חשבתי שהגיע הזמן.
נכון, אני מקדים הפעם, בדרך כלל פוסט סיכום השנה במוזיקה מגיע אצלי ב-21 לדצמבר, היום הקצר של השנה, שיא החורף, אך הפעם הרגשתי שאני צריך לשרשר את זה דווקא ב-21 ליוני, שיא הקיץ, היום הכי ארוך של השנה. כי זהו, נגמר אוטוטו העשור הזה וכבר אפשר בהחלט לסכם, ואם יהיו כמה תוספות קטנות עד סוף השנה הרי שאני תמיד יכול להוסיף אותן כאן.
אז הנה, עמלתי והכנתי וזהו הסיכום שלי לעשור במוזיקה.
הדיסקים הכי טובים לטעמי שיצאו משנת 2000 ועד שנת 2009 כולל.
מוגש כשירות לציבור, ממני אליכם, הרי יכולתי לשמור את כל המידע הרב הזה לעצמי, אבל לא, אחרי כל מאות האלבומים שהאזנתי להם בעשור הזה (אני חושב שלפחות מאתיים בשנה) הנה מסקנותיי האישיות לגבי המוזיקה של העשור הזה.
יהיו לרובכם בודאי הרבה שיעורי בית לעשות, והכל טוב, כי מי שירוויח עונג לאוזן הם רק אתם.
לכל העיתונאים, הבלוגרים, הפריקים והאנשים שאוהבים צלילים (קצת אחרים) – חפירה נעימה. ההנאה שלי היא לדעת שיהיו אנשים שיפתחו את האוזניים והראש למוזיקה נהדרת ויכירו דברים שמאוד חבל אם הם היו מחמיצים.
ציונים 95-96-97-98-99
הדובדבנים שעל הקצפת

PJ HARVEY – white chalk – 2007
מלכת אנגליה, מלכת האלטרנטיבה, מלכת היצירתיות והתעוזה, חלוצה בגוף מקלון. היצירה הנשגבת ביותר שלה. פסנתר, שירה ומלנכוליה עמוקה ביותר. לא למי שמסתובב כל היום עם חיוך על הפנים. יצירת האמנות השלמה ביותר של העשור הראשון של שנות האלפיים.

גאון. מתופף, יוצר, אמן, אנגלי. היה בלהקת פרידג'. לא פרינג'. תרכובת פולק ואלקטרוניקה. מוזיקה אינסטרומנטלית שחודרת ברגש. מופת.

MUM – finally we are no one – 2002
אחד הדיסקים שנתנו לי מכה עדינה בראש בעשור הזה. לכו רחוק, שוטו צפונה לאיסלנד. שם תמצאו תאומות שרות על צוק הפונה לים. קר. ממכר.

BOARDS OF CANADA – the campfire headphase – 2005
הצמד חמד החביב עליי. גם הם צפוניים וגם הם עובדים על קור וחום. אלקטרוניקה אבל עם רגש. זריקת ריחוף מאדינבורו. ממכר לגמרי. חולה עליהם.

PARSLEY SOUND – parsley sounds-2003
אחת ההפתעות הכי טובות בעשור. תרכובת משובחת שקשה להסביר, רק להאזין. מלנכוליה עדינה, ערבוביית סגנונות נוגה.

VINCENT GALLO – when – 2001
ומדברים על נוגה. זה בכלל בא משום מקום. כמו בועה. בועה בחלל. בועה בחדר שינה מנותק. הזייה מוזרה וכל כך נפלאה, שחבל לדבר, לכתוב. רוצו.

ULRICH SHNAUSS – a strangely isolated place – 2003
וזה מעיף ת'מוח בסיבובים. ריחוף שוגייזינג מופלא. אמן אלקטרוניקה של קרח ולבה. מלודי וסחוף.

PAJO – pajo – 2005
הדיסק הנבחר שלי לאותה שנה. יציאה חבל"ז. סוג של סינגר סונגרייטר אפל שנוגע בהכל ומבין בהכל. שירים יוצאי דופן. ניגן בעבר עם סלינט, טורטוייז וסטריאולאב למי שמכיר.

BADLY DRAWN BOY– the hour of bewilderbeast – 2000
דיימון גוף ממנצ'סטר הוא מהכותבים הבולטים והמוכשרים ביותר של שנות האלפיים. כישרון חסר תקדים, עם כובע צמר. זה הראשון שלו, שהציג את יכולותיו המופלאות לכתוב ולבצע. נפלא.

DOVES – lost souls – 2000
טוקינג אבאוט מנצ'סטר. הנה להקה צעירה ענקית. עם צלילי ענקי וסחף כובש. מהיצירות השלמות של העשור.

ROBERT WYATT – comicopera – 2007
אלוהים שלי. רציתי שתדע. ש-אני כל כך אוהב אותך. מבוגר, מנוסה, עם זקן לבן, על כסא גלגלים ובקבוק אלכוהול ביד. הלב יכול להתפוצץ מהריגושים כאן. לא לכל אחד (…).

JOHNNY CASH – American v – ahundred highways – 2006
הלך הלך, לעולמו, ויצא מכאן עם זה, בגדול. כל הסדרה משובחת והיא חובה בבית. זה החמישי וגם הוא מינימליסטי וחודר ללב שזה כואב. איש גדול היה.

BECK – sea change – 2002
ככה זה. כשנפרדים מחברה אחרי 8 שנים אז הלב מתרסק ואתה מוציא את הדיסק המשובח ביותר שלך, יהודי קטן. תזמורתיות ניק דרייקית כאן, והבחור הלבן יצא מלאך.

GONZALES – solo piano – 2005
עוד יהודי. אבל אחד מטורלל במיוחד. סצינת ברלין. אבל סצינה משל עצמו. כאן הוא נוטש את ההיפ הופ והדאחקות ויושב לנגן פסנתר קלאסי. קלאסי מודרני. מדהים. לאחרונה התפרסמה בעיתון ידיעה המספרת על כך שהוא שבר את שיא גינס וניגן במשך יממה או שתי יממות שלמות בקונצרט סולו על פסנתר. יודע דבר או שניים על נגינה. גאון פסיכי.

BADLY DRAWN BOY – born in the U.K. – 2006
הדיסק האחרון. שירים משובחים. מהטובים ביותר שלו.

CAT POWER – the greatest – 2006
דווקא פה, כשהיא שינתה כיוון מ-מינימליסטי מצמרר לקצת פחות מינימליסטי ועם הרבה סול ישן ונשמה, היא מתעלית על עצמה. הדיסק הזה צמח וגדל ומלווה אותי המון בשנים האחרונות.

ROBERT FORSTER – the evangelist – 2008
דיסק השנה שלי לאותה שנה. שעברה. סולן הגו-ביטווינס האוסטרלים הנפלאים בתקליט מחווה נוגה לסולן השני, מקלנן, שמת די במפתיע לפני שנתיים. מקסים.

YO LA TENGO – summer sun – 2003
כן. דווקא הדיסק הזה שלהם תפס אותי הכי חזק בעשור הזה. שירים כל כך אחרים. יצירות קטנות ומהפנטות.

BRIAN ENO – another day on earth – 2005
כמה גאונים, ראבאק. וזה, גאון אנגלי מבריק במיוחד, שחזר עם תקליט שהוא לא רוק ולא פופ ולא אמביאנט ולא אוונגארד אלא סוג של הכל ביחד, מלודי וחם. נפלא.

LALI PUNA – scary world theory – 2001
תמיד עושים לי קונוטציה של פינלנד אבל הם מגרמניה. שירים קורעים שבאים מקרירות מרעננת היישר ללב, בחמימות.

הדיסק הזה טוב יותר, לי, מהראשון המעולה שלהם. פה הם הכי הבריקו. מלנכוליה קפואה שוב מאיסלנד. מקום מוזר.

INTERPOL – turn on the bright lights – 2002
תענוגות רוק. מי שאוהב את הקיור. מי שאהב את ג'וי דיויז'ן. מי שאוהב משהו חדש. פגז אפל של פוסט פוסט פאנק וניו ווייב.

THE BETA BAND – heroes to zeroes – 2004
התקליט הנבחר שלי לאותה שנה. תרכובת סקוטית אנגלית של צלילים שהם כמו טריפ חלומי, הכי ייחודי שיש. שירים נהדרים. חבל שהתפרקו בינתיים.

