חיפוש

נטוש

צילום מבנים ותיקים ונטושים בישראל בהווה למען העתיד

תגית

בלעדי

בית מרגוע-מלון פיינגולד/אליזבת/גינוסר, טבריה

*****

בהמשך לפוסט הקודם שפרסמתי לפני שבוע- הנה הפוסט השני והאחרון על בניין זה. בחלק הראשון- בפוסט הראשון- הראיתי את החלק השמאלי של הבניין- 80 צילומים של תיאטרון-ראינוע-קולנוע אליזבת/אלישבע. בחלק השני- בפוסט הזה אציג את החלק הימני של הבניין- 80 צילומים של בית המרגוע-מלון פיינגולד/אליזבת/גינוסר בטבריה.

*****

החלק הזה של הבניין ענקי ומלא חללים, גרמי מדרגות שנגנבו מהם המעקות, מסדרונות וחדרים. החדרים דומים אבל בכל חלל אפשר כרגיל למצוא מראות שונים. כולי תקווה שבניין זה לא ייהרס לעולם. אינני אופטימי לגבי מציאת התקציב הכספי הדרוש כדי לשקם/לשפץ/לשמר אותו. הוא ענקי ונדרשת כאן השקעה כספית עצומה שיכולה לבוא רק עם כוונה רצינית של גורמים רציניים ומחויבים והמון ממון. מבחינתי שיישאר נטוש, אבל שיישאר.
*****
כל הצילומים צולמו כרגיל על ידי, וכולם הוקטנו בגודלם.
שוב- מהקרביים שלי ומהעיניים שלי שקולטות את הקרביים של הבניין- אל עיניכם.
*****
חג סוכות שמח לכל הקוראים, העוקבים והמגיבים כאן, במיילים, בפייסבוק וכ"ו. תודה.
*****
שרון רז
*****

11037034_936275806418520_265275966711490719_n

*****

IMG_9262 להמשיך לקרוא "בית מרגוע-מלון פיינגולד/אליזבת/גינוסר, טבריה"

תיאטרון-ראינוע-קולנוע אליזבת/אלישבע, טבריה

*****

לפני שנה, בערב ראש השנה 2014, הייתי לבד עם אמי בבית החולים בילינסון, פ"ת. אמא ובן ביחד, לבדם. היא גססה אז מסרטן, כחודש וחצי לאחר שנכנסה. זה היה השבוע האחרון, בין ראש השנה ליום כיפור. היא סיימה את חייה יום לפני ערב יום כיפור.
**
השנה אבא שלי לקח את כולנו- אותי, את אחיותיי ואת הנכדים שלו לכינרת. מנסים איכשהו וכאילו לברוח מהיעדרה של אמי בחג.
**
מעולם לא צילמתי בטבריה. כמעט תריסר שנים שאני מצלם עם מצלמות דיגיטאליות ולא הגעתי לשם. אבל תכננתי להגיע, רציתי מאוד להגיע. לפני כניסת ערב החג עזבתי לשעתיים שלוש את המשפחה להוט להגיע לבניין שכה חיכיתי לצלם.
**
ב-2005 עלה האתר הראשון שלי לאינטרנט- "אדריכלות נעלמת". ב-2008 שלח לי יורם אלפרט כמה צילומים של בניין בית מרגוע- מלון פיינגולד/אליזבת/גינוסר. מלון שצד אחד שלו הוא תיאטרון-בית קולנוע, חרב ונטוש כמובן. הצילומים שלו נכנסו לאתר ושם שוהים עד היום. אני הסתקרנתי מאוד לגבי הבניין המיוחד הזה. חיכיתי כ-8 שנים בסבלנות. עד ערב החג ראש השנה 2015.
**
לפניכם פוסט חדש בבלוג "נטוש" (מ-2007 באינטרנט). 80 צילומים מתוך הרבה שצילמתי כאן, רק של אגף בית הקולנוע הנטוש. הפרדתי בין בית המרגוע/מלון לבין התיאטרון/קולנוע. בפוסט הזה יוצג רק בית הקולנוע- לראשונה באינטרנט על כל אגפיו, חלליו ופרטיו. בפוסט הבא יהיה רק בית המלון.
**
היה לי כייף לצלם כאן, למרות לחץ הזמן של ערב החג. זה בהחלט מבתי הקולנוע היותר מיוחדים שצילמתי. נטוש וחרב עד העצם. מראות של חורבות רומא. ישנם רמזים עבים על ההדר והפאר שהיה כאן משנת 1929. היציע והתאים בצדדים, האולם למטה, גודל איזור הבמה, שללא ריצפה מזמן וכ"ו. תיאטרון-ראינוע-בית קולנוע שהכיל פעם 500 מקומות ישיבה שלא נשאר מהם כמעט שום זכר.
**
כל הצילומים צולמו כרגיל על ידי, וכולם הוקטנו. שוב- מהקרביים שלי ומהעיניים שלי שקולטות את הקרביים של הבניין- אל עיניכם.
**
מאחל בריאות טובה, הגשמה, רוגע ואושר לכל הקוראים, הגולשים, העוקבים והמגיבים כאן, במיילים, בפייסבוק וכ"ו. שנה טובה.
**
שרון רז
*****

