1. זה כנראה הפוסט האחרון שלי על הדולפינריום, אותו צילמתי כמה פעמים בעבר. את חלק מהסשנים הללו עדיין לא חשפתי עד היום וכנראה שכבר לא אחשוף. כאן הפעם כן, ברגעיו האחרונים, בעת ההריסה העגומה, שעיריית תל אביב והיזמים פינטזו וחיכו לה שנים. אני לא.
  2. איך נכנסתי? כרגיל ואף יותר מכרגיל- כאילו דרך קיר. נכנסתי כי זה אני. נכנסתי בעיקר כי אינני אדם לגמרי נורמלי. נכנסתי כי אני מתאבד על האמנות שלי, כשיש לי הזדמנות לעשות אותה. כאן בהחלט סיכנתי את עצמי, ולא בפעם הראשונה, ונאלצתי לזחול מתחת וללכת מעל בורות ותהומות, שברי ענק, קורות מרוסקות ותלויות, ברזלים של בטון מזוין, אבנים, קרשי עץ ואנרכיה של צורות, גושים, חומרים, ערימות, חללים ושרידים זמניים. לא פשוט כלל.
  3. באופן פרדוקסלי המבנה נראה במותו קרוב לאיך שנראה בבנייתו. קצת בדומה לאיך שאנשים קשישים מתנהגים כמו תינוקות (לא חמודים) בערוב ימיהם. כלומר נחשפים כאן קירות, קורות, עמודים וחומרים במערומיהם, כמעט כפי שנבנו בסוף שנות השבעים. רק שכעת הם זקנים, עריריים, חלודים, שמוטים, מפורקים, מרוסקים, פגועים, מחוררים, שרוטים, עקורים וחבולים, ממש לפני הפיכתם הבלתי הפיכה לרסק מפוצפץ ואבק.
  4. אלו מראות קשים אך מרתקים, לפחות בשבילי, ואני משתדל להגיע בעת ההריסה, במיוחד למבנים חשובים ומיוחדים, כדי לראות ולחוות מראות שאי אפשר היה לחוות לפני כן, כשהיה "רק" נטוש, אך שלם.
  5. ניתן היה לעשות שימוש חוזר חכם, יפה ורגיש למתחם ולהפכו למתחם המשרת את הציבור, את הקהילה, בפונקציות אחרות שאינן כוללות כליאת דולפינים וחיות ימיות אחרות לשם בידור ותצוגה. למשל מרכז תרבות ואמנות/ קהילה/ חברה/ תיירות/ היסטוריה/ ים וכ"ו. ניתן היה. היה ניתן.
  6. כוחות הנדל"ן בישראל חזקים, מתוחכמים ואלימים יותר מכל דבר אחר כאן. לא ניתן להילחם בעובדה זו מלבד קצת לשנות, אולי ע"י חינוך מעולה, את הישראלים, אך זה לא יקרה לצערי. כאן אוהבים כסף.
  7. אינני זוכר בוודאות אך כנראה שלא הייתי כאן בעת תקופת הזוהר שלו בשנות השמונים, כשהייתי בן עשרה.
  8. אני שם כאן מבחר צילומים משני סשנים של צילום שלי כאן בחודש יוני 2018.
  9. שימו לב – אין להעתיק ו/או לעשות כל שימוש בצילומים. תיהנו.
    שרון רז.  1/9/2018. שנה טובה.

 

אחרי הכניסה. מתחת לגוש הבטון הקרוע והמתנדנד הזה כאן מימין זחלתי על מנת להיכנס לנבכים.

חתך. סקשן. והנה הכיסא הבודד והגלמוד. עוד נחזור אליו…

כאן הבחנתי ב"בשר", בדבר הכי עוצמתי כאן. בדבר שבשבילו היה כדאי כל המאמץ הזה. בריכת הדולפינים ללא הזכוכית המפרידה לאולם. אחזור לכאן וארד איכשהו על סלעי בטון מרוסקים כדי לצלם זאת מקרוב.

המלבן מימין למטה אינו אטום עכשיו, אינו מופרד בזכוכית העבה והמיוחדת, שחצצה בעבר בין בריכת הדולפינים הזו לאולם בן 400 המושבים שהיה כאן למטה מימין, מתחת ליציעי האמפי בן 1200 המושבים

מבט צפונה לחלק הצפוני של המתחם, כאן היה מוזיאון ימי ועוד. בסשן השני אצלם כאן לפרטים.

חלק מהחללים והחדרים שהיו בתוך נבכיו של המתחם, גם משרדים שונים, חדרים טכניים, מסחריים וכ"ו

כאן תעודות רבות מסוגים שונים וכרטיסי אשראי נשכחים. זה עושה קונוטציה לפיגוע שהיה כאן בתור הכניסה למועדון ב-2001 אך זה מקרי ולא קשור. כרטיסים ותעודות אלו קשורים למועדון האחרון שהיה כאן – קלרה

מימין- הכניסה למתחם הדולפינריום

הירוק היה למעשה חדר מקרין ובקרה לאולם התת קרקעי בן 400 המושבים, שצפה בגובה העיניים, לא מלמעלה, בדולפינים. כמו כן לדעתי זה גם היה אחד משני בתי הקולנוע שהיו כאן. אם יורד מסך לפני הזכוכית זהו בית קולנוע לכל דבר ועניין

בדד

כל זה היה מלא במים פעם ומכאן היו קופצים הדולפינים, כלומר זהו מבט נדיר כאילו מגובה הדולפינים, אותו מבט שהופרד על ידי זכוכית עבה ונראה מתוככי האולם, אבל לא כך- ללא חוצץ, ברגעיו האחרונים של המתחם הזה

אמנות (רחוב/גרפיטי) זו נעשתה על ידי קלון (KLONE YOURSELF) המצוין

גם את המיכלים הללו כבר צילמתי פעמיים בעבר. כאן הם כבר יותר מוארים עקב ההריסה החלקית

המלבן בתוך הקיר הכחול היה עם זכוכית לחדר המקרין/בקרה שהיה כאמור מאחוריו, זה מבט מלמטה

קורת ב.ט.ו.ן !

אוהב את זה. המעבר הטכני. החלק השמאלי נותן תחושה של ספינה/צוללת. גם את זה צילמתי בעבר

דקל ב-דה-קונסטרוקציה…

*

עד כאן הסשן הראשון. נעבור לסשן השני והאחרון שלי במתחם, שנותן דגש על החלק הצפוני המרתק שבו.

*

יאללה ביי…

זה מבנה עגול שבו כנראה התהלכו המבקרים במסדרון החיצוני וצפו בכרישים ו/או דגים אחרים בבריכה העגולה שבמרכז, דרך חלונות זכוכיות. הבריכה פתוחה לאוויר וללא קירוי.

זה חלק חיצוני בין שני מבנים עגולים- הימני שהוא בריכת הדגים הפתוחה שבה צופים מההיקף, השמאלי- המוזיאון הימי בו נכנסים למרכז וצופים בדגים מבפנים החוצה. חלק חיצוני זה הכיל כנראה תצוגה ימית נוספת, קיר "ימי" וזרימת מים מלמעלה למטה

*

אין להעתיק ו/או לעשות כל שימוש בצילומים.

אני נותן הרצאות. על הצילומים שלי ודרכי ב-15 השנים האחרונות. מוזמנים להזמין אותי.

שרון רז. 01/09/2018. שנה טובה.