שם:  שרון  /  גיל: 41   /  עיסוק:  עסוק  /  מגורים:  אין

 

 

איזה ספר אתה קורא ומה תוכל לספר עליו?
""בשבילה גיבורים עפים" של אמיר גוטפרוינד. הוא חכם, משעשע וגם קצת מלנכולי, עושה די טוב"

כמה ספרים אתה קורא בחודש?
" בין עשירית ספר לשני שליש ספר".

האם אתה מעדיף ספרות ישראלית או מתורגמת?
"אני אוהב לקרוא את המתורגמת, כיום אני בתקופה שאני מעדיף קצת יותר מקור, ישראליים, עבריים, אבל באופן כללי גם וגם."
 
יש סופר שאהוב עליך במיוחד?
"אין לי סופר אחד אהוב, אני חושב. אני לא בטוח שכדאי להגדיר. בשורה תחתונה, מוזיקה חשובה לי יותר מספרות, אבל שתי האמנויות הנהדרות הללו דומות, ועוסקות במציאות ובדימיון, בנפש האדם."

יש ספר שאהוב עלייך במיוחד?
"במיתולוגיה הפרטית שלי אני נוהג לומר ש"הקומדיה האנושית" של וויליאם סרויאן שקראתי בגיל די צעיר, לא בטוח שזה בהכרח כבר נכון, יכול מאוד להיות שלא, שהיה זה רלבנטי לאז ולא להיום."

אתה קונה או שואל ספרים?
"בשנים האחרונות אני קונה הרבה פחות, כמעט ולא. כן מחליף עם אמי, שקוראת עכשיו הרבה כי היא בסוג של פנסיה."

תמיד אפשר לתפוס אותך עם ספר?
"תמיד אפשר לתפוס אותי כי אני כבד וגדול."

האם יש ספר שקראת יותר מפעם אחת, ומה שמו?
"לא כל כך זוכר, כנראה שכן. את "הקומדיה האנושית" קראתי יותר מפעם אחת, כן, גם את השירים של קארבר".

כמה ספרים יש בספרייה שלך?
"רוב הספרייה שלי בארגזים לצערי או לשמחתי. רק את חלקה קראתי. לא יודע אם אי פעם אגיע לקרוא את כולם או את רובם. יש לי מאות ספרים. אני רוצה מצד אחד לקרוא רבים מהם ומצד שני שלא יהיה לי כלום, שום רכוש. גם אם רכוש כמו ספרים הוא תרבות ומזור לנפש הרי שאני רוצה להגיע למצב שכל רכושי יכול להיכנס למזוודה קטנה אחת. יהיה אולי מקום לספר אחד או שניים. אני חושב שאני אמכור או אתן או אתרום יום אחד חלק גדול מהספרים".

מתי אתה לוקח איתך ספר?
"אין כמעט מצב כזה. רק לחופשה אולי, משהו כזה, ואני כבר לא עושה חופשות, מזמן. אני קורא לבדי, לא ליד אנשים, אלא אם כן זה עיתון בבית קפה או משהו, וגם בכאלה אני ממעט לשבת".

 האם עטיפת הספר עוזרת לך בבחירתו ?
"עטיפה של ספר בהחלט משפיעה עליי, אני רגיש לעניינים חזותיים ולחזיונות חזה חזיתי חזותי"

יש ספר שאתה מתבייש שלא קראת ?
""יש הרבה דברים שלא קראתי, בושה זו לא מילה מדוייקת, מזיז לי, אבל מעט מאוד. קלאסיקה, כן, אבל דווקא טיפה יותר מציק לי סופרים עכשוויים שלא קראתי כמו הרוקי סושי מורקומי או ז'וז'ה טאמאגו סאראמאגו, וגם זה לא ממש מציק, לא כמו השיפוץ החדש בהבימה או הטחורים החדשים"

למה אתה קורא דווקא כאן?
"הכי טוב והכי כייף זה לקרוא בשירותים. אני זכר וזה מה שחלק מהגברים עושים בשירותים. אנחנו טיפשים כידוע ומנסים קצת להחכים בשירותים. ספרים ועיתונים כמובן. אי אפשר אחרת. מצ'עמם אחרת. נשים עושות מהר (אם הן בכלל עושות) ויוצאות כי הן פונקציונאליות כאלה, מתקתקות (לא כמו דבש אלא כמו תקתוק שעון…), עסוקות, לחוצות. לי יש זמן. כלומר אין לי זמן אבל אם אין לי זמן לשבת בשקט בשירותים אז זו איכות חיים רעה. אני צריך לשבת בנחת, עם התחת. לקרוא לפני השינה לא בא בחשבון כי אני קם בשש בבוקר ועובד הרבה ולכן גם עייף מאוד בלילה וקרוע כשאני הולך לישון.".

יש משפט שנחרת לך בזיכרון?
"יש הרבה .אבל אינני זוכר אותם. כשאני קורא אני עוצר רגע ומתפעל. יש משפטים של מוזיקאים שנחרתים אצלי יותר, ואותם אני לפעמים זוכר. האמת היא שיש משפט אחד נורא בנאלי שלקוח מספר אחד מאוד ידוע, שאני זוכר כן והוא הולך כך "זהו היום הראשון של שארית חייך" אם ציטטתי את זה טוב, נורא בנאלי, אני יודע".

סבבה, תיכף סיימנו, כמה זמן אתה עוד תשב כאן על האסלה ותקרא?
"מממ… הרבה זמן, כמה שיותר, עד שיימאס לי".