11037034_936275806418520_265275966711490719_n

***** להמשיך לקרוא "תיאטרון-ראינוע-קולנוע אליזבת/אלישבע, טבריה"

קולנוע דקל, שכונת בבלי, תל אביב + הרצאות

*****

אני נותן הרצאות. מרצה. על כל מה שאני עושה עם מצלמות, עם העיניים, עם מבנים נטושים, עם התשוקה לארכיטקטורה ותיקה וצנועה, עם מי שאני, בעשור האחרון. ההרצאות עובדות מעולה, עוברות מפה לאוזן ואתם מוזמנים להזמין אותי לתת הרצאה בכל ארגון, מוסד, חוג ומקום בארץ. בחוגי בית, באקדמיה, בספריות, בקתדרות, בחברות קטנות וגדולות, בארגוני ומועדוני גמלאים, בגופים, במוסדות ובארגונים שונים, באירועים וכ"ו. מצורף ברושור מוקטן. לכל עניין אפשר לפנות אליי במייל או בטלפון. תודה.

natush_new_promo_small - 640

*****

מישהו ביקש ממני אישור לפרסם בבלוג שלו כמה צילומים שלי של קולנוע דקל בשכונת בבלי. אז השבתי לו שיש גם צילומים רבים מהקולנוע שלא פרסמתי אז מכיוון שכבר חיפשתי, נברתי ומצאתי אז כבר אכתוב פוסט עליו. קולנוע דקל הוא קולנוע נטוש וסגור שצילמתי כמה פעמים בין 2004 ל-2013. גם בחוץ וגם בפנים. הקולנוע נפתח ב-1970 (מאוחר יחסית), הוא ענקי ומרשים, בחוץ ובפנים (גם לי יצא לראות כאן סרטים), וננטש ב-1996 בלחץ השכנים. הוא נטוש כבר כ-18 שנה. יש עליו תכניות כבר שנים רבות, למגדל של דיור מוגן בן 10-11 קומות. בינתיים לא קורה כלום. יש קומה מסחרית שעובדת למטה חזק ולמעלה קולנוע סגור וריק. הנה הצצה לבית הקולנוע הנטוש הזה, מבחר קטן משלושה סשנים משנים שונות שעשיתי במקום. כל הצילומים צולמו על ידי, שרון רז, בין 2004 ל-2013. כולם מוקטנים מגודלם המקורי. אין לעשות בהן כל שימוש ללא אישור מפורש בכתב ממני. תיהנו. להמשיך לקרוא "קולנוע דקל, שכונת בבלי, תל אביב + הרצאות"

פרידה מאצטדיון קרית אליעזר, חיפה

*****

לא הייתי מעולם באצטדיון קרית אליעזר, של מכבי, הפועל וביתר חיפה, לא במשחק ולא בכלל, עד אתמול. נסעתי במיוחד, וזה כבר לא קורה הרבה, כדי לצלם ולתעד את רגעיו האחרונים של המבנה, בן 14,000 המושבים והרביעי בגודלו בארץ, לפני שיהרסו אותו, ויהרסו אותו בקרוב כנראה. אף פעם אי אפשר לדעת בדיוק מתי ולא כדאי לחכות, אחרת אחמיץ אותו לעד. אחרי שהאצטדיון ייהרס תיבנה כאן שכונה עם 500 דירות, ב-11 בניינים, מגדל אחד ופארק. הנה האצטדיון, שנבנה כבר ב-1955, כשהוא ריק מאנשים, על רוב פרטיו, לפני שייכחד. היה בית עשרות שנים למכבי חיפה ולא רק לה. קבוצות הכדורגל של העיר חיפה ישחקו בשנה הבאה באצטדיון החדש ע"ש סמי עופר, שלא ברור לגמרי מתי יהיה מוכן. כל הצילומים צולמו על ידי, שרון רז, והוקטנו בגודלם לצורך הכנסה לבלוג. אין לעשות בהם כל שימוש ללא אישור מפורש בכתב ממני. אגב העיניים שלי פזלו כל הזמן גם לצדדים- לשכונת קרית אליעזר הצמודה ולנופי חיפה. האצטדיון ממש נטוע בלב שכונה ותיקה זו וקרוב מאוד לחלק משיכוניה הישנים, בהם חיים אנשים. שבוע טוב.

