את הדי אור אינני מכיר אישית, מעולם לא ראיתי אותו.
לפני כשבוע או שבועיים הוא כתב לי מייל ואחר כך המשכנו להחליף בינינו כמה מילים.
האינטרנט זה דבר טוב. הוא מקשר בין אנשים. מביא למודעות. נגיש. עוזר. שומר.
הנה חלק מהמיילים:
שלום
שמי הדי אור ואני אספן
ראשית ברצוני לציין שאהבתי מאוד שציינת בראשית קורות חייך כי אתה אב. בהחלט משמח אותי לראות שיש אנשים נוספים שחושבים שדבר זה הוא החשוב ביותר
ועכשיו לעצם העניין
אני אספן של בקבוקי אלכוהול מיניאטוריים
עורך מחקרון בנושא יקבים / יצרנים /מבקקים – או מדביקי תוויות וכל מי שעסק
בתחום היין והאלכוהול בארץ משנות השמונים עד שנות השמונים
1880-1980
ללא קשר לאיסוף הבקבוקים והחומרים למחקרון אני אוסף דברים ישראלים שעושים לי את זה. לאחרונה
נפל בחלקי מספר פריטים / מסמכים של קולנוע רמה. מאזן שנתי 1944, מפת הכיסאות, כרטיסים ועוד
רציתי לעלות את הפריטים לפורום האספנות של תפוז בו אני חבר וחיפשתי תמונות של קולנוע רמה
ומצאתי חוץ מהאתר של העיריה תמונות שלך באינטרנט ורציתי, ברור שעם קרדיט, להשתמש בהם בזמן שאעלה את פריטי האספנות שלי
מחכה לאישורך. במידה ולא תאשר יעלו רק התמונות של העיריה לפורום
בתודה מראש הדי אור
היי
כתבות בנושא האוספים של הבקבוקים שלי
רצ"ב כתבה שנעשתה על האוסף שלי
והנה כתבה על חלק קטן מהאוסף, בקבוקי אלכוהול של בולס ק.ל.מ שיש לי
וכן כתבה ישנה על כינוס שנערך אצלי בבית
מקווה שתימצא האבידה ואז השירשור על קולנוע רמה יעלה לאויר העולם
פשוט הוזכר הקולנוע בפורום במילה ובשבילי כרמת גני לשעבר שם יש גם את ילדותי
אשלח אליך מספר תמונות מפריטי אספנות עממית שיש ברשותי. רק חלק, אחרת המחשב שלך יתפוצץ מעומס
תערוכה שנערכה לפני מספר שנים ביוזמתי ועם חומרים שלי
מכאן הקטע הבא :
כזכור, האוסף המוצג בתערוכה התאפשר תודות לערנותו של האזרח הדי אור, אחד הבעלים של דפוס "שיא קופי", שאסף את הלוחות הישנים של לוח המודעות, שעמדו ליזרק לפח ועמל עם גרשון שולץ להפריד בין השכבות המודבקות זו לזו בדבק. אור פנה לעודד חוברה, סגן מנהל האגף לקהילה נוער וספורט ומנהל המחלקה למוזיקה ולאמנויות הבמה בעירייה וכך נולדה היוזמה לתערוכה.
הנה הקישור לפורום אספנות בתפוז שם העליתי את השירשור על קולנוע רמה
אולי תמצא בזה עניין
הדי
בשמחה רבה
כל חשיפה של נושא האספנות לגווניה השונים לדעתי חיובית לנושא ובכלל
שבת שלום
הדי
אוקיי, מה שהחלטתי הוא שזכות הציבור במקרה זה היא לדעת יותר ולהיחשף אל זה, אז החלטתי להקדיש פוסט זה להדי אור, בעזרת מדגמים קטנטנים בלבד מאוספיו הרבים ומפעילותו הרבה לשימור ואיסוף פריטים היסטוריים מהעבר. יש כאן דברים מרגשים, מעניינים וראויים, זו דעתי והרגשותיי. אז בבקשה.
