חיפוש

נטוש

צילום מבנים ותיקים ונטושים בישראל בהווה למען העתיד

מאת

שרון רז

שרון רז. אדריכל אמן המצלם ומתעד מבנים ותיקים ונטושים בישראל. אקטיביסט היוצר את שימור המורשת הבנויה הנעלמת והנאלמת בישראל על ידי צילום.

מבצע לראש השנה 2022

לא יודע אם שמתם לב אבל ראש השנה זה כבר עוד שבועיים ויומיים.

אל תביאו חפצים. רק אמנות, תרבות, ספרות, מוזיקה. זה שווה ועם ערך אמיתי.

מבצע לראש השנה למשך שבוע בלבד על הספר שלי. מהיום, שישי, ועד שישי הבא (16/9) בלבד.

זה על מנת להספיק לשלוח בבטחה ובזמן את ההזמנות בדואר.

חותך שליש ממחירו. אשכרה. במקום 240 ש"ח (220 ש"ח + 20 ש"ח משלוח בדואר רשום) אז 160 ש"ח.

תשלום ב-ביט או בהעברה בנקאית.

זהו ספר האמן הראשון שלי, 240 עמודים עם 224 תצלומי צבע, שנבחרו בקפידה במשך כשש שנים.

מעצבי ומפיקי הספר- מגן ואדם חלוץ.

מבנים נטושים מסוגים שונים, אותם אני מצלם כבר כמעט 19 שנה.

כל מי שרכש את הספר המיוחד הזה יצא סופר מרוצה. תשאלו אותם.

