העולם הירוק שבריאן אינו יצר באמצע שנות השבעים הוא יצירת מופת מפעימה ומדהימה. בגלל שזה אחד מהתקליטים האהובים עליי ביותר מכל הזמנים והסגנונות החלטתי להקדיש לו רשימה. למי שלא מכיר את זה, זו ההזדמנות להיכנס ולהתוודע לאחת מיצירות המוזיקה הענקיות של המאה העשרים.

יש באלבום 14 שירים (5 מהם עם מילים) אבל אני מציג לכם אותו כאן לא בסדר המקורי אלא בסדר חדש (ניו אורדר…) שנערך כך שהשירים המושלמים ביותר הם למעלה, מתחיל בטוב ביותר לדעתי, וכך עד למטה, מסתיים בשיר שהוא הכי פחות טוב באלבום הזה לטעמי, אם כי אין כאן דבר כזה שיר לא טוב או בינוני, זה הכל יחסי.

בריאן פיטר ג'ורג' סנט בפטיסט דה לה סאל אינו, או בקיצור בריאן אינו, או בעוד יותר קיצור- אינו,  נולד במאי 1948 באנגליה והוא אחד מהמוזיקאים החשובים והגאוניים ביותר בעולם המוזיקה הפופולרית של המאה העשרים והעשרים ואחת. הוא התחיל את דרכו בלהקת רוקסי מיוזיק, לצד בריאן פרי, כשהוא מנגן על קלידים וממציא מיני מוטציות צליליות והמצאות שהיוו את תחילת דרכו האמנותית הייחודית. אחרי שני אלבומים מופלאים ראשונים עם רוקסי מיוזיק הוא פרש (או הופרש על ידי בריאן פרי) כי שני כוחות כאלו לא יכולים לעבוד ביחד לאורך זמן (ראו מקרה לו ריד וג'ון קייל במחתרת הקטיפה) ופצח בקריירת סולו נדירה שכללה תקליטי "רוק" אבל רוק אמנותי ולעיתים ניסיוני, ולגמרי מקורי, וגם תקליטי אמביאנט, תחום מוזיקה שלם שנוצר רבות תודות לו.

בשנת 1975, בעקבות תאונת דרכים שעבר, הוא המציא את האמביאנט, תוך כדי אישפוז. בגלל שלא יכול היה לזוז ולהגביר את המוזיקה ששמע מעבר לרעש הגשם ורעשים אחרים הוא הבין שמוזיקה, כמו אור וכמו צבע, יכולה להתערבב ולהשתלב בסביבה שלה, מבלי להפר את האיזון הקיים.

אלבום זה, "עוד עולם ירוק", הוא אלבום של פופ אבסטרקטי עם צורות חופשיות והרבה טקסטורות. יצירת מופת ובה שירים שאין להם מבנה של שיר. הגישה לסאונד היא מינימליסטית ורוב הקטעים כאן הם אינסטרומנטליים, אמביאנט מלודי ייחודי. אסוציאציות חופשיות, כמו ציורים שנעשו על ידי סאונד. אלבום שהוא כולו תחושת חלום, חלום בהקיץ, עם איכויות קצת אפלות והרבה חלומיות, מרגיעות ושלוות.

בריאן אינו הוא וירטואוז של כתיבה, של נגינה ושל אולפן. אמן נדיר. אלבום זה הוא אלבומו הטוב ביותר, אלבומו השלישי, שיצא בנובמבר 1975 לשוק. הוא אמנותי, אקספרימנטלי, מלודי, אמביאנטי, ייחודי, מוזר, מרחף, דימיוני, אלטרנטיבי, לא רגיל, לא שגרתי ומאוד מעורר השראה.

צלילה נעימה.

לקריאה נוספת ומומלצת על האלבום הזה ועל בריאן אינו:

פוסט של דויד פרץ על בריאן אינו, האלבום הזה, ועוד שלושה אלבומים מופלאים שלו משנות השבעים

פוסט נוסף של דויד פרץ על בריאן אינו, על האלבום הזה ועל אלבומו האחרון והמעולה משנות האלפיים

מודעות פרסומת