קולנוע זה, אמפיתיאטרון בפרדס חנה, צולם על ידי פעמיים. בפעם הראשונה רק מבחוץ ובפעם השניה גם בפנים, שזה גם סוג של חוץ, פנים שפתוח לשמיים, שכן היה זה קולנוע קייצי ללא גג. תודה רבה לתמרה שאיפשרה לי להיכנס פנימה בסשן השני ולצלם. הקולנוע נבנה אם אני זוכר טוב בשנות הארבעים על ידי הבריטים ועומד לא ממש פעיל כבר שנים. בתוך חללי הפנים שלו מתבצעות פעילויות שונות של תרבות ואמנות וקהילה (חוגי הורה לילדים ולמבוגרים, חבורות זמר, בלט וחוגים שונים), אך חלל הפנים/חוץ של האמפיתיאטרון עצמו נותר ללא כל פעילות, מיותם ושומם. אני פונה לראש העיר או לראש המועצה שם לשים קצת ממון, לעשות שיפוץ קטן ולהשמיש חזרה את האמפי הזה לטובת התושבים במהירה, כי סתם חבל על מקום יפה כזה, הוא יכול לחזור ולשמש כקולנוע וכמקום להופעות ואירועים.
1.
2. איזור הכניסה
3.
4. הקופות
5.
6.
7. חדר המקרין מבחוץ
8.
9. קוצים טבעיים וקוצי ברזל
10.
11. ה"פנים" של האמפי, שהוא בעצם חלל כלוא בין קירות אך פתוח לשמיים, קולנוע ותיאטרון קייצי
12. המזנון וחדר המקרין
13. שש
14. במקום המסך של פעם ניצבים כאן דלתות הזזה ענקיות שכנראה לא נפתחות בד"כ או בכלל
15.
16.
17. גג הבמה
18.
19.
20.
21. מושב 61
22. מושב 56
23.
24. הרבה אנשים
25.
26.
27. כנראה המזנון בעבר
28.
29.
30.
31. בתוך חדר המקרין. כבר אין מקרנים מזמן. גם אין מקרין.
32.
33. חדרון העזר של המקרין.
34.
35. מרפסת ה"זולה" של המקרין, הפונה לחורש טבעי
36.
37. איזור הבמה שהוא כיום פנים הבניין, עם שלושת דלתות ההזזה הענקיות שכנראה נשארות במקומן
38.
זה בניין שראיתי מאחור ומהצד, כשצילמתי את מפעל תבורי הנטוש הסמוך, וחשדתי מיד שאולי היה בית קולנוע פעם. אחר כך, התברר לי שאכן היה זה בית קולנוע "דקל", ששונה אחר כך, אחרי שבטח עמד נטוש שנים, לאולם אירועים.
מאחור
כל הצילומים על ידי שרון רז.
כל הצילומים הוקטנו בגודלם ובאיכותם כדי להתאים לגלישה ברשת ובאתר זה.
כל הסשנים המלאים נמצאים באתר אדריכלות נעלמת, בתוך הארכיון האורבני, בתוך פרדס חנה כרכור.
אנא השמישו את האמפיתיאטרון שוב לטובת התושבים, אם התושבים ירצו בכך.
מי שיהרוס את מבנה זה (האמפיתיאטרון) יקולל, כרגיל, לעולם ועד.
נובמבר 12, 2009 at 8:50 am
תודה (כל מילה נוספת מיותרת)
נובמבר 12, 2009 at 2:26 pm
אהבתי את רוחב הפרספקטיבה שלך: החל מתמונות שמקיפות על כל המבנה וכלה בתמונות שמתמקדות באחרון הפרטים החבויים בקיר.
ואף מילה על דיוור למנויים.
נובמבר 12, 2009 at 2:51 pm
מבנה קסום ויפה כ"כ. מה הסיכוי שישופץ לרווחת התושבים ולא יהפוך לבניין מגורים/חנות מסחרית משעממים או שפשוט ישאר מוזנח. לפחות גם הזנחה היא סוג של הנצחה.
