חיפוש

נטוש

צילום מבנים ותיקים ונטושים בישראל בהווה למען העתיד

חודש

ינואר 2010

אבא שלי

אני מציע שקודם כל תלחצו על ה-play של השיר ואז תמשיכו לקרוא.

זה תקליט נשכח לגמרי, שגם בזמן אמת, או מיד אחריו, לא הכירו אותו הרבה בריות.

אני מניח שאני ועוד עשרים ושלושה וחצי (!) אנשים בארץ מכירים או זוכרים אותו. יש לי אותו על קסטה.

הלהקה (משבדיה) נקראת Thirteen Moons והתקליט נקרא Little Dreaming Boy ויצא בשנת 1986.

ולא, זה לא אבא שלי בתמונה, זו העטיפה המקורית של התקליט הזה, וזה סבו של אחד מחברי הלהקה.

אני שם אותו כאן גם כי האלבום מיוחד ויפה, גם כי תוכלו לשמוע דרך יו-טיוב והעולם החדש תקליט שמאוד נדיר להשגה (בויניל קשה, בקבצים הוא מסתובב בכבלים תת ימיים) וגם בגלל שהוא מכיל חצוצרה מלנכולית נהדרת ואבא שלי אוהב חצוצרה ומאוד רצה פעם לנגן בכלי. הוא לא הגשים את זה כי לא היה לו ממון כדי להשיג את זה לעצמו בעת ילדותו כפליט אירופה עם אימו ואחיו בכפר אברהם אשר בפתח תקווה. את אבא שלו, אגב, הוא לא הכיר. אבא שלו הלך במלחמה באירופה ולא חזר.

בחודש נובמבר שנת 2007 הוזמנתי לצלם בית אריזה קטן ומאוד ותיק ב-כפר מעש אשר מדרומית לפתח תקווה ונחשבת בתחומה. בית האריזה הזה הוא דוגמא אחרונה או כמעט האחרונה למבנים היסטוריים מסוג זה באיזור. גם עליו ריחפה סכנת הריסה , עליו ועל הפרדס הפעיל שלידו, בגלל "רצון" ו"תשוקה" נדל"נית לכבוש את השטח ולבנות שם בנייני מגורים, עוד בנייני מגורים מיותרים.

זאת הפעם הראשונה והיחידה עד היום שיצא לי לצאת ולצלם בחברתו של אבי. זה יצא כך אז עקב איזו בעיה טכנית. בד"כ אני מצלם לבד, ואף פעם לא יצא לי לצלם סשן בנוכחותו. זו כאמור היתה הפעם היחידה עד היום.

המבנה הקטן עבר הרבה בחיים, כיום הוא משמש כמחסן ולידו פרדס פעיל, פינת חי, והיה גם בית קפה. אין לי מושג מה עלה בגורלו של המבנה, הפרדס והמתחם הזה.

אז הנה הצצה לבית אריזה של פעם, אפתח בכמה תמונות מבתי אריזה של אז, ואסיים במשהו אחר. להמשיך לקרוא "אבא שלי"

מודעות פרסומת

תנור מוזר ועוד

1, 6, 2 – זה ה-סדר.

צילום אחד, 6 צילומי תנור, ולבסוף 2 צילומים אחרים.

רמת גן, גבול גבעתיים, איזור שהיה בעת הריסה כשצילמתי אותו, שוב, כי כבר ביקרתי בו בעבר.

א'-1. זה הראשון, הוא מהשונות, מהאחרים, קדימון, לא קשור לתנור, אבל קרוב אליו. להמשיך לקרוא "תנור מוזר ועוד"

הכישרון של ג'ינגס

ב-ג'ינגס נתקלתי באתר של הרשת החברתית קפה דה מארקר. נתקלתי ונדהמתי. החיבור ליצירה שלו היה מיידי. הפגיעה היתה בול. מייד התחלתי להגיב ו"לככב" אותו/אצלו באיורים, בציורים, בצילומים ובפוסטים. דרך חילופי מיילים אישיים גם נוצר קשר אישי ישיר והנה, שוב, האינטרנט גרם לחיבור בין אנשים שלא הכירו האחד את השני לפני כן.

האיורים, הציורים, הרישומים והשרבוטים של ג'ינגס עשו לי ועושים לי את זה כל פעם מחדש. אני מרגיש שממש "גיליתי" אותו ולא ברור לי איך הכישרון הזה לא מתגלה הרבה יותר לעולם כולו. בחרתי לכתוב פוסט שלם על ג'ינגס, להקדיש לו וליצירותיו פוסט אחד ברור, ואני יוצא כאן ואומר- היי, תראו, איזה כישרון, תכירו משהו מצויין. אני מניח, שכהמשך למשל לשני הפוסטים שלי על האספנים, אז יהיה גם כאן המשך טבעי בדמות סדרה חדשה של פוסטים שתחשוף לאט לאט עוד ועוד אנשים שהם אמנים אמיתיים שלא מוכרים מספיק, אנשי יצירה ורגישות.