BADLY DRAWN BOY – one plus one is one – 2004
חשבתם שזה נגמר איתו? דיסק חובה.

BLOC PARTY – silent alarm – 2005
אחד מתקליטי הרוק האלטרנטיבי הכי חדים ומשובחים בעשור. לונדון. סולן כושי. צליל צעיר. ושווה האזנה ולו רק בגלל התופים. ויש הרבה מעבר לזה. מעולה.

ELBOW – asleep in the back – 2001
שוב מנצ'סטר. הראשון של להקה עכשווית בולטת בכישרונה. הכי טוב שלהם. וכולם טובים. מאוד.

LOW – the great destroyer – 2005
זה לא אלבום. זו סאגה. זה ניתוח לב פתוח של השלישייה החרישית-רועשת ממינסוטה. וואהו.

RICHARD HAWLEY – cole's corner – 2005
אחח, נפלא. צליל נוסטלגי, קול עמוק, אווירה רומנטית. קסם באוויר.

JOHNNY CASH – AMERICAN RECORDINGS 4 – THE MAN COMES AROUND – 2002
כאמור, האיש בשחור. ריק רובין המפיק האגדי עשה עבודת גאונות.

ULRICH SHNAUSS – far away trains passing by – 2001
הראשון של אולריך הסוחף.

KATHRYN WILLIAMS – little black numbers – 2000
אוהבים זמרות? סינגר סונגרייטריות? אנגליה? מלנכוליה? אינטימיות? זה בשבילכם.

KATHRYN WILLIAMS – relations – 2004
גם זה. פה פשוט היא שרה לא שירים שלה אלא קאברים לשירים של אחרים. קסם.

SINGAPORE SLING – the curse of – 2002
אוהבים את הג'יזז אנד מרי צ'יין? זה מספיק, לא?

SUFJAN STEVENS – greetings from Michigan the great lake state – 2003
הראשון של סופיאן שהיכרתי, כשרק מעטים התחילו להכיר. יצירה על מדינה. יוצר מוכשר מאוד.

COLDPLAY – parachutes – 2000
הראשון של קולדפליי כל כך טוב שלא סתם הם נהיו אחר כך כל כך גדולים. שירים. מצויינים.

NEIL YOUNG– silver and gold – 2000
הדיסק הכי טוב לטעמי של ניל-הקדוש-יאנג בעשור הזה.

THE DELGADOS – hate – 2002
אוי. זה ענק. להקה אהובה מגלזגו. שני סולנים. בחור ובחורה. אמה ואלון. מלנכוליית חובה.

SPOON – kill the moonlight – 2002
טקסס. רוק אחר. עכשיו. להקה פגז.

THE WRENS – the meadowlands – 2003
עוד אינדי אמריקאי משובח.

STARS OF THE LEAD – the tired sounds of – 2001
אמביאנט לא רגיל. אין כאן כמעט כלום. רק אווירה. כמעט כלום. וכל כך הרבה. המון. המון.

MUM – yesterday was dramatic, today is ok – 2000
הראשון של התאומות האיסלנדיות היה אלקטרוני במיוחד. אלקטרוניקה חרישית, מוזרה, ממכרת.

TEENAGE FANCLUB – howdy! – 2000
אהוביי הסקוטים. איזה הרכב של אנשים חמים ומוכשרים. אלו שירים חמים. אין מילים.

THE CLIENTELE – suburban light – 2000
עלים, הרבה עלים, עצים, שלכת, צמחים, ירוק, אפור בשמיים.

JOHNNY CASH – American 3 – solitary man – 2000
יצירת מופת. איש וגיטרה. קול עמוק. החלק השלישי בסידרה.

THE PAINS OF BEING PURE AT HEART – the pains of being pure at heart – 2009
הופה. הפתעה מהשנה. צלילי רענן שמתכתב עם הרבה דברים טובים מהעבר. מצויין.

SONIC YOUTH – rather ripped – 2006
יש עליהם?

THE GOOD THE BAD AND THE QUEEN – the good the bad and the queen – 2007
דיימון אלברן מבלאר, פול סימונון מהקלאש, גיטריסט הוורב ומתופף מעולה. משהו חדש, מוזר, חודר, אפל, מיוחד. הכי מיוחד.

AMY WINEHOUSE – back to black – 2007
מיינסטרים עם קעקועים. מייסטרים עם טירוף יהודי. מיינסטרים עם סליזיות סקסית וחם חם חם.

GOLDFRAPP – seventh tree – 2008
אוייש, נהדר. פולק חלומי. מגע רך. עלים ועצים כבר אמרנו?

MARK KNOPFLER – kill to get crimson – 2007
רוטס, בלוז, פולק, עם, רוק, פופ, כל כך טוב הוא עושה את הכל פה, כל כך טוב.

LAMBCHOP – is a woman – 2002
קורט וגנר וחבורתו. הדיסק הטוב ביותר שלהם בעשור זה. ענוג ושקט. חובה לנסות.

ROBERT WYATT – cuckooland – 2003
אלוהים שלי. פרק ב'. שהוא לפני בעצם. די מורכב, אבל מתגמל, וואהו, כן.

THE GO-BETWEENS – bright yellow bright orange – 2003
הטוב ביותר משלישיית הדיסקים של הקאמבק הנהדר. עד מותו של מקלנן.

MOGWAI – mr beast – 2006
מר מפלצת ברחובות גלזגו. פוסט רוק. מוזיקה בעיקר אינסטרומנטלית שהולכת מחלש לחזק לחלש ומסחררת חושים.

SUFJAN STEVENS – seven swans – 2004
כאן, בין פרוייקט המדינות שלו הוא לקח הפסקה והלך על משהו מינימליסטי ואקוסטי ייחודי.

KATE BUSH – arial – 2005
האישה היפה שרק היא יכולה לשיר על מכונת הכביסה שלה ועל הבן שלה ועל חיי עקרת הבית שלה ולהוציא תקליט מופת כפול בלי להניד עפעף.

BRUCE SPRINGSTEEN – the rising – 2002
הפגז של הבוס בעשור זה, זועם והמום מנפילת התאומים וממה שקשור בזה, הוא נותן כאן תקליט אנרגטי ומרגש. חזק.

THE STROKES – is this it? – 2001
יש באמת מישהו שלא מכיר את זה? הייפ הייפ אבל זה יישאר בשטח.

IAN BROWN – music of the spheres – 2001
הקוף ממנצ'סטר בטוב ביותר שלו, שהוכיח שהוא באמת הרבה יותר ממגניב, איזה שירים יש כאן, חובה.

THE FLAMING LIPS – yoshimi battles the pink robots – 2002
אמריקאים מטורפים. יש בכלל מצב שזה לא נכנס לאיזו רשימה?

COLDPLAY – a rush of blood to the head – 2002
השני, שאינו נופל מהראשון. יש כאן כמה וכמה שירים שלא סתם הפכו ללהיטים ואלו שלא הפכו הם גם. יפהפה בד"כ.

KID LOCO – kill your darlings – 2001
לא יודע למה זה לא תפס, כי זה תקליט חם ועצום, עצום.

SOL SEPPY – the bells of 1 2 – 2006
כן, לא הרבה מכירים את הבחורה הזו. תנסו, בטוח לא תפסידו כלום, רק תרוויחו.

SMOG – a river ain't too much to love – 2005
מה אפשר לכתוב על זה, באמת. פוצע. דוקר. אישי. חסר תקדים.

RADAR BROS. – and the surrounding mountains – 2002
חולה עליהם, חולה. מלנכוליה אמריקאית נוגעת.

RADAR BROS. – the fallen leaf pages – 2005
נו, הם לא התחילו לכתוב פופ מקפץ פתאום.

JAPANCAKES – waking hours – 2004
זה ענק. עירבוב אמביאנט עם קאנטרי אמריקאי והשפעות שונות ומשונות. אי אפשר להסביר.

LOST IN TRANSLATION – original soundtrack – 2003
הפסקול. הסרט. הבמאית. השחקנית. השחקן. אייר, קווין שילדס, סקוורפושר, פיניקס ומקבץ לא ייאמן של קטעים נפלאים. ג'אסט לייק האני של האחים ריד כסכין ללב בסוף.

FUTURE PILOT AKA – secrets from the clockhouse – 2006
הודי מגלזגו סקוטלנד שסוניק יות' הם החברים שלו ולא רק הם. ניד איי סיי מור?

