*
שטח ענקי, שקט ונטוש. בעבר – משנות ה-40 של המאה ה-20- ולמשך כמה שנים בלבד- בית חרושת- מטווייה ערבית גדולה, יזמו והשקיעו כאן כספים- הקימו בית חרושת, ובהמשך- מ-1948- צה"ל השתלט על המתחם והוא הפך למתחם צבאי ששימש סדנה לתיקון רכבים צבאיים ומשוריינים, בית מלאכה, ואח"כ מרכז שיקום, אחזקה ומפעל לייצור ותיקון טנקים וציוד צבאי. גם הצבא כבר עזב מזמן, נטש את המקום ב-2001. הקרקע כאן מזוהמת בכימיקלים ורעלים, הנדל"ן ממתין, הכל ידוע.
*
חייב לומר שמעציב אותי מאוד לחשוב על "הנאכבה הקטנה הפרטית" של היזמים הערבים/פלסטינים הללו שיזמו והקימו כאן מפעל גדול שמטבע הדברים היה אמור לפעול כאן עשרות שנים אך נגדע כבר אחרי כמה שנות פעילות בלבד. הנאכבות הקטנות הפרטיות הללו, שהן ענקיות לאזרח הקטן, מרכיבות את פסיפס הנאכבה הגדולה שהתרחשה ב-1948. היו גם "נאכבות קטנות פרטיות" שהן טראומות כואבות גם ליהודי ארצות ערב שהגיעו לכאן ללא המעמד והרכוש שבד"כ היה להם שם וגם ליהודי אירופה, שמי מהם ששרד את התופת של מלחמת העולם השנייה, הגיע לכאן לבסוף אחרי פגיעות רבות בכל המובנים. מעציב מאוד לחשוב על כך וחשוב להיות כל הזמן מודע לכך.
*
הנה המראות שראו כאן עיניי שלי באוקטובר 2011. כרגיל – כל הצילומים צולמו על ידי, שרון רז, ומוכנסים לכאן מוקטנים בהרבה ממידתם המקורית. אין לעשות שימוש בצילומים או להעתיקם. חג שמח.
*
*****
*****
*****
נטוש 
ספטמבר 19, 2013 at 9:00 pm
כל כך הרבה סיפורים אישיים בין הקירות הדוממים. תודה על הצילומים ועל הטקסט.
ספטמבר 20, 2013 at 7:49 am
נכון… תודה רבה לך ורד וחג שמח
ספטמבר 19, 2013 at 9:43 pm
יפה מאוד וחבל שאי אפשר לשמר חלק.
יפה לראות את הבניה הערבית ובהרבה בסיסים של צה"ל אפשר לראות סימנים של משהו שהיה קודם.
כל מלחמה מביאה נכבה למישהו וזה מנהגו של עולם.
ספטמבר 20, 2013 at 7:52 am
תודה רונן. 1. אני גם חושב שהיה טוב אם היו משאירים כמה מהמבנים אבל זה לא יקרה. 2. גם יפה וגם הוגן וגם חשוב לראות את הבניה הערבית ששרדה. 3. חבל שזה מנהגו של עולם. חג שמח
ספטמבר 19, 2013 at 10:58 pm
נהדר. תודה רבה.
ספטמבר 20, 2013 at 7:53 am
תודה לך ולדימיר, חג שמח
ספטמבר 20, 2013 at 5:59 am
תודה שרון על השיתוף. קשה לראות מקומות כאלו במיוחד כאשר יש להם היסטוריה צבאית. ראה מה קורה כבר מספר שנים לא מבוטל עם תעש. זה הגורל של כל התעשיות הישנות שעסקו במלחמות הקונבנציונליות וכמובן שישנם המון סיפורים שהיו במקום.
תודה על השיתוף. התמונות נפלאות.
חג סוכות שמח
אסתי
ספטמבר 20, 2013 at 7:54 am
תודה אסתי. אלו באמת מתחמים קשים אך גם בהם יש יופי. חג שמח
ספטמבר 20, 2013 at 7:22 am
יפהפה כרגיל. ובולט במיוחד כחול השמיים המסנוור, אור התכלת העזה.
בולט באירוניה, ובזיקה המשונה בין אידיליה לקינה (שהן כמעט תאומות זהות, רק נקודת המבט והזמן שונה).
