המבנה הזה כבר לא קיים יותר. בשטח הוא לא קיים, הוא ז"ל. כיום נבנה שם מגדל מגורים יוקרתי. זהו "בית תנועת הקיבוץ המאוחד, מבנה ציבור שתוכנן והוקם בין 1956 ל-1960 ברחוב סוטין 27 בתל אביב, בתכנונם של זיוה ארמוני וחנן הברון. הבניין נהרס ב-2009", כך על פי ויקיפדיה. בעבר ביקרתי פעמיים בבניין לשם תיעוד צילומי אישי שלו- פעם אחת כשהיה מאוכלס, ובפעם השנייה כשכבר היה ריק ולפני הריסה. היום כאמור הוא כבר אינו קיים בשטח. הוא כן קיים בצילומים, הוא נוכח ברשת. הוא קיים כאן. לכן אני עושה את מה שאני עושה- כשהם נעלמים מהמציאות הם נשארים ומשומרים בצילומים שגם נגישים לצפייה באינטרנט. שימו לב במיוחד בבניין זה לחצרות הפנימיות שלו וכל המבט של המבנה אליהן ודרכן, ולפרטי הבניין. כל הצילומים צולמו על ידי, שרון רז, והוקטנו, כרגיל, מזמן. זו פעם ראשונה שאני משתמש כאן במערכת וורדפרס באופציה של לשים סט צילומים במכה אחת בתוך הפוסט. אופציה פנימית טכנית שלא ידעתי עליה עד היום משום מה. לכן תראו את הצילומים צמודים אחד לשני (זה דווקא יוצר תעתוע מעניין כאן) וזה מגדיל את הסיכוי לנסות להחזיר חזרה את תדירות פרסום הפוסטים כאן כמו שהיתה פעם או בדומה לכך.
*****
מבחר מהסט הראשון של הצילומים – כשהבניין היה עדיין מאוכלס- כנראה 2006 או 2007, אינני זוכר:
*****
מבחר מהסט השני של הצילומים – 2008 – מהזמן של תחילת הפירוק ולפני ההריסה:
*****
קישור לסשן המלא הראשון שלי שם, שנמצא כבר שנים באתר "אדריכלות נעלמת" – ללחוץ כאן
קישור לסשן המלא השני שלי שם, שנמצא כבר שנים באתר "אדריכלות נעלמת" – ללחוץ כאן
*****
קישורים נוספים למידע ולכתבות שונות ומעניינות על הבניין המיוחד, על האדריכלים ואפילו על המגדל שנבנה שם במקומו:
*****
דצמבר 6, 2012 at 11:25 am
נקבר ביחד עם הקיבוץ המאוחד…
יפה.
דצמבר 6, 2012 at 5:14 pm
נהרדע 10 הבנין ממול שבו גרתי בילדותי ונעורי , זכה להשקיף מצד אחד על סוטין ועל המבנה הזה,ומצד שני המכון האפרו אסיאני , ובית הספר של ההסתדרות, בבארי . שניהם מוקפים בעצי פיקוס גדולים וירוקים ,גם שם הוקמה מפלצת : נהרדע בארי,שוהפכה את הרחוב השקט לעוד מרכז המולה נדלני. ואגב האזרח המפורסם ביותר שהתגורר שם בשנות השבעים (להוציא את הסטודנטים שלמדו במכון והפכו ברובם לשליטים רצחניים באפריקה המתעוררת ) היה אחד מאיר לנסקי.
דצמבר 6, 2012 at 11:33 am
מכירה את הבנין הזה, יצא לי לבקר בו לפני כמה שנים… מעציב לדעת שנהרס. מה שאתה עושה הוא הגשמת חלום ישן שהיה לי, לתעד את המבנים הללו שההרס שלהם מוחק חלקים שלמים בזכרון שלנו. זו עבודת קודש, תודה על הפוסט ועל הבלוג כולו.
דצמבר 6, 2012 at 1:20 pm
שרון יקר, רצף התמונות יצר אצלי משום מה תחושה כה אלגית-קינתית, עד שציפיתי שתמונה האחרונה בית המשרדים הזה יתמוטט, ואז
נזכרתי שהוא ממילא כבר אינו קיים.
דצמבר 6, 2012 at 4:24 pm
במבט מרפרף זה נראה כמעט כמו בית המשפט ברחוב ויצמן…
דצמבר 6, 2012 at 8:09 pm
היי שרון 🙂
גדלתי ברחוב הזה. גרתי בסוטין פינת בלוך. בבניין שצילמת הייתה גם הוצאת ספריית פועלים, או הוצאת הקיבוץ המאוחד (?). מה שבטוח, להוצאה הייתה חנות ספרים, וחלק מזכרונות ילדותי המתוקים ביותר הם ההליכה לשם עם ההורים שלי לקנות ספרי ילדים – לי ולאחים שלי. חלק מהספרים האלה עדיין איתי (פיזית) עד היום.
דצמבר 6, 2012 at 9:51 pm
באופן יחסי למפלצת בטון ברוטליסטית, הוא דווקא נעים למדי. מואר, פאטיו יפה- בטח היה לו חן כשהיה צעיר יותר.
כמו כולנו….
דצמבר 8, 2012 at 12:00 pm
מסימני הזמן הקיבוצי….בית הקיבוץ המאוחד בסוטין נהרס, בית איחוד הקיבוצים והקבוצות בדובנוב (צמוד לבית כור/אמות משפט) משרת ערב רב של משרדים ופעילויות שונות ומה שנותר הוא בית הקיבוץ הארצי לשעבר בליאונרדו דה-וינצ' 13 (תכנון: מסטצקין) , היום בית התנועה הקיבוצית המאוחדת ובית הקיבוץ הדתי בדובנוב פינת שאול המלך (חזית בצורת לוחות הברית). גורל הבית בליאונרדו (ציון דרך של "הבטון החשוף" המודרניסטי) גם הוא עלום שכן 3 מקומותיו כבר מושכרות לגופים חיצוניים ויש אפשרות שכך יקרה גם לשאר ה-7 שמעל לאדמה אם יעברו משרדי התק"צ לאפעל. לגבי הוצאת הספרים בסוטין הרי מדובר כמובן בקיבוץ המאוחד. ספרית פועלים שהתמזגה עם הקיבוץ המאוחד בתחילת שנות ה-2000 ישבה בבצלאל יפה 7 (המשרדים – בנין מרהיב ומוזנח היום) ובאלנבי 73 (החנות). תודה על המפעל החשוב הזה של שימור מכמנים ארכיטקטוניים ואנושיים בסיכון, שרון.
דצמבר 8, 2012 at 12:13 pm
אופפסס…צריך להיות "לשאר ה-4 שמעל האדמה" כמובן. חג אורים שמח.
דצמבר 15, 2012 at 8:00 am
תודה לכל הקוראים והמגיבים- איתן, יובל, ורד (תודה מיוחדת), שועי, דפנה (יש בזה משהו), תימורה (כייף לקרוא), מניה (היה מאוד נעים מבפנים עם הפאטיואים, הירוק, השקיפות הפנימית), ודודו (תודה על המידע והתגובה). שרון רז