*****

להמשיך לקרוא "פרידה מאצטדיון קרית אליעזר, חיפה"

בית-בוגר, נווה חיים, חדרה – בית התרבות המקומי הנטוש

*****

לעתים קרובות לבדי או עם עזרה של מידע ממוקד, מהסוג שמגיע רק אליי, אני מגיע למבנים שאין להם כל איזכור ב-גוגל.

פריפריה של פריפריה, ובכל זאת- לתושביה הוותיקים של שכונת נווה חיים בקצה חדרה, זה היה מרכז התרבות, האמנות והחברה של המקום.

אדם יחסית צעיר "נזל" על המדרכה כשביקשתי ממנו שיכוון אותי בדיוק לבית בוגר. הראש שלו עף אחורה לזמנים בהם הוא וחבריו וכל השכונה כאן ראו במבנה הקטן והצנוע הזה סרטים, הצגות ומופעים.

הנה מבנה ישן, נטוש, סגור (בפנים אגב חשוך, ריק ומלא לשלשת יונים), פשוט, צנוע וחמוד, עומד בשיממונו וממתין לגורלו. זהו מבנה היסטורי בשכונה הקטנה הזו, מבנה שהיה מרכזי בהווייה של שכונה.

מה שמדהים הוא שהיה כאן עוד בית קולנוע, ראשון וגדול יותר, במקור פתוח וקייצי, כאן בצילום האחרון בפוסט, מבנה שגם לו היסטוריה עשירה של קולנוע, והוסב לגני ילדים ומנהלה.

לא רק שבעיר חדרה היו מספר בתי קולנוע (שצילמתי כמה פעמים בעבר) אלא גם בשכונות הפריפריאליות של עצמה היו מספר מוקדים תרבותיים מקומיים (גם בשכונת אליעזר). היה עשיר וממוקד פעם. עכשיו זה עני וריק.

אם תראו בעתיד שילוט כחול של המועצה לשימור אתרים ליד המבנה שאני חושף כאן, כרגיל לראשונה ברשת, אז תזכרו למי לתת את הקרדיט.

הגיע הזמן שהמועצה לשימור אתרים ייקחו החלטה לשתף פעולה באופן רציני ומקצועי ובצורה שבה כל הצדדים ירוויחו הרבה ולאורך זמן.

עליהם לקחת אל חיקם את האדם הכי dedicated והכי מלא תשוקה למבנים ותיקים ונטושים בארץ ולעשות לכל השותפים בנושא הרחב והחשוב, וכמובן לציבור כולו, מהפך גדול. בהזדמנות זו של חג הפסח יש ליזום יציאה לדרך חדשה, הולמת, רעננה ואביבית.

כל הצילומים צולמו על ידי- שרון רז- בפברואר 2014. אין לעשות כל שימוש בצילומים הללו ובמידע שכאן ללא אישור מפורש שלי בכתב.

חג פסח שמח לכולכם!

אדר' שרון רז

*****

IMG_8282

*****

להמשיך לקרוא "בית-בוגר, נווה חיים, חדרה – בית התרבות המקומי הנטוש"

שת"פ קלון ושרון – אמנות בבית דגן ובקאנטרי הנטוש באזור

*****

זו היתה רק שאלה של זמן. עד שאשתף פעולה עם אחד מאמני הרחוב/גרפיטי. הטריטוריה היא פחות או יותר אותה טריטוריה, של מתחמים ומבנים נטושים, בד"כ. נכון שברוב המקומות שאני מסתובב בהם בארץ תכלס כמעט ואין אמנות/גרפיטי, כי בפריפריות נדיר לראות. אבל כשזה בת"א, ממש במרכז, חיפה וכ"ו אז יש די הרבה כיום. לפעמים אמנות הרחוב היא פשוט ברחוב ולא בהכרח קשורה לנטישות. לפעמים היא עמוק בתוך מתחמים ומבנים נטושים וכשאני חווה את האמנות הזו היא כאילו רק בשבילי, כאילו שאני מסתובב בגלריה משובחת, אבל לבדי.

