לא רציתי להיכנס לקלחת, אבל התחלתי קצת ל"הרגיש" יותר מדי.

ובכן, הנה ה-שוס, מבצע "עופרת יצוקה" עזר לי במשהו אחד לפחות:

הוא עזר לי להחליט למי להצביע בבחירות הבאות.

איך?

ההתלבטות שלי קטנה, גבולית, תמיד אותה ההתלבטות.

האם להצביע למפלגת העבודה או להצביע למרצ?

עד היום יש אצלי רוב לפתקים שהלכו למפלגת העבודה,

אך הצבעתי גם למרצ.

תמיד זה גבולי.

בבחירות ההולכות וקרבות הללו הייתי במצוקה.

הרהרתי לעצמי וחשבתי שאין לי למי להצביע.

כמובן שלא ליכוד, כמובן שלא קדימה, רק העבודה ושמאלה.

בבחירות הקודמות אפילו אפשרות לחדש עם חד"ש עברה לרגע במוחי.

דיעותיי, ולא מבית, אלא העצמאיות לגמרי, אמרו תמיד שמאל.

גם מבחינה כלכלית וחברתית וגם מבחינה מדינית.

אין לי שום רגש לרגב אדמה וכל שערת ראשו של ילד חשובה בעיניי פי כמה מגוש אדמה וטריטוריה.

אני תומך בהחזרת שטחים, כל השטחים, תמורת שלום צודק ואמיתי.

אני אפילו בעד היוזמה הערבית, חוץ מעניין הפליטים שצריך איכשהו להיפתר טוב יותר.

אני אפילו מבין היום יותר את טראומת הנאכבה הפלסטינית ובהחלט מעוניין לדעת עוד.

אני אפילו יגלה כאן שמדי פעם עולה בראשי חוסר בהירות לגבי הצלחת כל הקונספט הציוני כפי שהתרחש.

אז מה קרה עם המבצע הזה?

ובכן, אני בעד המבצע הזה, מיד ידעתי בתוכי ואני עדיין מבין ויודע.

אני בעד! המבצע הקשה והמסוייט הזה.

למה? כי אין ברירה, כי שתקנו והבלגנו הרבה יותר מדי.

למה? כי החמאס אכזר, רע, מר ואין לו כוונה טובה אחת כלפיי או כלפיכם.

למה? כי החמאס נהג בטפשות בכך שכל מאמציו היו צבאיים ולא לטובת אזרחי הרצועה.

למה? כי זה ממש בלתי נסבל לגור 8 שנים וגם 6 וגם 4 וגם שנתיים וגם חודשיים תחת הפגזות טילים ורקטות.

למה? כי אני לא הייתי רוצה שילדיי יחיו בממ"דים ובמקלטים ולכן גם לא רוצה שילדים ישראליים אחרים יחיו כך.

למה הם חיים כך כל כך הרבה זמן? למישהו יש תשובה?

למישהו ממתנגדי המבצע הזה יש תשובה אחת הגיונית למה החמאס יורה על אנשים חפים מפשע כדי להרוג?

תשובה אחת? כלשהי? למה חמאס מפגיז אותנו בשנים האחרונות? מה זה הדבר הבלתי נתפס הזה?

ובבקשה, אל תענו לי שבעזה יש מצוקה כלכלית, כי המצוקה הזו יכולה היתה להיפתר, לפחות חלקית, אם החמאס, כרשות שלטונית שם, היתה עוסקת בקידום, בקידמה, בהתקדמות ובצמיחה במקום בתכנון טרור.

עם כל ההומניות שלי עצמי ושל רוב אזרחי המדינה הזו ובמיוחד חוגי השמאל הרי שיש גבול אחד:

אם מתקיפים אותך ויורים עליך באופן מתמשך אתה קם ומתנגד, קונספט פשוט, הכרחי.

ההתנגדות להרג חפים מפשע פלסטינאים (גם אני ממש לא נהנה מזה) לעומת אי הזדעקות ואי התנגדות חזקה להרג חפים מפשע ישראליים מקוממת אותי. האם מישהו מתושבי המרכז (מכותבי האתר הזה) חווה פעם אחת "צבע אדום" ונפילה של קסאם? כי אני למשל כן, פעם אחת, וזה די הספיק, אמנם לא כזו טראומה, אבל הייתי בלי ילדיי כשזה קרה, ואם הייתי חי שם, איתם, זה היה מפחיד אותי ומרתיח אותי יותר.

למה חמאס יורה על יישובי מדינת ישראל? יש למישהו תשובה? למה?

מה רוצה החמאס? מה רוצה מחיינו החמאס? תשובה יש? כי לי אין.

אז חשבתי שכבר לא אצביע למפלגת העבודה, היתה לי גם בעיה עם ברק, אולי עדיין. חשבתי שאולי הפעם אצביע לתנועה הירוקה החדשה. כבר באמת לא ידעתי מה יהיה על קולי הקט.

עכשיו אני יודע. זה לא ברק ולא העבודה. זו מרצ. מרצ המתנגדת אוטומטית למבצע הזה. אני לא מבין. אני לא מסכים. אני לא מרגיש שם איתם. ממש לא מרגיש שם כשזהבה גלאון זועקת מיד בהתחלה להפסיק את האש. למה היא לא זעקה על החמאס להפסיק את האש? למה החמאס ירה ויורה על שדרות ושאר היישובים? אני עדיין מחכה לתשובה.

פוסט זה נכתב ברוגע ובשלווה. אני חייב לציין שהפוסטים כאן באתר רשימות בשבוע האחרון גרמו לי להבין שיש אנשים שאולי טיפה נסחפו ואולי קצת איבדו את הצפון, ועם כל הפחד, האימה ושנאת המלחמות המוצדקת שלהם וגם שלי, הרי שיש גבול, יש קו, יש נקודה של היגיון שאותה אינני יכול כנראה לעבור.

העדכון האחרון מהטלוויזיה (כן, הישראלית) הוא שישנם כרוזים מתוכננים של החמאס לקרוא לתושבי עזה לבוא למקום המסתור של ההנהגה וליצור חומה חיה שתגן עליהם. השמועה אומרת שהם מסתתרים מתחת לבית החולים בעזה. את הטילים מחביאים בבתים של אנשים, בבתי ספר ובמסגדים. האם קשה להודות בכך שזו לחימה המתנהלת מול פחדנים רעים? מלחמת טרור שמשתמשת באכזריות באזרחים של עמם שלהם?

זה אני, מתנצל, לא מתוחכם במיוחד, לא רהוט במיוחד, אלא פשוט, עם היגיון בסיסי, שלי וקצת אינטואיציה. זה אני. אלו הרגשותיי. אינני אומר שאני צודק וכולם לא. אין גם בהכרח תשובות ברורות נכונות. אך אלו השאלות שלי. אלו התהיות שלי. אלו ההבנות ואי ההבנות שלי. נו, שויין, לפחות את בעיית הפתק בקלפי פתרו לי.

מודעות פרסומת