זה התחיל בשבוע שעבר. ורד נבון, המעצבת, החוקרת, הצלמת והמומחית לשדרות ירושלים ביפו, שהוציאה לאחרונה ספר מרשים, יפהפה, חשוב, מומלץ ומרתק אודות השדרה, שבו גם אני מופיע עם כמה צילומים ישנים שלי (עמודים 336/7/8/9), פרסמה בפייסבוק שני צילומים של בית השק"ם כפי שהוא נראה עכשיו, סוף מרץ 2019. ובכן, איך שהוא נראה זה אחרי שהרסו הכל, חפרו הכל, והשאירו את מעטפת החזיתות/קירות בלבד.
בתגובה כתבתי שצילמתי את הבניין, ובבניין בפנים, לפני יותר משנה, או ליתר דיוק ב-11/12/2017, ונולדה דרישה ובקשה שאפרסם את הצילומים. אז הנה, משנודע שאכן הבניין הוא ז"ל, וכל מה שנותר היא המעטפת, אז חיפשתי והוצאתי את הצילומים מהארכיון שלי, בחרתי מאה צילומים מתוך כ-300 שצילמתי שם באותו הסשן, הקטנתי אותם ואני מניח אותם כאן. אין לעשות בהם כל שימוש ללא אישור מפורש שלי בכתב.
הבניין הזה תמיד לכד את תשומת לבי בעיקר בגלל החזית היפה לשדרות ירושלים, הפעורה עם הפתחים הכהים, לשעבר החלונות. פונה לתיאטרון גשר (קולנוע נאביל/ קולנוע נגה) ולבית הקפה שלצידו. איזו חזית יפה ומרשימה, מסתורית ונהדרת, הנותנת תחושה של מבנה מנדטורי בריטי של תקופת זוהר של פעם. לצידו אגב, מדרום, נמצא מועדון התיאטרון (קולנוע ראשיד / קולנוע צליל).
הבניין נמצא בשדרות ירושלים מספר 8, נבנה בשנת 1924 ושימש את שלטונות המנדט (מפקדת מחוז לוד). היה בו סניף של רשת ה-כל-בו והמעדניות Spinney's. בהמשך נודע כמבנה שבו שכנה (מ-1950) הנהלת השק"ם. מזה שנים לא מעטות הבניין נטוש ובדרכו להיהפך למלון בוטיק של רשת ישרוטל. התכנון והעיצוב הוא של אילן פיבקו אדריכלים, ועיצוב פנים של האדריכלית הלונדונית אינגה מור. (לינק לכתבה של אדריכל דקל גודוביץ').
תיק תיעוד הוכן על ידי אדריכלית השימור איריס הורוביץ שלוש עם אמנון בר אור וטל גזית אדריכלים בע"מ.
מה שאני עושה, באופן עצמאי לגמרי, במשך 15 שנה, הוא לצלם ולתעד את המבנים הללו, במצבם האותנטי, או היחסית אותנטי, תלוי בכמה גלגולים עברו, בכך לנקז את היצירתיות והאמנות שלי, ועל הדרך גם לשמר בצילום את הארכיטקטורה שלהם. גם במקרה זה שוב זה הוכיח את עצמו. לא ניתן היה לדעת מה יוליד יום ומה יוליד בעתיד השימור/שחזור/שיקום/שיפוץ/שדרוג. המציאות מראה שהרסו את כל הפנים, ושכעת תוכלו לצפות בו בתמונות למרות שאינו קיים כבר בשטח. אין.
דעתי לגבי שימור, כן או לא ואיזה, אינה משנה כל כך ובטח לא תעזור כעת. הבניין בתכלס אינו ענק (3522 מ"ר) ואני מניח שהיו אילוצים תכנוניים, ביורוקרטיים וכלכליים רבים ומורכבים בלקיחת מבנה כזה והפיכתו למלון חדש. לא יודע אם זה היה בלתי אפשרי אבל בטוח שקשה ומורכב. חבל שכל הפנים הזה שתראו עכשיו בצילומיי, שהוא מאוד אירופאי באופיו, חדרים בגדלים שונים בהיקפים, מסדרונות (שהם כמו "רחובות" בעיר) וחלקים פנימיים פונקציונליים כולל שארית של אטריום פנימי פתוח לאור, נהרס ואיננו עוד.
נותרה המעטפת, נותרו הקירות ההיקפיים בלבד, נו, וגם זה משהו לפחות. חבל שהפרופורציה הכה יפה ויחסית נמוכה (קומת קרקע ועוד שתי קומות בלבד) של הבניין המנדטורי הזה לא תישאר ולא תלווה אותנו יותר. לבניין יתווספו שלוש קומות, באותו סגנון, ועוד קומה נסוגה על הגג. הדמייה (טוטם) של תכנון משרדו של פיבקו:
ועכשיו הנה המבחר של 100 צילומים (מוקטנים) שלי מהבניין (צולמו כאמור ב-11/12/2019):
אני בן 50 ו-5 חודשים כמעט…, ומקווה מאוד שאזכה להציג עוד בחיי, ולא אחרי מותי, תערוכה/תערוכות במוזיאון ישראל, ירושלים, ו/או במוזיאון תל אביב לאמנות, ובמוזיאונים וגלריות נוספות.
יש זמן, כנראה, אבל הוא הולך ומתקצר… לתשומת לבם של מי שצריך לחשוב מחוץ לקופסא וליזום.
בינתיים- ניתן, אפשר ורצוי להזמין אותי לתת הרצאות (לחוגי בית, משרדי אדריכלים, אקדמיה, חברות, ארגונים, מועדונים, מוסדות, גלריות ועוד), הן פגז.
