פשע נגד האנושות.
צילום שרון רז, סוף ינואר 2010.
צילום שרון רז, סוף ינואר 2010.
בואו נעשה סדר בבלגן.
מה היה לנו כאן?
כיכר הבימה, כיכר עירונית, הכיכר העירונית, כיכר התרבות של העיר תל אביב, כיכר התרבות של ישראל, האקרופוליס, אי נפרד ובו תרבות, אמנות, טבע וארכיטקטורה. היכל התרבות, הבימה, גן יעקב, ביתן הלנה רובינשטיין וחניון עילי, במפלס הקרקע.
מה קרה?
כמה דברים קרו.
הדבר הראשון הוא שצריכים כנראה, פונקציונאלית, שיפוץ כלשהו בהיכל התרבות. היו תכניות לשיפוץ גרנדיוזי שישנה את הבניין הנהדר. היתה מלחמה והתנגדויות וזה לא התקבל למזלנו. אבל צריך לעמוד על המשמר.
הדבר השני הוא שאחרי הרבה שנות תכנון מפנה החניון הקטן והמכוער במפלס הקרקע את עצמו לטובת חניון תת קרקעי ענקי עם עיצוב סביבתי מעליו, במפלס הקרקע.
הדבר השלישי הוא שהתברר שגם בניין הבימה זקוק לשיפוץ פונקציונאלי כלשהו.
נו, אז? מה עם שיפוץ הבימה?
ובכן, בעוד כולנו התנגדנו לשיפוץ מסיבי בהיכל התרבות, כזה שישנה את הבניין גם מבחוץ, ויאנוס את צורתו, (ולהזכיר, זהו מבנה לשימור), בינתיים תקעו את כולנו חזק מאחור. הביאו לנו שיפוץ מטעה, מוטעה ונוראי בבניין הוותיק של הבימה. ראינו את תחילת השיפוץ, ראינו שחושפים את העמודים הישנים ואת האולם וחשבנו כי טוב, אולי סוף סוף יחזירו את אחד המצבים הקודמים של חזית הבימה, אולי יעשו משהו עדין, חכם, נכון, הומאני, חיובי, מלבב.
לא עשו משהו נכון ומלבב?
אוח, זה כואב. לא רק שלא עשו משהו נכון ומלבב אלא הנחיתו לנו מקלט ענקי על הראש, הנחיתו לנו "ממ"ד" עצום מבטון, עצום ואטום, על הבימה שלנו.
אז איך זה נראה עכשיו?
זה נראה, כבר זמן מה, עם הבטון האפור או עם החיפוי הלבן, לא משנה, כמו דינוזאור מפחיד, כמו קיר אימים, כמו קופסת רוע, כמו שוד לאור יום, כמו יריקה בפנים, כמו הדבר הכי מיותר, מכעיס, מרגיז, מקומם ומטריד שצץ בשנים האחרונות בעיר, בארץ, בסביבה הבנוייה, בעולם האדריכלות הישראלית.
בטוח שזה מבנה כה גרוע?
אם כל כך הרבה אנשים, אזרחים, כותבים, מבקרים, אנשי תרבות, אדריכלים ואמנים מזדעזעים עד עמקי נשמתם מהתוספת הזו ומהשינוי הנוראי הזה אז כן, זה כנראה רע ומר.
מי האדריכל שאחראי לתכנון ולעיצוב ה"נפלא" הזה?
האדריכל הוא רם כרמי, אדריכל ותיק, מנוסה וידוע, בנו של אדריכל העל דב כרמי ז"ל. זהו אדריכל שבנה הרבה דברים בארץ, טובים יותר וטובים פחות, תלוי בעיניי המתבונן, אך ישנה עבודה אחת שלו, התחנה המרכזית החדש בתל אביב, שיש עליה קונצנזוס שהיא מהטעויות התכנוניות עיצוביות הגדולות ביותר שאי פעם נעשו במדינת ישראל.
האם אתה, שרון, מכיר את האדריכל הזה באופן אישי או שיש לך משהו אישי נגדו?
אינני מכיר אותו באופן אישי, לא, נדמה לי שאפילו לא ראיתי אותו מעודי, לא בהרצאות או בביקורות או בדיונים ובכלל. אין לי חלילה שום דבר נגדו. נהפוך הוא, אני מכבד באופן טבעי אנשים המבוגרים ממני ואדריכלים המנוסים ממני. סבתא שלי מכירה אותו.
מה?
כן. סבתא שלי וסבי ז"ל הכירו את רם כרמי, את אחותו עדה כרמי מלמד ובעיקר את אביהם האדריכל דב כרמי. הוא תכנן ועיצב את ביתם המיתולוגי בפתח תקווה בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים. אני הסתובבתי כילדון בבית הזה. הוא גם תכנן, מסתבר, לאחיו של סבי, ומשפחתו, את ביתם הפרטי שהיה די צמוד אליהם.
אז אני מבין שאין לך שום דבר אישי נגדו, אבל מה בכל זאת, למה הפוסט הזה?
כן, שום דבר חלילה נגדו, רק נגד התוספת על הבימה, על השינוי והכישלון. השינוי הזה בבניין הבימה מרתיח אותי ואני מסרב להאמין בכל פעם שאני רואה את זה.
אז מה עושים, מה הפיתרון?
ובכן, קודם כל מביעים, כותבים, בעיתונים, ברשת, בבלוגים, בכל מקום אפשרי. עשו זאת לפניי רבים וטובים שכועסים מאוד וזועמים על הבניין הזה, על האדריכלות הזו שהוצנחה שם.
אבל זה יעזור?
זה יעזור להעלות את המודעות לעניין, זה חייב לקרות, אבל זה לא מספיק כמובן. צריך עצומה, צריך לקרוא לפרק ולהרוס את התוספת הזו לאלתר. זה מה שאני עושה עכשיו. והנה, העצומה החדשה, אנא חיתמו עליה.
אז מה האג'נדה? מה הפיתרון המוצע?
הפיתרון הוא בקשה להרס מיידי של התוספת השערורייתית על מנת שלא נצטרך לחזות בה עשרות שנים מעכשיו. הבניין הכפיל את מימדיו ונהיה מפלצת. כל החזית הישנה נבלעה ונאנסה קשות, כל התוספת אטומה ברובה הגדול, בלתי אנושית ובלתי אדריכלית. זו טעות וכישלון קולוסאלי. חוץ מזה, אחרי הדרישה להרוס, דרוש דיון ציבורי ואדריכלי רציני ומקיף, דרושה גם תחרות אדריכלית של כל הסטודנטים והאדריכלים המעוניינים, תחרות פתוחה, ונדרש סיעור מוחות מחודש ורב משתתפים.
