למתחם הנטוש הענקי הזה שמתי לב לפני הרבה שנים כשצילמתי רק כמה צילומים מבחוץ. זמן רב תכננתי להגיע אליו והנה, בשלישי לחודש אפריל שנת 2010 נכנסתי אליו, שוטטתי בו רגלית, לבד, ותיעדתי וצילמתי פחות או יותר את רוב המבנים והאיזורים שבו. סט הצילומים המלא נמצא באתר "אדריכלות נעלמת", סט שהכנסתי לשם בתשיעי לפברואר שנת 2011 (קישור למטה), בדיוק לפני שנה.

מתחם "בית הנערה", הוא פנימיית "גבעת הוד", נמצא ברח' הבנים בהוד השרון וגודלו כ-133 דונם. עיריית תל אביב קיבלה כנראה את השטח ב-1945 בירושה ומאז הוא למעשה מובלעת, בועה, השייכת לעיריית תל אביב אך נמצאת בשטח הוד השרון. מקרה מוזר.

הפנימייה היתה בית חם במשך עשרות שנים לנוער במצוקה, מעון עירוני לילדים, וכנראה שחלק ניכר מהילדים והנוער קיבל כאן יחס חם שלא היה יכול למצוא בבית הוריו ומשפחתו. עצוב, קשה, אבל גם זה חלק מהחיים של לא מעט אנשים. הפנימייה נתנה תחושה של קיבוץ קטן והשיא של כל שנה היו חגיגות ט"ו בשבט שבהן היו נוטעים עצים ובהן נכחו אנשים רבים כולל אנשי עיריית תל אביב לדורותיהם.

המתחם נסגר ב-2003, הפנימייה נסגרה, וכיום במקום פעיל למעשה רק בית הספר הדמוקרטי שממוקם במבנה החינוך הישן והמתוחזק. שאר המבנים נטושים. מתוך כל המבנים שכאן אמורים להיות מוגנים ולעבור שימור מבנה בית הספר, בית שיפר, שהיה בית ההנהלה, מגדל המים הקטן ובריכות המים וכמו כן שדרות הפיקוסים הנהדרות. כל השאר מיועד כנראה להריסה עתידית.

כל הצילומים, כרגיל, שלי, שרון רז, כולם הוקטנו בגודלם כדי להתאים לגלישה כאן בבלוג. למטה תוכלו למצוא קישור לסרט ב-יו-טיוב של עדית בוסנק על המקום, ההיסטוריה שלו וחלק מאנשיו, כדאי לצפות.

על השטח קיימות תכניות שנים רבות ויחסית לאחרונה נכשלה יוזמת עיריית תל אביב לקבל אישור לתכנית גדולה להקמת מגדלי מגורים רבים כאן, מהלך שנכשל בגלל צפיפות רבה בתכנית והעדר פיתרונות למבני ציבור ושטחי ציבור. אני מניח שלא ירחק היום ואכן תיבנה כאן שכונת מגורים גדולה.

כרגע זהו אי ירוק גדול, פארק מיוחד, מקום שקפא בזמן, מקום שאפשר לטייל ולשוטט בו בין הרבה עצים וצמחיה, מקום ששיני הנדל"ן טרם הגיעו אליו אך יום אחד יגיעו. בכל מקרה, אני באתי לעבודה, לעשות את מלאכת התיעוד הצילומי ולשמר את המורשת הבנוייה הזו לעתיד, בצילומים. חיים שלמים של ילדים, נוער וצוותים של עובדים עברו כאן, דורות של מחזורים ובוגרים, של נתמכים שקיבלו בית, וחינוך לעבודה. המבנים שקטים אך מרגישים דרך הקירות והחללים את החיים שהיו כאן.

***

01

*

02

*

03

*

04

*

05

*

06

*

07

*

08 – בית שיפר, בניין המנהלה ומגדל המים הקטן

*

09

*

10 – בריכות המים

*

11 – בתוך בית שיפר

*

12

*

13

*

14

*

15

*

16

*

17

*

18

*

19

*

20

*

21

*

22

*

23 – שדרת הפיקוסים

*

24

*

25

*

26

*

27

*

28 – כאן מצאתי את זה, במה קטנה, וכאן דמיינתי ילדים ונוער יושבים על הדשא, שהוא גבעונת כזו, כמו אמפיתיאטרון טבעי, וצופים בהצגות, ואולי גם הביאו מקרן ותלו בד על הבמה וגם הקרינו להם סרטים

*

29

*

30

*

31

*

32 – הצילום המנצח של כל הסט הזה, לטעמי האישי, ואם יורשה לי להביע את דעתי…

*

33

*

34 – חדר האוכל הנטוש

*

35 – פנים חדר האוכל הנטוש

*

36

*

37

*

38

*

39

*

40

*

41

*

42

*

43

*

44

*

45

*

46

*

47

*

48

*

49

*

50

*

51

*

52

*

53

*

54

*

55

*

56 – מישהו נרצח כאן פעם

*

57

*

58

*

59

*

60

*

*****

קישור לצפייה בכל הסט המלא באתר "אדריכלות נעלמת" – ללחוץ כאן

*****

סרטון של עדית בוסנק ב-יו-טיוב על הפנימייה וההיסטוריה שלה – ללחוץ כאן

***

מודעות פרסומת