבתי מועדוני אפל

סול, לנשמה, סול צעיר ורענן, סול חם, אנרגיה מעושנת של קול וסול, גיוון בצבעים

ובפרק הבא, בפוסט הבא- השביעי- המשך הופעות בסקוטלנד והחלק האחרון באיזור זה של העולם

מודעות פרסומת