מדגם אוספי מאפרות, מאוספי הדי אור:
מדגם קופסאות סיגריות ישנות, מאוספי הדי אור:
מדגם מודעות הקשורות באוכל וגם קופסאות שימורים ישנות, מאוספי הדי אור:
(איך לא צילמתי את מפעל צד הנטוש בז'בוטינסקי פינת בן גוריון בר"ג, היכן שכיום והרבה שנים עומד פיל לבן של קניון נטוש. איך לא צילמתי. כי הייתי קטן ולא היתה לי מצלמה. לא הייתי מודע. אבל אני זוכר את זה, וזוכר איך אני מביט ומפנים, אוחז ונעצב, נמשך ומסתקרן)
מדגם מודעות ופרסומות ישנות מנושאים שונים, מאוספי הדי אור:
מדגם תמונות ומפות שונות, מאוספי הדי אור :
מספר ציטוטים לגבי קולנוע רמה מהודעות של הדי אור בפורום אספנות בתפוז :
שיהיה יום על הכייפק. הדי. האוסף העיקרי והחשוב מכולם הוא אוסף בקבוקי אלכוהול מיניאטוריים . וכן מלחיות/פלפליות, כפיות וכן כל גאנ'ק אחר חוץ מבגדים. ביתי בת ה-13 אוספת מחזיקי מפתחות.
אני גדלתי בצד השני של רמת גן. באזור של קולנוע לילי וגל אור. שגדלנו הגענו לקולנוע אורדע והיה גם קולנוע הדר, ארמון, וקולנוע רמה היה ממש בצד השני של העיר. אבל גם אליו הגענו. בעיקר היו הופעות. הגשש, גד יגיל וסרטי קולנוע שונים.
קולנוע רמה תוכנן במקור על-ידי מהנדס גרמני, שעזב את הארץ במהלך הבניה והעביר את זכויות התכנון לידי המהנדס – ישראל מיכאלי. בנייתו היתה מאמצע שנות השלושים ונגמרה ב- 1938.
הקולנוע נבנה בעיצוב ובהשפעת סיגנון הארט דקו. הקולנוע נסגר ב1982 בגלל בעיות ניהול (שלא התחילו רק שם לדעתי) ובשנת 1992 התקרה (שיש הטוענים שהיתה מתוכננת להיפתח בימים נאים) קרסה.
הקולנוע נבנה בעיצוב ובהשפעת סיגנון הארט דקו. הקולנוע נסגר ב1982 בגלל בעיות ניהול (שלא התחילו רק שם לדעתי) ובשנת 1992 התקרה (שיש הטוענים שהיתה מתוכננת להיפתח בימים נאים) קרסה.
והיית יכול לראות את המקום שהמוכר/ת נותנת לך ובדרך כלל המשפט היה:
אלו הכרטיסים הכי טובים שנשארו לי. שורה שתיים בצד רואים משם כמעט הכל. זה בסדר גמור.בתמונה תוכנית האולם.
שכחתי לציין כי היו באולם קרוב ל1200 מושבים !!!!!!!!!!!
אלו הכרטיסים הכי טובים שנשארו לי. שורה שתיים בצד רואים משם כמעט הכל. זה בסדר גמור.בתמונה תוכנית האולם.
שכחתי לציין כי היו באולם קרוב ל1200 מושבים !!!!!!!!!!!
לכבוד משטרת רמת גן
הננו להביא את תשומת לבכם על המלצה שנתתם למר רוספנדל להכניס מכונות חשמליים בשם קליעה למטרה במועדון שנמצא בקולנוע רמה.
זה מהווה הפרעה לתיאטרונים שאנו מציגים היות וכל הרעש והרשרוש של המכונות הנ"ל נשמעות אצלנו באולם ובפרט בזמן ההצגות.ץ לכן אנו מבקשים בהתחשב עם העובדות הקיימות לבטל את המלצתכם למתן הרשיון הנ"ל.