SWELL – south of the rain and snow – 2007
סוד, סוד, למה הם סוד?

THE BOATS – our small ideas – 2008
ג'יבריש אלקטרוני א-לה מאמ, טקסטורות עדינות ויופי רב.
ציונים 90-91-92-93-94
הקצפת שעל העוגה

CARIBOU – Andorra – 2007
דומה קצת בסאונד לבטא בנד. חלומי.

SONIC YOUTH – the eternal – 2009
חדש, חדיש ומחודש, היישר כמו חץ לראש.

LOW – things we lost in the fire – 2001
דיינוזאור אקט. סלואו קור עם קור וחום, מופת.

LOW – trust – 2002
טראסט מי, איטס ורי גוד.

RADAR BROS. – auditorium – 2008
הם, שוב.

LOW – drums and guns – 2007
הם, שוב.

YO LA TENGO – and then nothing turned itself inside out – 2000
הם, שוב.

SPARKLEHORSE – dreamt for light years in the belly of a mountain – 2006
הם נפלאים.

FOUR TET – rounds – 2003
הוא, שוב משתעשע במעגלים, בסיבובים, בהקפות, פולקטרוניקה מצטיינת.

THE GO! TEAM – proof of youth – 2007
שמייח !, זה נדיר כאן…

THE BRIAN JONESTOWN MASSACRE – bravery repetition and noise – 2001
אם אתם אוהבים את הרולינג סטונס, רק יותר סליזי, יותר היפנוטי ויותר מטורלל, זה בשבילכם, מעולה.

2MANY DJS – as heard on radio soulwax 2 – 2002
ניסיתם פעם מאש-אפ? שיר בתוך שיר. לוקחים שיר ידוע ומכניסים בו שיר ידוע. זהו.

SADE – lovers rock – 2000
קראתי שהיא חוזרת עכשיו, אחרי עשור, חם ומרגיע, זורם וטוב.

THE GO-BETWEENS – friends of Rachel worth – 2000
הראשון בטרילוגיית הקאמבק.

PIANA – snow bird – 2003
מממ, קצת כמו מאמ, קצת, מוזר וקסום.

THE SHINS – oh, inverted world – 2001
פופ רוק של שמש אמריקאית, סורט אוף.

THE SHINS – chutes too narrow – 2003
כנ"לצ'יק.

DNTEL – life full of possibilities – 2001
אלקטרוניקה עדינה א-לא פור-טט, אבל זה אחרת.

BOARDS OF CANADA – geogaddi – 2002
אהובים, אהובים, אהובים, מורכבים.

STARS OF THE LEAD – and their refinement of the decline – 2007
עוד אמביאנט חרישי וגאוני.

SPOON – gimme fiction – 2005
עוד אינדי רוק משובח מטקסס.

THE FUTUREHEADS – the futureheads – 2004
רוק אנגלי בועט, מזכיר את אנרגיות הפאנק רוק של פעם.

ELLIOTT SMITH – figure 8 – 2000
עליו השלום, סינגר סונגרייטר אמריקאי נהדר שלקח את חייו בידיו.

BERT JANSCH – the black swan – 2006
המלך הסקוטי, מלך הפולק בלוז, המלך שחזר, מלך.

ANDREW BIRD – the mysterious production of eggs – 2005
סאונד חדש, סינגר סונגרייטר מזן חדש, עם טוויסטים.

THE CLIENTELE – the violet hour – 2003
עוד עלים ועוד עצים, אבל בחושך.

JIM O'ROURKE – insignificance – 2001
טיפוס זה. טיפוס אחר.

IRON AND WINE – the creek drank the cradle – 2002
מוזיקה חדשה של עוד יוצר חדש, שירים טובים זה לא משהו חדש.

SOPHIA – people are like seasons – 2004
והמלנכוליה שלהם סוחפת לגמרי.

PAJO – 1968 – 2006
שוב דייב, דיוויד, פאחו, נפלא.

BROKEN FLOWERS – broken flowers original soundtrack
שוב ביל מאיר, שוב אהבות ושוב פסקול מצויין, לסרט של ג'ים ג'רמוש, עם הרבה מוזיקה אתיופית מעולה.

STEPHEN MALKMUS – stephen malkmus – 2001
הדיסק הזה, הראשון, הוא היחיד שבאמת אהבתי מסדרת הסולואים של בכיר פייבמנט לשעבר.

BLACK REBEL MOTORCYCLE CLUB – black rebel motorcycle club – 2001
גם כאן, מיועדת המלצה זו לאוהבי הג'יזז אנד מארי צ'יין בעבר ובהווה, גיטרות חשמליות, לכלוך, מלודיות ורוקנרול.

ATLAS SOUND – logos – 2009
אחד מהדיסקים של השנה האחרונה בעשור זה. אותו אדם שמאחורי הרכב דירהאנטר המצויין, אך כאן במילמולי אלקטרוניקה הזוייה (וזו לא העטיפה הזו, זו העטיפה של התקליט הקודם שלו).

IAN BROWN – solarized – 2004
רק טיפה פחות טוב מהמומלץ למעלה יותר, ויש פה שיר גדול עם נואל גאלאגר.

THE WHITE STRIPES – de stijl – 2000
השני של הגרוש והגרושה (עאלק אח ואחות) הוא פגז בלוז רוק של תופים נקביים וגיטרה זכרית, קריספי.

THE WHITE STRIPES – white blood cells – 2001
השלישי הוא עוד יותר קריספי ומעולה לא פחות.

BREEDERS – title TK – 2002
בהתחלה קצת זילזלתי בקאמבק של האחיות דיל, אחר כך חזרתי בי והתמכרתי, גם ההופעה היתה נהדרת.

BREEDERS – mountain battles – 2008
כנ"ל עם האחרון המצויין הזה.

BADLY DRAWN BOY – about a boy OST – 2002
לא גמרנו איתו, זה פסקול, אבל איזה שירים ואיזה קטעים אינסטרומנטליים מרגשים, אייס!

ANIMAL COLLECTIVE – sung tones – 2004
חבורת הפסיכים היצירתיים מנפקים פיסגה של צלילים מעורבבים ממיליון מקומות ובעיקר ממוחם הקודח.

MY MORNING JACKET – it still moves – 2003
אחלה להקה מהזן החדש, עם חיבה יתרה לניל יאנג הישן ולעוד דברים טובים.

ANIMAL COLLECTIVE – feels – 2005
רק בשביל הקטע המדהים והמהפנט "דבורים" האלבום הזה הוא כבר חובת האזנה.

ELBOW – the seldom keen kid – 2008
בשנה שעברה הם גם שיחקו אותה, המשיכו להיות איכות ללא פשרות.

THE DELGADOS – universal audio – 2004
איזה אלבום רוק כייפי ונהדר.

LOU REED – ecstacy – 2000
הייצוג היחיד של בעלה של לורי אנדרסון ברשימה זו, איש גדול, שירים מקצועניים.

CAT POWER – the covers record – 2000
צ'אן מרשל הנפלאה עושה כאן קאברים, מהורהרים, מינימליסטיים ומלנכוליים במיוחד.

PETER BJORN AND JOHN – writers block – 2006
על הכייף כפאק של גרוב צעיר.

BELLE AND SEBASTIAN – the life pursuit – 2006
על הכייף כפאק של מלנכוליה סקוטית צעירה של רגישי שנות התשעים (והאלפיים).

TV ON THE RADIO – dear science – 2008
זאת להקה מיוחדת ממש, מההתחלה ועד היום.

LCD SOUNDSYSTEM – sound of silver – 2007
וזה איש, יוצר, די ג'יי, מוכשר וקטלני במיוחד.

NEIL YOUNG – chrome dreams 2 – 2007
עוד ייצוג למלך. מה לעשות, מלך זה מלך. גם אם לא הצטיין לאורך כל העשור.

PORTISHEAD – third – 2008
איזו חזרה מוחצת, אפלה, קודרת ולא מתפשרת. להקה גדולה מבריסטול. גדולה.

FLEET FOXES – fleet foxes – 2008
חביב, יפה, מאוד חביב, מאוד יפה.

MGMT – oracular spectacular – 2008
מגניב, שמייח, מקפיץ, והם באים אוטוטו לישראל המיוזעת.

