הדולפינריום הרקוב והעזוב

ניסיתי להיכנס לכאן בעבר ולא הצלחתי אך יש משפט אחד שאני מאמין בו, ואני חוזר על זה כבר, כול כאלב ביג'י יומו, לא במובן רע, כי אם במובן טוב, יום אחד אני אגיע ואיכנס אליו, אני יודע ומאמין בזה, רצוי שאני אצליח להגיע אליו לפני שמעלים אותו דחפור. אז כן, בסוף הצלחתי ויש לי רק על עצמי לסמוך. הדולפינריום נמצא שם ואנחנו חושבים שאנחנו אולי רואים אותו מבחוץ אבל אנחנו לא. זה פצע מתעתע. אנחנו מבחינים בריקבון מבחוץ אבל מעדיפים שלא להביט. בפנים הפצע פתוח, והדימום חלוד, רקוב, מתפורר. המתחם גדול ומכיל כמה פונקציות בסוג של אי סדר אבל בחרתי להראות כאן את הגרעין. כמו שבבתי הקולנוע הנטושים אני מגיע לגרעין, למוח, ללב, שהוא חדר המקרין, כך כאן. הגרעין הוא מבנה בריכת ההצגות, היכן שליהטטו עם דולפינים כלואים ובידרו את ההמונים. אני, משום מה, לא הייתי שם אף פעם בהופעה כזו, ובכל מקרה לכלוא דולפינים, חיה ימית טהורה הזקוקה למרחבים, בתוך בריכות קטנטנות, נראה לי היום לא רק לא לעניין אלא סוג של פשע. המתחם תקוע להרבה עסקנים, יזמים, מתכננים ואנשי שירות הציבור בגרון כבר הרבה שנים. התכנונים עליו רבים ובודאי ייצאו אל הפועל באחת הגירסאות בעתיד הלא רחוק. הנה לפניכם פצע פתוח, הנה בריכה מרקיבה ויציעים חלודים, על קו הים, על קו המים. הנה מתחם קרוע, שבור, גמור, מרוסק, מיובש המתכנס אל תוך עצמו. ראסט נבר סליפס.

כל הצילומים צולמו על ידי, שרון רז, והוקטנו בגודלם על מנת להתאים לצרכי הגלישה כאן בבלוג.

*

01

*

02

*

03

*

04

*

05

*

06

*

07

*

08

*

09

*

10

*

11

*

12

*

13

*

14

*

15

*

*

הבהרה- אינני בעד שימור או בהכרח בעד שימור. לפעמים אני פשוט בעד אי הריסה. במקרה זה אני מעדיף שבמקום שימחקו את המתחם ויהפכו אותו לעוד דשא או למבנה אחר חלילה אז ישאירו את המתחם ויעשו לו רי-יוז, שימוש חוזר, אבל לא על ידי שימור מצועצע ולא על ידי שמירת תפקידו המקורי, כי הרי כתבתי שלכלוא כאן דולפינים זה סוג של פשע, אלא לקחת מקום כזה ולהחיות אותו בהרבה חוכמה ובהרבה רגישות. למשל למקום להופעות, מה רע לשבת ליד הים להופעה טובה, כמו בקיסריה, למשל למתחם בילוי ובתי קפה או למוזיאון ימי כלשהו, אולי תל אביב והים, ואפשר לחשוב על דברים רבים ומגוונים, רק שאותנו לא שואלים, וגם לא יעשו את זה, מכיוון שהכסף מדבר ואת אחוזי הבנייה ייתנו כבר ליזם במקום אחר. מתחם התחנה הוא דוגמא למתחם שהחיו אותו, לטובת הציבור וכולם נהנים מכך, גם העירייה. נעזוב בצד כרגע את זה שגם את מתחם זה ליקקו קצת. אין עוד דולפינריום. אין עוד מתחם כזה במקום כזה. ראוי לדעתי שגם אם המקום לא פעיל שנים רבות, וגם אם שימש בעבר לכליאת חיות, שיחשבו טוב לפני שמוחקים אותו. אולי אפשר לעשות כאן משהו חכם לטובת כולם. הרי אם לוקחים ומוחקים גם אותו, יימחק עוד רובד, עוד זיכרון, עוד שכבה, יימחק עוד איזור פיזי שהוא חלק מתודעה תרבותית סביבתית מרחבית עירונית אדריכלית והיסטורית.

*