ואולי ישנן דרישות פונקציונאליות מהנהלת הבימה כמו יותר חללים ויותר מקום ולכן הבניין גדל כך?
ייתכן מאוד. אבל אפשר למקם חללים רבים מתחת לפני הקרקע ו/או בחלק מהחניון התת קרקעי הענקי או בצמוד אליו, כאמור מתחת לקרקע. יש לבחון בדקדוק האם כל הדרישות הכרחיות ואיך ליישם אותן מבלי להזיק לסביבה ולבריאות הנפשית של האזרחים.
אתה חושב שזה יצליח? שאם יהיו הרבה חתימות זה ישפיע ואולי באמת ישקלו להרוס את התוספת?
הסיכוי לכך אפסי כמובן אבל קיים, אם נילחם ונאמין. ובכל מקרה נבהיר על גבי הרשת, כולנו, שאין יותר מקום לטעויות, אדריכלים שנכשלו בצורה קשה צריכים לשלם, ובטח לא צריכים לתת להם חופש לבצע טעויות נוספות על גבינו. אסור שבמקום כה מרכזי וחשוב תהיינה טעויות אדריכליות סביבתיות קשות מנשוא לשנים הרבות הבאות. בלתי אפשרי. הגיע הזמן שאדריכלים ישלמו על טעויות ולא הציבור. הגיע גם הזמן שחלק מהדור הוותיק מאוד של האדריכלים ייפרשו מעבודות ציבוריות גדולות או בכלל. הגיע הזמן לנוח, פנסיה זה דבר נחמד, במיוחד אם התמזל מזלו וצבר אדם כספים לעתידו.
מה באמת האדריכל רם כרמי בכבודו ובעצמו אומר על כל התוספת הזו והבניין המחודש?
ובכן, הוא כנראה אומר שהוא מרוצה מהכל, אבל מוסיף ואומר שהוא ידבר ויסביר את הכל כשהבניין יהיה לגמרי גמור.
גמור?
כן, ובעיקרון הוא צודק, לא לגמרי הוגן לבקר בניין לפני שהוא לגמרי גמור. אבל במקרה זה הבניין חשוב מדי מכדי שנתעלם ממנו. והתוספת כבר שם, עומדת במלוא תפארתה המזעזעת ובמלוא מימדיה העצומים, מעיבה בנוכחותה על כל הכיכר, על היכל התרבות, על הרחובות הסמוכים, על האוויר שאני נושמים.
האם אפשר להרוס? האם זה לגיטימי?
להרוס בניין זה דבר נורא, אני בד"כ מאוד נגד, במיוחד לגבי בניינים ותיקים שיש להם משמעות היסטורית או תרבותית או חברתית או אדריכלית או סביבתית וכ"ו, ויש להרבה מאוד, אבל במקרה זה מדובר על הצלה, מדובר על הרס התוספת החדשה והחזרה לעידן טרום השיפוץ, כלומר, אחרי שכבר הרסו חלק די גדול מהבניין והשאירו אותו במצבו הבסיסי, עם העמודים המקוריים, הגג המקורי וכ"ו. רק כך אנחנו נציל את הבניין, את הבימה, את כיכר הבימה ואפילו את היכל התרבות שסובל עכשיו גם הוא מהמימדים המפלצתיים של הבניין החדש.
אפרופו היכל התרבות, יש משהו חדש לגביו?
ובכן, אינני לגמרי יודע, אבל ברור לי שאם העירייה והממסד נתנו יד לשיפוץ כזה של בניין הבימה אז זה מקרב אותנו לשיפוץ שערורייתי גם של היכל התרבות. אם לא נראה שאנחנו נלחמים עכשיו ודורשים חזרה לאחור על מנת להתקדם קדימה אז הגורל יהיה דומה. אנשים מסוימים בודקים אותנו עכשיו ורואים את התגובות, אם נשב בשקט יאנסו לנו וישנו לנו לרעה גם את היכל התרבות וזו תהיה בכייה לדורות, כמו שתוספת זו של הבימה היא בכייה לדורות, אם תישאר על כנה.
ומה דעתך על עיצוב ותכנון הכיכר, החניון והסביבה?
אני עקרונית בעד החניון התת קרקעי. החניון הקרקעי היה מכוער וגם עם השנים לא הספיק למבקרי המתחם. החניון התת קרקעי מפנה את כל המקום לעיצוב סביבתי של הכיכר עצמה ונתינתה לציבור. זה דבר טוב ועושה רושם שלפחות על העיצוב הסביבתי, מבחינת נוף וצמחיה, יעשו דבר טוב, עם בניה מינימליסטית הכרחית רק של יציאות החניון על פני הקרקע והשאר בצמחיה, ועיצוב נוף.
מה עם שדרות רוטשילד ושדרות ח"ן והניתוק שלהן אחת מהשניה בכיכר?
זו בעיה ישנה שאינה פתורה ואני מקווה שבתכנון הנופי החדש ישימו דגש גם על זה, אבל רק בצורה עדינה וחכמה, מתאימה ונכונה, יצירתית וצנועה. הנושא הזה לא ממש ייפתר כנראה לעולם.
יש לך משהו אישי נוסף לומר בהקשר זה?
כן. כשהייתי סטודנט לארכיטקטורה בשנה השנייה ב"סדנא לעיצוב ואדריכלות"- "מכללת הסביבה" של אליעזר פרנקל, הנחה אותי האדריכל ישראל גודוביץ' ואחד מהפרוייקטים המרכזיים היה תכנון מחודש של כיכר הבימה, תכנון חניון תת קרקעי וניסיון חיבור מחדש, או לא, של השדרות. זה היה בשנת 1991-1992. בביקורת הסופית זכתה ההצעה שלי לתשבחות ולמה? מכיוון שבעוד סטודנטים אחרים תכננו ועיצבו כל מיני סוגי מבנים ותוספות אני הייתי צנוע ולא בניתי כלום על הכיכר, רק את החניון התת קרקעי שנדרש ויציאת כמה מעליות מעל לפני השטח, כעמודים גליליים שאיכשהו מעניקים קצת כבוד לחזית המקורית של הבימה. השאר היה רק עיצוב נוף וסביבה עדין מאוד, תוך הכנסת שדרות רוטשילד לכיכר במרומז על ידי צמחיה ומים. בביקורת נכחו אז בין השאר, וחוץ מאד' גודוביץ' ומאד' פרנקל, גם אד' אריה קוץ, אד' יעקב רכטר ז"ל ואד' שמואל מיסטצ'קין ז"ל שנגע לי במודל (הפיזי) בעדינות ופלט "זה נחמד, זה טוב". לא אשכח זאת.
יפה, אחרי שטפחת לעצמך על השכם מה אתה מציע לנו לעשות?
