*****
צילום- שרון רז. צולם בחצר של גן ילדים נטוש ברמת השרון, ינואר 2014.
אין לעשות כל שימוש בצילום ללא אישור מפורש בכתב ממני.
מוקדש לשורדים המעטים את השואה ולהמונים שלא שרדו אותה.
*****
*****
סוף
*****
מודעות פרסומת
תגובות אחרונות
 | רוני על נטוש בעודו מאוייש – על ג… |
 | שרון רז על מפעל נטוש ושאר תופינים |
 | עליזה שגב על מפעל נטוש ושאר תופינים |
 | טלי על מרצפות אותנטיות מרהיבות |
| טלי על שלדי כיפות בטון נטושים של מגלו… |
RSS – רסס
- מכירת צילומים מיוחדת לקראת חג השבועות
- הזמנה לתערוכה חדשה
- מפעל נטוש ושאר תופינים
- רקוויאם לסינרמה מאת שרון רז
- גרפיקה ספורטיבית ותיקה על קירות שרידי מגרש כדורגל
- מתחם מבנים ישנים ונטושים בטבע
- סוד הבריכה הנעלמת – נטישות בתכלת דהוי וירוק טבעי
- שלדי כיפות בטון נטושים של מגלומניה מקומית מוגבלת
- הזמנה לאירוע מכירת צילומים ולהרצאה
- הרצאות
אפריל 28, 2014 at 8:30 am
בלי מילים, דימוי חזק. יש לציין בכל זאת, שלבובות יש כח חזותי כזה, שהן משמשות לא אחת לצלומי תעמולה, מסוג "ילדה מסכנה שאבדה הכל ורק הבובה נשארה לה" או "הילדים כבר אינם ונותרו רק הבובות", בדיוק אותו הכח החזותי שמשמש כאן נכון, יכול לשמש לרעה כסמל דמגוגי.
אפריל 28, 2014 at 9:09 am
כן, מסכים איתך, זה יכול במקרים מסויימים להיות ככה. תודה אביב. שרון
אפריל 29, 2014 at 12:28 am
שרון יקר, אולי מפני שציינת שמדובר בגן ילדים נטוש ברמת השרון, לא הצלחתי למצוא בדימוי את השואה באופן ספציפי, אבל עצב גדול מצאתי בּוֹ, ומשהו שאיש מאיתנו לא מצליח להבין: לאן הולך הכל? וככל שחולפות השנים דווקא העניין הזה הופך פחות ופחות מובן.