עיקר רשימה זו הוא בבית קולנוע ותיק מאוד ונטוש להפליא ביקנעם. מסוג בתי הקולנוע ששירתו מושבה קטנה פעם, ואת הסביבה, ונסגרו מוקדם מאוד כבר, בשנות השישים, אולי השבעים. זאת להבדיל מבתי קולנוע רבים ששרדו את שנות השבעים והשמונים. רובם נסגרו במהלך שנות התשעים. בתחילת הרשימה אציג כמה צילומים בודדים מבית קולנוע סגור אחר ביקנעם, יחסית חדש יותר להוא הנטוש. הוא כבר עבר גלגולים, כנראה חנות רהיטים וגם זה לא צלח כנראה. עוד בית קולנוע ששירת את הציבור ונסגר. לקולנוע הנטוש להפליא קראו קולנוע "עמית" והוא נבנה, מסתבר, על ידי מנחם לחמן ז"ל שגם היה שותף עם עוד אנשים בניהולו. (תוספת- תודה לכל שולחי המידע והמגיבים).
לאט לאט, עם השנים, וכנגד כל הסיכויים, אני "תופר" את כל הארץ ומסייר, משוטט, מאתר, מגלה, מתעד ומצלם את רוב בתי הקולנוע שנשארו עדיין, ואת שרידיהם. המסע הזה, האקטיביזם הזה, התיעוד הצילומי הנחוש הזה, הינו גדול ומקיף הרבה יותר מכל מחקר אקדמאי כלשהו או מכל פרוייקט. זהו פרוייקט חיים ענקי. ורק להזכירכם- בתי הקולנוע הם אמנם הדובדבן שעל העוגה הנטושה אבל העוגה עצמה מכילה סוגי מבנים רבים מאוד שאני מתעד לנצח- ממבני ציבור שונים דרך מגדלי מים ועד פרטים קטנים, ממפעלים סגורים דרך בתים פרטיים נטושים ועד בתי הבראה, ממתחמים צבאיים דרך בתי כנסת ישנים ועד בריכות ואיצטדיונים שייהרסו. מגה פרוייקט חיים רב רבדים ושכבות שמוצג לציבור ברשת לעד ומשרת אותו.
*
עמותת נטוש לתיעוד צילומי של מבנים ותיקים ונטושים בישראל (ע"ר) מחפשת ממש עכשיו קשרים טובים לתורמים פוטנציאליים רציניים ולחברות גדולות שמעוניינות לתרום ולתת חסות לפעילות שלנו. כל קישור, קשר ועזרה יתקבלו בברכה. נא לפנות בעניינים אלו ואחרים למייל הזה – natush.amuta@gmail.com , תודה.
*
כל הצילומים צולמו על ידי שרון רז באוקטובר שנת 2010
*
בית הקולנוע ה"חדש" יחסית והסגור, שכבר עבר שיפוץ ושינויים – יקנעם:
*
*
*
*
*
*
*
ונעבור לבית הקולנוע השני, העיקרי בפוסט זה, ותיק הרבה יותר, נטוש לגמרי, קולנוע "עמית" ביקנעם:
*
*
*
*
לובי…
*
האולם לשעבר
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
בחזרה ללובי…
*
חדר הקופות מבפנים
*
*
*
*
למעלה, בחדר המקרין
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
איזור הכניסה
*
*
*
שבוע טוב
*
תוספת שמצאתי אצלי בתיקיות- מישהו שלח לי כנראה בעבר את הצילום הזה, כי הוא כנראה לא הורד מהרשת, אין אותו ברשת (עד עתה…), זהו צילום ישן של קולנוע "עמית" ביקנעם, בראשיתו (ותודה למי ששלח אם שלח, אינני מוצא את המייל והשם):
*
*
ינואר 14, 2012 at 11:05 pm
הקולנוע הישן ביָקְנְעָם נסגר בשנת 1979.
זו תמיד היתה מושבה קסומה, בעיני.