אני מציע לכולנו לעמוד זקוף, לומר לא, לא לקבל את השיפוץ הזה, להתנגד לו, לכתוב על כך, לדבר על כך ובעיקר לחתום על העצומה שהכנתי ברשת ולהביע את שאט הנפש מהזלזול בנו ובעיר, מהכישלון ומהמחדל השערורייתי.
אני רוצה לחתום ולהצטרף, אפשר כתובת?
כן, הנה הלינק לעצומה. חיתמו עליה, למען ייראו וייראו, למען סביבה טובה יותר בעתיד.
איך תסיים את הפוסט הזה?
אסיים אותו במבחר תמונות כמובן ואחר כך במבחר לינקים. התמונות הן תמונות היסטוריות של הבימה על חזיתותיה השונות, תמונות של השיפוץ בתחילתו, כשעוד היינו נאיביים ותמונות עדכניות מהימים האחרונים, ללמדכם על גודל המחדל המרגיז, המרתיח והלא יאומן.
צילום שרון רז, זה מצב ההריסה הבסיסי, כך זה התחיל, למצב הזה צריך לחזור.
צילום שרון רז
צילום שרון רז, העמודים המקוריים והבנייה המקורית
צילום שרון רז
צילום שרון רז
צילום שרון רז
צילום שרון רז
צילום שרון רז, סוף ינואר 2010, זו התוספת הענקית, הגודל והגובה הוכפלו ויותר, החזית המקורית נאנסה
צילום שרון רז
צילום שרון רז. ביטס מי. לא ממש ברור מה הולך כאן.
צילום שרון רז. הפתח היחיד בחזית המרושעת.
הגודל והמגלומניה. ליד היכל התרבות הנמוך. עכשיו מישהו יחשוב שצריך לשפץ ולהוסיף ולהגביה גם אותו.
צילום שרון רז. זו יציאת החניון הרחוקה מהיכל התרבות ומזוית מסויימת קצת מסתירה אותו.
צילום שרון רז
צילום שרון רז. אלה יציאות החניון הקרובות להיכל התרבות וקצת מפריעות למבט אליו. אני תוהה אם הן היו הכרחיות ואם היה אולי אפשר לצמצם אותן עוד יותר
צילום שרון רז. ומה יהיה בגורלו של היכל התרבות. את זה אנחנו נקבע. אני מקווה.
אני לא לבד, הנה קישורים לכתבות, רשימות וביקורות של מיטב המוחות בעיתונות וברשת, הם כתבו לפניי על המחדל הזה של השיפוץ והם זועמים לא פחות ממני:
נענע-10- חדשות- המהדורה המרכזית- לירון שמם- 25-01-2010- "איך הפך שיפוץ "הבימה" לפיל לבן וגדול בלב תל אביב"
אסתי סגל- רשימות- בלוג "מילים מילים"- 17-01-2010- "אדריכלות זו אמנות ויזואלית (רם כרמי כמשל)"
יוסי מטלון- רשימות- בלוג "ארכיבלוג- רשמים ומחשבות"- 21-02-2009- "קופסה ל"הבימה""
יואב לרמן- בלוג "עוד בלוג תל אביבי- הבלוג של יואב לרמן"- 21-11-2009- "הפיאסקו של בניין תיאטרון בימה החדש- מקבץ לינקים" + 13-01-2010- "הבימה-בלוף? ההצגה הטובה בעיר" + 27-01-2010- "עוד הבימה חי" + 15-12-2009- "רם כרמי והחיסול הממוקד של שדרות תרס"ט" + 03-12-2009- "תחרות מתן שם לבניין הבימה החדש"
אסתר זנדברג- גלריה- הארץ- 26-11-2009- "ארכיטקטורת הכיבוש של רם כרמי"
יוסי קליין- הארץ- 28-08-2009- "הפיל הלבן החדש של תל אביב: בניין הבימה החדש"
מיכאל הנדלזלץ- גלריה- הארץ- 09-09-2009- "חיית במה: על בניין הבימה החדש"
מאמר מערכת- הארץ- 06-11-2009- "ההצגה הגרועה בעיר"
נועם דביר- גלריה- הארץ- 02-11-2009- "הזדמנות אדירה שהוחמצה (מאת אד' ארז אלה)"
רותי דירקטור- 14-03-2009- בלוג "הצופה- רותי דירקטור רואה אמנות"- "הבימה- הזוועה, הזוועה"
יונתן אסתרקין- מעריב- nrg- תרבות- 03-01-2009- "הבימה והמחלוקת: חידוש בניין התיאטרון"
הורביץ-אקרמן- "בלוג "מחשבות של אדריכל- הבלוג של הורביץ-אקרמן אדריכלים"- "דינוזאורים בשטח: הקבלות בין מדינאי לאדריכל"
רועי צ'יקי ארד- רשימות- בלוג- 31-03-2008- "עכבר"
אנא חיתמו על העצומה, זה קל, מהיר ומאוד פשוט, קולכם ייחשב ונראה להם שקולות האזרחים חשובים!
אתם מוזמנים להפיץ את לינק העצומה בין חבריכם ומכריכם, תודה רבה.
פברואר 1, 2010 at 10:34 am
לגמרי. בכל פעם שאני יורדת משדרות רוטשילד לכיוון שדרות בן ציון נדמה לי שהבניין עוקר ממקומו ומתקדם לעברי כשהוא רומס ודורס את כל מה שבדרכו.
פברואר 1, 2010 at 10:59 am
נחתום.
פברואר 1, 2010 at 11:07 am
זה שבכלל לא ידעתי שלבימה יש עבר ארכיטקטוני מפואר כזה. אני מכירה רק את גרסת הטרום הריסה, שהיא לכשעצמה כעורה אלפי מונים מגרסת העמודים הגבוהים והמרשימים שהואלת ברוב טובך להראות צילום שלה, ושמזכירה לי בית אופרה אירופאי.
כל מה שנעשה מאז, לדעתי, כיער, העציב ופגע בתאפרת הבניין.
פברואר 1, 2010 at 12:31 pm
נראה לי שמכל מה שנכתב עד היום (וזה נפלא שצירפת את כל הלינקים) הפוסט הזה מסביר להדיוטות את מהות הבעיה.
רק, שלעניות דעתי הלא קובעת אין מצב של להרוס את התוספת הקטטסטרופלית, בדיוק כפי שהיה ברור שחוק הספרים לא יעבור עם הסעיף הדורש את פירוק השותפות בין צומת להוצאות שלה.
