בית העלמין הישן

ייתכן ותחשבו שאני אדם מוזר במיוחד אבל אינני חושב שזה עד כדי כך. "כולה" צירוף מקרים. ביום הולדתי הארבעים שהיה בנובמבר לפני כשנה וחצי ניצלתי את חלק מיום החופש שלקחתי מהעבודה גם להגיע ולצלם במקום מיוחד. זה נשמע מאוד לא מתאים לצלם בבית עלמין ישן דווקא ביום הולדתך הארבעים, אני יודע. אבל כל מיני אמונות טפלות בצד, או חששות לא מבוססים. פשוט הייתי שם, באיזור יפו, ואז נזכרתי שרציתי מאוד ודחיתי את העניין כמה פעמים בעבר והחלטתי שלא עוד. לקחתי את המפתחות והגעתי לשם. פתחתי את דלתות הברזל ונעלתי אותן אחריי, כפי שביקשו ממני, ועליתי לבדי במדרגות הצרות לתוך עולם עתיק ומופלא. בית העלמין הישן/העתיק ביפו. בית עלמין יהודי. הנה חלק קטן ונבחר מסט הצילומים כאן לפניכם. אחרי הצילומים, בסוף הפוסט הזה, יש עוד חלק חשוב שאני מעוניין שתקראו.

*

*

01

*

02

*

03

*

04

*

05

*

06

*

07

*

08

*

09

*

10

*

11

*

12

*

13

*

14

*

15

*

16

*

17

*

18

*

19

*

20

*

21

*

22

*

23

*

24

*

25

*

26

*

27

*

28

*

29

*

30

*

31

*

32

*

33

*

34

*

35

*

36

*

37

*

38

*

39

*

40

*

41

*

42

*

*

כל הצילומים צולמו על ידי, שרון רז, בנובמבר 2008.

כל הצילומים הוקטנו בגודלם ובאיכותם מהקבצים המקוריים למען גלישה נוחה ברשת ובגלל מגבלות האתר.

אין התערבות פוטושופ למעט תהליך ההקטנה עצמו.

*

*

החודש האחרון, תחילתו של קיץ מהביל זה, גדוש באירועים רעים, לא הוגנים, מפתיעים וכואבים. קודם היה זה מותו והיעלמותו של שניאור חשין ז"ל, בעלה של בת דודתי, ולפני כשבוע היתה זו ורדה גינזבורג. פוסט זה מוקדש לורדה גינזזבורג גם בגלל מגני הדויד והנופך היהודי וגם בגלל הכבוד והעיתוי. את ורדה גינזבורג היכרתי כשבע שנים. היא היתה אישה מרשימה ומיוחדת, יפה ויצירתית. ציירת עם יכולות נדירות שציירה בעיקר דומם עם סממנים יהודיים מסורתיים. ציורים ריאליסטיים מלנכוליים מדוייקים, חזקים ומקצועניים. היא היתה קשורה לגלריות, הציגה תערוכות רבות, ועבודותיה נמצאות במקומות מכובדים ובכל העולם. מעבר לכך ורדה גינזבורג גם היתה דמות נערצת בשכונת בבלי בתל אביב. היא לימדה דורות של ילדים ונוער ציור בסטודיו קטן בשכונה. בצניעות ובשקט צברה לעצמה מוניטין עצום, כבוד רב והותירה מורשת שלמה. ורדה העמידה אחריה המוני ילדים ונוער שמודעים יותר לציור ולאמנות, חלקם כבר ציירים בעצמם שנותנים כבוד לאמנות. מעבר לכך ורדה היתה גם אם למופת, רעיה, חברה וסבתא אהובה. גם במקרה זה, שכונה שלמה ואנשים רבים ממעגלים שונים בחיים כואבים ואבלים על לכתה בטרם עת בגיל הצעיר של 65 בלבד. הפעם זה לא נהג שיכור ומסומם אלא מחלת הסרטן הארורה והנבזית. יהי זיכרה ברוך.

מודעות פרסומת