אהבתי את הנסיעות לשם, ברנו 5 אדומה ללא מזגן, הנסיעה צפונה, בשבתות, ליָקְנְעָם – עם ארוחת צהריים בצד הדרך, ביקור בגן הפסלים של אלכסנדר קירזנר, ובאותה שנה, 1979, מכבי תל אביב זוכה באליפות המדינה בכדורגל, במחזור ה-30, נצחון 0:2 על הפועל חיפה, אבי כהן ז"ל מבקיע את השער האחרון של העונה, שער האליפות, שער הנצחון. ובית הקולנוע הישן של יָקְנְעָם נסגר לתמיד.
חשבתי שהמקום כבר לא קיים. שלא נותרו אפילו שרידים ממנו, ואני נדהם לגלות פתאום, שכן. דווקא נשארו.
תודה על הפוסט הזה.
אוגוסט 26, 2012 at 7:05 pm
אולי בית הקולנוע ביקנעם עלית נסגר ב-1979 אני הייתי פעם אחת בקולנוע ביקנעם עלית ב-1968 והישן באמת בר לא עבד אז
ינואר 14, 2012 at 11:08 pm
ואוו.
אולי תמספר את הצילומים? כי הכי הכי בעיני הוא מספר 8 בקולנוע הנטוש. זה שמרחוק ניראת הבמה עם מיטה קרועה וכסא כתר כחול. כמה עצוב, ויפה.
אוגוסט 26, 2012 at 7:06 pm
גם אני אהבתי את התמונה הזאת
ינואר 15, 2012 at 2:10 am
שרון יקר,
עם כל המשולשים שמתווים כנראה את מה שפעם היה גג רעפים וכעת הוא חשוף, ועם הצללים המשולשים שהם מפילים על הקרקע, אפשר לחשוב לרגע אחד מבלבל, שמדובר בפירמידה אצטקית או באחד ממקדשי האינקה (-:
ינואר 15, 2012 at 3:57 pm
הפתעת אותי בועז, שהיכרת את בית הקולנוע, אני מבין שאולי יצא לך לראות שם סרטים (?). אהבתי את התיאור שלך, תודה לך.
תודה חלי, לפעמים אני ממספר, ולפעמים אין לי זמן לזה… אבל את צודקת, לגבי הצילום הספציפי ההוא.
לא יודע אם זה היה גג רעפים או אזבסט או משהו אחר, שועי, אבל כן, האגדים הללו, הקונסטרוקציה הזו שנשארה עדיין, עם המשולשים הללו, זה צד את העין. תודה.
שרון רז
ינואר 15, 2012 at 6:04 pm
וואו,
בתמונה החמישית מהסוף כתוב על הקיר:
רוחות רובצות פה.
מה כבר אפשר להוסיף על זה?
אולי לינק של משהו יפה במתנה.
ינואר 15, 2012 at 8:06 pm
התיעוד, איך שאתה נוגע בו נהיה שירה.
לא מפסיקה להתפלא.
ינואר 15, 2012 at 9:09 pm
היי שרון,
קודם כל היית בסביבה יכולת לבקר 🙂 מקווה שאכלת בפלפל ארמון שבגב הקולנוע הנטוש. מאד אהבתי את התמונות של הקולנוע הישן, ושטובל בטבע, לא ידעתי שהוא קיים בכלל. לגבי ה"חדש" עם הפיס – זה כנראה הבניין הכי מכוער היום ביקנעם. יש ביקנעם קניונים חדשים ויפים הרבה יותר ובכלל אצלנו הטבע עושה את כל ההבדל (אני יודע שזה לא הנושא פה ותסלח לי על הלוקל פטריוטזם שלי).
מה שכן יכול לעניין ואף לשמח אותך זה קולנוע שהיה נטוש במבנה שנקרא "קניון כוכב", ושבחור בשם גידי הקים אותו לתחייה והפך אותו למועדון של הופעות חיות ושוקק חיים. אם היית פוגש את גידי והעיניים הנוצצות שלו היית מרוויח חבר.
http://www.tarbuta.co.il/he/?website_id=258
כל הכבוד על ההתמדה, אתה עושה עבודת קודש
ינואר 16, 2012 at 12:02 am
אחייני היקר אהבתי מאוד את זוויות הצילום וכמובן את הפוסט וכו.אני אבדוק עם עודד עינב אולי יש לו תמונות ישנות הם גרו בקיבוץ בסביבה. מקווה שנוכל המשפחה והחברים שהתאגדו סביבך -סביב האתר ובפייסבוק- למצוא את אנשי א"י הטובה שיאותו לעזור באופן משמעותי לקרן שהקמתם
דודה חיה
ינואר 16, 2012 at 9:28 am
תודה לכולכם.