מה שכבר נעשה הוא לדיראון עולם אצלנו. וככה מוכיחים שוב את האמירה הידועה על אבן שזרק טיפש אחד…
בעיקר כשמדובר בהשקעה כספית ובכוח של בעלי הון, כי כידוע אצלנו רק הכסף ידבר
פברואר 1, 2010 at 12:34 pm
קודם כל חייבים להוסיף לתמונות הישנות והנהדרות את התמונה המפורסמת הבאה:
http://www.aboutisrael.co.il/heb/gallery_image.php?image_id=1366&s_category=228
היא ממלחמת המפרץ הראשונה
לדעתי יש אנשים שיש להם איזה חסך ואז הם קונים רכב גדול או אופנוע גדול או בונים משהו גדול.
באירופה למשל אני לא מאמין שהיו משנים משהו בחיצוניות הבניין ובפנימיות היו רק מוסיפים תשתיות מודרניות.
כמו שכבר הוכח בתל אביב שום מחאה לא תעזור לראש העיר יש מה שמוגדר:אורגיה של בטון
ככה גם המצב בפארק הירקון וחבל.
טוב שיש אנשים ששמים לב לסביבה.
וחבל שכאן לא מתאים המשפט: בבנין ישראל ננוחם
פברואר 1, 2010 at 12:55 pm
הבימה אף פעם לא היה בניין טוב. מלכתחילה ההפנייה של אכסדרת הכניסה דרומה אל המדרכה הצרה ופקק התנועה של צומת שדרות תרס"ט ובן ציון ולא אל הכיכר נבעה מן הסתם מהצורך להשאיר כמה שיותר מקום לאולם. הטעות היתה שהחליטו לקשט אותה עם הצורה העגולה. בכל שינוי שהיה אחר כך, ככל הנראה בשל הרצון להזכיר את סימן ההיכר של הבניין, העיגול הזה הלך ותפח ונהיה מסיבי יותר. מקסקט הוא הפך בהדרגה לצילינדר, כך שחוסר השחר שלו הלך גדל בהתאמה.
אם אני מבין נכון, כרמי רצה לתקן את זה ולהפנות את הכניסה אל הכיכר, רעיון לא רע בכלל, אבל במקרה זה אולי היה כדאי לחשוב על הכול מחדש. יש להניח שבשל הגדרת הפרויקט כשיפוץ ולא כבניין חדש נאלץ כרמי לשמור על הצילינדר המיותר הזה. מצד שני, יכול להיות שאם היו מתכננים שם בניין חדש עוד היינו יכולים לקבל משהו גרוע פי כמה, וכידוע היו דברים מעולם. ובכל מקרה, כל בניין תיאטרון שלא היו בונים שם היה מקבל לפחות את אותם נפחי בנייה.
פברואר 1, 2010 at 1:41 pm
אכן תוספת מכוערת להפליא
אגב יש לי איפשהו צילום של היכל התרבות עם שקי חול, בתקופה שפחדו פה מטילים או השד יודע מה
יאללה הולכת לחתום
פברואר 1, 2010 at 1:44 pm
שרון היקר, אני ממש לא מבין באדריכלות, אבל התוספת הזאת באמת נראית לי מכוערת ומגלומנית. כל הכבוד על היוזמה והאיכפתיות, בתקופה שרובנו מרימים ידיים לנוכח שלל הזוועות שמתחוללות בארצנו.
פברואר 1, 2010 at 1:57 pm
לא..לא מה שהולך שם
איך שכתבת והתמונות
הכל
הולכת לחתום
פברואר 1, 2010 at 1:59 pm
וחתמתי על העצומה – כתל אביבית, וגם כבתו של אדריכל – יוסף לסינגר ז"ל, שאני מאמינה שגם הוא היה חותם.
פברואר 1, 2010 at 5:23 pm
אני מרגיש את כאבך…
אבל ממש לא יודע אם במקרה הזה ניתן להתמודד עם כל המערכת…
ישנם הרבה מאוד שיקולים מעורבים שקצרה היריעה מלתארם…
אולי ניתן לשפר מספר דברים, ואני מניח שיהיו לך רעיונות בנושא.
פברואר 1, 2010 at 8:21 pm
בדיוק עכשיו התחלתי לקרוא על תופעת ה-starchitects. גופים ואנשים מזמינים שירותים של אדריכלים לא על סמך התוכניות שהם מציעים, אלא פשוט בגלל השם שלהם. כרמי הוא בדיוק כזה, אבל הוא מצטרף לרשימה מכובדת שכוללת אנשים כמו רם קולהאס – הבנאדם אלוף בתכנון בתים נטולי היגיון סביבתי, אבל מה, חתימת היד הייחודית שלו נראית מקילומטרים.
קולהאס עצמו, אגב, לא מת על המושג. הנה
http://www.certifiedrandom.com/articles/rem-koolhaas-interview-and-thoughts-starchitects/2798
פברואר 1, 2010 at 9:01 pm
הקיר הלבן הזה פשוט כל כך מפלצתי בגודלו שקשה להאמין שזה אמיתי. הגודל הזה, והלובן הקר. נורא.
פברואר 1, 2010 at 10:08 pm
גוש בטון מפלצתי ללא ספק, שגדול על הכיכר, על העיר, על התיאטרון השראלי. מעולם לא אהבתי את הבניין, כשהייתי שחקן צעיר, תהיתי במסדרונותיו יחד עם חברי, היום מנהל התיאטרון אילן רונן, ולגלגנו כדרך הצעירים על המוסד הפומפוזי והבורגני שהיה. אבל כעת יש בבנין הנבנה משהו מפחיד, ורונן לצערי הוא בצד הבונים.
שרון, אני חייב לומר שאתה מציג פה משימה ואתגר כמעט בלתי אפשריים. להרוס. אני לא בטוח לגבי ההיתכנות של זה, ולא לגבי ההשלכות. אבל אני מסכים שצריך לעשות משהו דרסטי, בוודאי הפסקת בנייה, ולקיים דיון ציבורי רציני. הפסיקו את פרויקט הלביא, הודו בטעות עם דמיאניוק ושלחו אותו הביתה, והבימה זה באמת לא פורס מאז'ור. אסור לחכות שהפיאסקו יימשך, הבניין יפתח שעריו ויאמלל את הסובבים אותו, גם אם סופו, להערכתי, שיביס את עצמו.
פברואר 1, 2010 at 10:54 pm
והנצנצים! להשתגע מהנצנצים. זה נראה כמו חדר של ילדה בת 12.
ובא לי לשיר לך, הו דון קישוט, אל תהיה כל כך תמים.
אבל תהיה. זה כל היופי.
פברואר 1, 2010 at 11:09 pm
אני מכיר את הבימה המקורי פחות או יותר מאותן תמונות שהבאת. אם היו לבניין הזה ערכי אסתטיקה ראויים לציון, לא הבחנתי בהם. המקור בעיני היה אף יותר מכוער מהחדש, אם כי יותר צנוע.
