*****
אז מה היה לנו? הנה כל האמת ההיסטורית בקצרה:
1. 1968 – אני נולד בפ"ת. דור שלישי בעיר. כילדון אני מסתובב בתוך בית מגורים מיתולוגי שתכנן אד' דב כרמי לסבא וסבתא שלי, יואל ויהודית סימקין, בפ"ת.
2. כילד וכנער אני רואה מראות עירוניים, דקדנס של שנות השבעים ושמונים וחולם על מבנים נטושים, בצורה סדרתית. חלק מהחלומות תבניתיים וחוזרים על עצמם לאורך שנים.
3. אני צופה באמי משרטטת ומתכננת דירות ובתים במסגרת עבודתה לאורך השנים כשרטטת מוכשרת שהיא אדריכלית שמעולם לא למדה אדריכלות אבל טובה בזה.
4. 1990-1996 – אני לומד ארכיטקטורה בארץ ובחו"ל. סטודנט יצירתי שרואה דברים אחרת. אני נמשך במיוחד למודרניזם של שנות ה-20 עד שנות ה-70 של המאה ה-20.
5. 1995- במהלך תקופה זו כסטודנט אני מצלם בת"א במשך כ-8 בקרים של שבתות בנייני מודרניזם בת"א, בפילם, בשחור לבן, עבור תזה. לי עדיין אין מצלמה משלי.
6. 1995 – באותה תקופה אני גם מצלם לראשונה מתחם ענקי של מספנות נטושות בגלזגו סקוטלנד ומתפעל ונפעם אל מול המראות ובתוכן.
7. 1996 – אני מסיים 6 שנות לימודי ארכיטקטורה באחת הפקולטות הטובות באירופה- מקינטוש סקול אוף ארקיטקצ'ור- גלזגו סקול אוף ארט- אוניברסיטת גלזגו, סקוטלנד.
8. 1997-2003 – כשבע שנות עבודה כשכיר במשרדי אדריכלים בת"א. אני חש אכזבה עמוקה ותסכול רציף ומתמשך מהמקצוע.
9. תחילת שנות האלפיים- אני עוקב עם מצלמת פילם שאינה שלי, מדי פעם, על מתחם חצי נטוש של שכונת עולים בדרום פ"ת, שמעניין אותי במיוחד, ומצלם גם 6 צילומים בלבד של בית הקירור הנטוש של סבא רבא שלי ושל סבא שלי שאחר כך נמחק כלא היה ונעלם לעד, לפני שאני שב לצלם אותו בפירוט. אלו היו השורשים של הפעילות הצילומית.
10. סוף שנת 2003 – מפסיק לעבוד כארכיטקט שמתכנן ומעצב, מלבד פה ושם תכנונים וייעוצים לבריות.
*****
11. תחילת שנת 2004 – אני רוכש מצלמה דיגיטאלית ראשונה שהיא גם המצלמה הראשונה שלי. אני מתחיל לצלם ומה שאני מצלם הם רק מבנים ותיקים, רובם נטושים. לא החלטה רציונלית ושכלתנית מה לצלם אלא זרימה אינטואיטיבית. העיניים מובילות אותי. יוזמה חלוצית וטהורה, אורגנית ואותנטית מבפנים.
12. 2004 – אני מצלם ומוצא את עצמי יותר ויותר בתוך העולם הזה. אדריכל שמצלם ומתעד מבנים ותיקים ונטושים מתוך מתוך משיכה פנימית ותשוקה אישית לנושא. עוד ועוד מבנים- בתים נטושים, מפעלים זנוחים, בתי קולנוע מתמוטטים, בתי הבראה עזובים, מגדלי מים ישנים, בריכות ריקות, אצטדיונים לפני הריסה, בנייני מסחר, תעשייה וחקלאות, מוסדות, בתי כנסת, בתי מלון, כפרי נופש ועוד- רובם לפרטים, ובפעם הראשונה. אני אדריכל, שלא עובד יותר במקצוע, ומפנה את כל אהבתו ותשוקתו למבנים הללו דרך היצירתיות וההבנה האדריכלית, דרך העיניים. אדריכל שעזב את המקצוע אך הארכיטקטורה לא עזבה אותו.
13. 2004 – אני קולט שיש לי מאות רבות של צילומים, בשלב ראשון, מהר מאוד זה יגיע לכמה אלפי צילומים, ומתחיל לחשוב מה לעשות עם כל זה ומגיע למסקנה שצריך להקים אתר אינטרנט משלי. אני מתחיל לתכנן ולעצב ולסדר בעזרת בן דוד שמתכנת וחבר שמעצב את האתר.
14. 30 לאפריל 2005 – אתר "אדריכלות נעלמת" עולה לרשת ויוצר בשקט ולאורך זמן השפעות רב שכבתיות.
15. אוקטובר 2005 – אסתר זנדברג, מבקרת האדריכלות של עיתון הארץ (גלריה), חושבת שיש כאן משהו אחר ובאה לראיין אותי ואז מפרסמת עליי ועל האתר כתבה ראשונה בגלריה. זו הסנונית הראשונה. מאז התפרסמו עשרות כתבות עיתונות, אינטרנט, טלוויזיה ורדיו עליי ועל פעילותי. הסיפור שלי נהיה מוכר כמעט מראשית דרכו.