וואטסאפ שלי להזמנות ולצורך העברה ב-ביט – 054-4208050

קרדיט לצילום כאן- ענת עינהר

שנה טובה

שרון רז

על פליטים ורכוש נטוש + מבצע על הספר

  1. כ-3 מיליון פליטים אוקראינים מסתובבים עכשיו. כנראה שחלקם יחזור לביתם לאחר שהמלחמה הזו תסתיים. לחלקם כבר לא יהיה להיכן לחזור.
  2. יהודים זה עם של פליטים. חלק מהפלסטינים הם פליטים. גם חלק מהסורים. יש עוד הרבה כאלו בעולם, לצערינו.
  3. הזחיחות לא תישאר כאן לעד. כנראה שאסונות יגיעו וכנראה שיגרמו לחלק מהישראלים להיות גם הם פליטים.
  4. רעידת אדמה צפויה כאן מתישהו, אסונות טבע, שריפות, הצפות, מלחמה ענקית ונוראית עם איראן ולבנון ועוד. אני מקווה מאוד שזה לא יקרה, אבל כנראה שמשהו מזה יקרה.
  5. אנשים נותנים את בטחונם בכמה קירות, בקניית דירה או בית, ברכוש, בחפצים, ברכב, באזעקה, בביטוחים וכו. רכוש הוא הבלים. רכוש הוא הבלים. רכוש הוא הבלים. אין ביטחון בכלום. תראו כמה מהר אנשים נהפכים לפליטים, משאירים את הכל מאחור והולכים בקושי עם תיק אחד הלאה, אם נשארו בכלל בחיים.
  6. יותר מ-18 שנה אני מצלם במצלמות דיגיטאליות מבנים נטושים, ביניהם בתי מגורים נטושים, דירות נטושות בבנייני מגורים נטושים, מתחמים ומבנני מגורים, כולל כמובן שיכונים ישנים לפני הריסה.
  7. מתרחש המון הרס בשנים האחרונות בפרוייקטים של פינוי בינוי בכל רחבי הארץ. עושה רושם שבשנה שנתיים האחרונות הקצב הואץ בצורה די מדהימה ושיכונים ישנים מתפנים, ננטשים, נהרסים ומפנים מקומם לשיכוני האדם החדשים. אין לי בעיה עם זה. תמיד היתה תחלופה במגורי האדם. אני אוהב להיכנס לבד לדירות נטושות, לראות ולצלם מה אנשים משאירים מאחוריהם. ולראות את האדריכלות הפשוטה, הנקיה, והמלוכלכת עירומה.
  8. השיכונים החדשים אגב, אינם מאוד שונים מאלו הישנים, גם אם לאדם הממוצע זה כן נראה כך. הם חדישים, מחומרים אחרים, גבוהים יותר, נפוחים ושמנים יותר, משנים את כל הפרופורציות האורבניות ולכן את הערים, יש בהם ממ"דים וחידושים, אבל הם לא שונים בהרבה, לא. הם כן מספקים בד"כ פחות (כן, פחות!) שטחים ירוקים ממה שהיו בין השיכונים הישנים וכן מספקים פחות אופק ושמיים להולכים ברחובות, מפאת מימדיהם.
  9. 18 שנה, כל כך הרבה חללים נטושים, ריקים מאדם, ומלאים ברכוש וחפצים מאובקים שנזנחו ונשארו עדות אילמת לבעליהם הנעלמים. כך או כך- בתכריכים אין כיסים. אנחנו נכנסים לאדמה בלי כלום.
  10. לפני שאמי נפטרה לפני כשבע וחצי שנים, אבל בעיקר אחרי- התחלתי, המשכתי והעצמתי את הרצון העז להיות יותר מינימליסטי, יותר סגפן ויותר ממוקד ולהיפטר מכמה שיותר רכוש וחפצים, שאצלי זה בעיקר רכוש תרבותי ואמנותי כמו ספרים, מגזינים, תקליטים, דיסקים וכו, אך גם פה ושם חפצים, ריהוט ובדומה לזה. זה מנקה גם את הבפנים. זה מנקה את העיניים. זה מרווח. זה מכניס אוויר. להיות עם כמה שפחות.
  11. מטרתי, שאיפתי ותשוקתי, היא להגיע למצב בו יש לי תיק אחד בלבד, מקסימום שניים.
  12. שלשום נקלעתי מוקדם בבוקר למצב בו היתה לי כחצי שעה לשרוף עד לעבודה. מצאתי לי פינוי בינוי, כלומר מבני שיכונים שננטשו והתרוקנו, לפני הריסתם. עמי היתה רק המצלמה המוגבלת מאוד שבמכשיר הסלולרי הנייד. לאחר סיום עבודתי צילמתי שם שוב.
  13. במצלמה של סלולרי נייד אין זום, אין עיינית, אין שליטה על הבהירות והכהות וכו, לכן אני לא אוהב לצלם איתה נטושים. אבל לפעמים אני מעדיף לצלם כך, אם בא לי, מאשר כלל לא. אני לא מחשיב זאת באותה קטגוריה של צילומי המצלמה אבל טוב שיש את האופציה. לפעמים אני מצלם עם מצלמה וחצובה ופה ושם בנוסף מוציא את הנייד ומצלם כמה פרטים עם מצלמת הסלולרי, כהשלמה. עם הנייד מאוד קל ונוח לצלם, קליל להסתובב, אבל בשבילי זה לגמרי לא נקי ולא מדויק מספיק, ללא עיינית, זום וכו.
  14. צילמתי שלשום במתחם הזה יותר מ-400 תצלומים, בנייד כאמור. מביא לכם כאן רק 60 מהם, שכאמור אני מחשיב אותם טכנית נחותים, ובכל זאת- אלו עיניי שלי.
  15. זכרו- חלקינו עוד נהיה פליטים, כמו האוקראינים, ואולי במצב גרוע הרבה יותר. עוד יקרו אסונות, כן, גם כאן בישראל. אז, ואולי רק אז, נתעורר כולנו באמת. אולי צריך שאנשים קצת יאבדו מרכושם ומזחיתותם כדי שיחזרו לפרופורציות, כי הפרופורציות כאן נעלמו. החזירות, השחיתות, האלימות, הניצול והפערים שולטים.
  16. הסתיים פורים. חג הפסח יהיה בעוד פחות מחודש. אני פוצח במבצע פסח מיוחד שיחל היום, יום שבת, ה-19 למרץ, ויסתיים ב-31 למרץ. זאת על מנת שמי שירצה לתת מתנה לעצמו או לבני משפחתו, חברים או ידידים, יוכל לעשות זאת בזמן, ושהמשלוח יגיע אליו בוודאות לפני ערב הפסח, שיהיה ב-15 לחודש אפריל.
  17. הספר "נטושים" מכיל 240 עמודים עם 224 תצלומי צבע שנבחרו בקפידה במשך כשש שנים. הוא יצא לאור ב-2 לנובמבר 2020. הספר נמכר מראש בקמפיין הדסטארט ב-2020 ביותר מ-450 עותקים. וממשיך להימכר מאז צאתו לאור.
  18. מחירו הרגיל הוא 240 ש"ח (220 ש"ח + 20 ש"ח משלוח בדואר רשום בישראל). מחירו בעת המבצע העכשווי שבין פורים לפסח, כאמור מהיום, ה-19/3 ועד ה-31/3, יהיה 160 ש"ח בלבד, כלומר הנחה ענקית וסופר נדיבה של שליש ממחירו (33.33%). אני יכול להבטיח לכם שלא תהיה הנחה גדולה מזו אצלי. כמו כן- הספר הוא משהו מיוחד.
  19. במבצע זה אין אפשרות לאיסוף עצמי, אלא רק כאמור עם משלוח בדואר רשום בישראל. התשלום באפליקציית ביט או בהעברה בנקאית. יש לכתוב לי את כל הפרטים- שם מלא, מספר טלפון סלולרי, כתובת מלאה, מיקוד וגם לרשום אם אתם מעוניינים בהקדשה קטנה בתוך הספר (שאינה בתוספת תשלום). להתקשרות עמי:
    מייל – bddaba@gmail.com או ב-וואטסאפ- 054-4208050 (מסרונים בלבד, לא עונה לטלפונים).
  20. כל התצלומים בפוסט זה צולמו כרגיל על ידי וכולם מוקטנים. אין לעשות בהם כל שימוש ללא אישורי המפורש בכתב. לחיצה על תצלום אחד יפתח אותו ואז ניתן גם לדפדף אחד אחד. שבת שלום ושבוע טוב. שרון רז
להמשיך לקרוא "על פליטים ורכוש נטוש + מבצע על הספר"