את קלון, או בשמו האמנותי הידוע KLONE YOURSELF, אני מכיר כמה שנים. לא אגלה לכם את שמו ולא אראה לכם את פרצופו בפוסט הזה. הוא איש צעיר, צנוע ונחמד שלטעמי האישי הופך לאמן גדול ברגע שהוא מחזיק בידיו צבע, מסוג כלשהו, ולא רק תרסיסים. למעשה בעיניי קלון הוא גאון. הוא כה מוכשר, כפי שגם תיווכחו בפוסט הזה, שלפעמים פשוט אין לי מילים. זה כישרון טהור נטו. כישרון אמנותי ענק- לצבעים וצורות המתבטא בציורים, סקיצות, מיצבים וכ"ו. הוא מציג כבר כמה שנים גם בגלריות. ממליץ לתפוס את עבודותיו בתערוכה הבאה, וברחובות.

מסע משותף שלנו היה מתוכנן כבר זמן רב אך רק אתמול, בשבת, הוא קרה סוף סוף. אספתי את קלון וחברתו, שהיא גם אמנית בפני עצמה, והוצאתי אותם קצת מת"א. היה גם מזג אוויר נהדר אתמול כך שהכל התלבש טוב. בחרתי שני לוקיישנים שבהם הייתי וצילמתי כבר. גם כי הם מעניינים וגדולים וגם כדי שאני אוכל להתרכז, לפחות בחלק מהזמן, בתהליך היצירה של קלון, וגם לצלם אותו מהזווית שלי.

פצחנו במחנה הצבאי הנטוש והענקי בבית דגן, עליו כבר כתבתי פוסט לפני כמה חודשים (לינק) ואח"כ המשכנו לקאנטרי קלאב הנטוש ב-אזור. היה לי גם מעניין לראות את השינויים במתחמים, ותמיד יש שינויים. התפוררות נוספת. דברים שקורים. בבית דגן כבר נוספו קצת גרפיטי של אחרים. ב-אזור כבר שרפו את חלק מהמגלשות שבעבר צילמתי שלמות.

מה שהיה מעניין לי לראות זו הבחירה של קלון על איזה קיר ועל איזה מבנה לצייר ומה לצייר וליצור עליהם. לא התאכזבתי. הבן אדם כריש. כפי שכבר ידעתי, חשבתי והרגשתי בעבר- הוא מהטובים ביותר באמני הגרפיטי/אמני הרחוב שלנו ובכלל באמנות, הטופ של הטופ של האמנות העכשווית. כישרון מולד. אינסטינקטים כאלו אי אפשר ללמוד או ללמד.

אני מביא לכם עכשיו כאן למטה הרבה צילומים, כולם נבחרים, מתוך הרבה יותר שצילמתי. פותחים בבית דגן וממשיכים ל-אזור. בסוף אשים את הצילומים הישנים שלי מ-אזור- אלו מאביב 2011, כדי שתוכלו לראות ולהשוות לעומת המצב המתדרדר של היום ובגלל שלא העליתי אותם עד היום לשום פוסט.

אין להעתיק את הפוסט הזה ומהפוסט הזה. אין להעתיק את הצילומים ללא אישור מפורש ממני בכתב. כל הצילומים הוקטנו.

זהו הפוסט הראשון לשנת 2014, מאחל לכל העוקבים והגולשים הרבים, המסורים והמזדמנים, החברים, הידידים והמכרים- שנת 2014 טובה ואף מצוינת לכם.

שרון רז

*****

להמשיך לקרוא "שת"פ קלון ושרון – אמנות בבית דגן ובקאנטרי הנטוש באזור"

דמדומי הגסיסה ופרפורי הזיכרון – בין פינוי לבינוי

*****

1. פינוי בינוי זה לקחת שיכון ישן, לפנותו מדייריו בהסכמה ובתהליך ארוך, להרוס אותו, לבנות שיכון חדש ולאכלס אותו שוב בדיירים.