הננו להביא את תשומת לבכם על המלצה שנתתם למר רוספנדל להכניס מכונות חשמליים בשם קליעה למטרה במועדון שנמצא בקולנוע רמה.
זה מהווה הפרעה לתיאטרונים שאנו מציגים היות וכל הרעש והרשרוש של המכונות הנ"ל נשמעות אצלנו באולם ובפרט בזמן ההצגות.ץ לכן אנו מבקשים בהתחשב עם העובדות הקיימות לבטל את המלצתכם למתן הרשיון הנ"ל.
קולנוע רמה שהיה הבית קולנוע השני שהוקם ברמת גן הוקם "רק" ב- 1938.
קלנוע אורדע שהיה הקולנוע הראשון שהוקם ברמת גן הוקם ב-1934.
קלנוע אורדע שהיה הקולנוע הראשון שהוקם ברמת גן הוקם ב-1934.
מדגם כרטיסי קולנוע ומסמכים הקשורים לבתי קולנוע מאוספי הדי אור:





צילום החזית הפינתית של קולנוע רמה בר"ג, לקוח מאתר עיריית רמת גן


כל האוספים והתמונות של הדי אור, מלבד שתי התמונות האחרונות שהן צילומיי שלי של קולנוע רמה במצבו בשנים האחרונות. בעתיד הקרוב ייהרס בית הקולנוע רמה, ותישמר כנראה חזיתו הראשית בלבד כשמאחוריה ימלא את מקומו האמיתי של בית הקולנוע הציבורי והמיתולוגי מגדל מגורים יוקרתי ופרטי.
ספטמבר 15, 2009 at 3:51 pm
הכל , הקופסאות של הסיגריות והמאפרות
זה נורא יפה
טוב, הדבר הזה המיוחד שלך להסתכל, לראות פינות מיוחדות כאלה
כנר על הגג- (הייתי בת חצי שנה!!)
אני מעבירה את זה להורים שלי, הם ישמחו נורא
ספטמבר 15, 2009 at 5:17 pm
עידית תודה רבה
הדברים האלו יפים ומעוררי געגוע נוסטלגי, גם מעוררי מחשבה מהיכן באנו ולאן אנחנו הולכים
והתודה למוצגים עצמם, ליוצריהם ובעיקר למי שאוסף, שומר ומתעד אותם, וזהו הדי אור
ספטמבר 15, 2009 at 5:24 pm
פירגון לאיש קסום שבוחר לעסוק בשימור בדרך של אספנות.
ריגש אותי לראות את הצילום של קופסאות סיגריות וביניהן המונט בלאן המגעילה שהיתה הסיגריה הראשונה שלי.
גם הוריי אספו בזמנו (בקטנה) בקבוקוני משקאות שעמדו לתפארת על הרמקולים וכשהם יצאו לבלות הייתי חייבת אבל חייבת לטעום מה יש בהם. 🙂
יפה לראות את הצילום של קולנוע רמה כפי שהיה ואיך הוא ניראה מאותה זוית צילום,שזה צילום שלך.
לא ידוע מתי יהרס המבנה הזה כי ישנה התנגדות של דיירי הסביבה, אבל ברור שזה בלתי נמנע וזה יקרה.
ספטמבר 15, 2009 at 6:02 pm
מכמובן מטוסיאן? מהסיגריות השטוחות והעגולות של אל-על? נהגנו לחתוך את הקופסאות בשוליים ולשחק בהן "מלחמה". וקופסאות הסירופ עם התאנים. פעם אחרונה שנתקלתי בהן היתה במנות הקרב במלחמת יום כיפור. אני שוקל להגיש מועמדות לאוסף של הדי.
ספטמבר 15, 2009 at 6:46 pm
"האינטרנט זה דבר טוב. הוא מקשר בין אנשים." (:
אני תוהה איפה הוא מחזיק את כל הדברים האלה וכמה מקום הם תופסים לו בחלל, בבית, בחיים.
