*****
1. פינוי בינוי זה לקחת שיכון ישן, לפנותו מדייריו בהסכמה ובתהליך ארוך, להרוס אותו, לבנות שיכון חדש ולאכלס אותו שוב בדיירים.
2. זה טוב ליזמים, לקבלנים, לאנשי הנדל"ן ולעיריות, שמעניינים אותי פחות, וטוב לבעלי הדירות הוותיקים, שמשתדרגים באופן ניכר.
3. קונספט ה-פינוי בינוי הוא דבר שעקרונית טוב לכולם. ברמה האורבנית מקבלים בניינים חדישים במקום ישנים וזנוחים אם כי מקבלים מסה עבה, גדולה וגבוהה יותר של בנייה. הדיירים שחיו לעתים בדירות מרקיבות, מתפוררות ובהחלט קטנות משתכנים בסופו של דבר בדירות חדשות, משודרגות ומרווחות.
4. אין שום עניין ויכולת כלכלית או אחרת לשמר שיכונים ישנים, ואין שום צורך בכך.
5. כן צריך לשמור ולשמר כמה שיכונים בודדים בארץ, דוגמאות מיוחדות, עם ערך אדריכלי סביבתי בולט ועם ייחוד יחסי. אולי תוך כדי שינויים פנימיים הכרחיים למען שדרוג.
6. לטעמי צריך לשמר בצילום את כולם לפני הריסתם. וזה אני כותב כאן ועכשיו. אני. צריך להחזיר משהו לציבור, משהו עם ערכים. צריך להתייחס בכבוד לעבר ולהווה. למען העתיד.
7. הנה פוסט/כתבה שבו מוצג המצב האהוב עליי באופן אישי- הבניינים קיימים אבל נטושים, לזמן קצר, בין ההתרוקנות שלהם מהאנשים שגרו כאן לבין תהליך ההריסה הקרב. כרגיל- אני משוטט כאן לבדי, נשארו רק החתולים, והזיכרונות מהדהדים מהקירות.
8. אני עצמי גר כיום בשכירות בדירת שיכון מקורית ישנה במתחם שיפונה וייבנה מחדש בעתיד הדי קרוב.
9. בפוסט זה מוצג מתחם פינוי בינוי בנווה שרת בתל אביב, קצה של תל אביב, אך אין זה משנה המיקום, כי יש שיכונים כאלו בכל הארץ. אבל שימו לב לשם ולמיתוג. העלימו את "נווה שרת" ולמרות שהמתחם הוא בלב השכונה אנשי השקר החדשים ממתגים מחדש וקוראים לפרויקט החדש "קידמת צהלה". שכן "צהלה" נחשקת בקרב העם, המילה שמכניסה אותך למועדון של הגדולים. לגור בנווה שרת ולהרגיש צהלה. השקר, הכזב ואחיזת העיניים הישראלית הקלוקלת והידועה של ישראל החדשה והרקובה מ-שקרים, קומבינות, טיוחים ועיגולי פינות נפשעים.
10. תודה לאיתן בודיאנו ששלח לי מידע ממוקד ויעיל.
11. אין להעתיק את הרעיון והקונספט של כתבה זו, כמו שאין להעתיק כל צילום או שום דבר מכאן.
12. אין לעשות כל שימוש בצילומים ללא אישור מפורש בכתב ממני.
13. כל הצילומים צולמו עלי ידי, שרון רז, וכולם הוקטנו בגודלם על מנת להתאים למגבלות העיצוב בבלוג וורדפרס זה.
14. מה שלטעמי מעניין כאן הוא ההיבט החברתי. לראות את המגוון הרחב וההבדלים בטעמי בעלי או שוכרי הדירות הישנות. דירות במצב אותנטי יחסית לעומת דירות שעברו שיפוצים. דירות מסורתיות יותר לעומת מעודכנות יותר. ההבדלים בבחירת הריהוט, האריחים, הצבעים וכ"ו. כמובן גם הארכיטקטורה הפשוטה, הקטנה, הדחוסה והצנועה אף היא.
15. נכנסתי באובססיביות האופיינית לי לכל 36 הדירות במתחם שני הבניינים הזה. הדיירים כבר לא היו בבית. שני בניינים, שלוש כניסות לכל בניין. 6 דירות בכל כניסה.
16. כתובת המייל שלי- bddaba@gmail.com
17. הנה 120 צילומים מתוך יותר מ-300 שצולמו כאן על ידי. תיהנו.
*****
*****
*****
סוף
*****
נובמבר 23, 2013 at 10:56 am
העניין של החרסינות זה משהו יפה ומעניין אם פעם זה יחזור לאופנה.
חוץ מזה לא נפלתי מהפוסט הזה, בפוסטים אחרים היו תמונות שעל כל אחת מהן הסתכלתי כמה דקות וכאן זה משהו פשוט שכולם רואים.
טוב מאוד שזה מתועד ואני מקוה שמתישהוא זה יהיה בארכיון התצלומים הלאומי.
