מרצפות, אריחים, ריצפה, טרצו, ריבועים. הכל ישן, ותיק, אותנטי, שרידים מקוריים מפתח תקווה של פעם.
במשך כמה חודשים בקיץ של שנת 2007 שכבר נמוגה לה בינתיים, עבדתי עם מחלקת השימור של מינהל התרבות של עיריית פתח תקווה על פרויקט צילום מבנים ותיקים המיועדים לשימור בעיר. הצילום נועד במיוחד לתעד פרטי פנים מקוריים שעדיין נותרו על כנם. חלונות, תיקרות, דלתות, חדרי מדרגות, מעקות והרבה מרצפות. התלווה לזה כמובן גם תיעוד חיצוני עם ניסיון לצלם כמה שיותר חזיתות ופרטים.
העבודה כללה כניסה לבתים של אנשים, בבקשת רשות, לחנויות, לבניינים וכ"ו על מנת להגיע לכמה שיותר בנייה מקורית, בין כל ים השינויים, המחיקות, ההרס והיעלמות המבנים והפרטים האותנטיים. הצילום היה מוגבל בזמן, מהיר ולחוץ בשל התנאים והסיטואציות הלא רגילות.
אני מביא כאן טעימה, מדגם מייצג של העבודה שנעשתה ודרשה הרבה סבלנות ואורך רוח, במיוחד בקיץ הישראלי הלוהט ובמהלכי התדיינות עם אזרחים ישראלים חשדניים. כל הצילומים צולמו על ידי וכולם של מרצפות מקוריות לחלוטין, שמשמשות רצפות כבר 70 ו-80 ו-90 ו-100 שנה ואולי אף יותר. כל הצילומים כאן הוקטנו וקוצצו בגודלם ובאיכותם לצורך גלישה נוחה ברשת, במקור הם ברזולוציות ובאיכויות גבוהות הרבה יותר.
תודתי והערכתי הרבה נתונות למוניקה כהן ולשלום קוטלר על עבודתם החשובה וההכרחית של מאבק אחרון וחשוב מאין כמותו להציל ולהגן על המבנים ההיסטוריים הותיקים שנותרו עדיין על כנם, עבודה שהיתה צריכה להיעשות כבר לפני 20 שנה ויותר, אך לא נעשתה אז ולכן גם מבנים מרתקים רבים כבר נמוגו.
בכל אופן, הנה הצצה אל נבכי פרטי הצורות, הצבעים ומערכי המרצפות הנהדרות שעדיין קיימות במבנים ישנים לשימור בעיר פתח תקווה, אם המושבות, שתחגוג השנה 130 שנה.
בתוך בניין ברחוב מוהליבר
במרפסת חיצונית בקומת קרקע של בית לשימור ברחוב מונטיפיורי
נטוש - שרון רז 
ינואר 5, 2008 at 10:27 am
מזכיר לי את הרצפה בבית של סבתא שלי לפני השיפוץ.
ינואר 5, 2008 at 10:28 am
אנשים שהיו עסוקים בבניית ישוב והישרדות
התפנו גם לאסטטיקה ,
ינואר 5, 2008 at 10:44 am
אין לך מושג כמה הרשימה הזו מרגשת עבורי (מעבר לקסם הכולל שבה ובכל תמונה ותמונה שצירפת), אולי בעיקר בגלל אותן מרצפות בבניין שבברון הירש, שהזכירו לי את זה:
http://www.notes.co.il/michal/30716.asp
ולא בטוחה עכשיו מה נכון יותר, הזכרון שלי, או מה שהבאת שם – אולי אלו היו כאלו (לא מבחינת הגוונים. בזאת אין לי ספק. אולי מבחינת מספר הפסים שבדוגמה)
תודה רבה רבה לך
ינואר 5, 2008 at 10:45 am
והשמונים נזרקה רב האסתטיקה הזו לפח, ואנשים עקרו את האריחים המהממים האלה לטובת קרמיקה
ינואר 5, 2008 at 10:46 am
וואו, איזה יופי של אוסף….
איזה טקסטורות נפלאות…
איזה מראות של פעם….
תודה על התיעוד…
אורן
ינואר 5, 2008 at 12:46 pm
איזה כיף לך שאתה יכול לעבוד בתחום אמנות שכל כך קרוב לליבך !!
שי
ינואר 5, 2008 at 2:16 pm
ראוי לזכור. בלי מלט ובטון לא ניתן ליצר אריחים אלו. וגם בפתח תקווה נבנו הבניינים הראשונים בבטון בארץ-ישראל.
אריחים דומים ימצאו במצרים סוריה ולבנון, כנראה השפעה צרפתית, כנראה כמה עשרות שנים לפני ארץ-ישראל. צריך לחקור ולבדוק.
מעט מאוד מהאריחים בצילומים הם משנות העשרים שלושים או
קודם.
רובם משנות השלושים ארבעים והלאה
ניתן וצריך לבדוק בניירות העיריה הדפוקה, אני תושב העיר, מתי נבנו הבניינים וכנראה הונחו האריחים.