אחלה תחביב, להיות אספן.
ספטמבר 15, 2009 at 9:41 pm
אוספים מקסימים, הזכרונות מרטיטים אבל אני מאוד שמחה שאני לא גרה אתו…
🙂
ספטמבר 15, 2009 at 11:47 pm
אוסף מרגש ותודה לך שרון
אין ספק שהאיש יקר וגם האוספים שלו
ספטמבר 16, 2009 at 12:02 am
כל הכבוד לשניכם – להדי ולשרון, העוסקים במלאכת שימור העבר כל אחד בדרכו. נושא זה קרוב ללבי ומרבה לעסוק בו ושמחה שמכירה אישית את הדי ויודעת תמיד עד כמה הוא משקיע מאמצים ומשאבים כדי למלא את היעוד שלקח על עצמו.עוזר גם לאחרים ותמיד מפרגן ברוח טובה ואנושית. מכירה גם את האתר של שרון, מנסה לצלם עבורו פה ושם, משתדלת לא לגרום להורדת הרמה המושלמת,הפדנטית והמקסימה של עבודותיו.
יישר כח לשניכם.
ספטמבר 16, 2009 at 8:08 am
אורית תודה רבה
מונט בלאן , איזה שם מגניב לסיגריה, היית שובבה עם בקבוקוני האלכוהול, ולגבי רמה לצערינו הרב זה כנראה יקרה
דוד תודה רבה, מעניין לקרוא את הזכרונות השונים של כל אדם, קופסאות השימורים הללו – אפילו אני זוכר אותן, היו גם פלחי אשכוליות ועוד, לא מקבל אותך לאוסף של הדי, אתה צעיר מדי
תמי תודה, הם כנראה תופסים לו הרבה מקום, ככה זה, אספנות זה סוג של אובססיה, טובה כנראה, דרור פוייר כתב על כך משהו די לאחרונה כמדומני
דפנה תודה, כן, אני מבין לגבי המקום שזה תופס בבית…
מורן תודה לך
ניצה תודה רבה, אני כאן אגב… טוב לראות אותך פה, תודה
שנה טובה לכולם
ספטמבר 16, 2009 at 10:12 am
תמיד זה מעניין לשמוע ולראות גם כאלה שמגיבים. אגב, אתמול הייתי במפעל בגיר הנטוש בקרית גת, שבחלק קטן ממנו התאכלסה עמותת "הכח לתת" – לשם מביאים כל מיני בגדים, רהיטים, ספרים ותמונות שאשנים שמחים ליפטר מהם, ובמחיר מאד סמילי – מי שזקוק יכול לרכוש. ויש שם כל מיני מוצרים משנות ה-50 וה-60 כמו צלחות עם עיטורים. מאד ישראלי. מאד יפה.
ספטמבר 16, 2009 at 6:35 pm
ראשית תודה לשרון על הבאת השירשור על קולנוע רמה ובליווי יפה של חלק קטן של הפריטים שאני אוסף.
עיקר האיסוף שלי זה בקבוקי אלכוהול מיניאטורים. הבת הגדולה שלי אוספת מחזיקי מפתחות ביתי הקטנה בובות עמים ואישתי בתים של ליליפוט. ביחד אישתי ואני אוספים מלחיות/פלפליות.
בשנים האחרונות אני רואה ומרגיש צורך לאסוף (או לאגור) פריטים ישראלים משנות הארבעים והחמישים.
אם זה ניירות / מכתבים / תוויות וכו ואם זה חפצים, מטחנת בשר קופסאות פח, תקליטונים ישראליים, קופסאות סיגריות ועוד.