יש איזה נייר טואלט, להבדיל מנייר קריאה, שאתה ממליץ עליו?
"כן, נייר טואלט רב שכבתי משובח, רצוי בצבע לבן ולא מתחכם, לא ורוד למשל, ובלי ריחות כאלה מלאכותיים עליו."

עוד משהו על חדרי שירותים?
"כן, מיקום מחזיק נייר הטואלט משפיע על בריאותי הנפשית. הרבה פעמים המיקום שלו אינו נוח, לכן אני פשוט לוקח גליל נייר ליד, כך הרבה יותר טוב. חשוב לתכנן דברים כאלו עם היגיון."

גונבה שמועה לאוזניי, מאנשים קרובים אליך, שאתה שוהה זמן רב בשירותים, כל יום, זה נכון?
"אינני יכול להכחיש זאת. יש לי מעי רגיז שהוא מאוד רגיש, זה בגנים המשפחתיים. גם יש לי צרכים שונים, ביניהם גם נפשיים, להיות כאן לבד ובשקט."

למה אתה מתחפש בפורים?
"ל-שלומי יוסף, רק באקסטרא אקסטרא לארג'."

איזה ספר קראת לאחרונה?
"קראתי סוף סוף את שני הספרים של יהודית קציר- "סוגרים את הים" ו"למאטיס יש את השמש בבטן" אך המשך טבעי הוא עם אמיר גוטפרוינד, שכן הרקע הוא חיפה של פעם, ואני אוהב את חיפה. לפני שני אלו היה זה "ימי הפופ" של עמיחי שלו, ספר מצוין שאני ממליץ עליו."

מה הספר הבא שלך, לכשתסיים את "בשבילה גיבורים עפים"?
"זו תהיה התלבטות בין "חבורת העינב" של ג'ון פנטה, "הדלת" של מגדה סאבו, "הדרך" של מקארתי, "קפקא על החוף" של מורקמי, "גירושים מאוחרים" של א.ב.יהושע ו"אינטליגנציה אבהית" של ד"ר עלי כ"ץ. כולם מחכים כאן על המדף. אלא אם כן ייכנס משהו אחר פתאום ויבוא לי עליו."

באיזה ספר עיון ביזארי עיינת לאחרונה?
"ובכן, בספר התפעול של הרכב, שהוא כבר בן 15 שנים. יש איזו נורית עם סמל מנוע שדולקת מדי פעם ורציתי לברר בדיוק מה זה אומר. זה אומר לא טוב, אגב."

איזה חלק מיוחד יש בספרייה שלך?
"יש אצלי חלק לא קטן שהוא של הילדים, הספרים של הבן שלי שהוא קורא בשנים אלו והספרים של הבן שלי שהוא קרא בעבר, או הקראתי לו בעבר, כילדון, ואלו הם כיום הספרים של הבת שלי. אם תשאל אותו הוא יגיד לך שהכל שלו, ובעיקרון הוא לא לגמרי טועה. בכל אופן זה מדף ארוך שמחולק לשלו ולשלה."

אתה מקריא להם ספרים?
"בודאי, לפני השינה. לו אני כבר לא מקריא ספרים כי הוא קורא בעצמו, הוא בכיתה ה'. פעם הייתי קורא לו המון. לה אני מקריא, היא בגן. יצא אפילו ששנינו הקראנו לה ספר לפני השינה, זה היה נחמד."

איזה ספרים היא אוהבת עכשיו?
""קטכחל וקטצהב" של לאו ליוני, זה נחמד, עם צבעים, "אלפונס וחברו הדימיוני מולגן" של גונילה ברגסטרום, מאוד אוהב את הסדרה הזו, זה רק אבא ובן, אין אמא ברקע וזה מצוייר מקסים, "אבא שלי" של אנתוני בראון, "החתול שדפנה רוצה" של אבירמה גולן, די מוצלח, ו"עוגת גזר" של מיריק שניר שהיא אוהבת עכשיו במיוחד כי אנחנו קוראים לכל ילד בגן שבספר על פי ילדים אמיתיים בגן שלה והיא מתחברת יותר כך."

איזה ספרים הוא קורא עכשיו?
"הוא קורא את החלק השני של "כישוף" שנקרא "מעוף". והוא קורא פרסי ג'קסון. סיים את הראשון וכבר התחיל את השני בסדרה. הוא כל הזמן סוחב איתו ספר אחד בתיק, שהוא קורא כל הזמן, היכן שהוא נמצא. הוא אוהב מאוד את סדרת "סיירת המדע" של גלילה רון פדר עמית."

עוד משהו לגבי ספרי ילדים?
"כן, יש שני ספרים משעשעים לילדים שמקשרים אותי לכאן, לשירותים. אם כבר אנחנו כאן. אחד הוא "כולם עושים קקי" של טארו גומי והשני הוא "כולם עושים פלוצים" של טארו גומי. הוא סופר ומאייר יפני ותיק שיש לו ספרים נהדרים לילדים עם איורים הכי נפלאים שראיתי. מומלץ ביותר, מכיר אותו כעשור כבר."

לסיום, משהו לפורים?
"כן – סיום."

תודה לבני היקר, האהוב והמקסים שנתן לי להשתמש באוסף אביזרי התחפושות שלו וגם ישב מולי וצילם אותי.

תודה ל-גלית חתן שיזמה והגתה את כל רעיון פוסטי המחווה לכבוד חג הפורים.

מודעות פרסומת