חיפוש

נטוש

צילום מבנים ותיקים ונטושים בישראל בהווה למען העתיד

קטגוריה

שונות

הערב תהיינה הרבה חתונות

היום יהיו הרבה חתונות. הערב יהיו הרבה חתונות. זה תאריך עגול, כמו שאומרים בעברית רצוצה. התשיעי לתשיעי אלפיים ותשע. תשע תשע תשע. עגול. הם חושבים שזה יבטיח להם חיי מור וקינמון, חלב ודבש, הצלחה ושגשוג. זכותם. הם טועים כמובן. הם לא באמת יודעים מה מחכה להם. לרובם. הם באקסטזה, בשיכרון חושים. התאהבות זה שיכרון חושים, כמו להיות שיכור. ולא מיין. זה עניין כימי. זה עניין של משיכה. זה עניין של חסר, חוסר והתמלאות. היא אמיתית. היא לא מחזיקה זמן רב. אני מאמין באהבה. אהבה נשארת הרבה זמן. לפעמים. אני מאמין שלא ממש מפסיקים לאהוב. אם האהבה היא באמת חזקה וטובה. אמיתית. אבל היא נחלשת והיא נפגעת. יש נסיבות. יש התפתחויות. יש סביבה אנושית שמקשה ולא עוזרת. יש קשיים. ויש כמובן את עניין הבאת ילדים לעולם, שבמקרים רבים מדרדרת את האהבה, מדרדרת את הזוגיות, כותשת את מה שהיה טוב. זוגיות אינה דבר טבעי. גם במערות לא היתה זוגיות. היו נשים וילדים.  קומונה. היו גברים שהיו בחוץ ורק באו מדי פעם, להתחמם. כל המהלכים הרגילים, הם מאוד נורמליים, כביכול, אבל הם הכי הפוכים להיגיון ולטבע. אבל האנשים ביום אושרם הערב. הם מאושרים פעמיים. לא רק שהם מתחתנים אלא הם הצליחו להזמין לעצמם אירוע ענקי בדיוק ביום עגול. תאריך עגול לא מבטיח כלום. בראש שלהם זה כן. הם צפויים לקבל כמה וכמה מכות בראש בעתיד הקרוב והרחוק. הם יתרסקו. על הפרצוף. בינתיים אשליית התאריך העגול תחזיק מעמד. עד מחר בבוקר. נו באמת. הרי זהו האירוע המופרך ביותר שמקיימת האנושות. האירוע הבזבזני והטיפשי ביותר שמקיימים. המולת החתונה. וואחאד המולה. המולת אימים. הרי האורחים סובלים. אבל ממש. סבל בל יתואר. וגם ההורים. וגם החתן והכלה. הם פשוט כנראה לא קולטים את זה כרגע. היום המאושר בחייהם. מי הנחיל את המופרכות הזאת, השגורה כל כך, המקובלת כל כך, הכה מזוייפת וחוטאת לאמת. הרי בשביל מה צריך את כל זה. מהלך נטול כל היגיון או הצדקה כלכלית. זהו חורבן כלכלי. שלוש ארבע שעות של כלום. של חגיגת זיוף ואושר, של הילולת טמטום ומסכות. מסכות. רעות. חורשות רע. איזו בועה קלוקלת. בועה. דקה, כה דקה. עוד רגע ממש היא תתפוגג, פוף! בועת אוויר שעולה ועולה, לשניה או שתיים, ואז מתפוצצת בפנים ונעלמת. אז בשביל מה כל הטירחה הנוראית הזו. ההזמנות, הדפוס, העיצוב והשטויות. המחשבה, הדיעות, הויכוחים, המריבות. האירגון והתיאום, ההפקה. סידור הפרחים, הצלם והוידאו, ההנצחה והתאורה, האוכל והשתיה, האלכוהול וההפתעות, המוזיקה הגרועה, גן האירועים או המקום הסודי שממש לא כמו כולם. הכל כמו כולם. הם חושבים שהם שונים. הם בדיוק כמו כולם. והם ייפלו, כמו רובם. שלא נדבר על המכונית המושכרת והנצנצים, על התספורות העקומות והחליפות המצחיקות, על הצילומים ליד הים, הנמל או איזה בית נטוש. מי הרשה לכם. על ההתרגשות הטרום התקף לבית המיותרת. ממש ללכת לשירותים. הקיבה מתהפכת. הכל מבריק, בוהק, מרשים , גדול ונוצץ למרחק. אוטוטו, קצת יותר או קצת פחות זמן. אל דאגה. הכל יתפוגג, ייעלם וייחרב. אבל זו האמת וצריך להביט לה בפנים. הזוגיות אינה טבעית והאהבה מנצחת, אבל לא את החיים. אפשר להיות אופטימי. הרי בשביל מה בחרנו לנו בדיוק את התשיעי לתשיעי אלפיים ותשע. תשע תשע תשע. איזה מגניב. להמשיך לקרוא "הערב תהיינה הרבה חתונות"