החשוב והמעניין הוא שבשיטות ישנות, צרפת סוף המאה התשע עשרה, עבודו וייצרו אריחים בסגנונות מופשטים.
העצוב הוא שהתבניות המורכבות שנעשו בידי חרשי ברזל וברונזה נעלמו ושהחרשים הללו ויוצקי האריחים הלכו לעולמם.
ניתן לדעתי לחדש אומנות זו וכמה אנשים צעירים יכולים להתפרנס מכך.
ינואר 5, 2008 at 6:07 pm
פשוטמקסים
ינואר 5, 2008 at 6:38 pm
פעם כשרק הגעתי לגור בתל אביב, שנאתי מרצפות מצוירות, היום אני תרה אחריהן. זה פשוט נפלא. תודה
ינואר 5, 2008 at 10:20 pm
פשש…כמה יפה.
איזו עבודה מצויינת נשמע שיש לך..:)
ינואר 6, 2008 at 12:26 am
פתאום העיר המכוערת שלי נראית יפיפיה זוהרת.
מקווה שתצליחו לשמר הכל ואפשר יהיה לבוא לראות.
ינואר 6, 2008 at 3:19 am
ואחד הדברים האהובים עלי ביותר בביתי, ואחד השיקולים שלנו לבחור בו, הוא מרצפות כאלו, שרובן במצב טוב.
ינואר 6, 2008 at 4:42 pm
איזה סטייל, מקסים
ינואר 6, 2008 at 7:08 pm
תמונות נהדרות למרצפות נפלאות
ינואר 6, 2008 at 10:03 pm
רב תודות לכל המגיבים, באמת תודה
אנגלמאכר- כן, עם דגש על הביטוי "לפני השיפוץ"…
אילנה- אכן מרתק, הם עסקו בעבודה, הגנה, הישרדות וגם אסתטיקה, לא היתה טלויזיה ולא "הישרדות" וסלבריטיס שמקבלים מיליון דולר לגילוח ראש
מיכל- חשבתי עלייך, ידעתי שתאהבי, זכרתי את האיור שלך טוב
בלומה- כן, זה מאוד עצוב כמה שהטעויות הללו נפוצות
שי וחלי- כן, אבל זה היה פרויקט של כמה חודשים בלבד
יוסי- תודה, בית הבטון הראשון בארץ נמצא ליד הירקון בכפר הספטיסטים, וגם אחד הבתים המצולמים כן, כלומר ריצפתו, גם הוא מבטון ונדמה לי שהוא ממש בית של 90 או 100 שנה, רוב המבנים הם משנות העשרים והשלושים, יש לי גם מידע על חלק גדול מהם במקרה זה
תמר- חבל מאוד שלא עסקו בשימור כבר לפני עשרים או שלושים ויותר שנים בעיר ובכלל בארץ כי אז היו מצילים מבנים מרהיבים רבים שכבר נהרסו, בפ"ת ובכל הארץ
שוב תודה גם לכם- אורן, יובל, ריקי,דוד, גדי ויודן
,
ינואר 6, 2008 at 10:46 pm
היו אצלו כמה דוגמאות של ריצוף. אחת מהן מופיעה בצילום מבניין לשימור ברח' הברון הירש שהבאת לכאן.
אנחנו הנכדים מאוד אהבנו את המרצפות האלו וככה יצא שהבן דוד שלי שבנה בית באיזה מושב בדרום ריצף במרצפות מצויירות בדוגמא אחת מתוך מה שזכר מהבית של סבא, ואני כששיפצתי את הדירה שלי השקעתי במרצפות אולי לא לגמרי אותנטיות אבל עשויות בידי גלוסקא שמייצר מרצפות כאלו משנת 1900
ינואר 11, 2008 at 7:40 am
בדירה ברחוב קינ ג'ורג' שהייתה שייכת לאבי ז"ל יש מרצפות דומות לאחת הדוגמאות שהבאת. אשמח אם מישהו יכול להפנות אותי למקום שבו ניתן להזמין על פי דוגמה בכדי להחליף כעשר מרצפות שבורות.
צחי
ינואר 11, 2008 at 4:02 pm
חבל שהיופי הזה הוחלף כלאחר יד לטובת האופנה. בחנות של אבי בתל אביב היו מרצפות כאלה, אבל לפני שלושים שנה החליפו אותן במרצפות (ממש מכוערות) אבל … אופנתיות יותר במושגים של הימים ההם.
נ.ב. תודה לך על הדברים החמים שכתבת בתגובתך באתר שלי
שבת שלום
ינואר 13, 2008 at 9:15 pm
צחי, כמו שהוזכר בתגובה שמעליך, תנסה ב-גלוסקא, זה בהרצל בתל אביב, בין קיבוץ גלויות לדרך שלמה
דפנה, כן, אופנה זה לא תמיד דבר טוב, מעטים יודעים להעריך דבר טוב, ועל לא דבר, וגם תודה
ינואר 14, 2008 at 5:34 pm
אני חושב שאלו התמונות הכי יפות שראיתי אי פעם מפתח תקווה.
