*****
זו היתה רק שאלה של זמן. עד שאשתף פעולה עם אחד מאמני הרחוב/גרפיטי. הטריטוריה היא פחות או יותר אותה טריטוריה, של מתחמים ומבנים נטושים, בד"כ. נכון שברוב המקומות שאני מסתובב בהם בארץ תכלס כמעט ואין אמנות/גרפיטי, כי בפריפריות נדיר לראות. אבל כשזה בת"א, ממש במרכז, חיפה וכ"ו אז יש די הרבה כיום. לפעמים אמנות הרחוב היא פשוט ברחוב ולא בהכרח קשורה לנטישות. לפעמים היא עמוק בתוך מתחמים ומבנים נטושים וכשאני חווה את האמנות הזו היא כאילו רק בשבילי, כאילו שאני מסתובב בגלריה משובחת, אבל לבדי.
את קלון, או בשמו האמנותי הידוע KLONE YOURSELF, אני מכיר כמה שנים. לא אגלה לכם את שמו ולא אראה לכם את פרצופו בפוסט הזה. הוא איש צעיר, צנוע ונחמד שלטעמי האישי הופך לאמן גדול ברגע שהוא מחזיק בידיו צבע, מסוג כלשהו, ולא רק תרסיסים. למעשה בעיניי קלון הוא גאון. הוא כה מוכשר, כפי שגם תיווכחו בפוסט הזה, שלפעמים פשוט אין לי מילים. זה כישרון טהור נטו. כישרון אמנותי ענק- לצבעים וצורות המתבטא בציורים, סקיצות, מיצבים וכ"ו. הוא מציג כבר כמה שנים גם בגלריות. ממליץ לתפוס את עבודותיו בתערוכה הבאה, וברחובות.
מסע משותף שלנו היה מתוכנן כבר זמן רב אך רק אתמול, בשבת, הוא קרה סוף סוף. אספתי את קלון וחברתו, שהיא גם אמנית בפני עצמה, והוצאתי אותם קצת מת"א. היה גם מזג אוויר נהדר אתמול כך שהכל התלבש טוב. בחרתי שני לוקיישנים שבהם הייתי וצילמתי כבר. גם כי הם מעניינים וגדולים וגם כדי שאני אוכל להתרכז, לפחות בחלק מהזמן, בתהליך היצירה של קלון, וגם לצלם אותו מהזווית שלי.
פצחנו במחנה הצבאי הנטוש והענקי בבית דגן, עליו כבר כתבתי פוסט לפני כמה חודשים (לינק) ואח"כ המשכנו לקאנטרי קלאב הנטוש ב-אזור. היה לי גם מעניין לראות את השינויים במתחמים, ותמיד יש שינויים. התפוררות נוספת. דברים שקורים. בבית דגן כבר נוספו קצת גרפיטי של אחרים. ב-אזור כבר שרפו את חלק מהמגלשות שבעבר צילמתי שלמות.
מה שהיה מעניין לי לראות זו הבחירה של קלון על איזה קיר ועל איזה מבנה לצייר ומה לצייר וליצור עליהם. לא התאכזבתי. הבן אדם כריש. כפי שכבר ידעתי, חשבתי והרגשתי בעבר- הוא מהטובים ביותר באמני הגרפיטי/אמני הרחוב שלנו ובכלל באמנות, הטופ של הטופ של האמנות העכשווית. כישרון מולד. אינסטינקטים כאלו אי אפשר ללמוד או ללמד.
אני מביא לכם עכשיו כאן למטה הרבה צילומים, כולם נבחרים, מתוך הרבה יותר שצילמתי. פותחים בבית דגן וממשיכים ל-אזור. בסוף אשים את הצילומים הישנים שלי מ-אזור- אלו מאביב 2011, כדי שתוכלו לראות ולהשוות לעומת המצב המתדרדר של היום ובגלל שלא העליתי אותם עד היום לשום פוסט.