מודעות פרסומת

ג'ון יוז מת

במאי טוב הוא היה

והוא השאיר אחריו בעיקר סרט אחד חכם ומקסים במיוחד

"מועדון ארוחת הבוקר"

ובו חמישה מתבגרים נשארים מרותקים לתיכון שבו הם לומדים

חמישה מתבגרים שלכל אחד רקע אחר ואופי אחר ובכל זאת… משהו קורה

סרט חובה לטעמי, ועד היום לא נס ליחו

הזדמנות להיזכר ולמי שלא חווה, לחוות מהר להמשיך לקרוא "ג'ון יוז מת"

הוא בן עשר, הבן שלי

השבוע, לפני עשור שנים, הפסקתי לעשן.

אבל חכו, זהו לא פוסט על עישון, לא ולא.

הפסקת העישון לא היתה מתוכננת והיא קרתה שלוש שעות אחרי שנולד הבן שלי, ילדי הראשון. להמשיך לקרוא "הוא בן עשר, הבן שלי"

אינדקס 101 / שימושון

זהו אינדקס חדש של 101 הפוסטים שלי (עד היום) כאן בבלוג הזה.

זה הפוסט ה-102 ואני מקדיש אותו לגולשים, לגלישה נוחה כאן בבלוג ולהתמצאות מקסימלית.

כולו הוא אינדקס, שימושון אחד גדול שפורש את כל הפוסטים שלי עם לינקים, בדף אחד קל לשימוש.

בבקשה ובהנאה :

זה מחולק לשלושה נושאים – צילומים, צלילים ושונות.

כל נושא מסודר מהפוסט האחרון והמעודכן ביותר למעלה ועד לפוסט המוקדם ביותר (הישן ביותר) למטה.

כדאי אולי לשים לב לדברים שאולי פספסתם בעבר. להמשיך לקרוא "אינדקס 101 / שימושון"

תחנות תרבות אישיות

תחנות תרבות, תחנות אמנות.

מרגשות זו בעיה, כי היו כל כך הרבה מרגשות.

אז אולי אכתוב על המשמעותיות, תחנות התרבות והאמנות המשמעותיות, הראשוניות יותר, אלו שהזיזו משהו אצלי, שנתנו לי בראש. זה הכל בעקבות הפוסט "שלושה קטעים מרגשים" של אורי קציר ב"אפלטון", כן? מיכל פרנקל, כאן מ"רשימות" הזמינה אותי אז תודה לו ותודה לה.

 

טוב, אחלק זאת לשלוש.

שלושה נושאים – מוזיקה, קולנוע, ספרות.

כל נושא יכיל שלוש תחנות משמעותיות. להמשיך לקרוא "תחנות תרבות אישיות"

קבוצת הכדורגל שלי

מכבי פתח תקווה

זהו פוסט מחווה לזכרונות, חוויות ונוסטלגיה

זהו פוסט מחווה לקבוצת הכדורגל השניה הכי ותיקה בישראל

זהו פוסט מחווה לקבוצה שחגגה 100 שנים להיווסדה בחודש אפריל האחרון

התנצלותי הכנה לבנות ישראל שייתכן ולא יחושו עניין או סקרנות רבה לקרוא פוסט ספציפי ספורטיבי זה להמשיך לקרוא "קבוצת הכדורגל שלי"

מקווה שאני לא מגלה כאן סוד בטחוני

אושייה ביטחוניסטית אינני.

פרשן לעניינים צבאיים אסטרטגיים גם לא.

אבל כ"בלוגר" רציתי לשתף אתכם בדבר אחד קטן, שאולי יעזור לכם ואולי לא.

אתמול נוכחתי לדעת שתקיפה באיראן קרובה מתמיד וצפוייה לקרות ממש כל רגע. להמשיך לקרוא "מקווה שאני לא מגלה כאן סוד בטחוני"

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