מיכל- תודה, באמת אי אפשר להוסיף כלום… ותודה על הקליפ, מכיר אותו…
מרית- התגובות הקצרות שלך תמיד חזקות, ממוקדות ומרוממות את רוחי במיוחד, תודה מעומק הלב.
אייל- תודה לך. מצלם כמעט תמיד רק בשבתות, עדיין, לצערי. כך שאת הפלאפל לא טעמתי כי היה סגור ושומם שם. מעניין איך היה נראה פעם הקולנוע היותר "חדש" במרכז המסחרי הזה, ללא הקרמיקות וכל זה. בטוח יפה יותר, פשוט יותר. סיקרנת לגבי הקולנוע בקניון כוכב אך אני מבין שהוא פשוט היה קולנוע יחסית חדש בתוך קניון, וגם זה נסגר אחר כך, לפני שהפך לתרבותא. כן, גם בתי הקולנוע שבתוך הקניונים משנות השמונים תשעים- גם הם נסגרים. תרבותא הזה נראה מקום נחמד ומאוד חיובי.
דודה- תודה רבה. אשמח לעדכון לגבי תמונות ישנות. לגבי המשפט האחרון- כן, מאוד מקווה, העמותה זקוקה לתרומות כספים משמעותיות בשביל להגיע ליעד התקציבי של שנת 2012 כדי שנוכל ממש לעשות דברים לפי התכניות וכדי להבטיח עתיד גם ל-2013 והלאה. לא הקמנו קרן, המינוחים כאן חשובים, זו עמותה, לא קרן, אנו זקוקים לתמיכת קרנות, בעלי אמצעים וחברות גדולות כדי להפעיל את העמותה ביעילות. תודה.
ינואר 16, 2012 at 3:14 pm
יפה ומעניין כמו תמיד.
מדהים איך זה שבפריפריה מבנים ננטשים ונשארים ובמרכז הארץ הכל נהרס לטובת משהו אחר (בדר"כ מגדלי מגורים).
ינואר 16, 2012 at 3:26 pm
היי שרון, הקולנוע הראשון וחסר ההשראה יש לומר, שייך בבירור לחלק העיירה של יוקנעם. הקולנוע השני הנטוש והיפה, האם הוא חלק מהמושבה הוותיקה – למיטב ידיעתי יש הפרדה ברורה בין הישן והחדש ביוקנעם. עצוב שאפילו תושב המקום שהגיב כאן לא ידע כלל על קיומו של הקולנוע הישן, מה שעושה את העבודה שלך חשובה שבעתיים.
ינואר 16, 2012 at 8:47 pm
תודה רבה רונן, אכן בפריפריה, במיוחד בלב מושבות ותיקות, יכול מבנה כזה לעמוד עשרות שנים ללא שימוש, וטוב שהוא עדיין עומד, להזכיר מי הוא, לעומת גוש דן והמרכז שבו הכל כיאוטי, נדלניסטי וקטלני הרבה יותר ויותר מהר.
תודה רבה דוד. אכן, נדמה לי שבית הקולנוע הראשון הוא יקנעם למעלה, יקנעם עילית יכול להיות? בכל אופן החלק היחסית חדש יותר שם, ואכן הנטוש הוא בחלק השקט והנמוך יותר של המושבה הוותיקה.
שרון
ינואר 18, 2012 at 1:07 am
אתי רז-הירש
אכן, תמונות נכונות שמשקפות מציאות עגומה.
כל ילדותי הקולנועית עברה בקולנוע עמית במושבה יקנעם.
מה לא היה שם???סרטים, הצגות ,נשפים ואפילו חתונות.