ספטמבר 20, 2013 at 7:55 am
תמיד אוהב במיוחד לקרוא את תגובותייך מרית. תודה וחג שמח
ספטמבר 20, 2013 at 8:20 am
משהבים ומרגיש לדעת שמדינת ישראל ומתקני הבטחון שלה היתה המזהמת הראשית של אדמות ישראל במשך ששים שנה בכל מקום אפשרי
ספטמבר 20, 2013 at 6:01 pm
סיי נו מור… אכן כך, יש גם מפעלים מזהמים רבים, אבל כן, גם הם
ספטמבר 20, 2013 at 9:18 am
המראה אלגית לנפקדים נוכחים…..אהבתי. חג שמח.
ספטמבר 20, 2013 at 6:01 pm
יפה הגדרת, תודה דודו, חג שמח
ספטמבר 20, 2013 at 11:13 am
אתר מעניין מאוד. הוצג על ידך בסדרת תמונות נפלאות!
ספטמבר 20, 2013 at 6:02 pm
אכן מתחם מעניין והיסטורי, תודה רבה לך על המילים, חג שמח
ספטמבר 20, 2013 at 3:23 pm
תודה רבה, שרון. תמיד הסתקרנתי מה עלה בגורל הבסיס הזה.
אני מניחה שבקרוב אולי גם יפנו את מתחם תחנת המשטרה הבריטית שממול, משטרת בית דגן, ויהיה לך מקום נטוש נוסף.
תודה על המטוסים הנוחתים, שהיו אתנחתא להרמת המבט מהבניינים.
ספטמבר 20, 2013 at 6:04 pm
תודה מניה, אין לי מושג לגבי המשטרה אבל הן לא מתפנות במהירות, או בכלל… קלטת טוב, המטוסים הם הפוגות ואתנחתות למתרחש על הקרקע, והמטוסים שם הם חלק מהנוף שבשמיים, ממש עוברים מעל, חג שמח
ספטמבר 20, 2013 at 6:59 pm
אכן, חשוב להיות מודע.
התמונה עם השיח הצהוב (כי לשמאלה מציץ אדום).
התמונה עם העמודים הצהובים.
אהבתי.
תודה.
ספטמבר 20, 2013 at 9:40 pm
תודה תמי, זה נחמד לדעת לאיזה צילומים אנשים מתחברים במיוחד, חג שמח
ספטמבר 21, 2013 at 9:06 am
צילומים נפלאים. יש כל כך הרבה הרהורים שעולים עם הצפייה בהם:
המבנים הערביים מול הבנייה הצבאית הנטושה.
הצמחיה שתמיד מכסה עם הזמן את כל מה שנהרס. הגרפיטי בכל השפות ומכל הקשת – משנאה לאהבה.
האור והצל, ובשבילי, גם הטיפוגרפיה: השילוט בשבלונות הצבאיות העילגות, שילוט מפסקי החשמל ללא המפסקים שנעקרו.
ומעל הכל: מטוס גדול ממריא (או נוחת) דרך דמעה שקופה. תודה.
ספטמבר 21, 2013 at 9:17 am
תודה רבה לך, כייף לקרוא, חג שמח
שרון
ספטמבר 22, 2013 at 12:49 am
שלום
תודה רבה לך על התצלומים הנהדרים , כיצד אפשר להגיע למקום המופלא הזה?
חג שמח!
ספטמבר 22, 2013 at 8:03 am
תודה, אדיבה, וחג שמח
ספטמבר 27, 2013 at 1:59 am
רוב המתחם הזה היה מופעל על ידי אזרחים עובדי צה"ל שעבדו בריתוך ותיקון חלקי מתכת של טנקים. עשיתי מילואים כמה פעמים בבסיס הנ"ל.
ספטמבר 27, 2013 at 4:31 am
תודה מיקי
שרון
אוקטובר 1, 2013 at 12:05 am
איזה מקבץ נהדר של צילומים. החלונות המקושתים והצל שלהם, העמודים הצהובים שניבטים מבעד למסגרת צהובה, אימא אני אוהב אותך (אולי תגיד לה את זה במקום לרסס במקום שהיא לא רואה?), וכמובן המטוסים שעוברים מלמעלה.
אוקטובר 1, 2013 at 3:32 pm
תודה רבה גלית, על כל המילים
אוקטובר 6, 2013 at 2:56 pm
המטוסים כסימני פיסוק בתוך הרצף האפוקליפטי. והטקסטים על הקירות – גם. תודה על עוד פוסט מעניין
אוקטובר 6, 2013 at 3:24 pm
תודה רבה לך מירי