כשקראתי שאירוע "צבע טרי 2" מתרחש במתחם "התחנה" מיהרתי לסמן לי את זה בראש.
יופי, אמרתי לעצמי, סוף סוף, הנה, הגיע המועד הנכסף.
הקהל יחשוב על התערוכה, אני ציפיתי לרגע שאוכל להיכנס שוב למתחם הזה.
לפני כחמש שנים צילמתי את המתחם הנטוש, הזנוח, הישן, המאובק.
את אף אחד הוא לא עניין, כמעט, והיה כ-אי ירוק בים אפור, איזור שאדם לא דורך בו.
אז, הגעתי במקרה כשהיתה שם פגישה של אדריכלים וקבלנים, חשבו שאני חלק מהסיפור.
האמת היא שלא שאלתי אף אחד, ופשוט נכנסתי, כמו שאני נוהג לעשות בדרך כלל.
התיעוד והצילום של המקומות הללו חשוב פי כמה מכל יישות אנושית שחיה בזמן כזה או אחר.
מכל שומר או גדר, מכל אחראי או נעלם, מכל חוק או אזהרה חסרת תכלית.
המתחם הזה, של תחנת הרכבת העותומנית, הצמוד למוזיאון צה"ל הביזארי, היה סגור, נטוש ומרתק.
מבנה הרכבת וכל המתחם הזה סיקרן אותי כבר הרבה זמן לאחור, וניצלתי נקודה אחת בזמן.
כול כאלב ביג'י יומו !
אז ישנן התמונות, ישנם הצילומים, ישנו התיעוד, הקצר, כפי שביצעתי באותו היום, על מהלך הזמן.
לצערי, כששבתי למתחם הסגור אחר כך, בשלבים שונים, גם אחרי שהחל השיקום והשימור, לא יכולתי לצלם אותו מבפנים אלא רק לעקוב קצת על המתרחש מבחוץ, ואכן עשיתי זאת כמה פעמים במהלך השנים האחרונות.
הפעם הגיע הזמן, סוף סוף.
נסור למתחם, עכשיו "התחנה" המיוחצנת, המתוקתקת, הנקיה, המחודשת, ונבחן את הדברים בעינינו.
ידעתי שהכל יהיה מצועצע יותר עכשיו, מלוטש, מצוחצח, אבל הרי אי אפשר היה להשאיר את הדברים כך, כמו שאני אוהב אותם, אחרת הקהל הגדול, לעולם לא יגיע לכאן.
על שימור המתחם ההיסטורי הופקד אדריכל אמנון בר אור וצוותו, ובאמת, מזל, כי מדובר באיש מקצוע מנוסה וטוב.
הגעתי עם בני, כבר ביום רביעי, ביום הראשון של התערוכה, ונכנסנו עם האנשים הראשונים כדי להתרשם.
קודם נכנסנו לתחנה עצמה, למבנה עצמו, סיקרן אותי במיוחד לראות מה נותר שם ומה נעשה.
לשמחתי הקירות עדיין במצב גס ואותנטי, חלק מהם, וייתכן מאוד שהכוונה היא להשאיר אותם כאלה, מקווה.
עמודי הברזל שמאחור, ברציף, הם אותם העמודים, אבל נעשתה הרבה עבודה לשיקום תקרות, סביבה וכ"ו.
מסילת הברזל עכשיו גלוייה ונמצאת על האדמה, אינני יודע אם נחפר החול שכיסה את חלקה או שהובאו מסילות חדשות.
גם המבנה של המחסנים שוקם ושופץ, בחוץ ובפנים, אך הקירות עדיין מסומנים עם סימוני הסדקים הקבלניים.
ישנה גדר אבן וגדרות ברזל התוחמות את האיזור המשופץ מהאיזור הדרומי יותר שעדיין רחוק מסיום, איזור המפעל, מסקרן מאוד מה שקורה שם, אך זהו עכשיו איזור סגור לעבודות.
"צבע טרי 2"
הרי גם אמנות היתה באירוע, ובכל זאת לא באנו רק בגלל הבניינים…
אני חייב להודות שהופתעתי מאוד באירוע האמנות הזה.
הופתעתי מכמה מוכשרים האמנים, מכמות האמנים המוכשרים ומאיכות העבודות- ציור, צילום, פיסול וכ"ו.
לצערי את כל המבנה שבו נמצאו אמני הגלריות לא הספקתי לראות אך את מבנה המחסנים, שאיכלס את בחירת האוצרת ותערוכת הפרס ואת אוהל האמנים הצעירים העצמאיים סרקתי בקפידה ובהנאה גדולה.
בכל "חדר" היו עבודות של 3 אמנים, קיר לכל אחד, ובכל חדר כזה היה מה לראות, ממה להתפעל וממה להתרגש. ראיתי טכניקות מרשימות, קונספטים מבריקים, אסתטיקה משובחת ובעיקר צילומים וציורים נפלאים לגמרי. האירוע מסתיים מחר, עדיין תוכלו לבקר מחר, בשבת, וכדאי מאוד.
החזית הצפונית של המבנה הראשי, מבנה התחנה הטורקית הישנה, כפי שצולם ביום רביעי, מרץ 2009.