נובמבר 12, 2009 at 5:17 pm
לחלק מהצילומים יש איכות קופרמינצית, וזו מחמאה גדולה. מי שלא מבין מוזמן לבקר באתר של יורם קופרמינץ.
נובמבר 12, 2009 at 9:07 pm
אני מדמיינת פה חבורת חיילים בריטים יושבים ורואים איזה מופע של שני חברים לנשק פלוס זמרת שהביאו מבריטניה… אבל האם אני צודקת?
כלומר כל האמפי רק בשביל סרטים או גם מופעים?
נובמבר 12, 2009 at 9:40 pm
נהניתי. תודה שרון.
כמה זה קרוב לאמפי של שוני?
וגם, חשבתי להציע לך לצלם אולי את בית הקולנוע של סינמטק תל אביב, 2 אולמות – קטן וגדול וחדר מקרין פעיל מאוד שעומד להיסגר כאשר יעברו לבניין החדש שהולך ונבנה לצידם. הרעיון שפתאום ייראה אצלך חדר מקרין פעיל עם מקרנות ומקרינים – התעורר בי והנה אני כותבת לך. אולי יעניין אותך לצלם שם. יש שם אנשים נהדרים.
נובמבר 12, 2009 at 10:12 pm
נועם תודה לך
אני מניח שאתה מכיר את המקום…
תמי תודה רבה
וחיוך לגבי הדיוור… לא ייאמן הדבר הזה
שי תודה
כרגע נראה שיש סיכוי טוב שהוא נשאר בינתיים במקומו, אבל לך תדע, תמיד עלול להתעורר איזה "גאון" נדל"ן תאב בצע ולנסות לנגוס, מאמין באוכלוסיה שם שתהיה חזקה ונחושה אם זה יקרה
יחסית למקומות אחרים שיצא לי לראות בהמוניהם… אז לא מוזנח כאן, אבל כן, עדיפה הזנחה על הריסה, זה ברור, ומהזנחה אני מכין עוגות לשבת…
רעות תודה רבה, זו באמת מחמאה גדולה, אוהב מאוד את צילומיו הנהדרים של יורם, שכני כאן לרשימות
גלית תודה רבה, אינני ממש יודע, כלומר הייתי שמח אם אחד מותיקי העיר יכתוב כאן איזו תגובה ויספר איך היה שם בשנות האבעים או החמישים או השישים או אפילו השבעים
המקום ללא ספק שימש לא רק לסרטים כי אם גם להצגות, מופעים וכנסים, כמו כל מקום כזה בעבר
יולי תודה, שוני זה בינימינה, ואילו כאן זה פרדס חנה, לא מאוד רחוק וגם לא ממש קרוב
תודה על הרעיון, מקווה שאף אחד מוואינט לא יקרא ויבצע… לא ידעתי שתהיה תחלופה, לא הייתי שם מזמן
מחר אבקר בחדר מקרין פעיל אבל לא אגלה כרגע איזה…
תודה לכולכם
נובמבר 12, 2009 at 10:22 pm
המועדפים עלי
4,13,28,29
נובמבר 12, 2009 at 10:58 pm
עלי מועדפים כל התמונות
כי בכל תמונה יש סיפור
אפשר לעשות ספר רק מהתמונות האלו
וכיתוב על כל תמונה מה מסתתר מאחורי כל תמונה
אהבתי
יפה שרון 🙂
נובמבר 13, 2009 at 3:16 am
אם יוצע כפרויקט לסטודנטים לארכיטקטורה בטכניון, כי אז אולי גם המועצה המקומית תתלהב?
נובמבר 13, 2009 at 10:59 am
מאחר שפרדס-חנה כרכור קרובה למחנה שמונים, מה דעתך לכתוב גם על בתי קולנוע בבסיסי צהל
נובמבר 13, 2009 at 11:30 am
ומושך לבקר במקום. תודה.
