תיאטרון-ראינוע-קולנוע אליזבת/אלישבע, טבריה

*****

לפני שנה, בערב ראש השנה 2014, הייתי לבד עם אמי בבית החולים בילינסון, פ"ת. אמא ובן ביחד, לבדם. היא גססה אז מסרטן, כחודש וחצי לאחר שנכנסה. זה היה השבוע האחרון, בין ראש השנה ליום כיפור. היא סיימה את חייה יום לפני ערב יום כיפור.
**
השנה אבא שלי לקח את כולנו- אותי, את אחיותיי ואת הנכדים שלו לכינרת. מנסים איכשהו וכאילו לברוח מהיעדרה של אמי בחג.
**
מעולם לא צילמתי בטבריה. כמעט תריסר שנים שאני מצלם עם מצלמות דיגיטאליות ולא הגעתי לשם. אבל תכננתי להגיע, רציתי מאוד להגיע. לפני כניסת ערב החג עזבתי לשעתיים שלוש את המשפחה להוט להגיע לבניין שכה חיכיתי לצלם.
**
ב-2005 עלה האתר הראשון שלי לאינטרנט- "אדריכלות נעלמת". ב-2008 שלח לי יורם אלפרט כמה צילומים של בניין בית מרגוע- מלון פיינגולד/אליזבת/גינוסר. מלון שצד אחד שלו הוא תיאטרון-בית קולנוע, חרב ונטוש כמובן. הצילומים שלו נכנסו לאתר ושם שוהים עד היום. אני הסתקרנתי מאוד לגבי הבניין המיוחד הזה. חיכיתי כ-8 שנים בסבלנות. עד ערב החג ראש השנה 2015.
**
לפניכם פוסט חדש בבלוג "נטוש" (מ-2007 באינטרנט). 80 צילומים מתוך הרבה שצילמתי כאן, רק של אגף בית הקולנוע הנטוש. הפרדתי בין בית המרגוע/מלון לבין התיאטרון/קולנוע. בפוסט הזה יוצג רק בית הקולנוע- לראשונה באינטרנט על כל אגפיו, חלליו ופרטיו. בפוסט הבא יהיה רק בית המלון.
**
היה לי כייף לצלם כאן, למרות לחץ הזמן של ערב החג. זה בהחלט מבתי הקולנוע היותר מיוחדים שצילמתי. נטוש וחרב עד העצם. מראות של חורבות רומא. ישנם רמזים עבים על ההדר והפאר שהיה כאן משנת 1929. היציע והתאים בצדדים, האולם למטה, גודל איזור הבמה, שללא ריצפה מזמן וכ"ו. תיאטרון-ראינוע-בית קולנוע שהכיל פעם 500 מקומות ישיבה שלא נשאר מהם כמעט שום זכר.
**
כל הצילומים צולמו כרגיל על ידי, וכולם הוקטנו. שוב- מהקרביים שלי ומהעיניים שלי שקולטות את הקרביים של הבניין- אל עיניכם.
**
מאחל בריאות טובה, הגשמה, רוגע ואושר לכל הקוראים, הגולשים, העוקבים והמגיבים כאן, במיילים, בפייסבוק וכ"ו. שנה טובה.
**
שרון רז
*****

*****

 

*****

סוף

*****