את המראה הבאוהאוס של שנות ה- 50 אני אוהב (עם קיר הזכוכית בחצי הגובה). השיפוץ הקודם (חללית סטייל שנות ה- 60) היה מזעזע. בקיצור, שרץ ותיק שלא הצליחו להכשיר בגלגוליו השונים. שלא כאחיו המהמם – היכל התרבות, אחותו – ביתן הלנה רובינשטיין (שגם הוא עובר השתלות) והגן הקסום מכולם, שמי יודע מה ישאר ממנו.
חזק ואמץ על מלחמתך, ח"ח לאופן המרתק של הצגת תפיסת עולמך בהקשר לנושא.
פברואר 2, 2010 at 12:15 am
פוסט מצוין. חתמתי
פברואר 2, 2010 at 4:22 am
נכון שהשיפוץ מכוער להפליא, ומפלצתי למדי, אבל אם ניהיה כנים, בניין הבימה לפני השיפוץ היה נראה כמו זוועה ישראלית טיפוסית. לא מפוארת, אלא פשוט זוועה רגילה שיש רבות ממנה בתל אביב. עכשיו התקווה היא שלפחות פנים המבנה יהיה טוב יותר וראוי יותר לתיאטרון.
מה שמוביל אותי להיכל התרבות שגם הוא מכוער להפליא, נורא ואיום, נראה כמו חדר אוכל נטוש של קיבוץ בשנות השישים. וזאת לא מחמאה.
שלא לדבר על פנים היכל התרבות שהוא פשוט שערעורייה של אקוסטיקה ו"איך לבנות אולם מכובד להופעות".
להרוס לאלתר, אך לבנות משהו טוב יותר, לשם שינוי.
פברואר 2, 2010 at 8:43 am
הכי ראשוניים שלי מיום שנולדתי.גן יעקב והעץ הענק שנמצא בו עד היום, היה הממלכה הפרטית שלי.
לראות את כל המתחם הזה היום, פשוט מעלה דמעות בעיינים.
הדבר היחיד שעשו שם טוב ומועיל היא החניה התת קרקעית.הבימה כמבנה היסטורי היה צריך להיות משומר לחלוטין חיצונית, ורק מבפנים לתכנן פונקציונלית כדי שיתאים לקהל ולשחקנים.
אני מסכימה עם זה שמעלי שהיכל התרבות מבפנים צריך להרוס ולבנות מחדש. התיכנון שלו איננו מתאים למה שמוצג שם כיום.
הצטרפתי לעצומה החשובה.תודה.
פברואר 2, 2010 at 10:14 am
למה אנחנו לא אוהבים את הבטונים הגדולים האלו? אז מה אם זה גדול, קר ולא מתקשר עם הסביבה?
אז מה?
אתם יודעים איך זה נראה שווה? ועשיר?
וכל השכונות האלו החדשות עם הימבה בטון וצפופות צפופות כך שאין אפשרות לשמש להגיע למרפסת, אפילו אם היא בדרום, או במערב. גם מרפסות מזרחיות לא תמיד מקבלות שמש ככה.
אז מה?
ממילא אנחנו מדינה חמה.
——-
תודה שרון
למה אנחנו לא אוהבים את כל הבטון הזה? למה?
הכל צריך להתאים לרצונות שלנו, בני האדם הרגילים, שלא מתכננים ולא יושבים בוועדות שמאשרות ולא נבחרים לראשות העיריה? הכל?
פברואר 2, 2010 at 6:40 pm
כן, הפיאסקו הזה חייב להעלם. שערוריה
פברואר 2, 2010 at 6:59 pm
על האופן שבו כתבת
על המלחמה הבלתי פוסקת בכיעור
על שאתה.
תודה.
חותמת. שולמית.
פברואר 2, 2010 at 8:16 pm
אני דוחה מכל וכל את הרעיון להוסיף את הסרח עודף המדובר בבניין המיתולוגי של הבימה.
מקווה שלא יעלה בדעתם להרוס עוד מבנה הסטורי בעל חשיבות תרבותית רוחנית
פברואר 3, 2010 at 1:10 am
השאלה היא – למה?
מירה
פברואר 3, 2010 at 9:16 am
טוב, הזמן קצר והמלאכה מרובה
תודה רבה לכל המגיבים ולכל הקוראים
מרית- דימיון עשיר, אבל כן, דינוזאור מסוג טי-רקס
חגי תודה
תמי מתפלא עלייך אבל טוב מאוחר מלעולם לא, לבניין עבר עשיר והוא עבר כמה גלגולים עם החזית, האהובה עליי אישית היא הגירסה השניה, של דב כרמי, שלקח את האנכיות של העמודים והפך את זה למרפסת על חצי גובה, בקו אופקי, זה יפה
אסתי תודה רבה, ואת צודקת לגבי ההון וכל זה, אני יודע שהסיכוי להריסה הוא אפסי אבל צריך לנסות ולהראות את ההתנגדות ושאט הנפש
רונן אתה צודק, נעשות טעויות ושערוריות בשנים האחרונות, ולגבי התמונה אי אפשר לשמור אותה לצערי
שרון תודה על התגובה
אני לא יודע אם אפשר לומר שהבימה מעולם לא היה בניין טוב, אפשר לומר אבל אולי זה לא מדע מדוייק, הוא תוכנן ונבנה כתיאטרון על ידי מומחה לעניין, אולי הפניית הכניסה היתה צריכה להיות לכיכר ולא לכיוון רוטשילד, אולי, אבל זה כבר מעט לבכות על חלב שנשפך שם לפני 80 שנה
אחר כך עבר כמה גלגולים, אני אוהב את החזית אחרי שדב כרמי שיפץ, עם אופקיות המרפסת
המדרכה אגב לא תמיד היתה צרה כי גם לא תמיד היתה מדרכה, לפחות בהתחלה…
את חצי העיגול לא מגדיר רק הגג השטוח המקורי אלא גם העמודים הגבוהים, אינני חושב שהחזית המתעגלת היא דבר רע, אולי זה עניין של טעם, יש לבניין נוכחות בגלל זה, הוא מוכר בגלל זה, ויש משהו נחמד ומתאים ב"דרמה", קצת "דרמה" של חזית של תיאטרון מרכזי או בניין בית קולנוע (ראה מוגרבי למשל), עם המדרגות, עם העמודים, הכניסה, זהו בניין ציבור ומקום של לראות ולהיראות
אני חושב גם שחצי העיגול גורם לזה לקחת גם את המראה מכיוון שדרות בן ציון, גם מכיוון רוטשילד וגם אפילו מכיוון מרמורק
הגירסה האחרונה, שהיא עכשיו לפני האחרונה לצערי, של חזית הזכוכית של החצי עיגול, מ-1970 והלאה, היא הגירסה הפחות טובה לטעמי ממה שהיה לפני כן, ועדיין, גם זה לא היה ממש קטסטרופה