טקסי הריסה + גלריית תצלומי פינוי בינוי נוסף

אל תשתפו פעולה עם טקסי הריסה למיניהם. הם מתועבים. זה עלה תאנה ציני עכשווי חלול וקלוקל שבא לכסות על עצם הדבר שהוא השמדה של בניין ומורשת בנוייה. אכן, יש בישראל המון בניינים מכוערים ובוודאי ששיכונים ישנים ולא יפים. אבל זכרו תמיד שגם אם תחלופה נהייתה הכרחית במקרים לא מעטים הרי שהריסה תמיד הורסת גם את הסביבה והיא תמיד דבר קצת עצוב, לא משהו לחגוג. המבנים הללו איכלסו אנשים שחיו כאן עשרות שנים, במקרה של דירות מגורים בשיכונים. ידוע וברור לי שרוב הבריות כאן בעד הריסות מבנים ישנים ודעתי היא דיעת מיעוט. אולי זו רגישות יתר. צריכה להיות התחדשות אבל לא תמיד במחיר הריסה. בטח לא של מבנים חשובים (השיכון כאן אינו חשוב או יוצא דופן). בכל אופן גם אם הורסים לא צריך לעשות מסיבה.

הנה עוד פוסט חדש שלי על עוד מבנה שיכון (בפתח תקווה) שעבר פינוי, נטישה, הריסה ובקרוב בינוי חדש. אני מצלם את מה שעיניי בוחרות לפקס עליו מבט. הנה מבחר תצלומים מהבניין הזה שעתה הוא ז"ל. שאריות וזיכרונות. אני מגיע עם מצלמה בלבד ומשמר מציאות סובייקטיבית לפני הכחדה.

להמשיך לקרוא "טקסי הריסה + גלריית תצלומי פינוי בינוי נוסף"

כרוניקה של מוות ידוע מראש אך תמיד מפתיע

אחת מהטראומות הנדל"ניות האישיות המיתולוגיות שלי היא היעלמותו של בית הקירור של סבא רבא שלי וסבא שלי בצפון פתח תקווה בתחילת שנות האלפיים. עם הטראומה הזו אני בדרך כלל פותח את הרצאותיי בארץ.

סבא רבא שלי, מרדכי שלום סימקין, הקים את בית הקירור ומפעל הקרח העברי הראשון בתל אביב בשנות העשרים (של המאה העשרים). בהמשך הוקם בית הקירור בפתח תקווה וכו. כשהייתי ילד ומתבגר ביקרתי בו לא פעם כשהיה פעיל.

בתחילת שנות האלפיים הגעתי לשם עם מצלמת פילם, לא שלי, ולפני שממש התחלתי עם פעילותי הצילומית הרציפה. צילמתי 6 תצלומים בלבד מבחוץ, של בית הקירור שהיה כבר נטוש, וכשבאתי לצלם שוב הוא נעלם, כבר לא היה. זה השאיר חותם עמוק ולא קל שגם מסביר לא מעט.

להמשיך לקרוא "כרוניקה של מוות ידוע מראש אך תמיד מפתיע"

מה אנשים משאירים מאחוריהם

פוסט חדש על פינוי בינוי. כבר היה לפחות פוסט אחד כזה בעבר כאן בבלוג.

אחרי הפינוי, בשלב הנטישה, לפני ההריסה וכמובן לפני הבינוי החדש העתידי.

זו בהחלט אינה סוג הארכיטקטורה שאני אוהב במיוחד ואינה סוג הנטישות שאני אוהב במיוחד. זו נטישות טריה ומאוד זמנית.