ANTONY AND THE JOHNSONS – the crying light – 2009
לא מגניב, לא שמייח ולא מקפיץ. מרטיט, אפל, מלא אנושיות ועוצמה. למרות הקול שפעם הפריע לי, התגברתי. יוצר ייחודי.

OASIS – dig out your soul – 2008
יש אפשרות לא להתחבר לשירי רוק גדולים של להקה שהיא עדיין גדולה?

MOGWAI – rock action – 2001
עוד להקה גדולה, במובנים אחרים, ובאותם המובנים, אינסטרומנטליה מטלטלת.

JOHN MARTYN – on the cobbles – 2004
אחת מאבידות העשור, מותו של סינגר סונגרייטר הפופ-בלוז-פולק-ג'אז הנפלא והאהוב הזה. עצוב.

THE CURE – bloodflowers – 2000
לצערי רק האלבום הזה, הראשון של העשור, והשלישי בטרילוגיה, נשאר איתי, השניים האחרונים שלהם דווקא לא. מוזיקה סוחפת ומערפלת חושים.

NORAH JONES – come away with me – 2002
רגוע, רגוע, נעים, נעים, שקט, שקט, אהוב על בריות רבות, ולמרות זה, אין מה לעשות, יפה.

THE BETA BAND – hot shots 2 – 2001
הזייה נוספת.

LAMBCHOP – OH (ohio) – 2008
לטיפה צינית נוספת, הרבה יופי.

THE REINDEER SECTION – son of evil reindeer – 2002
התאחדות היוצרים הסקוטיים רקחה כאן משהו מופלא ומרגש. לא להחמיץ.

FAULTLINE – your love means everything – 2002
יוצא דופן, יציאה חד פעמית.

DEATH IN VEGAS – scorpio rising – 2002
קורע ומקפיץ.

TV ON THE RADIO – desperate youth, blood thirsty babes – 2004
ביזאר קשה של רוק מעוות וכל כך אחר.

INTERPOL – antics – 2004
עוד ממתק שחור.

THE LIBERTINES – up the bracket – 2002
אנרגיה, אנרגיה, אנרגיה, ושירים טובים.

THE LIBERTINES – the libertines – 2004
אנרגיה, אנרגיה, אנרגיה, ושירים טובים.

LUCKY JIM – our troubles end tonight – 2004
מלנכוליה אהובתי.

SUPER FURRY ANIMALS – phantom power – 2003
וולשים מעורערים בנפשם, פופ רוק אינדי מצטיין.

BLUR – think tank – 2003
דיימון וחבורתו בתקליט מענג.

CALEXICO – feast of wire – 2003
מערבונים, מדבריות, מקסיקו וארה"ב, ממכר.

ELBOW – cast of thousands – 2003
איכות.

AIR – walkie talkie – 2004
צרפתיות משוקשקת.

NOUVELLE VAGUE – nouvelle vague – 2005
קלאסיקות שנות שמונים טובות בטרנספורמציה לצ'יל בוסה נובה מבריק.

KEREN ANN – la biographie de la luke philipse – 2001
ישראלית צרפתית משקשקת, הראשון שלה והכי צרפתי, גם הכי טוב.

LCD SOUNDSYSTEM – lcd soundsystem – 2005
לא נח, לא נח, משקשק ומנענע.

MYLO – destroy rock and roll – 2005
כנ"ל, פגז כייפי לאללה.

OASIS – don't believe the truth – 2005
לגמרי, האחים גאלאגר עדיין כאן.

RADIOHEAD – kid A – 2000
בפתחו של העשור, הם הפנו עורף וסטו לאלקטרוניקה רוקית אפלה וסמוייה מהעין. זה לא עזר להם להיות פחות פופולריים, לא.

KINGS OF CONVENIENCE – quiet is the new loud – 2001
לאוהבי סיימון וגרפונקל ולאקוסטיקה שקטה ונוגה.

ENGINEERS – engineers – 2005
שוגייז קצת מתקתק, אבל עדין ויפה.

DOVES – the last broadcast – 2002
השני.

ROYKSOPP – melody a.m. – 2002
מגניב לגמרי, כבר נראה לי ישן… אבל הוא לא וכן מהבולטים של העשור.

THE STREETS – original pirate material – 2002
אין כאן היפ הופ כמעט, בסיכום הזה, והנה הוא כאן, ואם כבר לכלוך, פה ג'ורה וחיים בבלוקים אז רק במבטא קוקני אנגלי.

DJ SHADOW – the private press – 2002
הרוקח הגאון.

BOARDS OF CANADA – trans Canada highway ep – 2006
גם איפי יחסית קצר הוא יצירה שווה אצלם.

TOM VERLAINE – around – 2006
גיטריסט טלויז'ן לשעבר, יוצר בפני עצמו, חוזר עם אלבום אינסטרומנלי של גיטרה אורבנית בלילה.

THE BE GOOD TANYAS – chinatown – 2003
מוזיקת פולק רוטס נפלאה, שלוש יוצרות מוכשרות.

THE BE GOOD TANYAS – hello love – 2006
כנ"ל.

THE DURUTTI COLUMN – keep breathing – 2006
ויני ריילי הותיק בעוד סגנוני ריחופי גיטרות עם טאץ' עכשווי, תמיד אחר ותמיד מזוהה.

SHACK – on the corner of miles and gil – 2006
להקת מלודיות ורוק בסיסי נפלאה מליברפול.

KATHRYN WILLIAMS – old low light – 2005
כאמור, אנגליה שקטה, צנועה, שאני מעריך ומעריץ, תחשבו קצת בכיוון ניק דרייק כאישה.

ESPERS – the weed tree – 2005
פולק הזוי חדש ופסיכדלי, כאן בתקליט קאברים.

FRANK BLACK – honeycomb – 2005
פרנק, סולן הפיקסיז, הוציא כמה אלבומי סולו בעשור האיחוד של להקתו, זה הטוב שבהם.

BARK PSYCHOSIS – 400 winters ep – 2005
להקה אנגלית מיוחדת שאני מאוד אוהב, פוסט רוק אווירתי ומלנכולי במיוחד.

MY MORNING JACKET – z – 2005
עוד שירים טובים שלהם.

JESU – jesu – 2005
אחת התופעות הייחודיות והמרתקות של העשור, שוגייזינג כבד, עצום וסוחף.

J J CALE – from Tulsa and back – 2004
מהאמנים הכי גדולים שאי פעם היו. שוב הוא יושב על המרפסת ומנגן. אתם רוצים להיות לידו.

GRAVENHURST – the western lands – 2007
מלנכוליה חדשה ומעניינת.

JESU – conqueror – 2007
כאמור.

DAKOTA SUITE – waiting for the dawn to crawl through and take your life – 2007
חרישי, שקט מאוד, אחר מאוד.

RADIOHEAD – in rainbows – 2007
יש כאן כמה שירים שהם מופת של כתיבה וביצוע. האמת? יותר טוב מ-קיד איי. סתם אין לי כוח להעביר אותו יותר למעלה…

PIANO MAGIC – part monster – 2007
קסם פסנתר מפלצת בחלקו… יופי אנגלי מיוחד.

NINA NASTASIA AND JIM WHITE – you follow me – 2007
שירה, קול, תופים, אין הרבה מעבר לזה, מינימליזם חודר.

EMMA POLLOCK – watch the fireworks – 2007
נפלאה, הסולנית של הדלגאדוס לשעבר.

ANDREW BIRD – armchair apocrypha – 2007
מתוחכם, אבל פשוט.

THE CINEMATIC ORCHESTRA – ma fleur – 2007
אפל וחם, מלא ועשיר, אלקטרוניקה לחורף.

SPOON – ga ga ga ga ga – 2007
דא דא דא, יש כאן אחלה שירים.

GREAT LAKE SWIMMERS – ongiara – 2007
שקט וקצת אפל.

JOHANN JOHANNSSON – fordlandia – 2008
סוג של קלאסיקה מודרנית מפעימה.

CALEXICO – carried to dust – 2008
טוב מאוד.

THE GO! TEAM – thunder lightning strike – 2004
הראשון של החבורה הרועשת והשמחה, זיקוקים.

THE PASTELS – the last great wilderness – 2003
אין יותר מתאימים מהם ליצור פסקול למרחבי סקוטלנד הבלתי נגמרים.

EXPERIMENTAL AIRCRAFT – third transmission – 2008
וואהו, אחלה שוגייז שבעולם, נהדר.