נובמבר 13, 2009 at 1:59 pm
ומעלה מחדש את השאלה, איך אנחנו חיים עם האנטי אסתטיקה הזאת (שנראית מעולה בתמונות)?
נובמבר 13, 2009 at 8:09 pm
חדר המקרין מבחוץ נראה לי כמו מגדל תצפית. יש משהו משותף ועגום באמפי נטושים, שכבר הצגת כאן. מצטרף לאיתמר, בתי קולנוע בבסיסי צה"ל הם אופציה מעניינת. לי זכור האולם הענק בצריפין, אלפי חיילים ראו שם סרטים. ספק אם שרד.
נובמבר 13, 2009 at 11:24 pm
בכל עיר ובכל העיר…
מסביב לעצים, לא כמו בכיכר דיזנגוף
נובמבר 14, 2009 at 7:28 am
שרון, התמונות הנפלאות של האמפיתיאטרון (אמפי) בפרדס-חנה ריגשו אותי מאד, תודה. במקום הזה ראיתי באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת לראשונה בחיי סרט קולנוע- הגנב מבגדד. ומאז עוד מאות רבות של סרטים והצגות ומופעים ועצרות (פעם היו אירועים כאלה כחלק משגרת החיים). מראש העצים משמאל לאמפי (הצד צפוני) ניתן היה לצפות בסרטים ובמוצאי שבת העצים היו תפוסים כבר משעות הערב המוקדמות. האמפי היה המבנה הציבורי הגדול במושבה. בקיץ הוקרנו בו סרטים על המסך הגדול שהיה בעצם הקיר הנפתח של הבמה. כשהגיע תיאטרון מתל אביב נפתחו הדלתות ועל הבמה הענקית הופיעו מיטב שחקני "הבימה" ו"הקאמרי". בסתיו נסגרו הדלתות והבמה הפכה לאולם סגור. או אז ניתן היה להקרין סרטים גם בשעות היום. וכך, מידי יום רביעי אחרי הצהריים הייתה הצגה היומית, בדרך כלל לילדים- טרזן, מערבונים וכיוצא באלה. על הגבעה הקטנה שמאחורי האמפי מתקיימת צורת צומח טבעי הקרויה בתה ים תיכונית, וזה המקום היחיד בפרדס חנה שבו היא נמצאת.
ינואר 23, 2011 at 5:23 pm
מקסים, אני מסכים. רק מלצפות בתמונות אני נסחף בזיכרונות שבכלל לא שלי. יותר נכון דימיון של מה שהיה פה בשנות החמישים, וההרגשה המלווה לצפיה בתמונות האלה או כשאני עומד מול איזה מבנה ישן היא היסחפות למחוזות רחוקים של ימים שלא יהיו יותר.
נובמבר 14, 2009 at 8:55 am
משה יש לך טעם מעניין, תודה
יעל מסכים ותודה רבה
קורינה תודה, אולי ואולי לא, אני חושש שהסטודנטים מהטכניון עלולים לנסות ולהציע יותר מדי "ארכיטקטורה" והתערבות שם, וזה מקום שצריך מינימום, ובחוכמה צנועה…
איתמר תודה, נושא בתי קולנוע בבסיסי צה"ל הוא מעניין אך סבוך
כבר ניסיתי בעבר הרחוק לנסות ולתאם עם צה"ל לגבי מחנות ישנים וכ"ו וזה לא צלח, עניין מורכב שדורש זמן וסבלנות וקשרים
מיכאל תודה רבה
שחר תודה, צניעות ופשטות, בלי התחכמויות, זו הדרך הישנה
דוד תודה, עניתי לגבי צה"ל, צודק לגבי חדר המקרין, מיקום מיוחד, צורת הצבה מיוחדת ויהיו עוד אמפי נטושים בקרוב
דפנה שמח שמישהו הזכיר את הספסל התכלת, אחלה דבר, תודה
יוסי תודה רבה ושמח לקרוא על כל חוויותיך האישיות מהמקום
נובמבר 15, 2009 at 8:47 am
לו רק היה בנמצא יזם שמוכן להרים את הכפפה ולהשמיש את האמפי אני חושבת שהיו נמצאים הכלים לעזור לו. כרגע אפשר להתנחם ( נחמת טפשים?) שהחללים הפנימיים משמשים מרכז ללהקת המחול המקומית. כך המקום חי.