נובמבר 23, 2013 at 1:36 pm
תודה רונן. החרסינות לא נגמרו, הן פשוט לא נראות יותר כך, זה עניין של תקופות וטרנדים וסוגים שונים של אריחים וחומרים. ניתן גם כאן בפוסט לראות דוגמאות שונות מתקופות שונות של עיצוב החרסינות. לגבי הפוסט זכותך המלאה, ברור שיש פוסטים שמדברים יותר לאנשים מסויימים ואחרים מדברים פחות. המראות הן משהו אולי שכולם רואים כשזה המצב הרגיל של דירה אבל לא המראות הללו, של נטישה ושבר ושל מה שאנשים השאירו מאחור. את זה אני ראיתי. ואכן חשוב היה לדעתי מאוד לתעד את זה.
שרון
נובמבר 23, 2013 at 11:05 am
חברתי או לא. לצילומים האלה יש קסם מוזר של בית בובות נטוש.
נובמבר 23, 2013 at 1:37 pm
לא מפתיעה, הקונוטציה הזו שלך, מרית, והיא מעוררת מחשבה. תודה
שרון
נובמבר 23, 2013 at 1:57 pm
באמת מגוחך לקרוא לפרויקט בשם "קדמת צהלה" (על משקל "קדמת עדן" – East of Eden, ספרו של ג'ון סטיינבק), כאילו המקום הוא בפתחו של גן עדן, אבל צריך לומר שהשיטה של לקרוא לנווה שרת בשם המכיל את המילה צהלה היא לא חדשה, ומוכרת לי כבר משנות ה-1980.
נובמבר 23, 2013 at 9:11 pm
תודה רוני, כמו יהוד וסביון…
שרון
נובמבר 23, 2013 at 5:43 pm
אני מוצא הרבה חן בקוביית הבלוקים הנקיה שנותרה אחרי שהעיפו את החלונות ושאר אלמנטים מפריעים.
במאמץ נסוים אפשר לדמיין את הבתוליות של שיכון חדש שהולך לאכלס עולים חדשים מרומניה, מרוקו ורוסיה.
שרון – בקרוב יהיה לך הרבה עבודה על שאר המתחם 🙂
נובמבר 23, 2013 at 9:12 pm
תודה איתן, גם אני איתך לגבי המלבנים הנקיים והפעורים, וכן, יהיו שם עוד…
תודה על הכל
שרון
נובמבר 23, 2013 at 11:43 pm
לאן נעלמה התגובה שלי? טוב, שוב פעם: שירה צרופה, הצילומים האלה. במקום שבו אדם מן השורה היה רואה רק עזובה לא מעניינת, מצאת יופי, צבע ומרקם שמצדיקים בעיניי תערוכה שלמה. כפרות על העין הזו שלך שרואה אחרת מכולנו, ועל ההתמדה.
נובמבר 24, 2013 at 8:02 am
תמי היקרה, תודה רבה לך על כל מילה תומכת ומפרגנת כאן, מעריך את זה
שרון
נובמבר 24, 2013 at 12:59 pm
שרון יקר, היום נוה שרת מחר הדר יוסף (כל הרחובות הנקראים על שם קהילות שיש בהם בתי רכבת ארוכים). ככל הנראה, הביקוש לדיור בצפון תל אביב מרקיע שחקים, וכאשר זה כך, יימצאו פתרונות דיור לתושבים הותיקים, וייבנו כמה מתחמים ענקיים
לעשירים בלבד, שעליהם יוכלו היזמים לגרוף מליונים רבים מאוד של דולרים.
אין לי ספק כי מדובר בפרוייקט ענק ומניב, שאם לא כן, היזמים בודאי לא היו מטריחים עצמם בו.
נובמבר 24, 2013 at 2:57 pm
לתיעוד שלך שרון חשיבות עצומה – ככה (אולי) לא יימחקו חיים שלמים, כמקובל בארצנו. אתה מצלם אמנם 'רק' מבנים, תמיד עזובים ועלובים, אך מאחורי כל צילום אפשר לראות, לחוש, להריח ולדמיין את החיים שהיו כאן.
נובמבר 24, 2013 at 4:44 pm
תודה רבה לך יודית, על כל מילה
שרון
נובמבר 24, 2013 at 4:43 pm
שועי היקר, ברור שהפרויקטים הללו מניבים, כן. אבל הם טובים גם לדיירים הוותיקים, או יותר נכון ומדויק- למי ששייכות הדירות הללו כיום, שזה לא בהכרח אותם דיירים וותיקים. והביקוש לדיור בכלל מרקיע שחקים בכל גוש דן ובכל הארץ. תודה, שרון
נובמבר 24, 2013 at 6:38 pm
שרון, דווקא התכוונתי בתגובה הקודמת להביע איזו ביקורת שכנראה הובלעה היטב בדבריי. השכונות בצפון תל אביב יפונו וייבנו הרבה לפני שכונות הרכבת של צפת, חצור הגלילית, אופקים או באר שבע. פשוט מאחר שליזמים זה משתלם הרבה יותר. העובדה היא שגם
בניינים שהותאמו, שופצו ונבנו על פי תמ"א 38, נמצאים (גם לא רבים) אך ורק במרכז של המרכז (תל אביב רבתי)– כנראה, בדיוק מאותה הסיבה (מחיר הדירות, מתח הרווחים).
