הייתי חייב לראות אותו ומהר. זה היה בספטמבר 2009. ברגע ששמעתי עליו מיהרתי. אמפיתיאטרון נטוש. רמת גן. אין ספק. לבי פעם בגלל ההוא. בגלל האמפיתיאטרון הפתוח ההוא. אורון בפתח תקווה. הנה שמועה על אחד ברמת גן. פתוח, קייצי, שהקרין סרטים, שנטוש הרבה שנים. הגעתי. החניתי. הקיר החיצוני על המדרכה. די נמוך, ועם ציורי קיר. אחר כך הספסל של ביאליק. הוא ישב כאן כשגר ברמת גן. הנה חומה, והנה פתח צר. אני נכנס לעולם נעלם. עולם שקפא בזמן. חלל פתוח מוגדר בחומות. גבעה. שורות ספסלי אבן ארוכים. במה, גגון, חדרי הלבשה, חדר מקרין, מרפסות, חדר קופות הכרטיסים והרבה צמחייה. הכל שקט שקט. כמעט דומם. רק ציפורים ועלים. רק עצים ואבן. הדי זיכרון לא שלי, נוף ודממה.

קצת היסטוריה מאתר "טבע ונופים בישראל":

"גן אברהם. מהגנים ההיסטוריים ברמת גן. הגן הוקם ב- 1940 ונקרא בתחילה גן הניצחון. בשנת 1946 נקרא הגן ע"ש אברהם קריניצי, ראש העיר הראשון, לרגל יום הולדתו ה- 60. בגן נמצא ספסל ביאליק ומאחוריו אמפיתיאטרון מגודר ונטוש. הספסל המגודר מנציח את המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, שנהג לנוח בגן זה בתקופת מגוריו ברמת גן. חלקו המזרחי של הגן, ליד ספסל ביאליק, מחולק לשניים ע"י אמפיתיאטרון נטוש ומוקף חומה (בקיר האמפיתיאטרון הפונה לרחוב נמצאים תבליטים של הצייר שלמה כץ). האמפיתיאטרון העזוב הוקם ב- 1947 ושימש לפעילויות תרבות שונות. בקיר הפנימי של האמפיתיאטרון נמצא תבליט המנציח את רבקה משקה את אליעזר עבד אברהם. כיום האמפיתיאטרון אינו בשימוש והוא נעול."

מאתר "החברה להגנת הטבע":

""גן אברהם" הוא חלק חשוב ממערכת של גנים ושדרות שהקים ראש העיר הראשון של רמת גן, אברהם קריניצי. מערכת זו מייחדת את העיר רמת גן ומשמשת דוגמא ייחודית לתכנון היסטורי לטווח ארוך המתפקד עד היום. הגן ממוקם על גבעת כורכר המתנשאת לגובה של 60 מ', שהינה אחת מגבעות הכורכר ההיסטוריות הבודדות שנותרו ברמת גן. בתחומי הגן, המשתרע על פני 18 דונם, מצויים אמפיתיאטרון רחב ידיים שבו נהגו לערוך בעבר מופעים ומסיבות, ומצבת זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. בשטח הגן מצויים למעלה מחמישים מיני צומח טבעיים ועוד ארבעה מיני בעלי חיים מקומיים."

ומאתר "בית אברהם קריניצי – עמותת בית הראשונים ע"ש אברהם קריניצי – מוזיאון וארכיון לתולדות רמת-גן":

"האמפיתיאטרון הוקם בגן אברהם בשנת 1947, הכיל 550 מקומות ישיבה ובמשך שנים שימש כמרכז לפעילויות תרבות שונות כמו מחזות מוזיקליים, מופעים, קונצרטים, טקסי סיום של בתי ספר ועוד. על קיר בחזית האמפיתיאטרון הייתה קבועה טבלה ענקית ובה חקוקה תמונה תנ"כית: אליעזר עבד אברהם עומד ליד גמלו ומבקש מרבקה "הגמיאיני נא מעט מכדך" והיא עומדת עם הכד בידה ומשקה אותו ואת גמליו. תמונה זו נועדה לסמל את רמת-גן היושבת על מעיינות מים וכרי דשא והמושיטה כדה השופע לצמאים, דהינו רמת-גן מציעה תמיכה ואפשרות לחיות בה ולהיבנות בתוכה לכל המבקש. עם בנייתם של אולמות מודרניים וממוזגים רבים ברמת-גן נזנח מקומו של האמפיתיאטרון וכיום הוא אינו בשימוש, אך מראה הטריבונות, הבמה והתמונה הנשקפים דרך השערים הסגורים משמשים זיכרון מתוק להווי התרבותי שרחש אז ברמת-גן."