לגבי הברכות שניתנו באתר זה, אלפי תודות. זה מחמם את הלב שאנשים רואים את חשיבות האיסוף ("המחלה שלי") שבהחלט לוקח חלק מזמני והיא חלק חשוב מחיי
לגבי זו שלא היתה רוצה לגור איתי, שאלתי את אישתי והיא (אישתי) לא כל כך הסכימה שבכל מקרה תגורי איתנו (דווקא בעיני זה היה יכול להיות נסיון יפה. חחחחח
איך שלא יהיה תודה ובמידה ויש לכם חומרים שיכולים לעזור להגדיל את אוספי אשמח אם תיצרו קשר עימי. במידה וזה לא מתאים לאיסוף שלי אשתדל למצוא אספן אחר שזה מדבר אליו יותר.
ולצורך העיניין הנה המייל שלי yhorr@017.net.il
ושוב תודה על הפירגון ותודה לשרון על האתר המקסים שלו
הדי אור
ספטמבר 16, 2009 at 7:41 pm
YO
איזה נוסטלגיה הבאת כאן
או יותר נכון הדי
הכי התחברתי לתפוזים
זה מזכיר לי את הפרדס שלנו בילדותי
ושהיינו הולכים למפעל לראות
איך עוטפים את "תפוחי הזהב" בנייר יפה עם מדבקה כתומה והלוגו הירוק
אח אח אח
זכרונות מהעבר
תודה שהבאת שרון
מקסים
ספטמבר 17, 2009 at 8:37 am
מיכאל תודה, בטוח שזה מעניין לראות את זה, מקווה שצילמת
הדי תודה רבה לך על הכל
יעל תודה רבה
שנה טובה לכולם
ספטמבר 17, 2009 at 3:20 pm
ראינו בקולנוע אינסוף הופעות, הצגות ילדים וסרטים, ולמרות שאני מגיע מהצד השני של רמת גן, כלומר בצד של בתי הקולנוע לילי, גל אור וקסם, גם אזור הקולנוע הזה מלט בזכרונות עבורי.
אגב שרון,
סיגריית מונט בלאן אגב, הייתה הסיגריה של סבא שלי
יצא לך אולי לצלם בתוך קולנוע לילי?
ספטמבר 19, 2009 at 11:11 am
מיכאל תודה, אני לא ראיתי שום סרט או הצגה ברמה, כנראה, כשצילמתי את בית הקולנוע לילי מבחוץ, פעמיים, באחת מהפעמים ניגש אליי מישהו והתחיל לדבר איתי, והסתבר שזה היה בעל הקולנוע, שירש אותו מהוריו, לא כל כך זוכר למה הוא לא הכניס אותי, אבל כנראה לא לחצתי מספיק, אני צריך לנסות שוב
היכן היה גל אור והיכן היה קסם (ואני מניח ששניהם לא עומדים יותר?)
ספטמבר 21, 2009 at 9:48 pm
המאפרות עשו לי את זה, אפילו שאני לא מעשנת
וחוץ מזה מתפעלת מהאספנים באשר הם
אני אספנית דמיקולו
דצמבר 14, 2009 at 10:56 pm
אמא שלי עישנה את המונטבלאן והסיגריות הללו "דרדרו" אותי לעישון ואכן עד לני 11 עישנתי רק מנטה, התחלתי במונטבלאן וסיימתי במונטנה:)
דצמבר 15, 2009 at 11:18 am
לגלית, באיחור ניכר, תודה, המאפרות נחמדות מאוד, דמיקולו זו אחלה מילה…
אלונה תודה, עישון מזיק לבריאות… מקווה שהפסקת עם זה
אוגוסט 12, 2013 at 6:04 pm
את הבלוג של שרון אני מכיר מזה שנתים אבל את הפוסט הזה גליתי רק היום. ברגע אחד התגלגלו מול עיני זכרונות מילדותי, משנות ה-50/60, כל אותם דברים של חיי היומיום של בני משפחתי. הסטוריה ותרבות מרוכזים כאן באופן מעורר הערכה! כל הכבוד להדי ולשרון!