חיפוש

נטוש

צילום מבנים ותיקים ונטושים בישראל בהווה למען העתיד

תגית

בתי קולנוע

ערב עיון- תערוכת "היכלות נטושים / שרון רז"- חמישי- 18/4/2013- 20:00

*****

תזכורת – ערב העיון של התערוכה יתקיים מחר, יום חמישי בערב, 18/04/2013, בשעה שמונה בערב, 20:00 בדיוק.

זהו גם ערב הנעילה של התערוכה, שהוצגה מאז השביעי למרץ. זהו, ממחר לא יהיה יותר. התערוכה יורדת. זו הזדמנות אחרונה.

אני עולה לדבר ראשון ואחריי ידברו צבי אלחייני, בני תורתי ודוד שליט. ראו הזמנה מצורפת עם מידע. יהיה מרתק.

ממליץ להגיע מוקדם, בזמן. הגלריה בבית האדריכל, בית עמותת האדריכלים, רח' המגדלור 15, יפו. אשמח לראותכם.

*****

ערב עיון 640

*****

 

מבנה בריטי חלוד שקפא בזמן – על סיפורו יוצא הדופן של קולנוע "ירקון" בראש העין

זהו סיפור מרתק ויוצא דופן על מבנה בריטי ישן, נטוש וחלוד שקפא בזמן. במהלך תשע השנים האחרונות צילמתי אותו כמה פעמים מבחוץ וחיכיתי להזדמנות לצלם אותו מבפנים. חיכיתי בסבלנות. המבנה היה תמיד סגור, אטום ובלתי ניתן לחדירה. בסופו של דבר הסתבר שהמפתחות היחידים היו אצל האדם היחיד שראוי שאלו יהיו אצלו וזהו חיים מליחי, אחד משלושה יזמים, מנהלים ומפעילים של בית קולנוע "ירקון" בראש העין- היחיד בעיר מאז ומעולם. בחודש ינואר השנה קבעתי עם חיים מליחי לתעד בתוך המבנה, היה זה יום הבחירות לכנסת, יום שבתון, אותו ניצלתי לצילום, אחרי ההצבעה בקלפי. במקרה לא שכיח זה גם בני הגיע איתי כך שגם הוא חווה את המקום העזוב, הסגור ובמידה מסוימת גם השמור, כאילו קפא בזמן, עם תוספות לשלשת יונים, לכלוך ואבק של הזמן שעבר.

יזמי, מנהלי ומפעילי בית הקולנוע היו חיים מליחי, יעקב בן שאול ז"ל ועובדיה גמליאל ז"ל. הקולנוע הכיל 450 מושבים ולדבריו של חיים מליחי התקיימו בו חוץ מהקרנות סרטים גם הצגות, אירועים ומופעים שבהם הופיעו מגדולי הזמר המזרחי לדורותיו כולל שושנה דמארי, זוהר ארגוב ועפרה חזה. המבנה היה כאמור מבנה בריטי ששימש כמועדון חיילים וכנראה שהתקיימו בו גם הקרנות סרטים מוקדמות, אך היתה לו במקור ריצפה שטוחה וספסלים. בהמשך, אחרי תום המנדט, שימש המבנה כבית תמחוי לעולים החדשים. בהמשך כנראה שהתקיימו בו לתקופה קצרה מאוד שוב הקרנות סרטים, אם מטעם ההסתדרות או ע"י גורם פרטי ואחר כך כנראה ננטש לתקופה קצרה. או אז יזמו השלושה ב-1955 הקמת בית קולנוע במקום, יצקו בעצמם את ריצפת הבטון המשופעת וכך פתחו את קולנוע "ירקון" שהיה מרכז תרבותי בעיר, בית קולנוע קטן אך מיתולוגי מבחינה מקומית. ב-1980 שכנע חיים מליחי את שני שותפיו לסגור את בית הקולנוע אחרי שחש כי מצב המכירות יחמיר עוד יותר אחרי שבסוף שנות השבעים כבר החלה ירידה בכמות מכירת הכרטיסים. כך נסגר בית קולנוע מיוחד זה ב-1980 ונותר חתום, סגור ומסוגר מאז, כ-33 שנה, עד עתה.