ועדיין, זה מעניין בעיניי ולכן צילמתי כאן. יש פרוייקטים רבים של פינוי בינוי בארץ וכמובן שלרובם אין לי זמן וכסף להגיע, וגם לא צורך כזה.

המתחם הזה היה מורכב משני בנייני שיכוני רכבות שבכל אחד מהם 3 כניסות. המתחם, ברחוב אחד העם ברמת גן, נהרס יחסית לאחרונה.

למרות שהיו שיכונים מכוערים הם היו ממוקמים באיזור הפונה אל הפארק הלאומי, מה שאפשר יהיה לראות כאן בפוסט בכמה תצלומים.

ייתכן וזו הפעם הראשונה, אינני זוכר כבר, שאני משתמש ומציג גם צילומים ממכשיר הסלולרי, בנוסף לאלו שמהמצלמה.

להמשיך לקרוא "מה אנשים משאירים מאחוריהם"

מבצע לראש השנה


ולמי שרוצה מייל – bddaba@gmail.com

קולנוע שביט הנטוש, באר שבע – שרון רז

קולנוע שביט בעיר העתיקה בבאר שבע פעל באופן יחסי לא הרבה שנים. תמיד זה יחסי. יש בתי קולנוע שפעלו כ-50 שנה ויש כאלו שפעלו רק כ-20 שנה. ישנם כאלו שנסגרו כבר בשנות השישים או השבעים, למרות שהרוב נסגרו בשנות השמונים או התשעים.

בבאר שבע היו הרבה בתי קולנוע, בכל רובע ואיזור. בעיר העתיקה בבאר שבע פעלו, חוץ מ"שביט" עוד שני בתי קולנוע. האחד הוותיק יותר "אמפי" פתוח ללא גג, קולנוע קיץ, שהיה ליד המשטרה ונהרס מזמן, וגם קולנוע "מרכז" באחד מהפסז'ים, שעבר גלגולים כמועדונים. קולנוע שביט נמצא גם הוא, כלומר הכניסה אליו, בפסז' מרכזי בעיר העתיקה.

כמובן שמצב המבנים בעיר העתיקה בבאר שבע די בכי רע באופן כללי. ככה זה בד"כ בישראל.

פנים בית הקולנוע הוא מהגדולים ומהגבוהים שראיתי בארץ, וראיתי הרבה מאוד.

הוא גם היה, כפי שניתן לראות, די מהמפוארים (למרות כיסאות העץ) וכלל אלמנטים מעוצבים תלויים קלים וצבעוניים מיוחדים שכנראה נועדו לשפר את האקוסטיקה באולם.

תודה רבה מקרב לב למיכאל איידן הבאר שבעי שיידע אותי בזמנו לגבי הקולנוע, ליווה אותי במקום, באופן די נדיר, וגם עדכן אותי לאחרונה על כך שהיתה שם שריפה, שהתחילה כנראה בחנויות הפסז' ולכן גם בית הקולנוע עצמו נשרף כי אש עולה למעלה. חבל. אגב שריפות היו כבר בעבר ברחוק בתולדות בתי הקולנוע בישראל, למשל בקולנוע מוגרבי המיתולוגי בתל אביב.

אני משחרר את הפוסט הזה עכשיו "תודות" לעובדה שהוא נשרף. חיכיתי כ-8 שנים מאז הצילום שלי במקום כדי שיקרה משהו והנה קרה. לא רציתי לכתוב אודותיו עד עתה כי ניתן היה לגנוב ממנו כיסאות וציוד וממגוון נוסף של סיבות, שאותן אני מסביר בספר שלי "נטושים".

חייב להודות שכיום הייתי מצלם אותו טוב יותר, גם בגלל עוד שנות ניסיון עם המצלמה וגם בשל העובדה שאז לא היתה ברשותי חצובה. למעשה יש לי חצובה רק מהשנה שנתיים האחרונות. חצובה עוזרת במקרים כאלה של חללים חשוכים ו"בעייתיים".

חלק די גדול מהצילום כאן הוא תיעודי גרידא ו"קשה" בגלל מגבלות האור והניגודים, וחלק מהצילום הוא אמנותי ותיעודי.

כל התצלומים צולמו על ידי, שרון רז, בפברואר 2014, והוקטנו בגודלם בשביל הפוסט הזה. אין לעשות בהם כל שימוש ללא אישורי המפורש בכתב, לאחר פנייה במייל אליי, שכלל לא בהכרח תיענה בחיוב.

להמשיך לקרוא "קולנוע שביט הנטוש, באר שבע – שרון רז"

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