לגבי נפחי הבנייה אני משוכנע שלמרות שיש דרישות פונקציונאליות היה אפשר להכניס חלק מהן מתחת לקרקע ולגבי בניה חדשה בכלל במקום, אני לא בעניין, כלומר הבניין הזה יושב שם כבר 80 שנה, בניין חדש לגמרי אפשר לבנות במקום אחר, ובכל מקרה, היה יכול להיות דיון ציבורי פתוח כולל וגדול לגבי זה, היה אפשר לבחון, עם כל האדריכלים, ולעשות סיעור מוחות רציני לגבי מה כדאי או לא וצריך או לא שיהיה שם, זה מקום חשוב
החזית החצי עגולה כבר שם עשרות שנים כאמור ולי אין אישית בעיה איתה, וזה לא אומר שאי אפשר לשפר אותה ולשדרג אותה אבל לא כמו מה שנעשה, היה אפשר לשפץ ברוח הגלגלול השני, של דב כרמי לחזית, או לעשות משהו עם זכוכית חדשה ותכנון עדין מחודש, אבל לא משהו שישנה את הכל ובצורה אלימה, עם גודל כזה וחזיתות אטומות כאלו, זו דעתי, ושוב תודה
גלית תודה
אמיר היקר, תודה, לא חייבים להבין באדריכלות כדי להביע דעה ולראות את גודל הזוועה
עידית תודה
תימורה תודה, לא ידעתי… נחמד לדעת ויפה כתבת
שי תודה, ברור שיש המון שיקולים וגם המון אינטרסים, אבל היה אפשר לעשות הכל בחוכמה גדולה יותר, ביותר עדינות ובשקיפות מלאה
שחר תודה, כן, יש תופעה כזו, בשנים האחרונות במיוחד אבל זה לא משהו לגמרי חדש, זה תמיד היה
חלי, קשה להאמין, קשה לראות
דוד הפסקת הבניה ודיון מעמיק זה כן אפשרי, אולי זה לא יקרה, אבל זה אפשרי עדיין
רוני- דון קישוט, קישוט הוא פשע… אמר האד' אדולף לוס פעם… מבין את עניין התמימות אבל יש כמה משמעויות לקונספט, אפשר גם לראות זאת כאומץ, כמשהו "בולד" כמו ש-בוש אמר על אריק שרון… להבדיל, ואפשר להסתכל על זה גם כ-פאנק, לא זה המוזיקלי כי אם הגישה, עשה זאת בעצמך, צור מאבק, אל תפחד, דבר את על ליבך, התבטא ללא מורא, הילחם למען הסביבה הארכיטקטורה והחברה
יש לי את היתרון שאני גם אדריכל ואני גם לא עוסק בזה יותר לפרנסתי, כך שאין לי שום פחד ממישהו או ממה שיגידו או יעשו
לחזור ולהבהיר גם שאין כאן עניין אישי, אני בא כנגד הבניין ולא כנגד רם כרמי, הבניין היה יכול להיות מתוכנן על ידי פרנק גרי או זאהה חדיד או ביבי נתניהו או משה זוכמיר, לא משנה, הייתי נכנס בו באותה המידה, זה הבניין שמרגיז אותי, השיפוץ וההליך שהביא לבנייתו ובמיוחד איך הוא מזיק לנו ולסביבה
דני תודה, מכוער זה גם עניין של טעם אבל אם עשרה אנשים אומרים שמשהו מכוער זה דבר אחד ואם מאה אלף איש אומרים שמשהו מכוער אז זה דבר אחר… אני שותף לאהבתך למראה ה"באוהאוס" כמו שקראת לזה, של הגירסה שהיתה בין 1958 ל-1970
אפשר גם להחזיר אותו למצב הזה
היכל התרבות, הלנה רובינשטיין וגן יעקב אלו בניינים ומקומות נהדרים ומוצלחים לכל הדיעות, ואגב אני קצת חושש גם ממה שעלול לקרות שם בגן יעקב, ובהיכל התרבות בעתיד
עומר תודה
ג'ק תודה, הגירסה שהיתה בין 1970 ל2007 לא משהו בכלל אבל זה בניין ותיק ואני לא מבין מדוע באירופה או בארה"ב עומדים בניינים עשרות או מאות שנים ולא ממש נוגעים בהם, מעבר לתחזוקה עדינה,וכאן זה לא יכול לקרות. למה להפריע לכל בניין ותיק כאן? למה אי אפשר לעזוב בניינים ותיקים בשקט ובמנוחה? מה הלהט לשפץ, לשנות, לרסק, לצחצח ולהבריק? בונים כאן המון בניה חדשה בכל עיר, מושב וכפר, למה אי אפשר להניח לבניינם הותיקים, במיוחד אם הם חשובים ו/או טובים לנפשם?
אורית תודה רבה, אני מסכים שיש הבדל בין חוץ לפנים, ואם בפנים יש דברים שמזדקנים לא טוב או לא רלבנטיים יותר או דורשים שיפוץ הכרחי ושדרוג אז יש לעשות זאת, אבל כשינויי פנים חכמים בלבד
מיכל כן, כל הציניות במקומה, מדינה חמה, עם בטון קר…
ראובן תודה
שולמית תודה
פנינה תודה
מירה תודה, באמת למה?
פברואר 3, 2010 at 9:51 am
היי שרון,
המבנה הקופסתי הזה מעורר שאלות גם בצד השני, קנה המידה יחסית לגן יעקב (למרות שהוא בחלקו מבנה דו קומתי) וגם יחסית למבנים (מגורים) ׁ שברחוב תרס"ט.
בתרס"ט נוצרה הרגשה של תעלה וגם הצללה קבועה
על קטע ברחוב העדין הזה.
גם הגישה לרכב (רמפה) לחניון (מי צריך עוד חניון בלב העיר?) שנמצאת באמצע רחוב תרס"ט (גם אוטובוסים עוברים שם) לא ממש משפרת את הרחוב הזה.
בקיצור בעיות רבות שלא נפתרו!
פברואר 3, 2010 at 11:43 am
תודה יוסי, באמת מעורר שאלות לכל הצדדים, גם כלפי היכל התרבות וגן יעקב, גם כלפי רחוב תרס"ט, הוא גדל גם קצת לרוחב והתנפח
יש גם בעיות כלכליות ותקציב שגדל והתרחב עוד ועוד
לגבי החניון אני חושב שכן היה ראוי לבנות תת קרקעי חדש במקום הקרקעי הישן, למרות שלצערי גם לזה יש קצת השלכות סביבתיות גם על הרחובות וגם על לחץ התנועה בעתיד
פברואר 3, 2010 at 1:16 pm
מזעזע כל פעם מחדש. אני עוברת שם המון, ומרוב שזה זוועתי המוח שלי כבר פשוט מסנן את המבנה ולא רואה אותו.
