*****
העיניים שלי מחליטות.
*****
כל הצילומים צולמו על ידי, שרון רז, בחודש ינואר שנת 2014. כולם מוקטנים כאן. אין לעשות בהם כל שימוש ללא אישור מיוחד בכתב ממני.
*****
*****
סוף
*****
תגובות אחרונות
 | שרון רז על חג פורים "קרקס של עדלאידע… |
 | יוסי (מפ"ת) על חג פורים "קרקס של עדלאידע… |
| שרון רז על לונדון סוף ינואר 2023 |
| שרון רז על לונדון סוף ינואר 2023 |
 | mooncatom על לונדון סוף ינואר 2023 |
RSS – רסס
- מבחר תצלומים מהפגנות נגד ההפיכה המשטרית
- חג פורים "קרקס של עדלאידע" פתח תקווה 7/3/23
- לונדון סוף ינואר 2023
- מבצע לראש השנה 2022
- על פליטים ורכוש נטוש + מבצע על הספר
- טקסי הריסה + גלריית תצלומי פינוי בינוי נוסף
- כרוניקה של מוות ידוע מראש אך תמיד מפתיע
- מה אנשים משאירים מאחוריהם
- מבצע לראש השנה
- קולנוע שביט הנטוש, באר שבע – שרון רז
נטוש 
אוקטובר 27, 2014 at 10:54 pm
צילומיך יפים, כרגיל… האם זה הבית הנטוש שליד מתנס הדר יוסף??
ועוד שאלה שרון, כבר ביקרת בבית יערי שליד נתניה? כפר נופש או בית הבראה נטוש ..
מהכביש נראה מעניין ויפה..
אוקטובר 28, 2014 at 8:39 am
שלום אביב. צילמתי מזמן את בית ההבראה בית יערי. הצילומים מופיעים שנים גם כאן בבלוג נטוש וגם באתר אדריכלות נעלמת. תודה. שרון
אוקטובר 28, 2014 at 8:06 am
צלומים יפים אבל לא צריך להתרפק על כל לחירבה מכוערת שננטשה אי פעם בתור שכיית חמדה שמזכירה לך עולם ישן.יש בעולם גם המון בניינים מכוערים שמתכנניהם נותרו עלומי שם וטוב שכך.
אוקטובר 28, 2014 at 8:46 am
שביט שלום. לא ברור אם המבנה נטוש או לא. זה חלק מהמסתורין. אינני מתרפק. גם אינני מחליט. כאמור העיניים שלי אמרו לי לצלם אותו. אוהב אותו בקונטקסט הירוק שלו למרות שהוא פשוט ואולי סתמי. אולי מכוער. אולי גם לא. זו לא חורבה והיא אינה בהכרח מזכירה לי משהו. אינני מעוניין לנתח את זה. יש הרבה בניינים מכוערים וידועים שמתכנניהם ידועים. שרון
אוקטובר 29, 2014 at 7:30 am
אלה שני הגזעים (הלא סתמיים) שלפניו שנפתחים כמו מסך הפוך, כמו כניסת פלאים שעושים את הקסם, או לפחות מוסיפים סימן שאלה.
אוקטובר 29, 2014 at 7:58 pm
הם בהחלט חלק בלתי נפרד מכל הסיפור, מרית, ואת מגדירה את הכל טוב ממני, תודה
נובמבר 4, 2014 at 12:08 am
בוודאי שזו אינה חירבה, זה גם לא סתם. לכל מבנה יש סיפור חיים וגם שפת הצורות והחללים אומרת לנו משהו, אם יודעים להקשיב לה.
נובמבר 9, 2014 at 11:32 pm
מופת של הזנחה – המבנה שהיה פעם לבן, הדשא שלא נקצר ובמקומו השתלטו צמחים ירוקים אחרים. ורק העצים נשארים אותו דבר בין כך ובין כך.
אוקטובר 30, 2015 at 4:42 pm
מקסים. נהנית עד בלי די מצילומיך. זה ממש כמעט אני שם איתך מסתובבת ומחטטת שם! הלוואי ולי היה אומץ להכנס למקומות האלה. עוד לא חפרתי מספיק אחורה בבלוג, אך אעשה זאת בקרוב וכך אדע אם צילמת את הבניין המסתורי על פינת החשמונאים-קרליבך, ואולי את הבית הישן שמוקף במגרש של דשא על רח' ביאליק ברמת גן, קצת מזרחה מהצומת עם אבא הלל. תודה על ההשקעה והתיעוד. המקומות האלה מרתקים, ובעיני לא עצובים בכלל. להיפך. אם מישהו היה הורס אותם או משפץ אותם ומוכר אותם – זה היה עצוב. ככה הם נשארים כמו מתנות קטנות לאנשים כמונו שקצת פותחים את העיניים ומסתכלים סביב.
נובמבר 1, 2015 at 9:50 pm
תודה רבה מאיה. מסכים. וכן- צילמתי. שרון