זה לא פוסט רגיל אלא חתיכת דבר שמרגש אותי מאוד. שלא כרגיל, חוץ מבסוף הרשימה הזו, מצילומי המצב כיום, אין בפוסט הזה צילומים שלי. זו הפעם הראשונה שממש הלכתי לארכיון בפתח תקווה וישבתי ובחרתי צילומים והזמנתי צריבה שלהם, בתשלום. חשוב לי מאוד בית הקולנוע הזה. הוא היה הכי קרוב לבית הוריי בפתח תקווה והוא השפיע עליי. זה קולנוע שראיתי בו סרטים, הצגות ומופעים, קולנוע שאני חולם עליו בלילות. באמת. הסיוט שלי הוא שבית הקולנוע הזה אינו קיים יותר. הוציאו לי אותו מבפנוכו. עקרו לי אותו מהחיים. אני אפילו לא יודע מתי בדיוק עשו את זה, לא זוכר את ההריסה, זוכר רק שהיה סגור ונטוש ומתישהו הוא פשוט נעלם ואני רק רוצה שיתנו לי שעה. שיתנו לי שעה אחת להיות בו שוב, ריק, כשרק אני בפנים, להסתובב בו, לצלם כל פרט, להתבונן, לרחף שם בפנים. האוטובוס למרכז העיר היה עובר ממש ליד הקירות שלו. תחנת אוטובוס ישנה נמצאת עד היום מולו. הייתי מביט בחזית הסגורה, חזית הקופות והכניסה, מרחוב רוטשילד. אבל אני לא מצליח להיזכר לגמרי. אני זוכר אבל לא בדיוק וזה מטריף אותי, זה קורע אותי. אני חייב לראות היכן היו בדיוק הקופות, ואת הברזלים, ואת החזית כולה, את שערי הכניסה, את הגובה והמרחקים, ואני לא זוכר מה בדיוק היה בצד ימין, זה משגע אותי, אני לא מצליח לזכור מה היה בדיוק בצד ימין. אחרי הכניסה היה מזנון שגם אותו אני זוכר במעורפל אבל אני חייב לדעת מה היה בצד ימין ואיך היה נראה בדיוק מגדל המקרין. למה אני לא זוכר את זה בדיוק. אני חולם על זה. אני משוטט כמו בסיוט הזוי כזה. את שורות המושבים אני זוכר, שורות ארוכות ארוכות של מושבי עץ, ספסלי עץ ארוכים, ולא היו מדרגות, רק שיפוע אחד ענקי של אמפיתיאטרון אחד קייצי פתוח לשמיים וענקי בגודלו, ענקי. ואת הבמה, והגגון, כן, ואת התעלה שלפני הבמה, ואת הקירות הצדדיים, חומות הבטון. ואת הסרט ההוא, אווזי הפרא, שראיתי לבד באיזה ליל קיץ אחד קריר, סרט פעולה מותח. ואני לבד, על ספסל עץ, בשיפוע הענקי, עם האוויר הצונן של ליל קיץ. אני רוצה רק עוד פעם אחת.

 

הקניין הרוחני של המידע הדיגיטאלי שבפוסט זה שייך לארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני.
אין להעתיק, לשכפל, להפיץ או להסיק רווח כל שהוא מן המידע או לעשות בו כל שימוש.

1. טקס סיום שנת לימודים תשי"ח שנערך ב"אורון" , בתמונה נתן מרגלית מנצח על מקהלת ילדים.

צלם לא ידוע , 1958. באדיבות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני.

 

2. תלמידים בקולנוע "אורון" , צילום – פוטו פוקס , לא ידוע התאריך.

 

באדיבות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני.

 

 

3. חגיגות יובל ה80 של פתח תקווה באמפיתיאטרון "אורון", צלם – בן נועם.נ. , 1958.

 

באדיבות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני.

 

4. יובל ה80 לפתח תקווה ב"אורון" . משמאל – חולדה ויוסף ספיר, דוד בן גוריון, פנחס רשיש, ישראל פיינברג, לנה פיינברג. צלם – צור ב. , 1958. באדיבות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני.

 

5.  יובל ה80 לפתח תקווה ב"אורון" . משתתפים, מימין: ריין, פיינשטין שלמה, סימקין יואל ,ישראלית שושנה, מקס וולפסון, יוסף זהבי, פיינברג ישראל, שר הפנים בר יהודה, רשיש פנחס, דוד טבנציק, ישראל אידלמן, שופטן, שוואלב משה, זכאי חיים, ביילי, נעמי ספקטור, ?, שמעוני. צלם –  צור,ב. , 1958.

באדיבות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני.

מי שמופיע כאן רביעי מימין (ולא שלישי מימין) הוא סבא שלי יואל סימקין ז"ל, שנפטר לפני כמה שנים והיה יליד פתח תקווה ויקיר העיר פתח תקווה. במקרה גיליתי אותו בתמונה כשהתבוננתי בה והזמנתי אותה.

 

 

6. כנס עליית תימן בפתח תקווה באמפיתיאטרון "אורון"  ,צלם –  צור .ב , לא ידוע התאריך.

 

באדיבות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני.

 

7. יובל ה80 לפתח תקווה ב"אורון" מימין : שר הפנים בר יהודה , פנחס רשיש, קשטן, מאחור יהודית ושלמה פינשטיין, יהודית ויואל סימקין. צלם – צור ב. , 1958.

 

באדיבות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני.

כן, הזוג בשורה השניה בצד שמאל של התמונה הם סבי יואל סימקין ז"ל וסבתי יהודית סימקין, ילידי העיר.