שרון רז
26-03-2019
054-4208050
bddaba@gmail.com
מרץ 26, 2019 at 2:09 pm
תודה רבה איש יקר! איך הצלחת להתגנב פנימה? התצלומים שלך מראים שבהחלט היה יכול לשמש כבית מלון בתצורתו הקודמת שרוקנה מתוכנה ונהרסה כליל. ממש לא ברור לי איך ננטש בניין כל כך חשוב ולמה נרקב במשך שנים ארוכות ללא שימוש. מאחר שהתמקדתי רק במרחב הציבורי, ובחזיתות (שאם לא כן בספר היו 800 עמודים 🙂 ) לא חקרתי לעומק למה ננטש. לפחות ההזנחה אפשרה לך להציץ פנימה למצב האותנטי. היו כל מיני שימושים לבניין בעבר – גם מפעל טקסטיל של משפחת פלאחה, ובית דפוס צבאי (יש תצלומים בספר). עכשיו נשארו רק זכרונות ושרידים שאצרת במצלמתך בעבודת התיעוד החשובה שלך. הולכת לשתף כמובן. שוב תודה שפשפשת בתיבת האוצרות שלך והבאת לכאן.
מרץ 26, 2019 at 11:06 pm
תודה רבה מקרב לב, ורד יקרה. היה יכול, אולי. ננטש ונרקב, מזה אינני מופתע. מעניינים השימושים הנוספים שהיו לבניין, כפי שכתבת. שוב תודה לך!
מרץ 26, 2019 at 8:53 pm
יבורכו העיניים שלך.
מרץ 26, 2019 at 11:07 pm
מחמאה שלך היא מחמאה בריבוע. תודה רבה, מרית יקרה.
מרץ 27, 2019 at 8:25 am
תיעוד חשוב מאוד שרון, כמו כל מפעל השימור הצילומי שאתה עובד עליו כבר הרבה שנים בכל הארץ. כמו שאמרתי בעבר – אם אתה לא תעשה, זה פשוט לא יהיה. ברכות!
מרץ 27, 2019 at 1:02 pm
תודה רבה, חנן, מעריך את תגובתך מאוד
מרץ 27, 2019 at 1:38 pm
זה כל כך חשוב מה שאתה עושה, אל תרפה ורק תמשיך, ובהצלחה!
מרץ 28, 2019 at 9:46 am
תודה רבה יגאל
מרץ 27, 2019 at 2:49 pm
מרתק. כמובן בתור אקס ארכיאולוג הייתי חופר מתחת ליסודות. בתקווה שאכן נעשתה חפירה שכזו.
מרץ 28, 2019 at 9:47 am
תודה רבה מיכאל. הם כבר חפרו הכל עם ההריסה… חפרו ובדקו או חפרו, כתשו והרסו.
מרץ 28, 2019 at 4:49 am
צילומים נהדרים וסיפור מצער. תודה שרון שאתהה מעלה את המודעות לשימור
מרץ 28, 2019 at 9:47 am
תודה רבה עפרה.
אפריל 5, 2019 at 6:51 am
שרון היקר, צילומים נהדרים. תודה על העבודה היפה. מה זה העניין הזה של "אני בן 50 וחמישה חודשים…" אני מבוגר ממך ב-25 שנה, מרצה, לומד ונהנה- אז תרים את הראש ותשמח על גילך הצעיר. ואם אתה מחפש הרצאות, אל תחכה שהן תבואנה (אני לא חיכיתי), תבשיל שרוולים וקדימה… ואם תרצה כמה רעיונות וקשרים- תתקשר.
נ.ב. שד' ירושלים הוא ההרצאה/סיור הבא שלי ולך ולורדה תודות
אפריל 5, 2019 at 8:06 pm
תודה רבה שמואל. כל הכבוד לך על החיוניות, האנרגיה והמרץ. ראשי בדיוק במקומו, לא למעלה מדי ולא למטה ואני אוהב את גילי הנוכחי. לא מחכה להרצאות, הן באות אליי, כמו גם מקדם את הדברים הנחוצים. שוב תודה, תיהנה
אפריל 7, 2019 at 11:28 am
היי שרון
דגעתך לגבי שימור כן חשובה וכנל לגבי הריסת המרחב הפנימי , זה דיון כשלעצמו האם שימור המבנה הפנימי חשוב גם כן ? ובאיזה מחיר הרי הוא ממילא לא יהיה חשוף לציבור , לגבי שימור המעטפת לדעתי זה חשוב מאוד כשלעצמו כולל המחיר של הוספת קומות אבל לפחות באותה מתכנות עיצובית שזה מעיד על חשיבה ואכפתיות מינמלית .
הלוואי עלינו שימשיכו לשמר כך או אחרת ופחות להרוס לבנות מחדש כמו במקארה של קולנוע אלנבי ועוד רבים .
אפריל 7, 2019 at 11:36 am
שלום לכם,
תלוי למה קוראים שימור. אם החשוב הוא האדריכלות בלבד אז אולי יש שאלה לגבי השימור הפנימי אבל אם המבט הוא היסטורי (היסטוריה של תרבות במיוחד כלומר נסיון לתת גם מבט על חיי היומיום בבנין) אז אין בכלל ספק שהשימור הפנימי הוא חשוב לא פחות מהחיצוני. ציורי הקיר, הריצוף, חלק מההנגרות ומהרהיטים וכו' וכו'. לדעתי רשויות השימור צריכות לדאוג גם להקדיש מקום לשיחזור החיים בבנין בתקופות עברו. שמואל טל
פברואר 15, 2020 at 8:44 pm
https://headstart.co.il/project/55349
אוקטובר 26, 2020 at 11:01 am
צילומים נהדרים
אוקטובר 26, 2020 at 7:08 pm
תודה רבה