האם מונחת חרב על צוואר קולנוע היכל?

ייתכן ויש אינטרסנטים מעטים הרוצים להרוס את קולנוע היכל.

אנחנו לא ניתן להם. זהו בית הקולנוע הוותיק האחרון שנשאר בעיר.

הוא נבנה באמצע שנות השלושים של המאה העשרים על ידי מועצת הפועלים ופעל משנות הארבעים, עם אלף מקומות ישיבה ואפילו גג נפתח, שייתכן שהיה הגג החשמלי הנפתח הראשון בארץ בבית קולנוע כלשהו. זה אולם התרבות הגדול ביותר שהיה בעיר והקרינו בו סרטים, הציגו בו מופעי בידור, אופרה, תיאטרון, הצגות ביידיש, ניגנו בו קונצרטים והתקיימו בו טקסים ואירועים לרוב. אני ראיתי כאן הרבה סרטים. בשנות השמונים חילקו אותו לשלושה בתי קולנוע בהתאם למה שהיה מקובל אז. זה מרכז העיר וזהו קולנוע שהיה מרכזי בחיי העיר. בשנות השמונים היו כאן הפגנות רבות וידועות בעקבות פתיחתו להקרנות בשבתות.

השטח שייך לקרן קיימת לישראל שמחכירה אותו. המבנה מושכר להסתדרות, במקור עבור "אמפיתאטרון של בית הפועלים פ"ת". הבניין עומד סגור ברובו זה שנים. ייתכן ויש הרוצים או ירצו להרוס אותו ולבנות במקומו מגדלים. ייתכן שתכניותיהם הם להרוס גם את בניין קולנוע היכל וגם את בניין מועצת הפועלים והחניון, את כל המתחם. מוכר לכם? אבל שימו לב- הקרקע היא ציבורית, שייכת לקק"ל, וייעוד הקרקע ציבורי. האם ייתכן ששוכרי דירה בעיר כלשהי יחליטו לפתע למכור את הדירה שהם שוכרים? להרוס אותה ולבנות במקומה אחרת? הרי זה לא ייתכן, נכון?

בזמנו, ניסיתי להשפיע ולעזור בכך שבניין זה ייכנס לרשימת השימור של העיר פתח תקווה. אינני בטוח לגמרי מה עלה בגורל יוזמה זו ואם הצליחו או לא להכניסו. ועדת השימור והעירייה חייבת להכניסו לרשימת השימור, אם הוא עדיין לא שם, וחייבים להגן על מבנה זה, שתוכנן על ידי האדריכל הישראלי המיתולוגי אריה שרון. מבנה חדר האוכל של קיבוץ גבעת השלושה לשעבר, במרכז העיר, מול המוזיאון ויד לבנים, גם הוא תוכנן על ידי אריה שרון והוא כבר הוכרז כמבנה לשימור. קולנוע היכל לבטח שירת אנשים רבים הרבה יותר והוא אינו פחות חשוב ממבנה חדר האוכל, וזו בלשון המעטה. הריסתם והיעלמותם של בתי קולנוע הדר, שלום ואורון הם עדיין פצעים פתוחים ומדממים בלב אזרחים לא מעטים. לא ניתן שזה יקרה לנו שוב. היכל הוא בית הקולנוע הוותיק האחרון שנותר בעיר, וראוי שימשיך להתקיים וגם לחיות שוב.

חלק ממרתף הבניין שימש כבית לתנועת נוער. אין שום בעיה להשמיש מחדש ובצורה נבונה את הבניין לצרכי הציבור. הוא לא חייב להמשיך לשמש כבית קולנוע. פרק זה כנראה תם. אך לחללים שבין כתליו ניתן למצוא שימושים חוזרים רבים, לפעילויות של ילדים, של נוער, של תנועות נוער, של מחלקות או גופים השייכים לעירייה וכ"ו. הבניין חייב להמשיך להתקיים ולשמש את הציבור. ייעוד הקרקע ציבורי והקרקע שייכת לציבור. פנטזיות על שני מגדלי משרדים או מגורים כאן, דווקא כאן, גם כאן, הן הבלים מיותרים.

נדרשת עכשיו פעולה. יש לגרום לכך שהמבנה יוכרז בהקדם כמבנה לשימור בדרגה מחמירה. יש לדאוג לכך שייעוד הקרקע יישאר ציבורי לעד וכמו כן שהבניין יחזור וימשיך שוב לשרת את הציבור שהוא אמור לשרת. שימו לב- אין כרגע שום דבר קונקרטי ממשי בשטח או מתחת לו. בניין קולנוע היכל עומד וקיים, והוא בבעלות קק"ל, כלומר המדינה, כלומר אנחנו. יש לדאוג לכך שהבניין יוכרז כמבנה לשימור לנצח וכמבנה שימשיך לשרת את כולנו.

הקניין הרוחני של המידע הדיגיטאלי שבששת הצילומים הבאים שבפוסט זה שייך לארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני. אין להעתיק, לשכפל, להפיץ או להסיק רווח כל שהוא מן המידע או לעשות בו כל שימוש. תודה רבה מקרב לב לצוות הארכיון.