*
שטח ענקי, שקט ונטוש. בעבר – משנות ה-40 של המאה ה-20- ולמשך כמה שנים בלבד- בית חרושת- מטווייה ערבית גדולה, יזמו והשקיעו כאן כספים- הקימו בית חרושת, ובהמשך- מ-1948- צה"ל השתלט על המתחם והוא הפך למתחם צבאי ששימש סדנה לתיקון רכבים צבאיים ומשוריינים, בית מלאכה, ואח"כ מרכז שיקום, אחזקה ומפעל לייצור ותיקון טנקים וציוד צבאי. גם הצבא כבר עזב מזמן, נטש את המקום ב-2001. הקרקע כאן מזוהמת בכימיקלים ורעלים, הנדל"ן ממתין, הכל ידוע.
*
חייב לומר שמעציב אותי מאוד לחשוב על "הנאכבה הקטנה הפרטית" של היזמים הערבים/פלסטינים הללו שיזמו והקימו כאן מפעל גדול שמטבע הדברים היה אמור לפעול כאן עשרות שנים אך נגדע כבר אחרי כמה שנות פעילות בלבד. הנאכבות הקטנות הפרטיות הללו, שהן ענקיות לאזרח הקטן, מרכיבות את פסיפס הנאכבה הגדולה שהתרחשה ב-1948. היו גם "נאכבות קטנות פרטיות" שהן טראומות כואבות גם ליהודי ארצות ערב שהגיעו לכאן ללא המעמד והרכוש שבד"כ היה להם שם וגם ליהודי אירופה, שמי מהם ששרד את התופת של מלחמת העולם השנייה, הגיע לכאן לבסוף אחרי פגיעות רבות בכל המובנים. מעציב מאוד לחשוב על כך וחשוב להיות כל הזמן מודע לכך.
*
הנה המראות שראו כאן עיניי שלי באוקטובר 2011. כרגיל – כל הצילומים צולמו על ידי, שרון רז, ומוכנסים לכאן מוקטנים בהרבה ממידתם המקורית. אין לעשות שימוש בצילומים או להעתיקם. חג שמח.
*
*****
*****
*****
כל כך הרבה סיפורים אישיים בין הקירות הדוממים. תודה על הצילומים ועל הטקסט.
נכון… תודה רבה לך ורד וחג שמח
יפה מאוד וחבל שאי אפשר לשמר חלק.
יפה לראות את הבניה הערבית ובהרבה בסיסים של צה"ל אפשר לראות סימנים של משהו שהיה קודם.
כל מלחמה מביאה נכבה למישהו וזה מנהגו של עולם.
תודה רונן. 1. אני גם חושב שהיה טוב אם היו משאירים כמה מהמבנים אבל זה לא יקרה. 2. גם יפה וגם הוגן וגם חשוב לראות את הבניה הערבית ששרדה. 3. חבל שזה מנהגו של עולם. חג שמח
נהדר. תודה רבה.
תודה לך ולדימיר, חג שמח
תודה שרון על השיתוף. קשה לראות מקומות כאלו במיוחד כאשר יש להם היסטוריה צבאית. ראה מה קורה כבר מספר שנים לא מבוטל עם תעש. זה הגורל של כל התעשיות הישנות שעסקו במלחמות הקונבנציונליות וכמובן שישנם המון סיפורים שהיו במקום.
תודה על השיתוף. התמונות נפלאות.
חג סוכות שמח
אסתי
תודה אסתי. אלו באמת מתחמים קשים אך גם בהם יש יופי. חג שמח
יפהפה כרגיל. ובולט במיוחד כחול השמיים המסנוור, אור התכלת העזה.
בולט באירוניה, ובזיקה המשונה בין אידיליה לקינה (שהן כמעט תאומות זהות, רק נקודת המבט והזמן שונה).
תמיד אוהב במיוחד לקרוא את תגובותייך מרית. תודה וחג שמח
משהבים ומרגיש לדעת שמדינת ישראל ומתקני הבטחון שלה היתה המזהמת הראשית של אדמות ישראל במשך ששים שנה בכל מקום אפשרי
סיי נו מור… אכן כך, יש גם מפעלים מזהמים רבים, אבל כן, גם הם
המראה אלגית לנפקדים נוכחים…..אהבתי. חג שמח.
יפה הגדרת, תודה דודו, חג שמח
אתר מעניין מאוד. הוצג על ידך בסדרת תמונות נפלאות!
אכן מתחם מעניין והיסטורי, תודה רבה לך על המילים, חג שמח
תודה רבה, שרון. תמיד הסתקרנתי מה עלה בגורל הבסיס הזה.
אני מניחה שבקרוב אולי גם יפנו את מתחם תחנת המשטרה הבריטית שממול, משטרת בית דגן, ויהיה לך מקום נטוש נוסף.
תודה על המטוסים הנוחתים, שהיו אתנחתא להרמת המבט מהבניינים.
תודה מניה, אין לי מושג לגבי המשטרה אבל הן לא מתפנות במהירות, או בכלל… קלטת טוב, המטוסים הם הפוגות ואתנחתות למתרחש על הקרקע, והמטוסים שם הם חלק מהנוף שבשמיים, ממש עוברים מעל, חג שמח
אכן, חשוב להיות מודע.
התמונה עם השיח הצהוב (כי לשמאלה מציץ אדום).
התמונה עם העמודים הצהובים.
אהבתי.
תודה.
תודה תמי, זה נחמד לדעת לאיזה צילומים אנשים מתחברים במיוחד, חג שמח
צילומים נפלאים. יש כל כך הרבה הרהורים שעולים עם הצפייה בהם:
המבנים הערביים מול הבנייה הצבאית הנטושה.
הצמחיה שתמיד מכסה עם הזמן את כל מה שנהרס. הגרפיטי בכל השפות ומכל הקשת – משנאה לאהבה.
האור והצל, ובשבילי, גם הטיפוגרפיה: השילוט בשבלונות הצבאיות העילגות, שילוט מפסקי החשמל ללא המפסקים שנעקרו.
ומעל הכל: מטוס גדול ממריא (או נוחת) דרך דמעה שקופה. תודה.
תודה רבה לך, כייף לקרוא, חג שמח
שרון
שלום
תודה רבה לך על התצלומים הנהדרים , כיצד אפשר להגיע למקום המופלא הזה?
חג שמח!
תודה, אדיבה, וחג שמח
רוב המתחם הזה היה מופעל על ידי אזרחים עובדי צה"ל שעבדו בריתוך ותיקון חלקי מתכת של טנקים. עשיתי מילואים כמה פעמים בבסיס הנ"ל.
תודה מיקי
שרון
איזה מקבץ נהדר של צילומים. החלונות המקושתים והצל שלהם, העמודים הצהובים שניבטים מבעד למסגרת צהובה, אימא אני אוהב אותך (אולי תגיד לה את זה במקום לרסס במקום שהיא לא רואה?), וכמובן המטוסים שעוברים מלמעלה.
תודה רבה גלית, על כל המילים
המטוסים כסימני פיסוק בתוך הרצף האפוקליפטי. והטקסטים על הקירות – גם. תודה על עוד פוסט מעניין
תודה רבה לך מירי