אל תשתפו פעולה עם טקסי הריסה למיניהם. הם מתועבים. זה עלה תאנה ציני עכשווי חלול וקלוקל שבא לכסות על עצם הדבר שהוא השמדה של בניין ומורשת בנוייה. אכן, יש בישראל המון בניינים מכוערים ובוודאי ששיכונים ישנים ולא יפים. אבל זכרו תמיד שגם אם תחלופה נהייתה הכרחית במקרים לא מעטים הרי שהריסה תמיד הורסת גם את הסביבה והיא תמיד דבר קצת עצוב, לא משהו לחגוג. המבנים הללו איכלסו אנשים שחיו כאן עשרות שנים, במקרה של דירות מגורים בשיכונים. ידוע וברור לי שרוב הבריות כאן בעד הריסות מבנים ישנים ודעתי היא דיעת מיעוט. אולי זו רגישות יתר. צריכה להיות התחדשות אבל לא תמיד במחיר הריסה. בטח לא של מבנים חשובים (השיכון כאן אינו חשוב או יוצא דופן). בכל אופן גם אם הורסים לא צריך לעשות מסיבה.
הנה עוד פוסט חדש שלי על עוד מבנה שיכון (בפתח תקווה) שעבר פינוי, נטישה, הריסה ובקרוב בינוי חדש. אני מצלם את מה שעיניי בוחרות לפקס עליו מבט. הנה מבחר תצלומים מהבניין הזה שעתה הוא ז"ל. שאריות וזיכרונות. אני מגיע עם מצלמה בלבד ומשמר מציאות סובייקטיבית לפני הכחדה.
כרגיל כל הצילומים מוקטנים. אין לעשות בהם כל שימוש ללא הסכמתי המפורשת בכתב. הנה 66 תצלומים בגלרייה אחת. 59 מהם ממצלמה וה-7 האחרונים הם צילומי סלולרי. בפייסבוק פרסם היזם את טקס ההריסה ובתגובות ענו לו דברים כמו "יא אלוף", "תותח" ו"כל הכבוד". ישראל החדשה. אולי לא רק החדשה. יש כאן עשרות שנים הריסות, בכל המדינה, שלא מעט מברכים עליהן. נו שויין.
שרון רז

שרון רז
דצמבר 22, 2021 at 9:37 pm
זה מתחיל מזה שבונים רע, ואז נאלצים להרוס כדי שלא ייקרוס מעצמו. עצוב מאוד שמבנים משנות ה-20-30 מחזיקים מעמד הרבה יותר טוב מאלו שנבנו בשנות ה-50 והלאה, כולל היום. זה הזכרונות של בני אדם, וגם היקום שמשווע לקצת מנוחה מכמויות עצומות של פסולת בניין.
דצמבר 24, 2021 at 9:54 am
כל מילה, ורד יקרה, לגבי הבנייה הרעה, הזכרונות והפסולת. תודה רבה ושנת 2022 טובה.
דצמבר 23, 2021 at 3:07 pm
שובר לב ונפלא. בשטן במוסקבה אומר בולגקוב שכתבי יד אינם בוערים, אני יודעת שהבניין הזה נהרס, אבל לא עד הסוף. הצילומים האלה איכשהו משמרים אותו בין לבין.
דצמבר 24, 2021 at 9:56 am
תודה רבה על כל מילה, מרית יקרה. תמיד מרתק לקרוא אותך, פוסטים שלך ותגובות כאן. 2022 טובה.
דצמבר 24, 2021 at 5:33 pm
לגמרי צודק. אני גם חושבת שלא כל השיכונים ראויים להרס. לא כולם נבנו רע וחלקם הם עדות למפעל חיים שאין להתעלם ממנו. כתבתי על כך פוסט. לא יודעים לשמר כאן.
דצמבר 26, 2021 at 9:54 pm
אכן. זו המציאות כאן. תודה רבה רבקה
דצמבר 26, 2021 at 10:06 am
נראה כמו פמגוסטה בקפריסין לאחר הפלישה היוונית, הכל נשאר על כנו, פומפיי
דצמבר 26, 2021 at 9:55 pm
קצת פחות דרמטי מפומפיי אבל מבין את הכוונה. תודה לך דני