חיים מליחי בכבודו ובעצמו ליווה אותי בעת שהותינו, שלי ושל בני, במבנה וגם הסביר ופירט על מגוון דברים. כמובן שחלק משמעותי בסיור התיעודי היה להיכנס לחדר המקרין הקטנטן, מהקטנים שהייתי בהם, לתעד אותו ולקבל הסברים על כך שמעבר להיותו אחד משלושת היזמים והמקימים של בית קולנוע זה הרי שהוא גם הפעיל את המקרנה היחידה, היה בעצמו המקרין, וגם גלגל את סרט התרגום המלווה. הוא הודה בפניי שלא ידע אנגלית טוב אך עשה כמיטב יכולתו "לזרום" בהתאמה עם העלילה. באופן נדיר בפוסט זה מופיע אדם בצילומים, זהו חיים מליחי, אדם שראוי לכבוד הזה ולהערכה רבה של ציבור רחב, הוא ביקש ממני לצלם אותו בתוך המבנה ואני משתף חלק קטן מצילומים אלו כי זה הולם, מתאים, מכבד ונכון כאן לטעמי. הוא ממקימי, יזמי ומפעילי בית קולנוע מיוחד זה והכבוד מגיע לו.

מקרה זה גם מציג בין השאר את השפעתה של פעילותי הצילומית-תיעודית והאינטרנטית על מה שקורה בשטח. באופן עקיף או פחות עקיף, לא תמיד ברור, אבל השפעה חשובה, אין ספק. צילמתי את בית הקולנוע כבר ב-2005 והעליתי תוצרים לרשת לאתרי "אדריכלות נעלמת". אז לא ידעתי עדיין בוודאות שהיה זה בית קולנוע כי הוא נראה אחד מכמה מבנים בריטיים הפזורים ברחבי ראש העין שהיתה בסיס אחד ענקי של הצבא הבריטי בזמנו. בהמשך צילמתי אותו שוב, מבחוץ, ב-2008, סשן שגם הוא הועלה לאתר, ואז כבר ידעתי בוודאות שהיה זה בית הקולנוע היחיד שהיה בראש העין. בהמשך הקישור גם הועלה לאינדקס "בתי קולנוע נעלמים בישראל", שגם הוא שלי, פרי עבודת מחקר בשטח של תשע שנים ויותר. בסופו של דבר גם החשיפה שלו על ידי ברשת לאורך זמן, ודברים כאלו מתגלגלים ומתגלגלים, כנראה עזרה לכך שהמועצה לשימור תשים שם בסופו של דבר ואחרי שנים שלט כחול שמביע את הרצון והכוונה לשמרו פיזית ולהגן עליו, ועל השתלשלות העניינים. החדשות האחרונות הן שהעירייה בראש העין דרשה להחזיר את המבנה לרשותה ומתכוונת לשפץ אותו ולפתוח אותו שוב לטובת הציבור כסינמטק וסוג של אולם תרבות מקומי. סוג של נס קטן. שמח על הבשורות ובעיקר שמח על כך שיצא לי לתעד אותו בצילום בדיוק בנקודה בזמן שבו עמד אותנטי לחלוטין, לפני שינוי.