 

 

 

8.  יובל ה80 לפתח תקווה ב"אורון" מימין : לנה וישראל פיינברג, פנחס רשיש, דוד בן גוריון, חולדה ויוסף ספיר.  צור,ב. , 1958. באדיבות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני.

 

 

9. חגיגות יובל ה80 של פתח תקווה באמפיתיאטרון "אורון".  צלם – בן נועם.נ. , 1958.

 

באדיבות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני.

 

 

10. חגיגות יובל ה80 של פתח תקווה באמפיתיאטרון "אורון".  צלם – בן נועם.נ. , 1958.

 

באדיבות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני.

 

11. חגיגות יובל ה80 של פתח תקווה באמפיתיאטרון "אורון".  צלם – בן נועם.נ. , 1958.

 

באדיבות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני.

 

 

12. חגיגות יובל ה80 של פתח תקווה באמפיתיאטרון "אורון".  צלם – בן נועם.נ. , 1958.

 

באדיבות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני.

האיש עם המקטרת היה רמטכ"ל.

 

 

13. חגיגות יובל ה80 של פתח תקווה באמפיתיאטרון "אורון".  צלם – בן נועם.נ. , 1958.

 

באדיבות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני.

 

שוב, השלישי (למרות שזה הרביעי, הראשון כאן מוסתר) הוא סבי יואל סימקין ז"ל.

14. חגיגות יובל ה80 של פתח תקווה באמפיתיאטרון "אורון".  צלם – בן נועם.נ. , 1958.

 

באדיבות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני.

 

 

 

15. חגיגות יובל ה80 של פתח תקווה באמפיתיאטרון "אורון".  צלם – בן נועם.נ. , 1958.

 

באדיבות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני.

 

 

 

16.  קולנוע אורון מראה פנימי , צלם לא ידוע, שנה לא ידועה.

 

באדיבות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני.

זו תמונה שגומרת אותי. אני חייב להיות שם, לראות מה בדיוק היה שם בסוף, משמאל, ובסוף באמצע, חייב.

 

17. האמפיתיאטרון "אורון" מראה כללי  עם הבמה. צלם לא ידוע, שנה לא ידועה.

 

באדיבות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני.

 

וזו התמונה הכי מדהימה שיש בארכיון בפ"ת של הקולנוע הזה. ואפילו גם כאן לא רואים את כולו. רואים איזה שני שליש, כי יש עוד מאחור ובצדדים שחומק מהמצלמה, ויש מאחור את המגדל ואת המזנון ואת איזור הכניסה והמדרכה הגדולה שהיתה ליד הקופות מבחוץ, את כל זה לא רואים כאן, קולנוע עצום בגודלו וכל הפרדסים והבתים הקטנים שרואים כאן מבחוץ אינם עוד ויש המון מגדלי מגורים מסביב במקומם. געגוע.

 

 

 

הקניין הרוחני של המידע הדיגיטאלי שבפוסט זה שייך לארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני.
אין להעתיק, לשכפל, להפיץ או להסיק רווח כל שהוא מן המידע או לעשות בו כל שימוש.

 

תודה רבה מקרב לב לכל צוות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני.

 

מצטער "לזהם" את הפוסט עם צילומים עכשוויים מהמקום אבל זה כדי להשלים את התמונה ולהראות כמה רע וסתמי נראה מה שעומד כיום במקום בית הקולנוע הקייצי הענקי, המופלא, המרשים והמיוחד ההוא.

 

במקום המרכז המסחרי המיותר הזה וחלק משטח המגדל שמאחוריו עמד קולנוע אורון המיתולוגי פעם

 

שטח הקולנוע היה אף מעט גדול יותר מכל רוחב התמונה שנראה כאן, בין שלושה רחובות

 

 

כל השנים הללו מאז הריסת אורון נמצא במקומו המרכז המסחרי החדש והאומלל הזה לצד חור/ריק/כלום/חלל

 

זה החור/הנעלם/הכלום שבמקום חלק מקולנוע אורון לשעבר

 

 

 

כאן מצד ימין עמדה תחנת מכבי אש, וזה החור שנפער, נותרה רק אדמה, נעלם בית הקולנוע

 

 

 

זה המבט מתחנת האוטובוס שברחוב רוטשילד, בעבר היו רואים מכאן מדרכה גדולה, עצים, את הקופות והכניסה לבית הקולנוע הקייצי המיתולוגי, כיום רואים גדר פח עלובה, שמסתירה כלום עלוב, חור באדמה, ומאחור בקצה השטח, מרכז מסחרי עלוב, אלו חיינו בארץ ישראל רוחשת הנדל"ן והקומבינות, מיקסום הרווחים והעיסקאות, ההריסה והבנייה, התחלופה הפזיזה, הראייה הצרה, הגועל והחידלון.

 

כל מידע נוסף על קולנוע אורון יתקבל בשמחה לכאן כתגובה לפוסט או אליי למייל.

כל צילום נוסף קיים של קולנוע אורון יתקבל מאוד בשמחה אליי למייל.

קולנוע אורון – יהי זיכרו ברוך.

 

 

תמונה נוספת שנשלחה אליי על ידי בינה בומבי גפני מפתח תקווה, בה רואים את מגדל המקרין ואת גודלו העצום של האמפיתיאטרון הפתוח והמיתולוגי הזה.

תמונות נוספות שנשלחו אליי על ידי בינה בומבי גפני, ותודה רבה לה:

לא שנות התשעים כי אם שנת התשעים של העיר פתח תקווה שנוסדה ב-1878