יולי 1, 2008 at 1:49 pm
התמונה ה-16
מתוך בית לשימור מאחורי רחוב חובבי ציון,
לסבא וסבתא שלי, שגרו בפינסקר 36 (מול בית התקליט)
היו מרצפות כאלה בבית, ואני כילדה קטנה עם דמיון הייתי משוכנעת שזה בתיאום עם נעלי הבית של סבי שהיו חומות ממש באותו הגוון, וגם באותה הצורה האליפטית…
חוץ מזה-התמונות מרהיבות…
יולי 1, 2008 at 3:35 pm
עידית תודה רבה
מול בית התקליט זה מיקום מעולה היה בתור נכדה בודאי, ואגב הודיעו לי שממש עכשיו עוברת לשם חנות התקליטים המצויינת "קצת אחרת" שהיתה בדיזנגוף, ולקחו את מיקומו המיתולוגי והמדוייק של בית התקליט, המקום יהיה חי שוב סוף סוף
סיפור יפה עם נעלי הבית של סבא שלך
הבית הזה עם המרצפות הללו מאוד ישן בפ"ת
ספטמבר 26, 2008 at 12:52 am
יובל,היסטורית האריחים המצויירים שציינת היא די נכונה. מי שהמציא את האריחים המצויירים היו הצרפתים וזאת הסיבה מדוע אריחים אלו פופולריים בקולוניות הצרפתיות לשעבר, לבנון מרוקו וכדומה. אפילו הגרמנים שמיהרו להעתיק (אפילו לפני האיטלקים) קראו לחלק מהמכונות יציקת האריחים בשם "הצרפתיות". למעשה
בתחילת שנות השלושים היו בארץ ישראל כ-70 יצרנים שונים, רובם נסגרו עד תחילת שנות ה40 בשל מספר סיבות בודדות. ישנם 2 יצרנים ישראלים שעדיין מייצרים מרצפות מצויירות מבטון . אחד שהוקם בשנת 1925 והשני ב1936
יציקות האריחים המצויירים מתבצעות באותה השיטה שיצקו אריחים החל משנות העשרים
דצמבר 13, 2011 at 10:59 pm
מאד התרגשתי לצפות במרצפות "המעויינים," שהיו בבית סבי ברוך אוסטרובסקי, ראש המועצה הראשון, אשר כיהן קרוב לשלושה עשורים.
הבית הייחודי בסגנונו ובאווירתו התרבותית, שכן במרכז המושבה רעננה ונבנה ב 1930. (גם אני גדלתי בו).
אני מתרפקת בגעגועים לבלטות המרהיבות ביופיין, המסמלות ואופייניות לתקופת שנות ה – 30 בא"י. ובאמצעות התמונה חוזרת במנהרת הזמן לרעננה ההיסטורית.
מצויין בכתבה "ישנם 2 יצרנים ישראלים שעדיין מייצרים מרצפות מצויירים מבטון…"
מיהם היצרנים,היכן וכיצד ניתן היום להשיגם?? אנא, הודיעני בהקדם!
בתודה,
תחיה צייחנר .
דצמבר 14, 2011 at 7:29 am
דן תודה רבה על תגובתך.
תחיה- תודה רבה על תגובתך. דן כתב על שני יצרנים, אני מכיר אחד בשם גלוסקא ברחוב הרצל בדרום תל אביב, תבדקי. את יכולה לשאול ולבדוק גם אצל רוחמה שרון בפתח תקווה. מעבר לכך אינני זוכר או יודע על עוד. תודה.
שרון רז
ינואר 3, 2012 at 5:51 pm
מדהים כמה יפה. איזה געגוע לישן וכמה טוב שיש מי שמתעד.
יישר כוח
מרץ 26, 2016 at 12:48 pm
איזה יופי של בלוג.
קרה לי בעבודה שנתקלתי בדברים כאלה ואף פעם לא חשבתי לתעד אותם.
יפה שיש מישהו שמתעד את ההסטוריה.
היום כבר לא בונים ככה וחבל
יוני 3, 2017 at 10:01 pm
מקסים.., בחיפה היו גם כמה מפעלים שייצרו אריחים כאלו לשוק המקומי, מצער שהרבה מהאריחים האלו נעקרו ממקומם על ידי בוזזי בתים שמכרו אותם אחר כך לכל המרבה במחיר ובכך הרסו פיסות היסטוריה מקומית…מצד שני עם העוני שקיים בשכונות האלה, אני גם יכולה להבין אותם..קצת לפחות..
אוגוסט 20, 2019 at 7:10 pm
תודה לך. מקסים ומרגש. אצלי בבית רצפה אוטנטית בת בערך מאה שנים, שהבאנו מבית ברחובות (עיר ילדותי).
הקבלן רצה להרוס הכל כשהבית נמכר… הצלנו את האריחים והם ממשיכים לחיות בביתי (ברמת הגולן) באהבה רבה.