אותו המבנה, כפי שצילמתי אותו בשנת 2004.
2009

2006

2009
היו גם עבודות חוץ, "אורבניות", וזה אמן מבריק שמצייר על קירות בת"א, ומכנה עצמו KNOW HOPE
2009

מאי 2004
מרץ 2009, הכתובת נשארה על הקיר…

פנים התחנה במאי 2004


כאן כיום, ב-2009, נמצא בית הקפה הפנימי
המסילות במרץ 2009

המסילות במאי 2004
מבנה משתפץ במרץ 2009, יום רביעי האחרון

אותו המבנה לפני כחמש שנים, מאי 2004
2009

2004



2009

2004, מבנה בית החרושת ללבנים
2009, הברבור הוא חלק מעבודה של אניסה אשכר, משחרה 2009

2004
2009

2004

2004


2009

2004
איזור בחירת האוצרת, מבנה המחסנים לשעבר, עבודה נהדרת של גיל יפמן
עבודה של אנג'ליקה שר
2009, כך נראים הקירות העליונים, במצב אותנטי בערך, עם סימוני הסדקים
2009, פרט מתוך "שמור", שירה זלוור, זוכת פרס יגאל אהובי לאמן המבטיח ביריד צבע טרי 1, 2008
2009, שירה זלוור, זוכת פרס יגאל אהובי לאמן המבטיח ביריד צבע טרי 1, 2008
חממת האמנים העצמאיים הצעירים, צילום נהדר של מירב מרודי המצויינת, מפעל ברומניה
עבודה של אהרון עוזרי
פרט מתוך עבודת צילום נהדרת, רון עמיר, חממת האמנים
עבודה של רועי יריב
2009, קרון שהוכן לתצוגת הקבע במבנה
פרט מעבודה של האמנית המדהימה רימה ארסלנוב
עבודה של האמן המבטיח רועי מרדכי
2009

2004
2009

2004, מבנה המחסנים

2009, מבנה המחסנים

2006

מרץ 2009, זהו אינו הירח, זוהי לא הלבנה, לא לונה, אלא כדור פרסומת של בנק…

2006
2009
2009, קרון שהוצב כתצוגה חיצונית (הוא לא היה כאן לפני כמה שנים, זה "כאילו"…)
עבודת אמנות, פרוייקט מוזמן בשם Transit, של פורת סלומון, "מחוץ" למתחם