נובמבר 24, 2013 at 6:48 pm
כן, נכון
נובמבר 24, 2013 at 9:30 pm
שרון, זה מעולה! אמירה אישית רבת-ערך ומקורית. השילוב של סימני עקירה ותחילת הריסה עם קטעי החיים ושרידי נוכחות הדיירים חזק מאד.
נובמבר 25, 2013 at 8:41 am
תודה רבה אביב היקר, מסכים איתך…
שרון רז
נובמבר 24, 2013 at 9:55 pm
שרון, זה שורט את הנשמה. אני מכיר את הבנייה הזאת, והחיים שהיו בתוכה, ואתה שוב עושה את זה, 180 מעלות מהחיים שהיו ואינם בבית מעריב, כל מקום אתה מצליח "לעלות" עליו. תבורך
נובמבר 25, 2013 at 8:42 am
דוד היקר, תודה רבה!
שרון
נובמבר 28, 2013 at 3:41 pm
אני עוקבת הרבה זמן אחרי הבלוג המדהים שלך. האם הוא מקושר איכשהו לפייסבוק?
נובמבר 28, 2013 at 4:20 pm
תודה רקפת. הבלוג "נטוש" מקושר לפייסבוק. הדף שלי בפייסבוק הוא sharon raz. אני הוא הנושא והנושא הוא אני. אין לי צורך לנהל דף פייסבוק נוסף, "עסקי". אצלי אני שם הכל. זה אישי. וציבורי. נטוש זה אני ואני זה נטוש. את מוזמנת…
שרון רז
דצמבר 11, 2013 at 10:09 am
שרון היקר, צילומים מרגשים. אתה אומר שלא צריך לשמר את השיכונים הללו, אבל אני מרגיש שבכל זאת כואב לי הלב על מה שהיה פעם ומה שנבנה כאן היום ובעתיד. נכון שאלה היו שיכונים פשוטים אבל היה בהם הרבה הגיון ודאגה חברתית, במיוחד החצרות המשותפות רחבות הידיים, שבהן ילדים ירדו למטה ושיחקו זה עם זה ולא ישבו ספונים בבתים מהופנטים מהמחשבים והאייפונים. המגדלים שייבנו שם יהיו בטוח הרבה יותר נוחים ומפוארים אבל גם די מכוערים.
דצמבר 11, 2013 at 10:34 am
אמיר היקר. תודה רבה. כואב הלב כן. אך לא כמו שכואב הלב על בית קולנוע מיתולוגי. נכון לגבי הפשטות, לטוב ולרע, לגבי ההיגיון, הצרכים והדאגה החברתית. אכן גם לגבי החצרות, שבאמת היו במקרים אלו רחבות מאוד. שרון
דצמבר 11, 2013 at 10:14 am
נפלא ומעורר כלכך הרבה רגשות, כזה אני רוצה.
דצמבר 11, 2013 at 10:35 am
תודה רבה חלי
שרון
דצמבר 12, 2013 at 12:16 am
לחשוב שכל צילום , אוצר בתוכו סיפור של משפחה ושל אנשים, סיפור חיים שלם, שאולי נקטע, אולי הסתיים פה, ואולי יתחיל חדש וטוב…
דצמבר 16, 2013 at 7:56 am
אכן, תודה דורית
שרון
דצמבר 15, 2013 at 10:03 pm
אהבתי את "אל תיכנע". לא קל כשגרים במקום כזה.
דצמבר 16, 2013 at 7:57 am
רבים גרים במקומות כאלו, הם לא בהכרח קשים או רעים כל כך. בעבר אולי יחסית כן. הדירות קטנות. תודה גלית.
שרון
דצמבר 19, 2013 at 6:31 pm
שרון,
העבודה שלך וההארות הנלוות אליה מלמדות, מרגשות ומאירות עיניים.
ירמי
ירמי הופמן
ראש המח' לשימור מבנים, עת"א-יפו
דצמבר 19, 2013 at 8:01 pm
תודה רבה ירמי
כייף שאתה מגיב כאן
שרון
מרץ 10, 2014 at 6:44 pm
אין ספק שאתה אומן בתחום !
כעת נראה את השוכרים שגרו שם קודם משיגים דירה במחיר בר השגה, כמטרת התכנון המקורי של המתחמים הללו במקור.
מרץ 10, 2014 at 7:13 pm
תודה רבה לך יוני
מאחל לבעלי הדירות המקוריים שחיו כאן עשרות שנים להשתדרג משמעותית וחיים נוחים וטובים כאן בהמשך
מאחל גם לכל שוכרי הדירות שחיו כאן אחריהם או במקביל לבעלי הדירות המקוריים לשכור דירות זולות וטובות תמיד ולהגיע מהר לדירות משלהם, מאחל זאת גם לעצמי… אם כי במקרה שלי אני מאוד פסימי וסקפטי…
שרון