שערוריה בעיר הקודש.

אוגוסט 2007, עיר הבירה השסועה, עיר הקודש העבה, העיר הכבדה, ירושלים.

הבן שלי רצה לנסוע לירושלים, הרבה זמן כבר לפני, זה היה בתכנון, עד שיום אחד נסענו סוף סוף. לפני שחזרנו נתקלתי בדבר הזה, חשדתי שזה משהו כזה, לא האמנתי, זה היה מעבר לכל דימיון. חניון. ביזיון של חניון. בית קולנוע עדן, לא נווה צדק, אלא נטוע במשטח אספלט. חניון ענקי וחצי מאולתר, בעל מפלסים טבעיים שונים, עליות ומורדות ובאמצע של השממה החמה הזו עומד לו המבנה הקרוע שאנסו אותו, פערו אותו ושפכו את קרביו, מזמן.

הסיפור הוא כפי שתיווכחו הוא בבית קולנוע ישן, ותיק שהקרין פעם סרטים רבים להמונים. כיום הוא פשוט עומד שם, או יותר נכון שרידיו, מבניותו הכהה, והוא נטול תוכן, נטול בשר, נטול לב ומוח, גופה שחורה, קונסטרוקציה עמידה ועומדת שמסביבה אספלט מרושל, חניון מזופת, מכוניות בשמש.

אבל זוהי רק ההקדמה, כיוון שהמכוניות, של כולנו, לא רק מקיפות את המבנה כי אם גם נכנסות, חודרות, וחונות להן בתוך המבנה, ממש בתוך החלל הישן, שבו אין יותר כסאות ואין יותר אנשים, רק חול וזיכרון מטושטש. אחד המראות הקשים והמזעזעים שראיתי. שחיטת התרבות, האמנות והכבוד לעבר, השחיטה האפטית בשיאה המר והאכזר. כבר אין יותר מילים.

מבט לכיוון מיקומו של המסך שכבר איננו

מבט מכיוון תחתית האולם לשעבר לכיוון סוף האולם וחדר המקרין.

קרביים שפוכים באיזור שהיה כנראה פעם השירותים.

עוד צילום של הקיר הפנימי של חדר המקרין כאן

דלת חדר המקרין, מבחוץ.

מבנה חדר המקרין.

המבנה העגול והיפה של הקופות לשעבר.

כל הצילומים צולמו על ידי, שרון רז, באוגוסט 2007.

כל הסשן, כולל צילומים ממה שהיה קולנוע אורנע ומהמקום בו היו קולנוע אורגיל וקולנוע רון נמצאים באתר אדריכלות נעלמת, בתוך הארכיון האורבני, בתוך ירושלים.

כל הצילומים המופיעים כאן הוקטנו בגודלם, נפחם ואיכותם בצורה משמעותית, לצערי, על מנת שיוכלו להתאים להנכנסה לכאן לבלוג ולגלישה נוחה ברשת.

כאן תמצאו כתבונת לגבי התכנון המיועד למתחם הזה.

הערות לגבי בתי קולנוע בירושלים:

קולנוע רקס הוצת ונשרף ע"י האצ"ל בסוף שנות הארבעים, ננטש אחר כך ונהרס.

אין לי מושג לגבי גורלו של קולנוע סטודיו ששכן בצמוד אליו.

קולנוע ציון פעל בין 1912 לבין 1972. כיום ישנו בניין של בנק הפועלים ובניין מלון כיכר ציון במקום בו עמד (מפגש רחוב יפו ורחוב בן יהודה).

קולנוע אדיסון שהיה קיים משנת 1932 נהרס בינואר 2006 ולצערי הרב לא הספקתי לצלם אותו.

קולנוע ריג'נט שהפך לקולנוע סמדר (לב סמדר) במושבה הגרמנית קיים, אך טרם צילמתיו.

אין לי כל מידע עדכני לגבי קולנוע מיטשל שהיה בבניין ההסתדרות ולגבי קולנוע זמיר שהיה ברחוב הנביאים.

במקומו של קולנוע אורגיל שהיה ברחוב הלל נמצא היום מרכז מסחרי (וקפה ארומה) (צולם מבחוץ).

במקום שבו היה קולנוע רון נמצאת היום חנות בלוקבאסטר, פינת רחוב הלל ורבי עקיבא, אין לי כל מושג אם יש רמז או זכר כלשהו בתוך המרתף של המבנה לקיומו של קולנוע בבטנו בעבר (צילמתי מבחוץ בלבד).

צילמתי את מבנה בית הקולנוע שהיה ברחוב שמאי, מבנה שבתוכו יש מסעדת מקדונלדס כיום. נאמר לי שזה היה קולנוע אורנע, אם כי נתקלתי גם במידע סותר שייתכן שזה היה קולנוע אוריון. בכל אופן הקולנוע השני מביניהם נמצא בפסאז' דרום המחבר את רחוב הלל ורחוב שמאי, יותר לכיוון רחוב הלל, וזה מדהים איך באיזור כה קטן התרכזו כל מבני בתי הקולנוע של אז. גם קולנוע הבירה היה ברחוב שמאי, ואין לי מושג אם נותר רמז כלשהו ממנו.

קולנוע עדן הותיק המצולם למעלה נמצא בין הרחובות אבן ישראל ואגריפס. היה הרבה אחר כך גם קולנוע כפיר במרתף בניין כלל וקולנוע סינמה 1 בשכונת קרית יובל. היה גם קולנוע ב-בנייני האומה ואת מועדון הקולנוע של בית אגרון ברחוב הלל.

כיום קיימים רק סינמטק ירושלים, קומפלקס גיל בתוך קניון מלחה ירושלים וקומפלקס רב חן בתלפיות.

למי שמתעניין קצת בנושא קולנוע, היסטוריה עכשווית, תרבות והחברה הישראלית מומלץ מאוד לקרוא את ספרו המצויין של העיתונאי וחוקר הקולנוע דוד שליט הנקרא "מקרינים כוח – בתי הקולנוע, הסרטים והישראלים" (סדרת פטיש, הוצאת רסלינג, 2006).

חג פסח שמח ונעים לכולכם.

מודעות פרסומת