כל הצילומים צולמו על ידי, שרון רז, בין 2004 ל- 2009.
כל הצילומים הוקטנו בגודלם ובאיכותם, ולא רק פעם אחת, עקב אילוצי גלישה, אתר וכ"ו.
רוצו, לתערוכה, כי מחר, יום שבת, הוא היום האחרון.
מרץ 21, 2009 at 12:10 am
תודה על התצלומים שרון.
סיקור נוסף של התערוכה ודיעות שונות בנוגע ליריד ניתן לקרוא כאן:
http://www.maarav.org.il
מרץ 21, 2009 at 1:08 am
WOW
אין מילה אחרת לתמונות ולהשקעה שעשית לתחנה
הכי אהבתי את תמונות הלילה
מרץ 21, 2009 at 8:16 am
מאוד יפה לראות את האז והעכשיו. צילומים מעניינים. היכן נמצאת התחנה הזאת, בצפון תל אביב?
מרץ 21, 2009 at 8:26 am
התחנה נמצאת מדרום לנווה צדק, בין מנשיה לים
http://hatachana.co.il/
מרץ 21, 2009 at 8:58 am
תודה אורן, קסום, לא ידעתי שיש מקום כזה בתל אביב יפו.
מרץ 21, 2009 at 10:13 am
אני אגיד חלק
כי כשרואים כזה אוסף של מילים(+הידיעה כמה זה בדמך, הצילום+שמירה הזה)
ועבודות, ואומנות.
אז- אני רוצה להיכנס לאוטו ולנסוע לראות את זה.
אני יודעת כמה הכל נעלם כשאתה נכנס למבנה כזה, ובתור כזאת שחייבת התייחסות לאמנות (שלי, של אחרים)
זה נורא מרגש לקרוא איך באת בכלל בשביל המבנה, ונשאבת גם לאומנות.
לפעמים צריך "הפרעה" אחת כזאת, וזה דלק אחר כך לכל היום אם לא לכל השבוע…
(כמה אתה לוקח לליטר??)
מרץ 21, 2009 at 10:31 am
אהלן,
ומה מצא חן בעיניך יותר? המקום נטוש או כעת?
מרץ 21, 2009 at 2:47 pm
היה מאוד מעניין לראות את הצילומים של לפני ואחרי ואת נקודת המבט שלך כצלם ואדם – האמת היא שלא שאלתי אף אחד, ופשוט נכנסתי, כמו שאני נוהג לעשות בדרך כלל.
התיעוד והצילום של המקומות הללו חשוב פי כמה מכל יישות אנושית שחיה בזמן כזה או אחר.
מכל שומר או גדר, מכל אחראי או נעלם, מכל חוק או אזהרה חסרת תכלית. "
מרץ 21, 2009 at 3:35 pm
מקסים ה"לפני" מול ה"אחרי"…ממחיש את כל הסיפור.
מרץ 21, 2009 at 3:52 pm
כשרואים מה היה ומה שוחזר-שוקם-שופץ, מתעורר ספק באשר לתקפות הביטוי 'פגעי הזמן'. למראות 2004 יש כוח אדיר, ומצד שני משהו צריך לעשות. למה משמשת כעת התחנה? מתחם תערוכות? בית קפה?
מרץ 21, 2009 at 4:16 pm
וגם מעודד.
כמו עץ שעמד בשלכת וחזר ללבלב.
סיפור של התחדשות.
וגם מזכיר צילום רנטגן שמראה מה יש "מתחת".
שילוב של עבר, הווה ועתיד, ובמידה רבה גם סיפורה של המדינה הזאת.(מהצד היפה שלה).
ותמונות הלילה יפות במיוחד.
מרץ 21, 2009 at 6:29 pm
תודה לך יונתן, אקרא גם אקרא, ואם אתה מהמעורבים אז כל הכבוד
תודה יעל, כן, יצא לא רע בלילה, ואני בד"כ לא מצלם בלילה
תודה יודית, וכן, ענו לך, תודה אורן, יש כזה מקום, הוא באמת היה נחבא אל הכלים ועדיין במידה מסויימת רק שעכשיו יש עליו ציפיות והוא יחזור לשרת את הציבור