JOHN MARTYN – Glasgow walker – 2000
כל כך חם וטוב התקליט הזה, זורם כמו שרק מרטין ידע להזרים.

SWELL – the lost album – 2008
כל דבר שלהם.

SIGUR ROS – agaetis byrjun – 2000
הראשון, תקליט הפריצה הסוחף, עם העובר על העטיפה, המצוייר.
ציונים 85-86-87-88-89
העוגה (ללא סדר (לא שעד עכשיו זה היה עם סדר מדוייק))

PJ HARVEY– stories from the city, stories from the sea – 2000

DINOSAUR JR – farm – 2009

NEW ORDER – get ready – 2001

SPAIN – i believe – 2001

VINCENT GALLO – recordings of music for film – 2002

LAMBCHOP – Nixon – 2000

M83 – dead cities, red seas and lost ghosts – 2003

QUEENS OF THE STONE AGE – rated R – 2000

BRENDAN BENSON – lapalco – 2002

DAKOTA SUITE – signal hill – 2000

BAXTER DURY – len parrots memorial lift – 2002

PAN AMERICAN – white bird release – 2009

THE FIERY FURNACES – blueberry boat – 2004

BASEMENT JAXX – rooty – 2001

THE BEES – sunshine hit me – 2002

CROCODILES – summer of hate – 2009

ENGINEERS – three fact fader – 2009

M. WARD – the transfiguration of Vincent – 2003

THE POSTAL SERVICE – give up – 2003

BROKEN SOCIAL SCENE – you forgot it in people – 2002

THE BAD PLUS – these are the vistas – 2003

JESU – silver ep – 2006

TORTOISE – standards – 2001

FRIDGE – happiness – 2001

THE NOTWIST – neon golden – 2002

UNDERWORLD – a 100 days off – 2002

HAYDEN – skyscraper park – 2002

LIGHTNING BOLT – wonderful rainbow – 2003

BARK PSYCHOSIS – ///codename:dustsucker – 2004

HOOD – cold house – 2001

PERNICE BROTHERS – yours, mine and ours – 2003

LIGHTNING BOLT – hypermagic mountain – 2005

BILL WELLS TRIO – incorrect practice – 2000

THE GO-BETWEENS – oceans apart – 2005

GORKEY'S ZYGOTIC MYNCI – how i long to feel that summer in my heart – 2001

SOUTH – from here on in – 2000

LADYTRON – light and magic – 2002

JOE JACKSON – rain – 2008

BAND OF HORSES – everything all the time – 2006

SWELL – whenever you're ready – 2003

CAT POWER – you are free – 2003

DEERHUNTER – cryptograms – 2007

BLACK LIPS – los valientes del mundo Nuevo – 2007

LAURENT GARNIER – unreasonable behavior – 2000

WOODEN TIT – return to cinder – 2007

ANJA GARBAREK – smiling and waving – 2001

RY COODER – chavez ravine – 2005

ARCTIC MONKEYS – whatever people say I am, that’s what I'm not – 2006

BECK – the information – 2006

KEREN ANN – keren ann – 2007

AIMEE MAN – smilers – 2008

CAT POWER – jukebox – 2008

THE BLUE NILE – high – 2004

CHARLOTTE GAINSBOURG – 5:55 – 2006

KEANE – hopes and fears – 2004

MOJAVE 3 – excuses fot travellers – 2000

THE MAGIC NUMBERS – the magic numbers – 2005

PAUL SIMON – you're the one – 2000

BELLE AND SEBASTIAN – dear catastrophe waitress – 2003

MOGWAI – happy songs for happy people – 2003

WILCO – a ghost is born – 2004

THE ALBUM LEAF – in a safe place – 2004

SONIC YOUTH – sonic nurse – 2004

STELLASTAR – stellastar – 2004

ZERO 7 – simple things – 2001

SPARKLEHORSE – it's a wonderful life – 2001

LEMON JELLY – lemon jelly – 2001

LIFE WITHOUT BUILDINGS – any other city – 2001

BEBEL GILBERTO – tanto tempo – 2002

ELECTRIC SOFT PARADE – holes in the wall – 2002

WILCO – yankee hotel foxtrot – 2002

JUCIFER – if thine enemy hunger – 2006

THE BLUE AEROPLANES – altitude – 2006

CARIBOU – the milk of human kindness – 2005

BROADCAST – tender buttons – 2005

THE FALL – fall heads roll – 2005

NEW ORDER – waiting for the sirens' call – 2005

SAINT ETIENNE – tales from turnpike house – 2006

LAURA VEIRS – carbon glacier – 2004

NEIL HALSTEAD – sleeping on roads – 2002

THE DELAYS – faded seaside glamour – 2004

ELLIOTT SMITH – from a basement on the hill – 2004

GRAVENHURST – flashlight seasons – 2004

THE ALIENS – astronomy for dogs – 2007

DNTEL – dumb luck – 2007

BEASTIE BOYS – the mix up – 2007

VASHTI BANYAN – lookaftering – 2005

MALCOLM MIDDLETON – sleight of heart– 2008

PAAVOHARJU – laulu laakson kukista – 2008

THE LUCKSMITHS – first frost – 2008

NICK CAVE AND THE BAD SEEDS – dig, lazarus, dig!!! – 2008

M83 – Saturdays=youth – 2008

DEUS – vantage point – 2008

RAY LAMONTAGNE – gossip in the grain – 2008

MARK KOZELEK – the finally lp – 2008

MAX RICHTER – the blue notebokes – 2004

M83 – before the dawn heals us – 2005

UNWOUND – leaves turn inside you – 2001

JAMES BLACKSHAW – the cloud of unknowing – 2007

PRIMAL SCREAM – riot city blues – 2006

TEENAGE FANCLUB – man-made – 2005
הדיסקים הישראליים הטובים ביותר של שנות האלפיים לטעמי האישי:

