טוב, שואלים אותי מה דעתי. אפשר לחשוב שדעתי תקבע כאן משהו… אבל אענה בשמחה.

אינני יודע אם אפתיע או לא אבל אין לי הרבה בעיות עם החדשה האחרונה ממפעל לודזי'ה לשעבר.

קונים אותו, רוכשים את הבניין הנטוש הישן, היפה, המיוחד, בהרבה מאוד כסף, תמורתו יגורו שם הדיירים החדשים, יעל אבקסיס, בעלה רוני דואק וילדיהם.

יש כאן בניין שעומד נטוש הרבה מאוד שנים שמתפורר לאיטו. זה שרוכשים אותו עכשיו זה טוב, יטפלו בו, ישמרו אותו יתחזקו אותו ויחיו בו.

נכון שתאוותי הגדולה היא בניינים שאין בהם איש, שנשארים מקוריים לחלוטין, שכף אדם, זולתי, לא דורכת בהם, אבל זו השריטה שלי, ונפריד כרגע אותה מהעולם האמיתי.

בעולם האמיתי יש כאן סוג של הצלת מבנה. נכון שזו לא העירייה שקונה אותו ומשתמשת בו לצרכי הציבור (אולי חבל), אבל זה סוג של חלום נאיבי מאוד. יש כן פיתרון (אם כי שוב, אהבתי למבנים הנטושים היא למצב שהם נמצאים בו, לסטטיות המתה הזו, לקיפאון ולאותנטיות) שהוא בהחלט סביר, הרע במיעוטו, אנשים שרוצים לגור כאן ויש להם ממון לשמר ולדאוג לבניין. המחיר הוא שהאותנטיות בפנים תיעלם, גם כך הבניין סגור לצערי, ושהבניין יישאר סגור לציבור.

לגבי הסוגייה ההיא שהבטיחו (או לא) ששליש מהבניין יישאר פתוח לציבור אני לא מאמין שיש בזה היגיון. כלומר זה או או. או שהבניין נשאר כמו שהוא, או שהוא נרכש על ידי העירייה ונפתח לציבור במסגרת כלשהי או שמישהו פרטי רוכש אותו ואז זה שייך לו. זה הרי לא הגיוני שיגורו שם אנשים וחלק מהבניין יהיה פתוח לציבור בו זמנית (הרי גם אם נאמר ייתנו את כל קומת הקרקע לציבור כגלריה או כבית קפה אז גם זה לא בדיוק יהיה ממש פתוח לציבור כל הזמן וגם לא יכיל שום שריד אותנטי מהפנים, וייתכן אגב שגם כמעט אין שריד אותנטי מהעבר כי הפנים והבעלות על הבניין והשימושים בו עברו כמה ידיים, כמה פונקציות וכמה עשורים של שנים).

הגיוני כן שיגבילו את כל העניין בהתנייה שפעם או רצוי אפילו פעמיים בשנה יוכלו להתקיים בו ביקורים כמו במסגרת "בתים פתוחים". בכל מקרה אלו כבר לא יהיו החללים התעשייתיים האותנטיים אלא בית מגורים אז גם כך אין המון טעם כבר. רצוי גם שיגבילו את גובה, חומר ואטימות הגדרות מסביב לבניין כדי שלא יעלו שם לגובה (נדמה לי שהחוק הוא מקסימום 2 מ') ויסתמו את המראות הרגילים של חזיתות הבניין המרתקות.

הדבר היחיד שמותיר אותי כן פעור פה כל פעם מחדש הוא איך יש אנשים, מכיר למשל מקרוב מאוד מישהו, שיש להם, במקרה הטוב, 28 ש"ח בפלוס בבנק, רק 28 ש"ח בבנק, וללא רכוש כלשהו, לא מגרשים, לא בניינים, לא דירות, לא ירושות ולא כלום, בעוד מסתובבים אנשים עם 28 מיליון ש"ח שהם יכולים להשקיע ברכישת בניין שלם, וזה חוץ מהכסף שעוד יילך על השיפוצים וחוץ משאר הממון שיש ברשותם. נו, למה לקנא, שיהיה לכולם לבריאות. הרי סוציאליזם כבר לא יהיה כאן ובשום מקום אחר בעולם כנראה, או איזה שהוא היגיון או צדק…

אני מאחל לזוג זוגיות טובה בתוך הבניין המשומר (כי אם הם יתגרשו חלילה מתישהו זה יהיה קצת מביך), מאחל לילדיהם חיים נורמליים בתוך ומחוץ לבניין, בלי שום ציניות, ומאחל לנו, לציבור, אפשרות נוחה ופתוחה לצפות בפלא מבחוץ, תמיד, ומבפנים, לפחות פעמיים בשנה (אם כי אותי אישית למשל, הפנים לא יעניין בעתיד).

דבר נוסף- ציפור קטנה לחשה לי שבתחילת שנות האלפיים עדיין היה על הבניין הזה שילוט קטן וישן שבו היה כתוב "אבן גבירול 1". ההשערה היא שפעם רחוב אבן גבירול התחיל ממש כאן, הרי אבן גבירול הוא סוג של המשך של יהודה הלוי הסמוך. השלט הישן נגנב מתישהו והועלם. הסקרנות נשארה, והאנקדוטה.

כל הצילומים צולמו על ידי, שרון רז, בינואר 2008, לפני יותר משנתיים. כולם הוקטנו על מנת להיכנס לכאן.

לינק לכתבה "את בניין לודז'יה נוכל לראות רק מבחוץ" של נועם דביר בגלריה של הארץ.

לינק לפוסט שלי על שיפוץ הבימה

לינק לחתימה על העצומה למען הבימה ונגד השיפוץ הקלוקל שלה, הצטרפו גם אתם וחיתמו

מוזיקה שקשורה בלבנים (בריקס) או בצבע אדום:  החבובות-בריק האוס, הקומודורס, פינק פלויד- עוד לבנה בחומה, ג'ט'רו טול, בן פולדס פייב, אלטון ג'ון, להקת בריק, ומשהו אחד טוב… – קינג קרימזון – רד . ג'ק אין בוקס גם הזכיר לי, ובאמת איך פרח מזכרוני, אני נהפך סקלורוז… את השיר הזה, של הלהקה הזו – הפיקסיז עם בריק איז רד :

מודעות פרסומת