*****
לא הייתי מעולם באצטדיון קרית אליעזר, של מכבי, הפועל וביתר חיפה, לא במשחק ולא בכלל, עד אתמול. נסעתי במיוחד, וזה כבר לא קורה הרבה, כדי לצלם ולתעד את רגעיו האחרונים של המבנה, בן 14,000 המושבים והרביעי בגודלו בארץ, לפני שיהרסו אותו, ויהרסו אותו בקרוב כנראה. אף פעם אי אפשר לדעת בדיוק מתי ולא כדאי לחכות, אחרת אחמיץ אותו לעד. אחרי שהאצטדיון ייהרס תיבנה כאן שכונה עם 500 דירות, ב-11 בניינים, מגדל אחד ופארק. הנה האצטדיון, שנבנה כבר ב-1955, כשהוא ריק מאנשים, על רוב פרטיו, לפני שייכחד. היה בית עשרות שנים למכבי חיפה ולא רק לה. קבוצות הכדורגל של העיר חיפה ישחקו בשנה הבאה באצטדיון החדש ע"ש סמי עופר, שלא ברור לגמרי מתי יהיה מוכן. כל הצילומים צולמו על ידי, שרון רז, והוקטנו בגודלם לצורך הכנסה לבלוג. אין לעשות בהם כל שימוש ללא אישור מפורש בכתב ממני. אגב העיניים שלי פזלו כל הזמן גם לצדדים- לשכונת קרית אליעזר הצמודה ולנופי חיפה. האצטדיון ממש נטוע בלב שכונה ותיקה זו וקרוב מאוד לחלק משיכוניה הישנים, בהם חיים אנשים. שבוע טוב.
*****
*****
*****
סוף
*****
נטוש 
מאי 17, 2014 at 11:51 pm
יפה. הייתי שם פעם אחת, ולא במשחק כדורגל. היתה שם הופעה של דייויד ביירן, לא זוכר מתי. RIP
מאי 18, 2014 at 6:22 am
תודה דודי. אכן היו שם גם שלל אירועים, טקסים והופעות, מסתבר. לא ידעתי שהראש המדבר הגיע עד לשם. שרון
מאי 18, 2014 at 6:34 am
הרבה דורות של תלמידים רצו על המסלולים שלו וקרעו את התחת בריצות בעליות וירידות על המדרגות…
מאי 18, 2014 at 10:45 am
נשמע מפרך… תודה יעל, שרון
מאי 18, 2014 at 9:17 am
לא הייתי באצטדיון אף פעם, וכאילן הייתי ברגע האחרון – תודה. היתה הודעה מטעם העיריה על קיום מכירה פומבית של פיסות דשא, כסאות ומזכרות אחרןת . איני יודעת אם כבר התקיימה, לא היה תאריך בהודעה. תמונות נפלאות כרגיל ובמיוחד מצאה חן בעיני תמונה 18 לפני אחרונה עם קריצה הומוריסטית – עמודי מתכת שמזכירים את השער שבמשחק כדורגל ובעצם הם מתקנים לחבלי כביסה שנשארו כנראה בחצר סמוכה מהימים שתלינו כביסה בחצרות. ישר כח!
מאי 18, 2014 at 10:46 am
אכן- תהיה מכירה כזו למזכרת, ואכן חבלי הכביסה שעל הקרקע, שהם גם סוג של שערים, תודה רבה ניצה, שרון
מאי 18, 2014 at 9:33 am
שרון יקר, מכולן תפסו אותי העורבים, וגם העובדה שמשהו בכתובות ובגדרות, יותר מאשר מגרש/אצטדיון כדורגל, מזכירים (לי) בסיס צבאי.
מאי 18, 2014 at 10:47 am
תודה שועי יקר, אכן, העורבים השחורים, יש להקה כזו, בלאק קרואוז… וכן- הכתובות של בתי הספר והנוער מזכירות את הכתובות בבסיסי הצבא, שרון
מאי 18, 2014 at 10:12 am
שרון, פוסט ששורט אותי קשה. הייתי שם כל ילדותי, חוצה את חיפה בהליכה, בשבת. עדיף לי למחוק ולא לתת לכל העבר הזה לגאות ולהציף, אבל אולי אעלה משהו, ואפנה אליך. יום טוב ובכלל
מאי 18, 2014 at 10:48 am
חיפה אצלך זו נקודת חולשה… דוד יקר, תודה רבה, לא התכוונתי לשרוט… מבין אותך לגמרי, זיכרונות מציפים ממקום, אצטדיון מיתולוגי, כמו בתי הקולנוע המיתולוגיים, שבוע טוב, שרון
מאי 18, 2014 at 7:28 pm
אני עם שלוש הקופות הזעירות החסומות מהתמונה השביעית והלאה. כמו תאטרוני צעצוע. וכל אחד אחר.
מאי 19, 2014 at 7:28 am
יש לך עין מדויקת מרית, כרגיל… וטעם טוב. חייב להודות שגם אני מסמפט במיוחד את הצילומים הללו, את הקופות הללו, ואגב יש עוד צילומי קופות בהמשך כשאחת מהם ממש נראית כמו קופה של קולנוע, תודה, שרון
מאי 19, 2014 at 12:00 pm
שלום שרון,
תמונות נפלאות עם המון הסטוריה מאחוריהן. בכלל, אצטדיונים ואולמות גדולים הם מקומות קסומים גם כשאין בהם קהל ובמיוחד כשהם סגורים.
אצטדיון הקופסא בנתניה, שנסגר בנסיבות זהות לפני כשנתיים, עדיין עומד במקומו ומחכה לדחפורים. שווה ביקור, לא?
מאי 19, 2014 at 9:08 pm
שלום אורן, תודה לך. זה נכון. את אצטדיון הקופסא צילמתי לפרטים כבר ב-2009 ואחר כך שוב והייתי גם בסוף המשחק האחרון שם, עם הטקס והכל, ואני לא אוהד של נתניה. שרון
מאי 19, 2014 at 9:10 pm
http://www.disappearing-architecture.co.il/archive_inner.asp?type_id=1&area_id=64&sub_area_id=568
מאי 19, 2014 at 3:53 pm
בקולנועית יש משהו יותר תעשייתי. בשלוש הקטנות יש משהו חדי פעמי, כמו רקמה, כל אחת תך אחר, בלבן על לבן.
מאי 19, 2014 at 3:54 pm
(חד פעמי במובן שאין עוד כמוהו, לא במובן השתמש וזרוק)
מאי 19, 2014 at 9:09 pm
צודקת כהרגלך ומתארת את זה כה יפה. שוב תודה מרית, שרון
יוני 3, 2014 at 12:39 am
שלום שרון איזה פוסט מרגש בשבילי כבת ק. אלעזר אשמח לדבר אתך על מיקום הלוגו של העיריה שעשוי מפסיפס נסיון לשמר אותו
יוני 3, 2014 at 9:26 am
תודה ליאת, כאמור עניתי לך במייל הפרטי, בהצלחה, שרון