מה שאני לא מבינה, זה ככה: אם לרם כרמי היה דחוף לבנות קופסה ענקית ולבנה, אי אפשר היה לתקוע אותה בשום מקום אחר? רק על גבי בניין קיים במקום הכי מרכזי בעיר המרכזית?
ומאיפה החוצפה הזו להרוס עבודות של אחרים? רוצה לתכנן ערימת זבל – תעשה את מהבסיס. לא להרוס.
חותמת. מקווה שזה יעזור במשהו.
פברואר 3, 2010 at 8:55 pm
לבכות… מזעזע, והגדרת את זה טוב, למה דווקא שם? החוצפה, תודה רבה לך אלה
פברואר 3, 2010 at 10:32 pm
דיברו כל כך הרבה על השיפוץ בהיכל התרבות ובסוף באו בהפוכה עם השיפוץ הנוראי בהבימה.
נורא לראות עד כמה יפה ועדין היה המבנה הקודם לעומת המצב הנוכחי, שאני לא יודע אפילו איך להגדירו בשם.
המקום נראה כמו עוד קניון המוני ולא כמו משכן תרבותי.
אני לא יכול שלא להצטרף לקריאה ההכרחית לחשיבה מחודשת על כל רעיון השיפוץ.
וחוץ
פברואר 4, 2010 at 5:01 am
שרון – אני מסכים שצריך לתת כבוד לבניינים ותיקים, אבל ההבדל הגדול בינינו לבין אירופה לדוגמא הוא שאת הבניינים שם בנו אנשים כמו לואי ה14, ואלו לא סתם בניינים אלא ארמונות מפוארים שעד היום נחשבים לפאר הארכיטקטורה, איך שלא תסתכל על זה. לעומת זאת, את הבניינים בארץ בנו לרוב בחופזה, בחיסכון, ובלי הרבה מחשבה ותכנון. אני לא טוען חלילה שהם פחות טובים או יפים מהבניין של הלובר למשל, אבל אין מה לעשות – על רובם ניכר שהם מרושלים, תכנונם לקוי, התפקוד שלהם לוקה בחסר, והם כבר לא ממלאים אחר הצרכים שאותם הם אמורים למלא.
לכן, אם אתה לוקח בניין כמו היכל התרבות – אז למרות הנוסטלגיה וחשיבותו ההיסטורית הגדולה – אם אתה שם את זה אל מול כיעורו הבולט, מצבו התחזוקתי הירוד ובמיוחד העובדה שהוא פשוט לא ממלא את ייעודו (מבחינה אקוסטית וגם מבחינת תפוסת קהל), אז אני חושב שאין מנוס מלהרוס. כמה שזה יישמע רע, זה עדיף, לטעמי.
וזה עדיין לא אומר שצריך לבנות במקומו בניין אחר שיהיה מכוער, לקוי ובזוי לפחות כמוהו. בארץ לצערנו ישנן דוגמאות לבניינים מצויינים, אבל גם להרבה כאלה שמאוד רחוקים מכך.
פברואר 4, 2010 at 12:21 pm
Delete, Delete, Delete.
ודי כבר עם רם כרמי, זה לא אדריכל- זה מחרב סביבה
פברואר 4, 2010 at 1:10 pm
יוסי תודה
מחטף, כן, זה מה שמאוד מרגיז, חוץ מהשיפוץ עצמו, הדרך וחוסר השקיפות
ג'ק תודה
לא מסכים איתך בכלל, אבל זכותך…, אני לא מדבר בכלל על ארמונות באירופה אלא על בניינים מסוגים שונים, רגילים ביותר גם, לא נכון גם לגבי החופזה בארץ, רובם תוכננו ועוצבו על ידי אדריכלים, ובטח ובטח לא מסכים לחלוטין עם מה שכתבת על היכל התרבות שהוא לדעתי מהיפים והמוצלחים בבנייני העיר תל אביב ובארץ
איילת- …, תודה
פברואר 4, 2010 at 10:37 pm
שרון – עסקינן כאן בבנייני ציבור בעיקר, בפרט בפוסט זה. אני לא יודע מתי פעם אחרונה יצא לך להיות בהיכל התרבות, אני מניח שלא מזמן. רק תעיף מבט בצדדי הבניין, בחלונות הכעורים, ב'מרפסות' התמוהות שבצידיו, אבל בלי קשר – לא שומעים שם טוב. פשוט מאוד. את זה אפילו אנשי התזמורת הפילהרמונית אומרים. אם בניין שנועד לשמש להופעות אקוסטיות כמו התזמורת הפילהרמונית, לא ממלא את תפקידו הבסיסי, שזהו לשמש אולם ראוי לקונצרטים, אז כנראה שמשהו לא בסדר בו, וזה בלי לדבר בכלל על אסתטיקה.
אני אישית לא הייתי בבניין התזמורת הפילהרמונית בברלין, אך דיברתי עם כאלה שכן, ופשוט אי אפשר להשוות בין איכות האקוסטיקה שם לזו שפה. וזה לא שהוא יפה במיוחד, אלא הוא ממלא את ייעודו ותו לא. לכן אני אומר, ואתה לא חייב להסכים איתי, שמעבר לשימור בניינים ונתינת כבוד לותיקים, חשוב יותר לבחון קודם האם הבניין ממלא באופן ראוי את שימושו.
לדעתי אפשר להקביל את זה לאיצטדיון רמת גן – תסכים איתי שמדובר במקום חשוב ונוסטלגי למדינת ישראל, שבו ישראל הפסידה את ההפסד המפורסם לבריה"מ ובו שוחקו בעצם רוב המשחקים החשובים בהיסטוריה של המדינה הזאת, אבל מה לעשות מדובר בככל הנראה אחד האיצטדיונים הגרועים בעולם בסדר גודל הזה (של 40 אלף מקומות ומעלה). באליפות אפריקה האחרונה למשל ראיתי אצטדיונים טובים בהרבה.
סליחה שנסחפתי קצת למחוזות אחרים…
ואם זאת אני מסכים איתך בגדול שבנוגע להבימה – לא לילד הזה פיללנו.