אביתר בנאי – עומד על נייר – 2005

האנשים – מוסיקה מהמרתף – 2002

דויד פרץ – הייקו-בלוז – 2007

ענת דמון – falling – 2004


JAY WALK SNAIL – the drunken driver + save long lane – 2003


ZEGUNDER – tumbleweeds – 2003

נעם רותם – עזרה בדרך – 2007

יובל שפריר – shafrir – 2002

יוסי בבליקי ובועז כהן – דצמבר 1 – פסקול שרמן בחורף – 2006

פונץ' – בהופעה- ג'אם סשן- ברדיו 88FM – השנה 2009

דויד פרץ בהופעה חיה בבית המוזיקה בירושלים – 2005

רות דולורס וייס בהופעה חיה בבית המוזיקה בירושלים

צ'ארלי מגירה ונערת ההפקר – 2006

יאיר יונה – remember- 2009

עמית ארז- black light ep – 2006

לבנון- sunken city- 2005

PITS – pits – 2005

שני קדר- bloodlines – 2006

MORPHLEXIS – ambient works vol 2 – 2008

KATAMINE – katamine ep – 2004

נדב אזולאי- בצד של הרעים – 2009

רמי פורטיס – משולש – 2009

יהודה לדג'לי – the quiz – 2005

רות דולורס וייס – come see (raw versions) – 2004

STEELBOX – steelbox – 2003

MORPHLEXIS – hidden paths – 2004


אוטו מניאק – אוטו מניאק – 2000

אפרת בן צור – צוללת – 2001

קרני פוסטל – קרני פוסטל – 2002

אסטרוגליידס – סלינג אאוט וויז' – 2006

שמוליק קראוס – יום רודף יום – 2003

שייגעצ – ניו יורק רפיח – 2001

קוב – הזמן מזיע – 2003

רמי פורטיס – חצי אוטומטי – 2001

צ'רלי מגירה – פראגמנטים רוקנרוליים – 2004

צ'רלי מגירה – דה אבטומטיק מיסטרזינגר – 2001

גבע אלון – days of hunger – 2006

Mr. heavy and ms. low – Woke up in a midget – 2004

פורטיסחרוף – על המשמרת – 2006

ברי סחרוף – בהופעה- 1993-2002 – 2003
זהו!
מה שחשוב זה מי נכנס לרשימה, פחות לפי איזה סדר. מי שנכנס מומלץ.
סיבה אחת ענקית לעשות את זה היתה העטיפות. חלק מהן, חלק גדול, הן כל כך מקסימות. עשיתי את זה למען האמת גם בשבילי, לא רק בשבילכם. שיהיה לי מקום אחד מרוכז בו אוכל להיזכר ולראות את כל הדיסקים שאהבתי בעשור הזה ולהתגרות שוב מהעטיפות שלהם שמזכירות לי צלילים.
יש לחזור ולציין שרשימה זו הורכבה לפי טעמי האישי בלבד.
יש כאן באמת המון דיסקים טובים ומשובחים, היו בשנות האלפיים עוד פי כמה וכמה וכמה, פחות טובים והרבה פחות טובים. אם חסרים לכם דברים ברשימה (ארקייד פייר רק כדוגמא) אז זה לא בטעות, זה בגלל שלא אהבתי אותם מספיק או לא אהבתי אותם בכלל. עם כל הרשימה הזו של יצירות נפלאות עדיין אני סבור שייתכן כי בראייה כוללת העשור של שנות השבעים, העשור של שנות השמונים והעשור של שנות התשעים היו מוצלחים יותר ומהפכניים יותר מהעשור הזה.
יש לכם עשר שנים, עד לסיכום העשור הבא, כדי להאזין לעשור שמסתיים עכשיו ולהשלים פערים…
איחוליי למוזיקה מעולה גם בעשור הבא עלינו לטובה.
יוני 21, 2009 at 6:37 am
בטח עבדת עליה עשור…
יוני 21, 2009 at 6:38 am
הרשימה הזאת היא הוכחה ניצחת שמוזיקה נפלאה עדיין נוצרת בעולם.
יופי של ניתוח וסיכום.
אני, בכל זאת, הייתי מפריד בין מה שקרה בעולם לבין מה שקרה כאן.
במלים אחרות: צריך פוסט נפרד למוזיקה הישראלית של העשור.
יוני 21, 2009 at 7:11 am
אבל מרשים לראות את ההבדל ברמה של העטיפות. לישראלים יש בהחלט מה ללמוד.
למה טרטקובר לא מעצב יותר עטיפות?
יוני 21, 2009 at 7:33 am
תודה מיכאל, תודה בועז
אכן עבדתי לא מעט על הרשימה, בשלבים, לאט לאט, ובהנאה גדולה
אכן מוזיקה מצויינת עדיין נוצרת בעולם, אין ספק
יכול להיות שאפשר היה להפריד בין מוזיקה מהעולם למוזיקה ישראלית אבל אני החלטתי לגמור עם הכל בפוסט אחד, הכל זו מוזיקה מעולה, לא חשוב היכן נעשתה
אכן הוא ארוך מאוד, הפוסט, אבל לא חייבים לקרוא ולהפנים את הכל בבת אחת, טייק איט איזי, כמו עם ספר עיון…
בכל אופן, זה מאחוריי, ולא ישונה, ולא משנה, יותר חשוב התוכן מהצורה, הארוכה, אם כי גם הצורה (העטיפות) חשובה…
יום טוב, למרות שזהו היום הראשון של הקיץ (המתועב)…
יוני 21, 2009 at 7:42 am
מתקרב לערכים אנציקלופדיים אדות עשור.
תודה
יוני 21, 2009 at 9:08 am
ברשימות כאלו באמת העטיפות קופצות לעין. יש פה כל כך הרבה נפלאות ומקסימות, שעוד לפני שגוללת את העמוד אל החלק הישראלי של הרשימה אתה כבר מצטער שאצלנו לרוב זה מסתכם בצילום האמן וכיתוב ותו לא. אין מספיק עטיפות מבריקות בישראל.
יוני 21, 2009 at 9:33 am
איפה משיגים את הג'אם סשן של פונץ'? אולי תפנק אותנו בלינק?
יוני 21, 2009 at 10:34 am
איך אפשר? איפה אתה מוצא את הזמן והאנרגיה? אם אני כבר נתקלת באלבום מוצלח או בשיר מוצלח שגורם לי לתת צ'אנס לאלבום שלם, אני צריכה בערך שבועיים-שלושה להיות רק איתו כדי להכיר אותו ולעכל אותו, ואז תקופת צינון של עוד כמה שבועות עד שמתפנה לי מקום ברראש לאלבום הבא.
שמחתי לגלות את אינטרפול, בלוק פארטי, איאן בראון, פיוצ'רהדס והדובס ברשימה והצטערתי שלא זכו להיכלל בה מקסימו פארק, אדיטורז, מניק סטריט פריצ'רז וקייזר צ'יפס.
יוני 21, 2009 at 11:18 am
לא ניתן להתעלם מסקוט ווקר! ואפשר לוותר על האלבומים של בק (פרט לסי ציינג)
מה בנוגע לBLACK DICE
BROADCAST
NEW PORNOGRAPHERS
DEERHOOF
THE GO!TEAM
!!!
BLACK HEART PROCESSION
ויש עוד כמובן….
יוני 21, 2009 at 11:25 am
עשיתי עבודת קודש
אכן רשימה מעניינת ונותנת לי פתח חדש לשמוע מוסיקה חדשה שלא הכרתי
רציתי רק להוסיף זמר מוכשר בשם זיו רבינשטיין
הייתי בהופעה שלו השבוע הוא עם פסנתר
פשוט מרגש
הוא שווה שווה בהחלט
אולי אני אכתוב על זה פוסט
בכל מקרה תודה על הרשימה האינספית הזאת
אה שכחתי אין על לו ריד וניל יאנג מהכלללל
יוני 21, 2009 at 11:25 am
טעם משובח יש לך (:
יוני 21, 2009 at 11:45 am
הופתעתי מההתעלמות מאלג'יר-מנועים קדימה,
יוני 21, 2009 at 12:10 pm
white chalk, indeed
ו- Robert Wyatt, Anywhere
אבל חסרו לי
Family Tree של Nick Drake
שאמנם חלקיו השונים ראו אור שנים
רבות לפני כן בבוטלגים
וגם: Ocky Milk של Momus
שניהם כמדומני ראו אור ב- 2006
ועשו לי את השנה כולה
על האחרון כתבתי כאן:
http://www.notes.co.il/shoey/48647.asp
(נסיון להפיץ את שמעו של מומוס בקרב העם היושב בציון)
יוני 21, 2009 at 12:15 pm
מלגלגל למטה
אתה חייב לי תשובה.
כמה שעות עבדת על זה?
יוני 21, 2009 at 2:23 pm
היינו צריכים לנחש שאתה רומנטיקן כזה.