נובמבר 15, 2009 at 9:09 pm
שהארץ הזו כבר כוללת בתוכה את חורבנה ונטישתה
נובמבר 15, 2009 at 11:04 pm
התמונות יפות ונהדרות. הרעיון גדול.
"האמפי", כך הוא נקרא בפי התושבים, נבנה בשנות ה-30, כשבמושבה היו כ-400 תושבים עם מקום ל-3000 צופים.
בנו אותו התושבים עצמם (אחרי העבודה בפרדס).
הוא לא מופעל היום כי אין מקום חניה לידו (מי חשב אז על מקומות חניה).
הבתה לידו (ליתר דיוק מעליו) נקראה בידי חלק מהתושבים פשוט בתה ואילו לנו, הילדים זה היה "הג'ונגל".
זכורה לי גם הצגת החייל האמיץ שוויק כשעלה לבמה כלב וגורש על-ידי השחקנים.
נובמבר 15, 2009 at 11:11 pm
מימין למדרגות הנראות בתמונה 10 רואים את החלק העליון של דלת נוספת עם מדרגות שיורדות אליה (לא רואית אותן בצילום).
בחדר הזה היו נפגשים ה"גפירים" ומכאן יוצאים לשמירה. מתחתיו (ללא ידיעתם??) היה סליק.
נובמבר 16, 2009 at 6:06 am
תודה על התמונות המשקפות פנים וחוץ, עבר והווה,
אהבתי את הדיוק ואת הפרספקטיבה.
בשנתיים האחרונות ביימתי מופע הנקרא "סיפור נודד במושבה" המוביל את הקהל בין נקודות משמעותיות במושבה פרדס חנה-כרכור וביניהן ואולי אחת החשובות אם לא החשובה האמפי הזה…
סיפרנו את סיפורו תוך שהקהל מובל מחוץ אל פנים דרך המסדרון הצר דרכו נכנסו השחקנים, שם הוא פגש את "השחקנית המיתולוגית ששיחקה על הבמה הזו בראשית דרכו, והיא מספרת איך באמצע ההצגה נשמע בום גדול, ונפלץ (נפלט) כדור מהסליק שהיה חבוי תחת הבמה,
…
בהחלט מחכים לאיזה יוזמה שתרים את המקום חזרה לימי גדולתו,
מי שרוצה יכול קצת להציץ בתמונות מפרויקט "סיפור נודד במושבה "
כאן
http://www.gollem.org/page.asp?id=26
ותודה לורדה גיל ששלחה לי את הקישור לבלוג הזה
נובמבר 17, 2009 at 11:44 am
נורית תודה
ךו רק… אני לא חושב אבל שזה בשמיים
יודע על פעילויות המחול והחוגים השונים שם בתוך הבניין, לפחות זה
יגאל כן, אתה צודק, ויש אפילו כמה משמעויות למה שכתבת, מדינה חדשה שכבר מתפוררת
חיים תודה רבה על כל המידע המעניין
חבל מאוד אם הסיבה היא חנייה, דווקא יש שם בשדרה הזו למטה לא מעט חניה, אבל שיבואו באופניים וברגל ובמיניבוסים, מה רע
שרון תודה רבה על הזוית האישית והמידע ותודה גם לורדה גיל