2. זה טוב ליזמים, לקבלנים, לאנשי הנדל"ן ולעיריות, שמעניינים אותי פחות, וטוב לבעלי הדירות הוותיקים, שמשתדרגים באופן ניכר.

3. קונספט ה-פינוי בינוי הוא דבר שעקרונית טוב לכולם. ברמה האורבנית מקבלים בניינים חדישים במקום ישנים וזנוחים אם כי מקבלים מסה עבה, גדולה וגבוהה יותר של בנייה. הדיירים שחיו לעתים בדירות מרקיבות, מתפוררות ובהחלט קטנות משתכנים בסופו של דבר בדירות חדשות, משודרגות ומרווחות.

4. אין שום עניין ויכולת כלכלית או אחרת לשמר שיכונים ישנים, ואין שום צורך בכך.

5. כן צריך לשמור ולשמר כמה שיכונים בודדים בארץ, דוגמאות מיוחדות, עם ערך אדריכלי סביבתי בולט ועם ייחוד יחסי. אולי תוך כדי שינויים פנימיים הכרחיים למען שדרוג.

6. לטעמי צריך לשמר בצילום את כולם לפני הריסתם. וזה אני כותב כאן ועכשיו. אני. צריך להחזיר משהו לציבור, משהו עם ערכים. צריך להתייחס בכבוד לעבר ולהווה. למען העתיד.

7. הנה פוסט/כתבה שבו מוצג המצב האהוב עליי באופן אישי- הבניינים קיימים אבל נטושים, לזמן קצר, בין ההתרוקנות שלהם מהאנשים שגרו כאן לבין תהליך ההריסה הקרב. כרגיל- אני משוטט כאן לבדי, נשארו רק החתולים, והזיכרונות מהדהדים מהקירות.

8. אני עצמי גר כיום בשכירות בדירת שיכון מקורית ישנה במתחם שיפונה וייבנה מחדש בעתיד הדי קרוב.

9. בפוסט זה מוצג מתחם פינוי בינוי בנווה שרת בתל אביב, קצה של תל אביב, אך אין זה משנה המיקום, כי יש שיכונים כאלו בכל הארץ. אבל שימו לב לשם ולמיתוג. העלימו את "נווה שרת" ולמרות שהמתחם הוא בלב השכונה אנשי השקר החדשים ממתגים מחדש וקוראים לפרויקט החדש "קידמת צהלה". שכן "צהלה" נחשקת בקרב העם, המילה שמכניסה אותך למועדון של הגדולים. לגור בנווה שרת ולהרגיש צהלה. השקר, הכזב ואחיזת העיניים הישראלית הקלוקלת והידועה של ישראל החדשה והרקובה מ-שקרים, קומבינות, טיוחים ועיגולי פינות נפשעים.

10. תודה לאיתן בודיאנו ששלח לי מידע ממוקד ויעיל.

11. אין להעתיק את הרעיון והקונספט של כתבה זו, כמו שאין להעתיק כל צילום או שום דבר מכאן.

12. אין לעשות כל שימוש בצילומים ללא אישור מפורש בכתב ממני.

13. כל הצילומים צולמו עלי ידי, שרון רז, וכולם הוקטנו בגודלם על מנת להתאים למגבלות העיצוב בבלוג וורדפרס זה.

14. מה שלטעמי מעניין כאן הוא ההיבט החברתי. לראות את המגוון הרחב וההבדלים בטעמי בעלי או שוכרי הדירות הישנות. דירות במצב אותנטי יחסית לעומת דירות שעברו שיפוצים. דירות מסורתיות יותר לעומת מעודכנות יותר. ההבדלים בבחירת הריהוט, האריחים, הצבעים וכ"ו. כמובן גם הארכיטקטורה הפשוטה, הקטנה, הדחוסה והצנועה אף היא.

15. נכנסתי באובססיביות האופיינית לי לכל 36 הדירות במתחם שני הבניינים הזה. הדיירים כבר לא היו בבית. שני בניינים, שלוש כניסות לכל בניין. 6 דירות בכל כניסה.

16. כתובת המייל שלי- bddaba@gmail.com

17. הנה 120 צילומים מתוך יותר מ-300 שצולמו כאן על ידי. תיהנו.

*****

להמשיך לקרוא "דמדומי הגסיסה ופרפורי הזיכרון – בין פינוי לבינוי"

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