16. אני ממשיך לצלם ובמקביל- וכאן זו נקודה חשובה- אנשים נחשפים לאתר "אדריכלות נעלמת", אליי ואל הפעילות הייחודית הזו של שימור המורשת הבנויה על ידי צילום, של אדריכל שמצלם ומתעד את הנטישות בארץ, על כל פרטיה. סטודנטים, אדריכלים, אנשי שימור, עיתונאים ואזרחים שונים מושפעים באופן ישיר ועקיף, כל הזמן, ולאורך זמן.
17. 2007 – הבלוג "נטוש" עולה באביב לרשת (באתר "רשימות"), אני מתחיל לפרסם פוסטים/כתבות/רשימות וכל האג'נדה מתעצמת ומקבלת עוד דחיפה ועוד המון חשיפה. גולשים מגיבים בבלוג, תומכים ועוקבים. התגובה הנפוצה ביותר בבלוג היא "שרון- אתה עושה עבודת קודש". כיום ישנם מאות גולשים כל יום בבלוג, לפעמים אלפים ביום אחד.
18. 2007- תערוכה ראשונה- "מבנים בסכנת הכחדה"- במרכז הבאוהאוס בת"א. (אוצרות- אלה גורן. רז סמירה). לקח קצת זמן אבל התחלתי לקלוט שאני גם אמן, לא רק אדריכל (אדריכלות כשלעצמה מוגדרת כ-אם האמנויות) ושהצילומים בחלקם הינם צילום אמנותי גרידא כמו שהם גם צילום תיעודי.
19. 2009 – מקום שני – פרס פראט- לתקשורת בנושאי סביבה בקטגוריית תקשורת מקוונת.
20. פרסום האינדקס בלוג "בתי קולנוע נעלמים בישראל". לראשונה ברשת- רשימה מקיפה וחסרת תקדים של כל בתי הקולנוע בארץ. פרי מחקר אישי עצמאי צילומי בשטח.
*****
21. בכל השנים הללו הצילום רק הולך ומתעצם, והכמויות הופכות מאלפי צילומים לעשרות אלפי צילומים של מבנים נטושים בישראל.
22. 2013 – תערוכה שניה- "היכלות נטושים / שרון רז"- בגלריה של בית עמותת האדריכלים- בית האדריכל- יפו (אוצרים- ערן טאמיר טאוויל, רז סמירה).
23. 2013- הרצאה שלי באירוע ההרצאות "פאצ'ה קוצ'ה" – אל מול 4000 איש.
24. ינואר 2014- עכשיו- עשור שנים לפעילות החלוצית ופורצת הדרך הזו שלי. לפעילות הצילומית- אמנותית- תיעודית- אדריכלית- חברתית- תרבותית הייחודית והדיגיטאלית שלי. עשר שנים של נחישות והתמדה, עם חתירה עיקשת, עם אקטיביזם מיוזע ובעיקר עם תשוקה אדירה וחסרת תקדים לנושא.
25. התוצרים הצילומיים- יותר מ-50,000 צילומים שלי של מבנים נטושים בארץ. כרבע עד שליש מהכמות הזו נמצאת נגישה וחופשית באינטרנט.
26. הוצאתי את עצמי אז (2004) מהמשחק האדריכלי הרגיל. נהייתי אאוטסיידר בהגדרה. מישהו היה צריך לעשות את זה. זה אני. יצאתי מעולם האדריכלות הסטנדרטי על מנת ליצור נישה חשובה ביותר שלא היתה קיימת. באופן אורגני קם כאן אדריכל אמן שמתעד ומצלם את הארכיטקטורה הישנה והנטושה, על דעת עצמו, ביוזמתו, עם רגליו, ידיו ועיניו.
27. המשיכה האישית לזה אדירה, פנימית ואובססיבית. זו שליחות רגשית חזקה. ויתרתי על הרבה דברים בחיי- קריירה לינארית רגילה ואולי מצליחה, יציבות ומשרה נוחה, בורגנות מקצועית. ויתרתי. לא החלטה רציונלית. אלא אמוציונלית, אורגנית ואותנטית מבפנים. הפסדתי הרבה דברים, אבל הרווחתי את עצמי.
*****
כמחווה קטנה לעצמי ולכל פרויקט החיים הזה, לכל מפעל התיעוד הצילומי אמנותי אדריכלי העצום הזה- אני מניח כאן 15 צילומים של בית נטוש שצילמתי לפני כשבוע. שכן, כך התחלתי, עם בתים ישנים, ותיקים, קטנים וצנועים, פשוטים יחסית, בסיסיים בד"כ, מוכרים, חמים, גלמודים, יפים ועצובים. אז הנה עוד בית נטוש, שקט וזנוח. עוד אחד. וכל אחד כזה הוא עולם מיוחד בפני עצמו. כל אחד הוא שונה, למרות הדמיון לאחרים.
תודות מיוחדות להוריי- ורדה ואריה רז, לשולי ואיתי סימקין- על התמיכה המתמשכת, לרפי בן דרור, לאלון רם, לגלית רם, לכפיר ויצמן, לליאור אשכנזי ולרונן וינשטוק.
תודה רבה מקרב לב לכל מי שתמך לאורך כל העשור הזה, לכל מי שעזר, לכל מי שהאמין בי, לכל מי שתרם, לכל המידע והתגובות, לכל המיילים והתגובות החמות, לכם.
בלעדיכם זה היה כנראה פחות כייף.
שרון רז, ינואר 2014. להמשיך לקרוא "עשור שנים לפעילות הדיגיטאלית שלי" ←
תגובות אחרונות