אכן, פיל לבן נטוש ומכוער וחבל שכך.
הקרקע ביקנעם שווה המון ואני תוהה מי כאן בעל הבית.
תודה על התמונות.
התרגשתי.
אתי.
ינואר 20, 2012 at 8:53 pm
אתי חתונות גם נערכו שם? זה חדש בשבילי
ינואר 18, 2012 at 8:01 am
וואו, אילו תמונות! הקולנוע (כמובן הישן) מזכיר את הדברים האמיתיים באמת שקרו פעם.
אם פעם הקרינו בו סרטים, עכשיו לדעתי הוא הנושא הכי מרגש לסרט!
וסתם בשבית הפרוטוקול: אבי זכרונו לברכה, מנחם לחמן, היה ממקימיו וממנהליו. ובמהלך השבוע היה עסוק בלהשיג סרטים ראויים מה"בירה" תל אביב כדי שהיוקנעמים (שאנחנו היינו כמובן חלק מהם) יהנו ויהיו מעודכנים…
ריגשת אותי, תודה, תודה, תודה!
דורית
ינואר 18, 2012 at 8:15 am
אתי תודה רבה. שמעתי על כך שהקולנוע נקרא עמית רק שלא קיבלתי מענה וודאי עדיין שזה בטוח אכן היה שמו. הייתי גם שמח לדעת מתי נבנה, מתי נפתח, אלו שנים היו שנות השיא שלו ומתי נסגר (בועז כתב בתגובתו 1979 אז זה כנראה באמת מתי שנסגר). לא רק סרטים והצגות כי אם גם נשפים וחתונות, זה מרשים. בד"כ באמת במקומות הללו, בתי הקולנוע של פעם, היו גם כנסים, מופעים, אסיפות ואירועים שונים. כמובן ששווי הקרקע אינו מ-ענייניי ולגבי ה"פיל לבן ומכוער" אז אני חושב אחרת, אבל זה אני, אצלי בעיניים אני רואה פילון אפור ומבוייש, שקט, מקסים ונוגע ללב, שנותר עומד כדי להזכיר לכולנו מה היינו ומה היה כאן, חלל של קסם ועצב.
דורית תודה רבה. הוא באמת נושא לסרט בפני עצמו. יפה לקרוא על אביך ז"ל, כל הכבוד לו ולפועלו, אשמח מאוד לראות תמונות מהעבר של הקולנוע אם יש לך, את מוזמנת לשלוח לי למייל, תפני קודם בפנייה כאן למעלה ואז אשלח לך את המייל שלי. מצאתי אגב אצלי בתיקיות צילום ישן של קולנוע עמית שאינני זוכר מי העביר לי, אשבצו כאן ואשאל.
שרון רז
ינואר 18, 2012 at 5:28 pm
אני ואחותי זכינו להיות בפתיחה של הקולנוע הישן בסביבות 1954.
הקולנוע היה צמוד למעברה שבשלב הקמת הקולנוע הייתה בתחילת הפינוי. ברי המזל שפינו את המעברה עלו לשיכונים בגבעה.
הסרט הראשון (לזיכרוני של דיסני) הוצג בחינם כדי למשוך צופים. הצגה אחת לילדים גדולים ואחת לקטנים.
ינואר 18, 2012 at 8:38 pm
וואו, אני מניחה שגם אני הייתי שם:-)
ינואר 18, 2012 at 8:35 pm
גם אני כמו דורית בתו של מנחם לחמן שהיה אחד מהשותפים. כיוון שאני גדולה ממנה בכמה שנים זכיתי לראות סרטים בקולנוע הנטוש כשאמא ישבה בקופה ואבא למעלה בחדר ההקרנה, כן, השותפים היו גם העובדים. עד המה שזכור לי החדרון הקטן בלובי היה המזנון.
