בחלק הגדול והמשמעותי יותר בפוסט הזה יש רק 2 צילומים מבחוץ ושני צילומי גרפיטי חיצוניים. כל השאר הם צילומי פנים של קולנוע רימון/אלנבי/סיוון שנכתש, נגרס והושמד "לטובת" נדל"ן באופן שערורייתי בשבוע שעבר.

צילמתי כמה וכמה פעמים את המבנה מבחוץ ב-14 שנה האחרונות אך רק פעם אחת בפנים. למעשה היה כנראה קשה יותר להיכנס לתוך קולנוע אלנבי הנטוש והסגור מאשר לכל בסיס צבאי סודי בארץ לכור בדימונה.

ניסיתי וניסיתי שוב ושוב להיכנס בדרכים שונות במהלך השנים אך שום דבר לא עזר. הגעתי לשם אפילו בפעם אחת עם צוות טלוויזיה של ערוץ 1 וגם להם לא נתנו להיכנס בשביל לראיין אותי בפנים.

בסופו של דבר זה קרה ובאישור מיוחד ונדיר ואני שמח לחשוף את סשן הצילומים כאן. אני כמובן לא מניח כאן את כל סשן הצילומים כי הוא כלל יותר מ-120 צילומים אך אני חושב שעשרה תריסרים של צילומים יספקו אתכם.

הקולנוע נפתח בשנת 1934 (אדריכל שלמה גפשטיין) והציג סרטים עד 1990. בקולנוע אלנבי ראיתי סרט אחד ששינה במשהו את חיי והיה למעשה הסרט החזק ביותר שראיתי עד אז ומאז. אינני בטוח שיש סרט יותר חזק מזה בכלל. זה כאילו שיצאה יד ענקית מתוך המסך ונתנה לי פטיש ענק בראש. להכרה, למודעות, להבנה. הכל השתנה אחרי ההקרנה. הסרט הוא "אישה תחת השפעה" של הבמאי, הצלם והשחקן הענק ג'ון קאסאבטס ובכיכובה של אישתו היפהפיה השחקנית האדירה ג'ינה רולאנדס. אני ממליץ לצפות בו, למי שאינו מכיר, אך להיות מוכן לחווייה ארוכה, מטלטלת ומורכבת.

בהמשך שימש המבנה להופעות רוק, בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים, ואח"כ למועדון "אלנבי 58" ששימש כ-6 שנים בין 1994 ל-2000 כמקום ידוע לערבי מוזיקה אלקטרונית, דיג'ייז מהארץ ומחו"ל וגם הופעות שונות. לאחר מכן נסגר סופית.

הנה כמה כרטיסים שלי שסרקתי בזמנו וכבר חשפתי בעבר ברשת של הופעות שראיתי שם.

אני סבור שהריסתו של מבנה קולנוע אלנבי זו שערורייה שמאחוריה כנראה שחיתות מסועפת והחלטות גרועות. אני משמר כבר כמעט 14 שנה מבנים ישנים ונטושים על ידי צילום בלבד. כמובן שאי אפשר וגם לא צריך לשמר פיזית את רוב המבנים שאני מצלם. אך כן צריך לדעתי לשמר מבנים מסויימים החשובים היסטורית, תרבותית, אדריכלית, סביבתית וחברתית באופן מיוחד. את קולנוע אלנבי כמבנה מרכזי מאוד בתוך רקמה אורבנית מרכזית וכמבנה מיתולוגי שעדיין עמד עד לאחרונה היה צריך לשמר. דובר בתחילה על שימור מלא. לאחר מכן החל תהליך נסיגה ודובר לבסוף על שימור של החזיתות בלבד. בסופו של דבר הנדל"ן ניצח בנוקאאוט דוחה ולא השאירו שריד מהמבנה. ייעודו הוסב למגורים פלוס מסחר ועסקים למטה. אם לא לשמרו ולהפעילו מחדש כמרכז תרבותי אמנותי קהילתי וחברתי אז לפחות היה אפשר להשאיר את ארבעת החזיתות או שלושת החזיתות (שתי הצדדיות והראשית לאלנבי). לצערי גם זה לא קרה.

מצטרף לעמדת ידידי העיתונאי, הסופר ומומחה הקולנוע דוד שליט הדורשת פעולה מקדימה ודחופה של חשיבה וגיבוש קונספט שיוביל להחלטה מעוגנת בחוק על הגנה ספציפית על כמה בתי קולנוע, בתי עם, אולמות תרבות ואמפי פתוחים שעדיין נשארו בארץ וראויים לשימור פיזי איכותי למען הדורות הבאים.

ועכשיו לצילומים שלי מתוך המבנה. צילומים מחודש יולי שנת 2016 שאני חושף לראשונה כעת. כל הצילומים מוקטנים, כולם צולמו על ידי ואין לעשות בהם כל שימוש ללא אישור מפורש בכתב ממני. תיהנו.

שרון רז

והנה 55 צילומים שלי מתהליך ההריסה של בית הקולנוע – מיום שישי 20 לאוקטובר 2017:

ועוד 11 צילומים מההריסה כמה ימים אחר כך- מתאריך 24 לאוקטובר 2017:

 

שרון רז

להזמנת צילומים/תמונות ולהזמנת הרצאות שלי נא לשלוח מייל ל- bddaba@gmail.com

או לטלפן אליי ל- 054-4208050, הנה ברושור ההרצאות: