פוסט שלישי בסדרה זו והפעם- העיר שבה נולדתי ובה גדלתי.

מתחם סופרגז, כבר לא קיים, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"

מתחם סופרגז, כבר לא קיים, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"

מתחם סופרגז, כבר לא קיים, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"

מתחם סופרגז, כבר לא קיים, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"

מתחם סופרגז, כבר לא קיים, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"

מתחם סופרגז, כבר לא קיים, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
מתחם תלמה, כבר לא קיים, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
מתחם תלמה, כבר לא קיים, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
מתחם צינקל, רובו כבר לא קיים, השאר נטוש, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"

מתחם צינקל, רובו כבר לא קיים, השאר נטוש, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"

מבנה נטוש והכתובת העברית עליו, מתחם צינקל, ברובו הרוס, קרית אריה/ כביש גהה, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"

מתחם טית בית, כבר לא קיים, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"

השוק הסיטונאי, רובו נטוש כיום, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"

איצטדיון הכדורגל המיועד להריסה, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"

איצטדיון הכדורגל "האורווה" המיועד להריסה, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"

בית הפועל הנטוש והמיועד להריסה, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"

תחנת בריאות נטושה, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
שילוט ביזאר קשה, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"

שילוט מסחרי ותיק, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"

שילוט מסחרי ותיק, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"

שילוט מסחרי ותיק, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"

שילוט מסחרי ותיק, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"

שילוט מסחרי ותיק, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
כתובת מקורית על מגדל מים ישן ונטוש המיועד לשימור, פ"ת, צילום: שרון רז, אתר "אדריכלות נעלמת"
כל הצילומים צולמו, כאמור, על ידי, שרון רז, בין השנים 2004 ל- 2008.
כל הצילומים אינם נמצאים כאן בגודלם המקורי ובאיכותם המקורית אלא מוקטנים ברזולוציה, בכובד ובאיכות.
רוב או כל הצילומים נמצאים באתר "אדריכלות נעלמת" ומסודרים שם לפי איזורים- ערים- יישובים.
כאן זהו "חתך רוחב" נוסף שמציג לכם צילומים לפי נושא, כאמור הפעם- צילומי שילוט ישן, ותיק, צנוע.
אשמח להוציא ספר. מי שמעוניין לעזור וקרוב למוציאים לאור, הוצאות ספרים וכ"ו מוזמן ליצור איתי קשר.
מי שלא אוהב כוסברה, כמוני, הוא חבר שלי.
יולי 5, 2008 at 9:41 pm
שרק הריח שלה יכול להרוס לי את כל היום וסוף סוף פתח תקווה.
מרגש כתמיד
יולי 6, 2008 at 1:50 pm
האוטובוס בכל פעם שעברתי שם בקו 921. צריך לשנות את שמה ל"פתח ייאוש"
יולי 6, 2008 at 9:03 pm
אייל תודה רבה
אכן, סוף סוף פתח תקווה
וזה רק חלק ממה שיש לי ממנה
הסכמה מוחלטת גם לגבי הריח של הכוסברה
ירק אובר-רייטד לגמרי
איתמר- אתה מתכוון לתחנה המרכזית אני מבין
כמו כל עיר בארץ, או רובן, תחנות האוטובוסים המרכזיות אינן גני ורדים כלל ועיקר, אלא אכן זוהמה שחורה חסרת כל חן
יולי 9, 2008 at 9:34 pm
שטמפפר וראיתי את השלט הצהוב של קצ'נסקי – בית מלאכה. אה, איזה שם למקום עבודה. ואם יש לך את הציור של הילד עם הבמבה שהיה על הקיר של מפעלי אסם בז'בוטינסקי יצאת גדול.
זה כבר לא שם. גם אסם עוד מעט לא שם.
יולי 10, 2008 at 6:32 pm
הרבה אנשים אומרים שהם לא אוהבים כוסברה, והאמת, ובשונה מסיפור הזיתים, גם אני לא אוכל כוסברה. מי באמת אוכל כוסברה? לפני שנתיים שודרה בערוץ הראשון תכנית בישולים בה התארחה הזמרת שרית אלברשטיין, והיא הפתיעה את הצופים ואת הטבח שעמד לידה – שהיא מאד אוהבת לאכול כוסברה. כנראה שהיא לא חברה שלך. אני מצידי מתנגד לבחירת חברים באמצעות חיבתם או סלידתם מחומרי מזון. אני בוחר את חברי לפי ערכים אחרים.
יולי 26, 2008 at 11:14 pm
הבחירה שלך שוברת לב
אפריל 27, 2013 at 12:44 pm
כל הכבוד על העבודה המדהימה שאתה עושה. אני מכיר אותה כבר זמן מה…נכנסתי הפעם שוב בזכות האזכור שאתה הולך להציג בפאצ'ה המתקרב. בתור פתח תקואי לשעבר נעצרתי בתמונה של בית הפועל ליד הציור שציירנו עם חברים כשהיינו חניכים בתנועה…אני מעריך שגם הציור הזה כבר נעלם מזמן.
תודה רבה על התעוד שאתה עושה
אפריל 27, 2013 at 9:35 pm
תודות- באיחור…- יוסי, צביקה, שולמית.
תודה רבה לך שמוליק.
שרון