אין להעתיק את הפוסט הזה ומהפוסט הזה. אין להעתיק את הצילומים ללא אישור מפורש ממני בכתב. כל הצילומים הוקטנו.
זהו הפוסט הראשון לשנת 2014, מאחל לכל העוקבים והגולשים הרבים, המסורים והמזדמנים, החברים, הידידים והמכרים- שנת 2014 טובה ואף מצוינת לכם.
שרון רז
*****
*****
סשן שני בבית דגן:
*****
*****
ועכשיו למתחם הבא שהיינו בו- יותר בקצרה- הסשן השני שלי במתחם הקאנטרי קלאב הנטוש ב-אזור. קלון בחר לצייר כאן רק על דבר אחד- אבל זה היה השיא של היום מבחינתי- כאן הכי התרגשתי- בבחירה שלו על מה לצייר- בפשטות ובדיוק של מה שבחר לצייר- ובתוצאה- אמנות טהורה וחזקה- הביטו וראו:
*****
*****
ועכשיו אני רק חוזר אחורה בזמן- לשנת 2011- לסשן הראשון שלי במתחם הקאנטרי קלאב הנטוש הזה ב-אזור:
*****
*****
סוף
*****
ינואר 5, 2014 at 3:56 pm
שרון זה נפלא.
האתרים, הצילומים, האמנות שמשתלבת.
ואני הכי אוהבת את הסדרה הראשונה,
מאוד מאוד.
ינואר 6, 2014 at 7:45 am
תודה רבה מיכל
שרון
ינואר 5, 2014 at 9:11 pm
מאוד אהבתי
ינואר 6, 2014 at 7:46 am
תודה רבה מיכאל
שרון
ינואר 7, 2014 at 2:45 pm
פוסט נהדר. גם התמונות, גם העבודה של קלון וגם איך שהן עובדות ביחד
ינואר 7, 2014 at 7:53 pm
תודה רבה שחר, כייף לקרוא
שרון
ינואר 7, 2014 at 6:19 pm
פנטסטי! הייתי ממש שמחה לצלם שם בעצמי. יופי של צילומים, ציורים ואתרים.
ינואר 7, 2014 at 7:54 pm
תודה רבה יעל
שרון
ינואר 8, 2014 at 11:00 pm
תודה רבה, הרעיון לשת"פ עם קלון נהדר- אני נהנית כל פעם מחדש לראות עבודות שלו בתל אביב.
ינואר 9, 2014 at 7:20 am
תודה רבה יעלי,
גם אני נהנה, ואף לפעמים נפעם, לראות עבודות אמנות של קלון על קירות בת"א.
שרון
ינואר 9, 2014 at 12:29 am
אחד הטובים !
כבר כמה שנים אני מכיר את אומנות הרחוב של קלון בתל אביב, ואני מזהה גם בכפר סבא כמה יצירות,
מעולה.
ינואר 9, 2014 at 7:22 am
תודה רבה איתן,
יש קצת גם בכפר סבא, כן, למשל על הקיר האחורי/צדדי של קולנוע עמל, זה הפונה לגינה, ופה ושם עוד כמה, כן. הגרפיטי או אמנות הרחוב הולך/הולכת וצובר/ת לאט לאט תאוצה…
שרון
ינואר 9, 2014 at 11:27 am
"זכות הציבור לדעת"
אומנות במקומות מוסתרים מהעיין , .. מעין כתיבה למגירה, לעייני קומץ חברי הברנ'זה
אומנות רחוב ,במרחב שהציבור מצוי בו, יוצרת דיאלוג בין האומן אנשי הרחוב והדינמיקה העירונית .
כך לדוגמא : החשיפה בנתיבי איילון מיירבית.. ואילו בבסיס נטוש אי שם…מי כבר מגיע מי כבר יודע ? מעין חתימה… הייתי כאן וזהו..
