מותו של ביתן הכניסה לדרייב אין, תל אביב, אביב 2011.

משנת 2004 אני עוקב אחריו, אחר מבנה הכניסה הקטן והנטוש. בבת עיני. שנים. לאחרונה עם כל העבודות שם המשכתי להציץ שוב ושוב, נושם לרווחה כשאני רואה אותו עדיין עומד, אך כל הזמן חושש עד לפעם הבאה. כבר התחלתי להשלות את עצמי שלמישהו איכפת. שמישהו מבין את חשיבות השכבות. שמישהו חס על נשמתו. אך לא. שוב ושוב אני מתאכזב, מקלל ויורק. שוב ושוב אני נמלא זעם ועצב. הרי יכלו להשאירו על כנו. רק שנדע, מהיכן נכנסו פעם. כאן עצרו המכוניות, עמדו בתור, אחת אחת, להיכנס, לקנות כרטיסים, לעבור את שער הכניסה, להיכנס לעולם צפיית הסרטים בדרייב אין, במקום אולם וכסאות אוויר פתוח ומכוניות, בתוך המכוניות אזרחים חווים חווייה. מה הוא פשע? רק עמד שם, הביתן, מבוייש, קטן, נחבא אל הכלים, חף מפשע. והנה, השינויים שוב הם שקובעים. הקידמה. הרחבת כביש, שינוי תכנון. והחלו הערימות להיערם והחל העפר לזוז, והוא הוקף בחדש אך עמד וסבבו סביבו, והמשיכו וחנקו עד שבלעו, עקרו, שברו, הרסו והעלימו כהרף עין. ורק לי איכפת.

כל הצילומים צולמו על ידי, שרון רז, בין 2004 ל-2011, כל הצילומים הוקטנו.

01 צולם באוקטובר 2006

*

02 צולם באוקטובר 2006

*

03 צולם במרץ 2011

*

04 צולם בספטמבר 2004

*

05 צולם באפריל 2008

*

06 צולם באפריל 2008

*

07 צולם באפריל 2008

*

08 צולם באפריל 2008

*

09 צולם באפריל 2008

*

10 צולם באפריל 2008

*

11 צולם באפריל 2008

*

12 צולם באפריל 2008

*

13 צולם באפריל 2008

*

14 צולם באפריל 2008

*

15 צולם באפריל 2008

*

16 צולם באפריל 2008

*

17 צולם במרץ 2011

*

18 צולם במרץ 2011

*

19 צולם במרץ 2011

*

20 צולם במרץ 2011

*

21 צולם במרץ 2011

*

22 צולם באפריל 2011

*

23 צולם באפריל 2011

*

24 צולם באפריל 2011

*

25 צולם באפריל 2011

*

26 צולם באפריל 2011

*

27 צולם באפריל 2011

*

28 צולם באפריל 2011

*

29 צולם באפריל 2011

*

30 צולם באפריל 2011

*

סוף

*

מודעות פרסומת