פברואר 5, 2010 at 9:34 am
דיר ג'ק, אנחנו חושבים דומה בעניין הפיקסיז אך לא בעניין ארכיטקטוני זה… (אגב- ועם זאת… במקום ואם זאת…)
איצטדיון רמת גן זה ברור, אין בו שום איכויות והוא איצטדיון די גרוע והמרחק בין הקהל למגרש גדול ואין בכלל ספק שצריכים איצטדיון אחר
זה ממש לא הקבלה טובה להיכל התרבות, שמע, היכל התרבות זה בניין יפהפה וגם נדבח חשוב ומזוהה בכיכר ובעיר, זהו לגמרי בניין לשימור, הקו האופקי שבו מרשים, הגג, הכל, גם המרפסות
לא הייתי בו די הרבה זמן, אבל אני איני מתרגש מהזדקנות של בניין, היא גם יפה בעיניי, ואתה יודע שאני מסתובב ליד ובתוך בניינים נטושים ומאוד ישנים, גם כשהם רקובים ומסריחים אני אוהב את רובם
יש הבדל בין תיחזוק הכרחי עדין וחכם לבין שיפוץ נרחב ושיוני נרחב שזה מה שכל הזמן מנסים לעשות שם בהיכל התרבות
בניין כזה ובמיוחד כזה רואי למלוא הכבוד ולמלוא החשיבה הנבונה והעדינות בשיפוץ כדי לשמור עליו כמו שהוא ועם זאת גם להילחם בחוכמה בהזדקנות שכאמור אינה כולה רעה
גם אקוסטיקה אפשר לשפר אם זה הכרחי, בשיפוצי פנים כאלה או אחרים אבל מבלי שייגעו בצורות החיצוניות של המבנה כולל הגג
אגב יש חשיבות בחלק מהמבנים הללו גם ל-פנים הישן והמקורי וגם עליו, אם הוא מוצלח וראוי צריך לשמור ולשמר, מבנה הוא לא רק החיצוניות שלו אלא גם הפנים והקשר בין חללי הפנים לחוץ (ראה כתבה מאתמול בגלריה של נועם דביר על בניין ספריית ויקס במכון וייצמן)
גם אני לא הייתי בננין בברלין אך הנה דוגמא טובה לבניין ישן וותיק ששומרים עליו מכל משמר, זהו בניין של אד' האנס שארון הנהדר, ולמזלם גם האקוסטיקה בו כנראה נהדרת, ואני בטוח שבכל מקרה שומרים עליו מכל משמר, ותמיד, כי גרמנים הם גם יותר חכמים ובעיקר נותנים יותר כבוד למורשת הבנוייה שלהם
שים לב שבבריטניה למשל יש שימור נרחב אפילו לבונקרים (ראה כתבה בגלריה של אסתר זנדברג) וגם לבניינים משנות השבעים, השמונים ואפילו התשעים כבר לדעתי
תודה ג'ק
פברואר 5, 2010 at 2:33 pm
אם=עם – היועצת הלשונית שלי לא הייתה אתמול, 🙂
בכל מקרה, אני מבין את הטיעונים שלך, ויכול להיות שזה באמת עניין של טעם. לי היכל התרבות משדר בעיקר עליבות, ומייצג את מצב התרבות בארץ, אבל זה כמו שאמרתי תלוי בנקודת מבט אישית. בכל מקרה, נדמה לי שאין ויכוח שצריך לשפר את היכל התרבות מבחינה אקוסטית.
הכי חשוב הוא שיהיה דיון על הדברים האלה, כולל הבימה כמובן, ושלא ייבנו לנו פה מפלצות מתחת לאף בלי חשבון.
בכל מקרה, תמשיך עם העבודה הטובה!
פברואר 5, 2010 at 3:22 pm
אין ספק שהחולי הנורא מכל שפשה בנו הוא חולי המגלומניה. כל דבר חדש או מחודש מושפע מחולי זה. המתכנן אינו מתעניין בעלות המבנה, לא בתיפקודו הפונקציונלי ולא בהתאמתו לסביבה ומאפייניה.
זה קורה בתכנון כבישים וגשרים (למשל גשר קאלטראווה בירושלים), מבנים מגלומניים ומכוערים כמגדלי עזריאלי, היכל האופרה בת"א וכן הלאה.
את המחיר נשלם אנו (מכיסנו) ובנינו ונכדינו – במורשת המפלצתית שנשאיר להם.
פברואר 5, 2010 at 6:40 pm
מגדלי עזריאלי אסתטיים, פשוטים ולא צעקניים. בהחלט מהבניינים הראויים בארץ.
פברואר 6, 2010 at 5:50 pm
תודה ג'ק, הפיסקה האחרונה בתגובה שמעל יוסף ענבי חשובה ונכונה, ולגבי עזריאלי, לא חושב שהם הדיון כאן… אבל בגדול אתה כנראה צודק בעניין זה
יוסף ענבי תודה לך, אכן מגלומניה ובהרבה תחומים, לא רק בארכיטקטורה ובעיצוב סביבה, לצערי, אנחנו משאירים מורשת בנוייה מפלצתית בחלקה, כן, לדורות הבאים
פברואר 6, 2010 at 10:44 pm
שרון,
יפה כתבת ואיירת בתמונות.
לא אעלה פה את כל אשר כתבתי כאן: http://www.hor-ack.co.il/blog/?p=256 .
דברים שהתחלתי לשרבט קודם, ובסוף נמצאו כמעין המשך דיון בדבריך, תוך היעזרות במחשבותיך. עיקרי הדברים הם:
תהיה למה בבניין הבימה קפצו הפיוזים לכל כך הרבה אנשים?
כמה משפטים על צורת המבנה לתקופותיו.
ונהי ובכי על פספוס האפשרות לחיבור שדרות העיר זו לזו לזו.
פברואר 7, 2010 at 8:37 am
איתי תודה רבה, הייתי אצלך בבלוג עכשיו והגבתי, טוב שאתה ממשיך לפתח את הדיון, ממליץ לכולם לקרוא
פברואר 10, 2010 at 7:50 pm
בקשר לשאלה איפה יהיו חללים לחזרות ולצרכים נוספים של תיאטרון מתפתח,
בכל העולם יש בתי תיאטרון עתיקים בני מאות שנים ואיש לי מעז לגעת בהם.
אם התיאטרון זקוק למקום נוסף, בונים לו מקום כזה מחוץ לעיר, בכל מקום, רק לא על חשבון המבנה ההיסטורי שעליו גאוותו.
פברואר 11, 2010 at 9:27 am
גיא תודה, הייתי אומר שבעיקרון אני כמובן מסכים איתך, לא נוגעים בבניינים חשובים בערים אירופאיות, אלא רק בשימור עדין ותחזוק יותר מאשר שימור
במקרה זה אין לי התנגדות שהיו מוסיפים חללים נוספים ושיפורים פונקציונאליים במרתף, לצד המרתף, לצד החניון התת קרקעי, הרי כבר חפרו כמעט עד יפן, אפשר היה לנצל זאת, ובטח לא לשים את כל התוספת דווקא על הראש של הבימה