לכן לדעתי..חבל להפוך את האומנות של הרחוב לאומנות נטושה
אבל……העיקר רון בלב וספרי ביד…
וכמובן על חוק לא כתוב… שימרו על אתרי המורשת.
יום טוב
אלה
ינואר 10, 2014 at 11:08 am
תודה אלה.
לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך אבל אנסה לענות. קודם כל לגבי "ברנז'ה"- אין לי מושג על מה ועל מי את מדברת. אני בטח לא שייך לשום קליקה/חוג/קבוצה וכ"ו. זה סוג של "ערים סמויות מהעין", זה כן. אמנות רחוב לא אמורה להיות רק ברחוב עמוס מלא באנשים אלא ברחובות צדדיים, על קירות חצי סמויים, וגם במתחמים חצי נטושים או נטושים לגמרי. זה חלק מהיופי. הייתי כאמור במבנים נטושים בהם קלון וגם יוצרים כמוהו עובדים ויוצרים אמנות. אלו מבנים ומתחמים שמעט מאוד אנשים, אם בכלל, מגיעים אליהם. למשל תע"ש מגן בדרך השלום, למשל פנים בנק החקלאות ועוד. האמנות אינה לגמרי נטושה, והיא גם מתועדת. חלק מהקסם כאן היה החופש ליצור אמנות לא שגרתית, במקומות שבהם היו אנשים ואינם עוד. כך גם יצר קלון הפעם את המיצבים/מיצגים (לרגע) המיוחדים הללו בו אין רק ציור/גרפיטי/אמנות אלא יש שילוב יוצא דופן של האמן ואמנותו על וליד הקיר במשולב. זה היה מפתיע, זה היה חזק וזה היה מקורי ובעיקר עובד, משעשע ונוגע.
לגבי עניין אתרי המורשת- ואולי הכבוד למבנים- אין צורך להעיר או להאיר לי- אם יש מישהו שיש לו את הכבוד המלא למורשת הבנוייה- אז אני חושב שזה אני. ואגב מבחינתי שימור מצועצע של מבנה ותיק הוא גרוע פי כמה מציור אותנטי אמנותי על קיר אותנטי- וזה במקרה שהאמן בחר בחירה לא מוצלחת של קיר או מבנה- כלומר באופן שלא מכבד אותו- אך ברוב המקרים- כמו כאן, כמו בעבודותיו של קלון- אין שום קשר לזה ופגיעה באותנטיות של מבנה חשוב או מיוחד או עם ערך אדריכלי או היסטורי- לא נעשית. עבודת האמנות רק מוסיפה מימד מרתק לקיר, מוסיפה עניין ונוכחות ומדגישה את הארכיטקטורה הישנה.
שרון
ינואר 12, 2014 at 10:15 am
פוסט מצוין. והעבודות של קלון מבריקות
ינואר 12, 2014 at 10:38 am
תודה רבה מיכל, וכן, גם אני חושב ככה לגבי עבודותיו של קלון
שרון
ינואר 28, 2014 at 11:51 am
שלום שרון, כמו תמיד אני עוקב אחרי עבודתך בעניין רב. השת"פ עם קלון נראה מוצלח במיוחד. בעיני הוא חלק בלתי נפרד מהנוף התל אביבי. הגרפיטי שלו מעטר כמעט כל מבנה ישן , בית מלאכה או גשר מדרום ת"א ועד קרית עתידים. יש משהו אפל, מפחיד וגם מרתק מאוד ביצירה שלו, היא יוצאת דופן וייחודית, אהובות עלי במיוחד דמויות החוצנים שלו, וקשה לי לדמיין את ת"א ללא הגרפיטי שלו.ולעניין אחר: האם כבר ביקרת בלוד? יש שם מתחם נטוש עם מבנים ואפילו גרפיטי ליד טלרד.
ינואר 9, 2016 at 2:15 pm
יפה מאד