באוקטובר 2007, לפני קצת פחות משנתיים, צילמתי את פסז' תמר באלנבי 111 בתל אביב. חנות השען והשען עצמו לכדו את עיניי, וגם את ליבי. היצגתי את עצמי, שוחחתי איתו ועם עוזרו לא מעט, ביקשתי רשות וגם רשמתי לי כמה דברים על פתק. ייקח לי זמן רב לנסות ולמצוא את הפתק הזה. אתמול נתקלתי שוב בצילומים הללו ונדלקתי שוב מהאיש הצנוע הזה, מהמקום המקצועני והחביב, מהפשטות. חנות קטנה וישנה, אך מתפקדת, הממוקמת בבניין גדול וכיום נטוש, בפסז' קרקעי שרובו מוזנח ונטוש גם הוא. שריד לתקופה שהיתה ואיננה. הזמן לא עוצר, החרב מונפת מעל הבניין הזה כבר זמן רב, וזה עומד להתממש, המקום יימחק, כמו רבים אחרים, ואיתו גם החנות הזו, שאינני יודע אפילו, אך מקווה, שהיא עדיין פועלת עד היום.

אני מוריד את הכובע המטפורי בפני האיש הזה, עוזרו, בפני שענים ותיקים, בעלי מקצוע צנועים, אנשי שירות ועמל, אנשי חריצות ויושר, אנשים מבוגרים עם מקצועות נעלמים, בפסז'ים נעלמים של בניינים נעלמים. כבוד.

IMG_5729

IMG_5731

IMG_5732

IMG_5734

IMG_5735

IMG_5736

IMG_5737

IMG_5738

IMG_5739

IMG_5740

IMG_5742

IMG_5743

IMG_5744

IMG_5777

IMG_5746

IMG_5747

כל הצילומים צולמו על ידי שרון רז.

Advertisements