צילום אחד בלבד שלי הפעם. ולא של מבנה נטוש. האמת שכן, יש כאן מבנה נטוש אבל הוא מאחור.

79 לייקים צברה בימים האחרונים בפייסבוק התמונה הזו שצילמתי וגם 27 תגובות, אז החלטתי לשתפה גם כאן בבלוג.

זה בהחלט לא שכיח שאני מתמקד על האנשים, וגם במקרה זה – זה היה רק בדרך לעוד מבנה נטוש… שהאנשים בו נעלמים, וישנן רק רוחות, תחושות, ישנם רק זכרונות עמומים, שבחללי המבנים הללו היו פעם אנשים.

הצילום צולם לפני כשבוע באיזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, במקום שהיה פעם איזור הכניסה לקולנוע המרכז, מזמן לא פעיל וסגור. כאן מצטלמים חבורות אנשים, אחת אחרי השנייה. אנשים שאפילו לא שייכים לרובד הכי תחתון בחברה הישראלית, הם מחוץ לחברה, ובכל זאת עובדים כאן, גם מרוויחים כאן, גם קונים, שותים, אוכלים וחיים בחברת עצמם. יש שם עולם שלם של חיים אחרים באיזור הזה, ואני לא מדבר על הטינופת, הזונות, הסרסורים והנרקומנים. אז הנה הם גם נכנסים לפריים של הצלם, ודרכו לשלי, חווים בחצי הומור גם נוף ותמונה מבויימת, משלמים להדפסה, גם נהנים. קושי ויופי. זוהמה שבתוכה חיים אלטרנטיבייים. שחור, לבן והרבה אפור. חיים.

Advertisements