התמנות הללו מאוד מרגשות
ינואר 18, 2012 at 8:48 pm
אלונה תודה רבה על תגובתך. שמח שהגעת לפוסט הזה כאן. זה כייף וגם מרגש לקרוא שאנשים שהיו קשורים לבית הקולנוע באופן ישיר בהיסטוריה הפרטית אישית שלהם מגיעים ומגיבים כאן, זה קרה הרבה בעבר, זה קורה, אבל זה תמיד כייף שוב מחדש. אמא שלך ממש ישבה בקופות ואביך ממש היה המקרין, וואהו, מרתק. מה שמוזר הוא שכשאני מגלה ומגיע למקום כזה, בית קולנוע נטוש, עם עבר רב, אבל כזה שלא התחבר להיסטוריה הפרטית שלי, כי אני יליד פ"ת ולא ראיתי סרטים ביקנעם, גם לא באותם שנים, ולמרות זה אני סופג את עוצמת הזיכרון הנוכח בחללי הקולנוע, בקירות, במראות, במבנה הדומם והגוסס, אני מתחבר אליו, למרות שזו היתה לי הפעם הראשונה במקום. התיעוד הצילומי הזה חשוב מאין כמותו ותגובות כאן למשל תמיד רק מחזקות אותי. תודה.
ינואר 19, 2012 at 7:38 am
אני מתפעלת יותר ויותר מהתגובות. כיוון שבשנת 1954 היתה הפתיחה (יוסי, תודה! חשבתי משהו שבין 1950-1955….) לא זכיתי לצבור זכרונות מאז, אבל אני זוכרת המון סיפורים. אלונה אחותי, שהגיבה כאן בפוסט, מספרת על דברים שהיא זוכרת, וגם מאחרים (יוסי, גם אחותך סיפרה לי אנקדוטות על הקולנוע שאתה בטח מכיר…).
מה שכנראה חשוב לדעת ובינתיים בררתי: אבי, מנחם לחמן, למען הצדק הפואטי כדאי לציין, בנה את הקולנוע ובכך קנה את מקומו בשותפות. אני מתפעלת מכך שלמרות שלא למד אדריכלות או הנדסה ידע לבנות את דמיונו והיצירתיות הרבה שלו לתוך מבנה מרשים כזה. איזה כיף!
דורית
ינואר 19, 2012 at 8:39 am
דורית, שוב תודה רבה. יצרתי איתך קשר כאמור במייל גם. אולי אביך לקח אדריכל שיתכנן ויעצב את הקולנוע? יש הבדל בין יזם בנייה, קבלן, מהנדס ואדריכל כידוע. בכל מקרה, אם זה רק הוא שהיה אחראי גם לתכנון ולעיצוב וגם לבנייה, לקונסטרוקציה וליזמות הרי שרק נותר להסיר את הכובע. שרון רז
ינואר 20, 2012 at 8:50 pm
לא ממש לא, אבא לא לקח אדריכל, גם את הבית שלנו הוא בנה ביוקנעם וגם יותר מאוחר במקום אחר.
ינואר 23, 2012 at 12:43 pm
וואו, איזה דיון מרתק ויוצא דופן התקיים כאן בתגובות. כרגיל, אהבתי ו"אהבתי".
ינואר 25, 2012 at 9:33 am
תמי תודה, אכן דיון מרתק.
דורית ואלונה- שימו לב- תוספת מידע למעלה על אביכן וכן צילום ישן שמצאתי בסוף הפוסט.
מרץ 19, 2012 at 10:53 am
את התמונה בשחור לבן אני שלחתי לך, הישר מאלבום התמונה של אבא
מרץ 19, 2012 at 11:00 am
אם כך תודה רבה אלונה, ממש תודה. התמונה נשלחה אליי מזמן, הרבה לפני הפוסט הזה, אם את זוכרת. יום טוב. שרון.
יוני 29, 2012 at 12:03 am
אכן התמונה נשלחה הרבה לפני הפוסט, אני שלחתי לך אותה בעקבות בקשתה של ניצה וולפנזון שסיפרה לי על פועלך.
יוני 29, 2012 at 12:06 am
את מה שרשמת למעלה אני רואה לראשונה, אכן לאבי היו שותפים אם אני לא טועה הם היו 8 שותפים, אני זוכרת שם אחד ואת כל השאר אני לא זוכרת, בכל אופן הייתי ילדה.