תודה עידית, הגדרת יפה, באתי בגלל המבנים, המתחם עצמו, ונשאבתי מאוד בקלות לאמנות, היא היתה מהנה, מבריקה, מעוררת
למי שלא הזדהה- אז שאלה קשה, אבל קלה, אני מעדיף את הנטוש, תמיד, וגם כאן, את הנטוש, עם הצמחיה המטפסת, עם המסתורין, עם השקט, עם עצמי…
אמן סודי- תודה רבה
תודה בועז, תסתכל בלינק באתר הרישמי, יש הסבר, זה מול מוזיאון האצ"ל, כאילו כזה… בין רחוב אילת לנווה צדק
דוד תודה, וכן, זו תמיד סוגייה, אם זה אותנטי אז זה מתפורר לאיטו וגם סגור לציבור, ואם זה משתפץ אז זה מאבד מהאותנטיות, אבל עשו עבודה לא רעה בכלל
המתחם מיועד לאירועים כאלו שיהיו בעתיד, מתחם של אמנות, תרבות, קצת אוכל ובילוי, מקווה שזה יישמר איכשהו סביר מהבחינות הללו ולא יהיה יותר מדי מסחרי וגם לא יותר מדי מצועצע
תודה רבה חני, המתחם מעניין, הוא היסטורי, הוא יפה ובסך הכל אני חושב שטוב שלקחו אותו וטיפחו והשקיעו גם אם הוא קצת פחות אותנטי כאמור, אבל עדיין, אלו המבנים, וגם עדיין יש את חלק מהקירות המקוריים מבפנים
מרץ 21, 2009 at 6:35 pm
הייתי בצבע טרי ובאמת תהיתי איך זה נראה קודם. מצד אחד זה הזכיר לי קצת דיסנילנד, אבל בסופו של דבר יצאתי מרוצה. אני רק מקווה שלא יהפכו את המקום לעוד קניון. שוב תודה על הצלומים היפים
מרץ 21, 2009 at 10:01 pm
אין דבר יפה יותר מתחנות רכבת
מרץ 22, 2009 at 8:08 am
תודה רבה שהעלת את זה
מרץ 23, 2009 at 7:54 am
יובל תודה, גם אני מצטרף אליך בלקוות שהמתחם לא ייהפך למקום מסחרי מדי
עמית תודה, אני חושב שיש משהו בדבריך
הדס תודה רבה לך
מרץ 23, 2009 at 8:33 pm
כל הכבוד על התיעוד גם אני אוהבת לצלם מקומות אורבניים עזובים,
יש בהם קסם שאין בשום בית חדש.
מרץ 24, 2009 at 2:08 pm
נהדרות. תודה
מרץ 25, 2009 at 4:00 pm
תמונות מדהימות.
אקפוץ לשם בסוף השבוע לראות.
מרץ 26, 2009 at 10:32 am
יפו, הים, החידוש של הטיילת והנמל
והיחס הביזארי של תל אביב ליפו…
אני חושבת שבשנים האחרונות כובד היופי, העניין והיצירה נוטה לדרום העיר, מה שמשמח אותי מאוד, ובטח עוד אתקל בבלוג שלך בתצלומים גם משם.
תודה, תודה.
מרץ 28, 2009 at 8:42 am
הילה, איתמר, שי ודפנה תודה רבה
שי, זה כבר נגמר בשבוע שעבר
דפנה, כן, צילמתי בשנתיים האחרונות עוד דברים ביפו אך טרם הספיקותי להכניס את הצילומים
מרץ 29, 2009 at 1:21 pm
בין השנים,אז וכאן ועכשיו
מרץ 31, 2009 at 1:37 pm
תמיד מרגש אותי לראות "לפני ואחרי". לחזות בשינוי חיצוני, שמאיר דברים באור אחר.
כשהעיריה משפצת, אני תמיד נבהלת שזה יהפוך לעוד מקום לסחר-מכר, ואולי בגלל זה מדירה את רגלי משם, אבל השתכנעתי לבקר. תודה:)