אגב גונזלס, הוא הופיע בארץ וראיתי אותו לפני כמה שנים , נדמה לי בזאפה, והיה מטורלל באורח שאי אפשר היה לעמוד בפניו. הגן מופלא ומופיען עוד יותר מופלא אפילו, שאחרי מפגש אתו קשה למחות את החיוך מהפנים.
יוני 21, 2009 at 2:43 pm
של רשימה
לא יודע איך יש לך סבלנות לשמוע דיסקים
רק רדיו אינטרנטי!
יוני 21, 2009 at 4:02 pm
כמה סבלנות דרושה בשביל להכין דבר כזה…
כל הכבוד!
מצאתי ה-מ-ו-ן תקליטים שאני מת עליהם
כל הכבוד על זה שרשמת את האחרון הבלק סוואן של ברט ג'אנש, זה תקליט ענק לדעתי
כל הכבוד גם על האיזכורים הרבים לגו – בטווינס. להקה שתמיד נראה לי שמתעלמים ממנה קצת.
באמת, אבל באמת שכל הכבוד לך.
תעשה רשימה דומה של הסרטים. נראה לי יהיה מעניין כי גם אני מאוהב בסופיה קופולה מאז אבודים בטוקיו.
יוני 21, 2009 at 4:51 pm
יש הרבה חומר ללמידה. תודה!
יוני 21, 2009 at 8:49 pm
תודות רבות לכל המגיבים והקוראים
מיכאל, בועז, צבי, יעל
עידן- צריך לשאול את בועז, לצערי ההוצאה הזו אינה לגמרי רישמית
תמי אני מאזין למוזיקה בבית, באוטו, בעבודה, בכל מקום חוץ מבשירותים…
הזכרת להקות חביבות, במיוחד האדיטורס, אך אין מקום לכולם ברשימה, הם לא עברו מבחינתי
האיש מוזר גם אתה הזכרת דברים שבחלקם טובים, לא טובים לי מספיק, סקוט ווקר אוואנגרד לי מדי כיום, ברואדקאסט וגו טים מופיעים ברשימה
איילת מעריך את אלג'יר אך משום מה לא מתחבר
שועי יש לי חור בקשר למומוס וניק דרייק כתב וביצע את השירים בשנות השבעים, אלבום מקסים אך ריאישיו לא רלבנטי מבחינתי
שלומי חצי שעה פה שעה שם, לאט לאט, אינני עצלן
דפנה רומנטיקן אחושקשוקה, ואת גונזאלס הנפלא גם אני ראיתי, בגבעתיים
איתמר ביום שאעבור לרדיו אינטרנטי, כמו מוזיקת מעליות, כמו שטיח, אז אדע שאני כנראה מת מבפנים
אני צריך לדעת מה אני שומע, ולהחליט על כך, זה לא דיסקים, אלו קבצים, אבל מסודרים, כן, כאלבומים כמו במקור
מעריץ- מסכים לגבי יאנש/ג'אנש ולגבי הגו ביטווינס, הטרילוגיה הזו טובה לא פחות ממה שעשו בשנות השמונים
שוב תודה לכולם
יוני 21, 2009 at 9:27 pm
אבל עברתי על כל הרשימה
(גם אם לקראת הסוף זה היה קצת ברפרוף)
שרון, כל הכבוד על ההשקעה
אני מסכים עם חלק ניכר מהבחירות (בעיקר באדלי, קולקטיב החיות, ווילקו ואליוט סמית')
למרות הכמויות העצומות של מוזיקה לה האזנתי בעשור זה, יש כאן המון דברים שאני לא מכיר.
החלטתי לנסות את פאג'ו בתור התחלה
דווקא את Bees אתה אוהב מתוך Feels?
מוזר מאד. יש באלבום הזה 4 יצירות מופת לטעמי, וזאת לא אחת מהן
והערה קטנונית לסיום – האלבום עם העובר של סיגור רוס שייך לעשור הקודם (99)
מאחל לך שיהיה לך הרבה דברים להוסיף לרשימה עד סוף השנה
ערן
יוני 22, 2009 at 12:33 am
סתם בשביל הסקרנות יש לך את הכל בפורמט הפיזי או שבזה הוירטואלי?
תן לי עוד עשור או שניים אולי אצליח לסיים את העניין. היו כ"כ הרבה דיסקים. טירוף!!!
ובטח שמעת גם כאלה שלא עברו בכלל את ציון 60…
יוני 22, 2009 at 7:21 am
ערן תודה רבה
פאג'ו/פאחו זו התחלה מעולה
מתפלא עליך שאינך מכיר את זה עד היום
דבורים זה קטע עצום, מדהים, מהפנט לגמרי, כן, אלבום מצויין זה
יש גבוליות עם העובר של סיגר רוס, יש מקומות שהוא מסומן כ-2000, אבדוק שוב, תודה
יוסי, אני מנוע לענות בגלל "החוק"…
רק אומר באופן כללי שפעם הייתי קונה המון דיסקים אך במהלך שנות האלפיים תחביב זה פחות או יותר עבר אצלי מהעולם, בהחלט חיסכון
היו הרבה יותר דיסקים בעשור ממה שאתה אפילו מדמיין ושמעתי המון שהם גם לא משהו בכלל וזכו להאזנה אחת, היו גם כאלה בסדר שגם הם זכו למינימום האזנות ונשכחו, תודה
יוני 22, 2009 at 4:02 pm
רשימה מצויינת, כל הכבוד
כיף לגלות שלא מעט ממה שציינת אני מכיר
ואת מה שלא אני ישלים במהרה
דרך אגב גיליתי רק השנה את האחים ראדאר
והם מעולים !
תודה.
יוני 22, 2009 at 8:44 pm
הפוסט הזה חוקי?! אתה יודע כמה זמן גזלת לי וכנראה שגם הולך להיגזל בעקבותיו
יוני 22, 2009 at 11:48 pm
אני הולך להוריד כמה שפספסתי ותמיד רציתי: גונזלס, פאחו, דה גרייטסט, הרשימה הזו תחזיק אותי עכשיו שנים. שנים.
כולם מתוך הציונים הגבוהים ביותר – לכל השאר לא הייתה לי סבלנות (ארוך מדי!).
הברקת עם השניים של קתרין ויליאמס! חשבתי שרק אני נוטה לה חסד.
יוני 23, 2009 at 12:25 am
גדול אתה
60% אני מכיר
ואללאק אני מרגיש שאכלנו מאותו מסטינג
תודה לך
מוזיקה מפרה תנשמה המלנכולית שלנו
יוני 23, 2009 at 12:25 am
הרשימה הזו עושה חשק לרוץ ולהאזין.
לשמחתי בדיוק לפני שעתיים קיבלתי את "בעברית" של רות דולורס וייס, אז גם זו התחלה…
מה שכן, קצת הופתעתי מהופעתו של אלבום ההופעה של סחרוף ברשימה. לטעמי הוא די מאכזב. על אף כותרתו, כמעט כל הקטעים הם מסיבוב "האחר" ב-2003 שהיה פחות טוב ברובו מסיבובים קודמים, והבחירות בביצועים לא מוצלחות (הרבה שגיאות במילים, למשל, ופחות מדי מעוף). אבל, נו, על טעם ועל ריח וכו'.
יוני 23, 2009 at 9:07 am
בועז תודה רבה
אני חייב לציין והפעם בחוסר צניעות לא אופיינית אני חושב שכל נושא הראדאר בראדרס הוא לגמרי בזכותי, נשבע לך, אני כבר שנים כותב עליהם, שנים, מאז שניהלתי את פורום מוזיקה אלטרנטיבית בוואינט, אני מכיר אותם מאמצע שנות התשעים ונשבע לך שאני בטוח שאף אחד בארץ לא הכיר אותם, הקיצר, אם מישהו בארץ היום שומע אותם זה בזכות גלגולים של המלצות שהתחילו לגמרי… בגללי!
קסטה תודה תודה, חוקי לגמרי…
גיא- תודה, תוריד, תוריד, דחוף, אתה חייב את זה לעצמך, את האלבומים הנהדרים הללו
קת'רין וויליאמס? חולה עליה, על כל אלבומיה
לגבי האורך, טייק איט איזי, שוואייה שוואייה, כמו ספר עיון…
אורן, תודה, מאותו המסטינג כנראה, אהבתי את משפטך האחרון
יעל תודה, לצערי טרם יצא לי להאזין ל"בעברית", ולגבי סחרוף הוא אכן קצת גבולי, לא סתם הוא במקום ה…אחרון… אבל היו בו קטעים לא מעטים טובים
יוני 23, 2009 at 1:11 pm
אז הייתי מוסיף על Come See (Raw Versions) את בעברית של רות דולרס וייס, האלבום העברי הטוב ביותר לטעמי, בשנים האחרונות
את אהבה (2005) ,פרוייקט העבד (2000) ואת תנועות מטאטא מהירות (1999) של שלום גד
את שני האלבומים של הבילויים וגם את רונה קינן (השלושה) וגם בגזרת האידיש את אלבומיהם המופתיים לגמריי של חוה אלברשטיין והכלייזמטיקס, ואת אלבומם מחיה המתים של Oy
Division
ולרשימה הלועזית אפשר להוסיף גם את החדש של עמית ארז
יוני 23, 2009 at 6:04 pm
ת'אמת, פתחתי בחשש מה..(:
אבל איך שראיתי את פיג' על ההתחלה, נרגעתי.