ג'ינגס בוחר להישאר אנונימי מסיבות אישיות שונות. מותר לו. אני יכול לכתוב כאן שהוא זכר, שהוא לא עוסק (עדיין)לפרנסתו באמנות/ציור/צילום… שהוא חי כאן בארץ ושהוא צעיר ממני. כמו כן הצלחתי להוציא ממנו את זה:

"אני מאייר כי זה יוצא ממני, זה התחיל לפני שנה וחצי בערך [היה גל קצר לפני עשר שנים ומאז לא נגעתי בעפרון] ומאז אני משתדל לייצר כל הזמן, למה? זה עושה לי טוב ואני אוהב לאתגר את עצמי עם טקסטים בנסיון למתוח את הפער בין הטקסט לאיור. הכל כאן בעצם "למטרות קודש", בשביל הנשמה, גם הצילום, רוב התמונות צולמו בכלל בטלפון סלולרי, דברים שתופסים לי את העין." להמשיך לקרוא "הכישרון של ג'ינגס"

ליברפול היא לא רק הביטלס

אחחח, ליברפול.

זה לא יאומן כמה אמנים ולהקות מצויינים/מצויינות יכולים/יכולות להגיע מעיר אנגלית אחת.

אפרוש כאן יריעה גדולה של מקצת מהמוזיקה שיצאה מהעיר האפורה והכה נהדרת הזו.

זהו פרק ראשון בסדרה חדשה שיזמתי כאן בבלוג ובה אציג מוזיקה לפי ערים בריטיות (ומדינות באי).

בפרקים הבאים – מנצ'סטר (כדאי!), גלזגו (מאוד כדאי!), בריסטול (אחושילינג כדאי!), אולי גם שפילד, אולי וויילס באופן כללי, ואולי דבלין או בלפסט או כל אירלנד וצפון אירלנד. תעקבו ותיהנו. להמשיך לקרוא "ליברפול היא לא רק הביטלס"

פנינת בטון ריקה טבועה בטבע

בשנת 1959 הוקמה ב-כפר מרדכי בריכת השחייה הראשונה באזור השפלה. בריכה זו היוותה אטרקציה עבור כל יישובי וערי הסביבה. כמה עשרות שנים אחר כך היא ננטשה. צילומים אלו צולמו על ידי בחמישי לאפריל שנת 2008 ותודה ל-עידית פארן שסיפרה לי על המתחם הנטוש וליוותה אותי לשם ושם, אחרי שצילמנו את הקולנוע בעשרת.

01 להמשיך לקרוא "פנינת בטון ריקה טבועה בטבע"

פייבמנט

למה? כי אני אוהב אותם. ולא, לא יהיו כאן שום צילומי מדרכות (…), רק מוזיקה. המטרה היא להכיר אותם למי שלא מכיר אותם. אבל אין לי כוח להסביר יותר מדי. מצטער מראש. הנה טיפה. אחת הלהקות הכי חשובות בשנות התשעים. לפחות. אמריקאים, קליפורניה. קמו ב-1989, התפרקו ב-1999. מתאחדים עכשיו (2010) לכמה הופעות בחו"ל. מוזיקה? אנדרגראונד, אינדי, אלטרנטיבה, לואו-פיי. שני מתופפים. אחד מטורלל. כותב ראשי וזמר- סטפן מלקמוס. חמישה אלבומים. כולם חובה. במיוחד השלושה הראשונים. זהו. תיהנו מהמוזיקה. הנה פחות או יותר השירים שלהם שאני הכי אוהב. להמשיך לקרוא "פייבמנט"

קולנוע כוכב ברמת השרון

בית הקולנוע העצמאי כמעט האחרון. עצמאי גם במובן של לעמוד לבד, כבניין, ולא בתוך קניון או כקומפלקס חדיש, וגם במובן של הקרנת סרטים ואי שייכות לרשת הפצה כלשהי. קולנוע כוכב עדיין מככב בעיר הקטנה. כוכב עדיין זורח בצניעותו. בית הקולנוע הותיק הזה נחנך בראשון למאי שנת 1948, בתחילה בשם קולנוע "גיל" ואחר כך, בשם "כוכב", החל משנת 1980. השמועות לגבי הריסתו אינן בדיוק נכונות, נדרש כאן שינוי ייעוד קרקע מציבורית לפרטית, וזה עדיין רחוק למזלינו, אך כיום אנחנו יודעים שאנחנו צריכים להגן עליו והדרך לעשות זאת היא להמשיך ללכת לראות בו סרטים, להמשיך לקיים אותו ולאהוב אותו. לא יזיק גם לחתום על העצומה.

הנה מה שכתוב עליו בוויקיפדיה: להמשיך לקרוא "קולנוע כוכב ברמת השרון"

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