ממש בימים אלו נמכרים הכיסאות, וכפי שבישר לי חיים מליחי בעצמו- האולם עכשיו ריק, אחרי שהיה מאוכלס בכיסאות משנת 1955. הכיסאות היו מקוריים של קולנוע מוגרבי בתל אביב, כיסאות עץ משנות השלושים שאחר כך גם רופדו עם סקאי. המצב היחיד שהם היו ראויים וחשובים בעיניי היה המצב שבו הם היו כל השנים בתוך בית הקולנוע, וכך גם הנצחתי אותם. מה שעושים איתם עכשיו אינו מעניין אותי כלל, עכשיו זה רק חפץ, אביזר, שהוצא מהקשרו, מהתוכן האותנטי שלו ,וככזה אין לו ערך ממשי בעיניי. הכיסאות יימצאו את עצמם כפריט נוסטלגי בסלונם של אלו שיש להם אמצעים לרכוש אותם ולהשוויץ, כנראה גם אלו שמעולם לא היו בתוך בית הקולנוע עצמו. להמשיך לקרוא "מבנה בריטי חלוד שקפא בזמן – על סיפורו יוצא הדופן של קולנוע "ירקון" בראש העין"

הזמנה לפתיחת התערוכה "היכלות נטושים / שרון רז"

JPEG-היכלות נטושים הזמנה

* * * * *

סוף סוף, באמת שהגיע הזמן.

אני שמח מאוד להזמין אתכם לפתיחת התערוכה השנייה שלי (הקודמת- "מבנים בסכנת הכחדה" היתה ב-2007).

התערוכה תכיל עשרות רבות של צילומים של בתי קולנוע בערים (בעיקר), בתי עם במושבים, אולמות תרבות בקיבוצים ואמפיתיאטרונים פתוחים- כולם נטושים, חלקם כבר נכחדו.

שימו לב גם לערב העיון שיהיה גם ערב הנעילה- אני אדבר בו על עצמי בהקשרים של אדריכלות, צילום ותיעוד בתי הקולנוע ויהיו בו עוד אורחים מצויינים מתחומי הארכיטקטורה והקולנוע. מומלץ להגיע.

אתם מוזמנים גם להפיץ את הבשורה. תודה.

* * * * *

היכלות נטושים – שרון רז

תיעוד בתי קולנוע נכחדים בישראל

תערוכה חדשה בגלריה בבית האדריכל

18.04.13– 07.03.13


* * * * *
שרון רז,
  אדריכל וצלם העוסק בתיעוד אדריכלות נכחדת בישראל. כותב ועורך את אתר האינטרנט  'אדריכלות נעלמת' את הבלוג 'נטוש' ואת האינדקס המקוון 'בתי-קולנוע נעלמים בישראל'.

אוצר: אדר' ערן טמיר- טאוויל

פתיחה: יום חמישי 07.03.13  בשעה 20:00

ערב עיון בהשתתפות אורחים מתחומי האדריכלות והקולנוע: יום חמישי 18.04.13

נעילה: 18.04.13

שעות פתיחה: א', ג',ד' ה' 10:00-17:00, ב' 10:00- 19:00

טל' לתיאומים: 03-5188234

לתיאום ביקורים בימי ו' ובערבי חג ניתן לפנות לדוא"ל  bddaba@gmail.com

גלריה בבית האדריכל, המגדלור 15, יפו

התערוכה בחסות :

משרד התרבות והספורט, עיריית תל אביב – יפו, עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל

* * * * *

בובות האימה

לבד לבד בתוך בית קולנוע חשוך ונטוש. לבד שוב בעוד בית קולנוע חשוך ונטוש. והנה פתאום הפתעה. אימה בחשיכה. לפעמים זה חתול או גווייה של חתול. לפעמים ציפור או גווייה של ציפור. לפעמים עטלפים או גוויות של עטלפים. לפעמים סימנים טריים, או לא, של חסר בית, נרקומן או שוהה בלתי חוקי. לפעמים רעשים בלתי מזוהים. לפעמים אלו בובות. בשבילי בובות, מסיכות וליצנים זה תמיד משהו שמייצר רתיעה. פחד. אימה. עם פלאש אני מצלם גם את זה. בהבזק האור נעלמת לה האימה. כמעט ונעלמת. זוהי בובה, בתוך קרטון מתים. אלו בובות, זקופות על קיר. פנים- face בתוך פנים-interior האדריכלות הנעלמת.

****

ssrraz-buba-1

****

ssrraz-bubot-2

****

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