אח"כ מצאתי לא מעט שמכירה, ו/או יש לי בבית, כאלה ששומעת קבוע, וכאלה שכבר שכחתי או נתתי לחברים..
בכל מקרה,
תודה
ואל תפספס את החדש של פיג' עם ג'ון פאריש.
לא קל (בלשון המעטה), אבל פשוט מופת!
יוני 24, 2009 at 7:41 am
שועי תודה רבה
לצערי פשוט לא יצא לי עדיין להאזין או לרכוש את בעברית של רות דולורס וייס, אני בטוח שהוא טוב אבל לא יכול להכנסי לרשימה מה שעוד לא שמעתי ושאני לא יודע שאני ממליץ בוודאות כמובן
את הבילויים אני לא סובל, סורי
את רונה קינן ואת שלום גד אני מאוד מעריך ומסמפט אבל לצערי אני גם לא מכיר לעומק וגם ממה שאני כן מכיר זה לא חודר אליי משום מה
אידיש קצת גדול עליי, את אוי דיויז'ן אינני מכיר ואת עמית ארז החדש שוב לצערי טרם הספיקותי
תמי תודה רבה
לא פספסתי את החדש שלה כמובן, הוא טוב
אבל אני צריך לתת לו עוד זמן לשקוע, הוא לא פגע בי כמו ש-ווייט צ'וק ריסק אותי
יוני 24, 2009 at 1:59 pm
קודם כל שאפו על הסבלנות,אני הייתי נשברת מהר מאוד:-)
דבר שני,אני שמחה לגלות שיש פה הרבה מאוד אלבומים שאני מכירה,חלקם עצמונית,חלקם בזכותך וחלקם בזכות חולי מוזיקה אחרים שהכרתי בעשור הזה:-)
לא מצליחה להתחבר למוזיקה ישראלית,בכל אופן מעטים מביניהם והם ממש לא אלה שמופיעים ברשימה הנבחרת שלך,מצליחים לשרוד לי בראש לשנים.
נחשפתי השנה לכל האלבומים של מורפלקסיס ואני אוהבת אותם מאוד,אבל אני לא חושבת שהמוזיקה שלו יכולה להכלל בין הישראלים,היא יותר אוניברסלית.
יש פה כל כך הרבה אלבומים שאני צריכה לשמוע ככה בקטנה ולראות אם אני נדלקת ,מזל שיש כיום יוטיוב ו/או מיי ספייס.
הפוסט הזה ראוי להיות בתפוצה גדולה ומקווה שיחשף לכמה שיותר אנשים.
🙂
יוני 25, 2009 at 9:36 am
אורית תודה רבה על כל המילים
גם אני שומע מוזיקה ישראלית הרבה פחות מ"לועזית" ועדיין אלו שנכנסו לכאן אני מחבב מאוד או אוהב ממש וממליץ עליהם
יוני 25, 2009 at 4:01 pm
איזה יופי. רשימה מטורפת (כמה זמן לקח לך? איך עשית אלימינציה?..) מדהים כמה מוסיקה טובה נעשתה בעשור האחרון. כמובן שאני לא מכיר את הכל. כן הרבה שיעורי בית (אבל לא בטוח שיהיה לזה זמן). כמה דברים קטנים: סילבר אנד גולד באמת הכי טוב של ניל יאנג בשנים האחרונות. רדיוהד לדעתי מוערכים מדי. אהבתי רק את דה בנדס שלהם ולא אוהב את קיד איי. ואת אואזיס אני לא יכול לשמוע יותר.
יוני 25, 2009 at 7:51 pm
איזה עושר
וכל כך הרבה אני מכירה,
והייתי מוסיפה כמה
ומורידה אחרים
אבל זה כמו טביעת אצבע, אין שניים דומים
יוני 25, 2009 at 10:01 pm
אמיר תודה, זה לקח זמן… והצמצום היא המלאכה הקשה ביותר, תמיד
מסכים איתך שרדיוהד מוערכים מדי, ולגבי דה בנדס, האהוב עליי ביותר, ובכל זאת, קיד איי הוא קיד איי, והאחרון מעולה, ארבעה אלבומים טובים מאוד יש להם לטעמי, חולה על אואזיס, עד היום
עידית תודה, העטיפות ברובן כאן מדהימות ביופיין, גם אני התרשמתי מאוד מאוד מהן, באמת זה תחום שרק הולך ונהיה מדהים יותר ויותר, עיצובים עוצרי נשימה
בודאי שאין שניים דומים, אנחנו לא פחיות…
יוני 27, 2009 at 10:39 am
ודווקא ברשימה ענקית כזו , מושקעת, מאט אליוט בחוץ , כנראה שלא הגעת אליו כי אין מצב אחר , מהמיוחדים והענקים ביותר של העשור
יוני 27, 2009 at 4:40 pm
תודה אא, דווקא הגעתי אליו, לא לכל אלבומיו, אבל הגעתי, וזה טוב, אבל לא ממש תפס אותי לאורך זמן ולא נשאר איתי שנים, וקצת מדכא וקצת דרמטי, אבל טוב
יוני 27, 2009 at 6:39 pm
רשימה מדהימה. שמחתי למצוא המון אלבומים שגם אני אוהבת מאוד וזה רק עודד בי את החשק לעשות עכשיו רשימה ארוכה של עוד המון אלבומים שיש לי להשלים (יש למישהו כמה ג'יגות פנויות במחשב להלוות לי?) האייפוד שלי בטוח יודה לי
תבורך
יוני 27, 2009 at 9:09 pm
איפה ביורק לעזאזל!?
יוני 28, 2009 at 9:39 am
דנה תודה רבה, תשלימי, את הרווחת מוזיקה טובה, אני מרוויח סיפוק על ההמלצה…
לופ- צר לי, סיפור עצוב, איבדתי את ביורק בדרך, אי שם, נגמרה סבלנותי, ייתכן ואני מפסיד, אך נגמר לי מהבחורה הזו, מעריך אותה, אבל די נשבר לי
יוני 30, 2009 at 1:18 am
The Knife -silent shout
the books – lost & safe
Joanna Newsom – Ys
Burial – Untrue
Fionn Regan – End of History
Bon Iver – For Emma, Forever Ago
The National – Boxer
Beach House – Devotion
Grizzly Bear-Veckatimest
why – alopecia
יולי 7, 2009 at 6:18 pm
איך לכל הרוחות אין באלבומים הישראלים את "מנועים קדימה", יצירת הרוק הגדולה ביותר שיצאה מישראל?
יולי 27, 2009 at 5:35 pm
אז מה התקליט הכי טוב. העטיפות יפות ויחרטו בטח בהתאם לפופולריות של הזמר
יולי 27, 2009 at 10:14 pm
שלומי, לא חסרים כמה, חסרים המון, אבל כל אחד וטעמו שלו, זו הרשימה שלי והיא ענקית גם כך
הזכרת דיסקים מאוד טובים ומעניינים, כמו דה נייף ודה בוקס, באמת צליל מקורי אבל לא משהו שממש ריגש אותי, כנ"ל לגבי כל רשימתך שאני מכיר את רובה, דברים טובים אבל מבחינתי לא נכנסו, תודה
אריק, אני יודע לגבי אלג'יר, זה באג אצלי, זה לא אתם, זה אני… מעריך מאוד אבל לא מאוד מתחבר, משום מה
חגי, עטיפות בחלקן מהממות, קשה לומר מה הכי טוב אבל הזמרת שנמצאת למעלה זה אמור להיות הכי טוב, גיר לבן, זו בסופו של דבר הבחירה
נובמבר 14, 2009 at 9:59 am
דצמבר 18, 2009 at 1:33 pm
אז אתה רוצה להגיד ששמעת כל פיפס שיצא לאוויר בעשור האחרון?
מה זו הרשימה האינסופית הזו.
למרות שיש כמה שאני גם אוהב, כמה שאני לא והרוב – פשוט לא מכיר.
לא אוהב סיכומים אני.
יוני 22, 2010 at 12:53 am
קודם כל נרשמתי אליך סופסוף וזה מה שחשוב, התיעוד המוקפד והמבורך שלך. דבר שני וואו, אני תמיד מעריץ אנשים שיכולים להאזין לכל כך הרבה מוסיקה ולהכיל אותה. אני חושב שמספיקים לי 1,000 דיסקים בכלל, מחציתם קלסיים 🙂 אם תחנוק אותי אז אפילו 500.
כמובן שלא אתייחס לבחירות עצמן שאת רובן אני לא מכיר. רשמתי לי עשרה דברים, בריטיים כמובן. אני אוהב את הסאונד הבריטי או הסקוטי או האירי ואת המצלול של השפה והמבטא. ואת האור שנולד באי הזה. יש משהו כיפי בלהגיב שנה אחרי ביום הארוך בשנה, בלווית האור המסמא המקומי והרחש הישראלי.
יוני 22, 2010 at 12:15 pm
כייף לי מאוד לראותך כאן שי היקר. תודה על התגובה. שמעתי הרבה יותר ממה שיש כאן ברשימה. אלו שכאן הם אלו שנכנסו, כלומר הטובים ביותר. יש לי הספק גדול בגלל רעב גדול. בריטניה לעומת החום כאן, והכל, כתבת יפה ומדוייק.